- האוסף של פינר. משמאל: שיבולים וגרעיני חיטה מתקופת הברזל שנמצאו במגידו - משומרים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי הארץ מעניקים הצצה ייחודית לאורח חייהם של האנשים שהתקיימו מהם לפני אלפי שנים
לסיכום[]
לצד אוספי הזרעים הארכיאולוגיים ואוסף צמחיית ארץ ישראל — שנשמר מאחורי דלתות נעולות במנגנוני כספות — נשמרים במעבדה האפרורית (וראוי היה שיוצגו במוזיאון פתוח לציבור) ממצאים המעידים על ההיסטוריה המרתקת של המחקר הבוטני בארץ ישראל, ומעלים בדמיון ימים שבהם נשרו פרחים מיובשים מדפי ספרים, ובהם יצאו גברים ונשים — לבושים בהידור וחובשים כובעים רחבי תיתורת — למסעות ליקוט שארכו חודשים ושנים ותועדו ביומנים נוגעים ללב. לצד תיבת זכוכית המכילה שיבולים מהאוסף של אהרון אהרונסון קיבלה המעבדה לפני שנתיים גם את האוסף של האגרונום לודוויג פינר (לימים אחד מבכירי הסוכנות היהודית ומראשי "רסקו"), שאסף וחקר בשנות ה–30 את המגוון האדיר — שלא שרד — של זני חיטה מקומיים. השיבולים הישנות, שאליהן מחוברים פתקים כתובים בגרמנית בכתב יד זעיר וצפוף, מוחזקות — ממש כפי שאצר אותן הוא — בקופסאות קרטון ופח של מותגי סיגריות, גרביונים וממתקים שהיו נפוצים בפלשתינה של תחילת המאה ה–20. את האוסף ירשה המעבדה מפרופ' מרדכי כסלו, מייסד תחום הבוטניקה הארכיאולוגית בישראל, שיצא לפנסיה לפני שנתיים, והוא מחכה לחוקרים שיתעמקו בו ויתרמו למאמץ הנוכחי להשיב לחיים את זני החיטה המסורתיים של אזור ארץ ישראל.