{קל"ט) הניח בנים גדולים וקטנים - הסוגיה עוסקת במצב טרום חלוקת הירושה. עדיין חיים כולם ב"קופה משותפת". הריטב"א אומרת כי המשנה עוסקת רק במקרה שהמצב בבית הוא על "אש לוהטת" - כלומר המתחיחות רבה בבית ולכן יש לקבוע הסדרים בין היורשים . כך נקבע ההסדר לשימוש ב"רכוש המשותף" עד לחלוקתו.העקרון הוא כל עוד הירושה לא חולקה "כל אחד נוטל כפי צורכו". וכאשר ניתן לחלק את את הירושה יהיה אחד יש חלק שווה. עד אז: אין עדיפות לבנים הגדולים על הקטנים ולהיפף . ואשר לבנות, לפי דף קל"א, לפי תנאי הכתובה הבנות ניזונות מנכסי האב אחרי מותו עד שיתבגרו. אבל אם יש רק יורשות בנות - אין להם אלה ירושתם בלבד.
הניח בנים גדולים וקטנים[]
(דף קלט,א משנה )
הניח בנים גדולים וקטנים - אין הגדולים מתפרנסין על ידי הקטנים, ולא הקטנים נזונין על הגדולים, אלא חולקין בשוה. נשאו הגדולים - ישאו הקטנים, ואם אמרו קטנים: הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם - אין שומעין להם, אלא מה שנתן להם אביהם נתן. הניח בנות גדולות וקטנות (דהיינו:אין למוריש בנים) - אין הגדולות מתפרנסות על ידי הקטנות, ולא הקטנות נזונות על הגדולות, אלא חולקות בשוה. נשאו גדולות - ישאו קטנות. ואם אמרו קטנות: הרי אנו נושאות כדרך שנשאתם אתם - אין שומעין להן. זה חומר בבנות מבבנים, שהבנות נזונות על הבנים ואין נזונות על הבנות | ||
באור: למרות שלבנים הגדולים יש צרכים מיוחדים, כמו בלבוש ולקטנים, במזון - מחלקים את הירושה בשווה. ואפ הנשואים נעשו בחיי האב בהוצאה נתונה, אין זה מחייב שהקטנים יטלו מהירושה כסף למימון הנישואין באותו שיעור. לבנות יש זכות לזון על חשבון הבנים, שכן זה מתנאי הירושה.
בגדי פאר לבן הגדול[]
גמרא אמר רבא: האי גדול אחי דלבש ואיכסי מביתא - מאי דעבד עבד. והא אנן תנן: אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים. מתני' - בשרכא - שרכא פשיטא ! מהו דתימא ניחא להו דלא נינוול, קמ"ל | ||
באור': אמרנו כי הבנים הגדולים אין להם זכויות יתר, אבל מה יהיה במקרה שהבן הגדול, המטפל בירושה, הוציא מכספי נירושה למימון הופעתו, כגון רכישת בגדי פאר. יש להניח כי בכך הוא ייצג את היורשים. המפרשים סבורים שאין לעשות מלכתחילה, אבל אם עשה זאת לא מבקשים ממנו להחזיר את הכסף.
בשרכא - הרשב"ם מסביר אדם בטל שאין למשפחה הנאה ההנו. תוספות:אדם שקט שאינו עושה מאומה. יש אימרא באידיש:האדם נקלט כמו שהוא נראה.
נשאו גדולים ישאו קטנים[]
נשאו גדולים ישאו קטנים: מאי קאמר ? אמר רב יהודה, הכי קאמר (מה כוונת הדברים) נשאו גדולים לאחר מיתת אביהן - ישאו קטנים לאחר מיתת אביהן. אבל נשאו גדולים בחיי אביהן, ואמרו קטנים לאחר מיתת אביהן: הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם - אין שומעין להן, אלא מה שנתן להן אביהן נתן | ||
הניח בנות גדולות וקטנות[]
הניח בנות גדולות וקטנות: שלח ליה אבוה בר גניבא לרבא, ילמדנו רבינו: לוותה ואכלה ועמדה ונשאת, בעל לוקח הוי או יורש הוי ? לוקח הוי , ומלוה על פה אינו גובה מן הלקוחות. או דלמא יורש הוי, ומלוה על פה גובה מן היורשין? אמר ליה, תנינא: נשאו גדולות - ישאו קטנות; מאי לאו נשאו גדולות לבעל - ישאו קטנות מבעל? - לא. נשאו גדולות לבעל - ישאו קטנות לבעל. איני ? והא תני ר' חייא: נשאו גדולות לבעל - ישאו קטנות מבעל ! - דלמא שאני פרנסה, דאית לה קלא. |
||
(סוף פרק ח' יש הנוחלים)
מי שמת והניח כמה בנים[]
(פרק ט'; קל"ט ב')
משנה מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים יירשו והבנות יזונו נכסים מועטין הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון.
גמרא וכמה מרובין אמר רב יהודה אמר רב כדי שיזונו מהן אלו ואלו שנים עשר חדש כי אמריתא קמיה דשמואל אמר זו דברי רבן גמליאל בר רבי אבל חכמים אומרים כדי שיזונו מהן אלו ואלו עד שיבגרו איתמר נמי כי אתא רבין אמר ר' יוחנן ואמרי לה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל שיזונו מהן אלו ואלו עד שיבגרו הן מרובין פחות מכאן הרי אלו מועטין ואי ליכא לאלו ואלו עד שיבגרו |
||
מקורות[]
הפיסוק ותרגם המילים מבאור הרב עדין שטינזלץ