מלמעלה למטה ומשמאל לימין:ימה, מועצה מקומית זמר, אבטין, מרג'ה,חרבת אל כרך,דיר א-סיקה, חרבת אל רחל, קאקון ובחן
הקש על הסימן ותקבל פרטים על האתר
טיול באזור ואדי זמר וניצני עוז יתקיים ביום שישי כ"א אדר א' תשע"ד (21.2.14). המסלול כולל : חוות עותומניות, בורות מלאים במים, פסיפס ביזנטי ואת משלט 82,
ב-08:00 נפגשים בפארק אוטופיה בכניסה לקיבוץ בחן. בהובלת אבנר עופר ועובד שימרון, פרטים בהמשך.
במהלך הטיול נתוודע לאזור שיחסית מאד לא מוכר, בעיקר לא במהירות של 110 קמ"ש על כביש 6, ובכל זאת מכיל מגוון רחב של אתרים מרתקים היסטורית, ארכיאולוגית, נופית, בוטאנית ועוד
הבעת תודה[]
לעמיתים הרבים שמבינים שיש לנו זכות לחקור את הארץ ברגליים וכך להתאהב כל יום שישי מחדש בארץ ישראל הטובה והישנה.
לאבנר עופר מקיבוץ מענית שיזם את המסלול היחודי ועל הדאגה לחוברת ההדרכה וכן על הובלת הטיול עם עובד שמרון מעפולה שדאג במהלך המסלול שלא יהיו נתקים מפאת אורך טור 113 העמיתים.
נוף האזור[]
מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים
צילומיו של אלכסנדר פולק
מידע כללי: מקור השם זמר[]
מועצה מקומית זמר הוקמה מאיחודם של מספר כפרים באותו האזור. כפרים הם:
ארבעת היישובים אוחדו בשנת 1988 למועצה מקומית אחת בשם "זמר". שם המועצה המקומית נקבע לפי שמו של הוואדי שעובר סמוך לארבעת הכפרים - ואדי זמר. בחירת השם נעשתה כפשרה בין עמדת משרד הפנים שדרש שם עברי למועצה המקומית, לעמדת ראשי הכפרים שדרשו לקבוע שם ערבי. כיוון ששמו של הוואדי כמעט זהה בעברית ובערבית, התקבלה ההחלטה לקרוא למועצה המקומית החדשה בשמו.
מהלך הטיול[]
מאת: אבנר עופר
כל הכבוד ל-113 העמיתים שהגיעו ביום שישי, כא' אדר תשע"ד, לחוות ברגלים חבל ארץ לא מוכר הנמצא במורדות השומרון.
איבתאן - בסיס משמר הגבול[]
התחלנו את הטיול בבסיס מג"ב איבתאן. סיפרנו על הפיגוע במקום ב-11 בספטמבר 2001, בו נהרגו שני לוחמי משמר הגבול: סמל שני צחי דוד, בן 19, מתל אביב באתר יזכור וסמל ראשון אנדריי זלדקין, בן 26, מכרמיאל באתר יזכור, הי"ד ולוחם שלישי נפצע.
צחי ואנדרי שירתו בבסיס 'איבתן'. צחי תיכנן להשתלב בקורסים שונים במסגרת משמר הגבול ולהתקדם. ימים מספר לפני שנהרג היה בחופשה בביתו, חגג את יום הולדתו התשע-עשרה וביקש מאמו שתאפה לו עוגת יום הולדת כדי שיוכל להביאה לחבריו שנשארו בבסיס. עם העוגה חזר לבסיסו וחבריו ומפקדיו ערכו לו מסיבת יום הולדת. השמחה היתה גדולה וצחי היה מאושר. משנתברר לו כי השומרים בעמדת הש"ג לא קיבלו עוגה, ירד להביא להם את חלקם. שני צלפים פלשתינים, שארבו בחשיכה כ-25 מטרים מעמדת הש"ג, פגעו בו והרגוהו. יחד עימו נהרג סמ"ש אנדריי זלדקין. הדבר אירע ביום כ"ג באלול תשס"א (11.9.2001)(אתר יזכור) | ||
מועצה מקומית זמר[]
מקור השם זמר מועצה מקומית זמר הוקמה מאיחודם של מספר כפרים באותו האזור. כפרים הם: ימה, ביר א-סיכה, מרג'ה ואיבתאן |
הויקיפדיה העברית |
הסברנו את מקור השם שניתן למועצת זמר (ואדי א-זימר הנמצא בתוואי נחל שכם) ואת מקור שמות שלושת מארבעת ישובי המועצה (איבתאן – מזוהה עם הישוב "בתן" המוזכר במפה הצלבנית, ימה – לפי סברה הישוב יחם המוזכר בתיאור מסעו של תחותימס ה-3 בדרכו לכיבוש מגידו במאה ה-15 לפסה"נ, ביר א-סיכה – סיכה משמעותה "דרך" במצרית - הדרך לטול כרם, כנראה שריד מהכיבוש המצרי של ארץ ישראל על ידי איברהים פאשה בשנת 1831.
