קער שכם הוא קער גדול בצורת משולש, כאשר בסיסו בצפון הוא עמק דותן וקדקודו באזור הישוב סלפית אשר בדרום השומרון. קער זה תחום במזרח על ידי קמר פרעה, ובמערב על ידי קמר ענבתא. סיומו הדרומי של הקער הזה, באזור סלפית, מציין את נקודת ההתלכדות של שני הקמרים המזכרים לקמר אחד, קמר רמאללה, הנמשך הלאה לדרום מערב, אל עבר הרי ירושלים והשפלה.שטח: 541,000 דונם.
גאולוגיה[]
בשל הפרש גובה ניכר בין קמר פרעה לקמר ענבתא, בולטת בחינה טופוגרפית הירידה מקמר פרעה אל הקער של שכם, ואילו כלפי מערב אין מעבר טופוגרפי מורגש מקער שכם אל הקמר הנמוך של ענבתא. לכך גם תורמת העובדה שאגפו המערבי של קמר פרעה נוחת בתלילות אל קער שכם, ואילו אגפו המזרחי של קמר ענבתא נוחת בשיפוע מתון מאוד אל הקער.
מבחינה מורפולוגית מאופיין הקער של שכם בנוף של עמקים רחבים, בעלי קרקעית מפולסת, וביניהם מתנשאים הרים גבוהים למדי, המרוחקים מרחק ניכר אחד מן השני. ההרים הגבוהים הללו, הנראים כאיים הררים, הם ג'בל אבו יזיד וג'בל חוריש שמעל עמק סנור, הר עיבל והר גריזים שמעל עמק שכם, הר סלמן אל פרסי שמעל עמק עינבוס. כל אלו הם הרים סינקליניים, כלומר הרי משאר אשר נותרו במרכזה הנמוך של סינקלינת שכם, לאחר שתהליכי בלייה וסחיפה הסירו את כיסוי סלעי הקירטון והגיר הצעירים מאגפי האנטיקלינות של קמר פרעה וקמר ענבתא, כשהם מותירים "שאריות" של השכבות הללו, בצורת גושי משאר, במרכזה של הסינקלינה.
הרי משאר אלו בולטים בגובהם הטופוגרפי, כ-700-900 מטר מעל פני הים, ומתנשאים מעל לעמקים המישוריים בשיעור של כ-300 מטר לערך.
המסלע הבונה את קער שכם הנו בעיקרו מסלע קירטוני רך המעצב נוף גבעי מתון, כדוגמת הנוף האופייני לאזור סבסטיה שבמרכז הקער. סלעי שייכים לתקופת הסנון, אך במרכז הקער מופיעים גם סלעי קירטון צעירים יותר, מתקופת מסטריכט ודנין. הרי המשאר הנישאים מעל נופי העמקים של הקער בנויים מגיר קשה וטרי של תקופת האאוקן, כאשר הר עיבל והר גריזים הנם דוגמאות יפות לנוף טרשים זה.
הידרולוגיה[]
הנחלים המנקזים את קער שכם הם רחבים ובעלי שיפוע מתון, ללא מדרגות מפלים וללא קטעי קניונים או מעוקים- אפייני למדי לנחלים המתחתרים במסלע רך.
כמה מן העמקים המפולסים בשוליים המזרחיים של בקער (עמק מחנה ואזור הכפר חווארה, עמק רמה מצפון לסילת א-דהר) נותרו כתוצאה מתהליכי סחיפה שהרחיבו את קו התורפה בין מורדות קמר פרעה הבנויים מסלע קשה לבין הסלעים הרכים של הקער.
צומח[]
בשל אופיו הטופוגרפי הנוח, וריבו שטח המישור בעמקים הפזורים בו (עמק דותן, עמק סנור, עמק רמה, עמק שכם, עמק מחנא), אזור הקער של שכם מעובד באינטנסיביות, ולפיכך מרבית השטחים שבו בוראו מצומח טבעי. שרידי חורש ים תיכוני, עצי אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית, נותרו באתרים קדושים מוסלמים כגון אסכרא, שייח' סלמן אל פרסי ושייח' איסמעיל. בשטחים שבוראו ואינם מעובדים מכסה את מדרונות ההרים בתה של סירה קוצנית. עץ אלה אטלנטית עצום מימדים נותר בקברו של נבי ירוב, במבוא המערבי של בקעת סנור.
היסטוריה וארכיאולוגיה[]
אזור קער שכם - ג'נין הנו באופן מסורתי האזור הנושב ביותר בשומרון, בשל ריבוי הקרקעות החקלאיות שבו, ושפע מקורות מים איתנים. האתר המרכזי הנו העיר הכנענית – ישראלית הקדומה שכם (תל אל בלטה). לאתר זה סמוכים אתרים היסטוריים חשובים בפסגת הר גריזים והר עיבל (מזבח יהושע בן-נון) שלדרומו. אתר שני בעל חשיבות הוא שומרון הקדומה – סבסטיה, שמצפון מערב לשכם ובלעם (תל בלעמה) המקראית נמצאת בצפון האזור. כמו כן פזורים ברחבי היחידה עשרות אתרי יישובים חקלאיים מן התקופה הביזנטית ושרידי כנסיות מתקופה זו.