|
|
|
מימין - מבט מקרוב - למטה מגרש החנייה לתושבי הכותל: משמאל - מבט על העיר העתיקה: בשניהם - סימון מיקום בתי הכנסת.
ארבעת בתי הכנסת הספרדיים פתוחים לביקורי קהל רק כאשר לא מתקיים בהם אירוע פרטי או אירוע ציבורי טלפון:054-6655487
תוכנית בתי הכנסת. "שימוש הוגן" ויקיפדיה - תמר הירדני
תחריט מתכת של בית הכנסת 1840 "שימוש הוגן" ויקיפדיה - BetacommandBot
ארבעת בתי הכנסת הספרדיים הם קבוצת בתי כנסת, של ה"עדה הספרדית" בירושלים, המצויים ברובע היהודי של עיר העתיקה. החשוב שבהם הוא "בית הכנסת יוחנן בן זכאי". לידו תלמוד תורה על שם אליהו הנביא - היה בית הכנסת העתיק, אשר הוקם במאה ה-16. לאחריהם הוקם בשנת 1794 על-ידי עולים מאיסטנבול "בית הכנסת האיסטנבולי". במרחב בינהם נבנה "בית הכנסת האמצעי".
חוקר ארץ ישראל, אברהם משה לונץ, בספרו מורה דרך בארץ ישראל משנת 1890 מתאר כך את ייסוד בתי הכנסת:"בית הכנסת "קהל תלמוד תורה" (אליהו הנביא) הוא העתיק בכל בתי הכנסיות האלו. ובו נתאחזו בני העדה הזאת אחרי סגר המופתי את בית הכנסת הרמב"ן בשנת שמ"ו (1586). ומעט מעט כאשר נתגדלה העדה הזאת הוסיפו עליו שלושה בתי הכנסת הנוספים".
בתי הכנסת נמצאים מתחת לפני הרחוב ויורדים אליהם במדרגות. בכך מקיימים המתפללים את האמור בספר תהילים:"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'" [1]
בשנת 1948 נאלצו יהודי העיר העתיקה לנטוש את הרובע היהודי. בתי הכנסת נבזזו, נחרבו ושימשו כאורוות לסוסים ומכלאות לצאן. בשנת 1967, עת מלחמת ששת הימים, נכבש הרובע היהודי ובתי הכנסת שוקמו.
מכלול ארבעת בתי הכנסת הספרדיים משמש מרכז למורשת יהדות ספרד. מתקיימות בהן תפילות וטקסים: בריתות, בר-מצווה וחתונות. כמקובל, אצל יהדות ספרד, בדרך כלל, אין אולם בית הכנסת משמש כבתי מדרש ללימוד.
בעיית המבנה של בתי הכנסת הספרדיים בעיר העתיקה[]
דוד קאסוטו במאמרו בקתדרה 24 מקור יהודי-איטלקי מן המאה הי"ח ובעיית המבנה של בתי-הכנסת הספרדיים בעיר העתיקה בירושלים עסק בשאלה כיצד נבנו בתי הכנסת אלו בתקופה שהיהודים לא הורשו לבנות בתי כנסת בירושלים.
והנה הוא מצא בספר הזכרונות של אחד מאבותיו משה חיים קאפסוטו - הנוסע לארץ-ישראל - 1733-1735 כי יהודי ירושלים מצאו דרך לעקוף את האיסור
|
על-פי מקורות אלה ברור אפוא שלפחות לחלק מארבעת בתי-הכנסת היו חצרות פתוחות לשמים ,
לפחות בראשיתם , וייתכן שלא היה זה בגלל סיבות אקלימיות, או מחוסר באמצעים , אלא על-מנת לעקוף את מצוות השלטונות. חצרות אלו קורו בתקרות-עץ ארעיות, דולפות ונוטות לנפול , ורק ההיכל והתיבה היו מוגנים כראוי . בבית-הכנסת האמצעי עוד ניתן לראות את כרכוב החומה , שעליו נשענו קרשי הכיסוי בימות החורף , ואת קירר הקבע להיכל בכיוון מזרח , ואולי גם את הבימה במערב . כך ברור גם מדוע השלטונות לא הירשו לתקן את הגג , שהרי הגג כולו נעשה בצורה ארעית והשימוש בחלל שנוצר כבית-כנסת נמשך במשך הדורות כאילו במחתרת ובאופן בלתי-חוקי מבחינה רשמית |
|
דהיינו בתי הכנסת נבנו ללא תקרות.