חרבת אל רחל[]
מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים
חירבת אל-כרך[]
המשכנו אל עבר נקודת תצפית וקיבלו הסבר על הישובים שמעבר גדר ההפרדה על ידי עובד שימרון. המשכנו בהליכה בין כרמי הזיתים אל עבר חירבת אל כרך - הקש לאתר עמוד ענן , וממנה אל שומרה. בצמוד לשומרה ראינו גת שהוסבה לבור מים וקיבלנו הסבר מאריה עופר כי בימי הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל נעקרו כרמי היין ובמקום נטעו כרמי זיתים ולכן לא היה עוד צורך בגתות ליצור יין. מהגת המשכנו אל מספר חורבות נוספות הנקראות חירבת אל כרך (כנראה חורבות מימי השלטון התורכי בארץ ישראל (1516-1918).
בחירבת אל כרך ישבנו לאכול את ארוחת הבוקר בצל הזיתים ו'טבענו' במרבדי הפריחה המרהיבה של ציפורנית מיצרית, נהנו מהבור שבו מים צלולים וקרים, ושמענו הסבר בנוגע לתוואי הקו הירוק במקום.
קבר שיח ג'מאל א-דין[]
מחירבת א-רחל - אתר עמוד ענן, המשכנו לעבר הישוב מרג'ה וחלפנו על פני חירבת אל-משלחה. לאחר שעברנו את מרג'ה צעדנו עם תוואי סימון שבילים אדום אל עבר גדר ההפרדה לכיוון פאתי הכפר שוויכה (בנפת טול-כרם). חצינו את נחל בחן, והמשכנו אל עבר חירבת עשיר וקבר שיח ג'מאל א-דין. בקבר השיח שמענו הסבר על משמעות שמו של ג'אמל א-דין (ג'אמל –יפה, א-דין – דת), ועל כך שנהרג בשנת 668 להיגרה (1,270 לספירת הנוצרים) כמפקד בצבאו של הסולטאן הממלוכי ביברס, בקרב נגד הצלבנים במבצר קאקון. מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים
בחן[]
מקבר השיח, המשכנו אל עבר קיבוץ בחן. הנהגים הוקפצו להביא את הרכבים מבסיס מג"ב איבתאן ואנו המשכנו אל עבר חדר האוכל של הקיבוץ לצפות במספר שרידים שנמצאו במערות הקבורה בקיבוץ וחלקי פסיפס שנמצאו בכנסייה הביזנטית בתל בחן. בתל בחן שמענו הסבר על אופן מציאת שרידי הכנסייה (בעת חפירות משלט 82 בימי מלחמת העצמאות), ראינו את בור המים ששימש את הכנסייה, מתקן לאגירת מים שהיה חצוב בסלע עם מדרגות חצובות וריצפת פסיפס (כנראה לשימוש חקלאי), ונקודת טריאנגולציה (נ. טריג).
מבצר קאקון[]
מתל בחן המשכנו אל עבר מבצר קאקון שם קראנו את ההסברים על תולדות המבצר מימי התקופה הצלבנית, הממלוכית העותומנית והכיבוש המצרי על ידי איברהים פאשה. סיימנו את הטיול במרפסת התצפית של מבצר קאקון, שם סיפרנו את סיפור הקרב לכיבוש הכפר קאקון על ידי חטיבת אלכסנדרוני בימי מלחמת העצמאות, וקראנו בלוח ההנצחה את סיפורם של 16 הלוחמים שנהרגו בקרב
על הקרב במלחמת השחרור בקאקון, ראו הסרטונים מטה
אלבומי תמונות נוספים[]
מצגת תמונות מהטיול בנימין נתיב[]
אלבום התמונות של אלעד ליבוביץ[]
הצומח[]
מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים
תוספות[]
איך נוצר גבול שביתת הנשק (הבטן)[]
(לפי תגובות באתר "אגנדה" - או קישור למטה
- באופן כללי: האזור הוחזק ע"י העיראקים. ישראל לא הכירה בלגיטימיות של עבר הירדן לנהל מו"מ על קו שביתת נשק באזורים שהיא לא שלטה בהם, ובתמורה להכרה כזו דרשה (וקיבלה) שטחים שנשלטו ע"י העיראקים כמו ואדי ערה ורצועת שטח אורכית מזרחית לקו כוחות צה"ל במזרח השרון עד לשפלת השומרון: מואדי ערה עד אזור כפר קאסם. במידה וזו הסיבה ל"בטן", ניתן לטעון שישראל רצתה לשלוט על שטח ששולט על יישוביה שממערב ולכן הועבר הקו על הגבעות.(yerushalmi)
- לפי הסבר שפעם שמעתי. ישראל דרשה שטחים גבעיים שולטים במורדות השומרון, אך אם היו ריכוזים בעלי אוכלוסיה ערבית גדולה, כמו טול כרם ומספר כפרים סביב לה, וכן בקלקיליה - ירדן "קיבלה" מעין שלוחה שבולטת מערבה (תותח9)
- הכוונה הייתה לשים את הקו על שורת הגבעות הצופה אל השרון. עם זאת - לא רצו להכניס את טול-כרם ואת קלקיליה למדינת ישראל ולכן נוצרא הבטן הזו. באקה ויישובי זמר היו קטנים בכמותם ולכן לא הייתה בעייה להכניס אותם לישראל (פרופ' ביגר)
על קרב קאקון[]
סרטיו של אבנר עופר מקיבוץ מענית
שני סרטים הבאים לתאר אירוע ממלחמת העצמאות במבט מהיום
מפות[]
לקריאה נוספת[]
- תיאור יפה של המסלול - אתר אגנדה
- פנינה גזית וארנון סופר, מרחב התפר בין שרון לשומרון, 2005 אוניברסיטת חיפה