ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית
|
|
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
החץ על באר שבע - המיקום המשוער של "החלון הגאולוגי
הקניון הקבור מבט על ה"חלון" הגאולוגי לחלון צילם: עומרי זילברמן נגב בר קיימא
פארק המכתש שכונה ד' באר שבע
פארק המכתש שכונה ד' באר שבע
הקניון הקבור הוא כינוי למרחב תת-קרקעי בצורת קניון, ערוץ עמוק שגדותיו תלולות ובנויות מצוקים גבוהים וזקופים. מימדיו התגלו בקידוחים תת-קרקעים, למטרת מציאת מים ונפט, שנעשו במרחבי הנגב: עיקבות נמצאו בעומק של 275 מטר מתחת לאדמה בבאר שבע ובעומק של 1,500 מטר מתחת לאדמה סמוך לשפכו ליד עזה. התגלה כי תחילתו ליד דימונה והוא השתרע עד לאזור בין בארי לבין סעד ועד חוף הים התיכון דרומית לעזה. אורכו המשור של השקע כ-100 ק"מ .
באר שבע נמצאת כמעט במחצית הדרך של הקניון, העיר בנויה עליו. היום הקניון מלא בסחף מאגן ניקוז רחב ביותר. מעריכים כי בקניון זרם נהר קדום, אשר ניקז את כל אזור מזרח הנגב והמכתשים. הזרימה גרמה לשחיקה שכבות סלע מתקופת האוליגוקן (תקופה שאורכה 12 מיליוני שנים, מלפני 35.5 מיליוני שנים עד לפני 23.5 מיליוני שנים) אשר היו במסלול הנהר ומילאה את הקניון בסחף עד אשר לא ניתן היום להבחין בו מעל פני הקרקע.
בשנת 2007 אושרה תוכנית פיתוח לאתר "פארק המכתש" . המטרה היא להקים בו פארק גאולוגי בשטח של 800 ממ"ר, שימחיש את האירועים הגיאולוגיים שהתרחשו במקום. לפי התוכנית תוקם באתר תצפית תת-קרקעית - "חלון גאולוגי- אשר בה ניתן יהיה לצפות בחלק מהקניון הנמצא מתחת לעיר.
מיקום הקניון בבאר שבע[]
אתר הכניסה לקניון בבאר שבע מצוי בלב שכונה ד´ בבאר שבע. במשולש הרחובות: יהודה הלוי, שמעון בר-גיורא ורבי עקיבא, בין שכונה ד' לבין שכונה ו'. הכניסה לקניון התת-קרקעי היא בבור, בעומק משוער של 26 מטר וברוחב של 200 מטר.
תיאורית הקניון[]
מניחים כי הקניון נוצר בתקופת המיוקן בתור השלישון אשר בעידן הקנוזואיקון. התיאוריה הגאולוגית מעריכה כי The Messinian Salinity Crisis - הקש לקריאת ההסבר- הוא שגרם ליצירת הקניון התרחש בסוף תקופת המיוקן. אירוע אשר שבמהלכו התייבש הים התיכון כמעט לחלוטין כתוצאה מסגירתמצר גיברלטר לזרימת מים. הנחה זו מסבירה כיצד הייתה זרימה של מים, במפלס המשוער של הקניון עד לעומק של 1,500 מטר בתחת לפני הים שעת שנשפך אל הים התיכון. המועד המשוער של האירוע הוא לפני כ-16 מיליון שנה והנחל זרם באפיק, שכאמור היום התמלא בסחף מכל מרחבי הנגב במשך זמן פעילותו - 12 מיליון שנה.
ממצאים בנגב[]
ממצאים המעידים על קיום הקניון התגלו על פני השטח אך בעיקר מקידוחים שנערכו בנגב. מספר רב של קידוחים, שנעשו במטרה להגיע לשכבות מים נעשו באזור בין בארי לבין סעד ומהן התקבלו ממצאים חשובים. אתר עמותת נגב בר-קיימא מציין מקומות שבהם נחשפו מימצאים:
- בנחל פטיש, שלאורכו נמצאו שרידי ריפי [אלמוגים קדומים.
- באזור מכרות גופרית בארי - מכרות הגופרית לשעבר שליד קיבוץ בארי - כאשר ניסו לאתר מחצבים.
- מחצבות החול שליד דימונה .
- בנחל עשן נמצא שן כריש השייך לתקופה זו. על פי חוקרי המאובנים, כריש זה, אשר התקיים כאן לפני כ- 4 מליון שנה ארכו 18 מ´ (כיום אורכו של הכריש הארוך ביותר הוא 16 מ´)[1]
המחצבה[]
מבט על ה"חלון" הגאולוגי לחלון צילם: עומרי זילברמן נגב בר קיימא
במשולש הרחובות יהודה הלוי, שמעון בר-גיורא ורבי עקיבא, בין שכונה ד' לשכונה ו' בבאר שבע נמצאת מחצבה ישנה ובה ניתן לראות את שכבות הסלעים שהושקעו בקניון באר שבע-עזה. הבור הוא בעומק משוער של 26 מטר וברוחב של 200 מטר.
בבאר שבע, במקום זו תיככנו להקים את ה"חלון" הגאולוגי פעלה מחצבה . ממנה נלקחו אבנים לבניית בתים בעיר . היא החלה לפעול בסוף המאה ה-19 בימי התקופה העות'מאנית בארץ ישראל. הסלע שהוצא מהמחצבה היה רך ונוח לחציבה ולסיתות והמחצבה פעלה עד מלחמת העצמאות. ייתכן כי חצבו במקום כבר בהתקופה הביזנטית בארץ ישראל[2]. ברם, השימוש המאסיבי החל רק במאה ה-20 עם הבנייה של העיר העתיקה.
שלושה סוגים של סלעים נחצבו במחצבה זו: [2]
- כורכר מתצורת פלשת – אבן קלה ופריכה הנוטה להתפורר.
- חוואר קירטוני בהיר מתצורת שבע – אבן בעלת תכונות דומות לאבן החול הגירית, אך מעט קשה יותר.
- אבן גיר עשירה במאובנים (בעיקר אלמוגים ושברי קונכיות) מתצורת צקלג – סלע קשה וכהה ואיכותי יותר משני האחרים.
לקריאה נוספת[]
- אילן גל פאר, המחצבה: חלון אל הקניון הקבור, (בתוך), גדעון ביגר ואחי שילר (עורכים) באר שבע ואתריה, הוצאת ספרים אריאל - ירושלים, 1991
קישורים חיצוניים[]
- סיפורו של הבור בלב שכונה ד´ בבאר שבע- זווית אישית - עמותת נגב בר-קיימא
- B. Buchbinder, and E. Zilberman Sewuence stratigraphy of Miocene-Pliocene carbonate-siliciclastic shelf deposits in the eastern Mediterranean margin (Israel): effects of eustasy and tectonics, Sedimentary Geology, Volume 112, Issues 1-2, August 1997, Pages 7-32.