המאמר הוא הדגים זאת בעזרת תמונות מבתי הכנסת.
בית הכנסת יוחנן בן זכאי[]
שריד לכתובת משנת 1835 ה'תקצ"ו
בית הכנסת נקרא על שם רבן יוחנן בן זכאי שהקים את הסנהדרין ביבנה לאחר חורבן הבית השני. קיימת מסורת כי במקום זה הוא התפלל בטרם יצא לרומאיים ובקש ממפקד הרומאי : "תן לי יבנה וחכמיה" [2].
עדות על קיומו של בית כנסת יוחנן בן זכאי בירושלים מובא בתלמוד הירושלמי:"ר' הושעיה ארבע מאות ושמונים בתי כניסיות היו בירושלם וכל אחת ואחת היה לה בית ספר ובית תלמוד בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה וכולהם עלה אספסיינוס ואת כל בית הגדול שרף באש זה מדרשו של רבן יוחנן בן זכיי ששם היו מתנין גדולותיו של הקב"ה [3]. . בית הכנסת נחשב לבית הכנסת החשוב של העדה הספרדית וכונה בשם: El kal grande. בו נערך טקס ההכתרה של הראשון לציון - הרב הראשי לעדת הספרדים בארץ ישראל. זאב וילנאי מכנה בית כנסת זה "הגדולה" וגם "קהל ציון" [2].
עד לחורבן בית הכנסת בשנת 1948 היו מונחים על אדן חלון בבית הכנסת שופר גדול וכד שמן זית, אשר לפי המסורת היה זה אחד משופרות המקדש וגם השמן נלקח משם. זאב וילנאי [4] כתב שאסור היה לנגוע בהם ואוי לאדם אשר יעשה זאת! הוא לא ישלים את שנתו, רחמנא ליצלן ! [5]. לפי המסורת המשיח אמור היה לתקוע בשופר זה ובבית המקדש עמדו להשתמש בשמן זה להדלקת אש התמיד. עם נפילת הרובע היהודי אבדו השופר והכד. בשנים האחרונות הוצבו שופר וכד משוחזרים.
![מבט מ"עזרת נשים". בין שני ארונות קודש למעלה "לוחות הברית" משיש מבית הכנסת בליבורנו](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Yochanan_ben_Zakai_Synagogue_view_from_Ezrat_Nashim.aaaaajpg.jpg "Yochanan ben Zakai Synagogue view from Ezrat Nashim.aaaaajpg.jpg (331 ק"ב)")
![תפילה ביום חול - טקס בר מצווה פרטי](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Ribz_1.jpg "Ribz 1.jpg (521 ק"ב)")
![בית הכנסת יוחנן בן זכאי - לפני 1948 "שימוש הוגן" ויקיפדיה - תמר הירדני](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Ribz.jpg "Ribz.jpg (377 ק"ב)")
![השופר וכד שמן זית משוחזר - לאחר 1967](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Shofar_and_oil.jpg "Shofar and oil.jpg (285 ק"ב)")
![בחירת החכם באשי - 1893](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Ben_Zakai_1893_cham_basho.jpg "Ben Zakai 1893 cham basho.jpg (760 ק"ב)")
בית הכנסת אליהו הנביא[]
בית הכנסת אליהו הנביא היה במקורו "קהל קודש - תלמוד תורה" או "קהל ציון". שמו ניתן לו על שם מקרה שהיה ביום הכיפורים, כאשר היה חסר עשירי למניין. לפתע, הגיע יהודי, השלים את המניין ולאחר תפילת נעילה הוא נעלם. מכאן הניחו כי ה"עשירי" היה אליהו הנביא.
הכיסא עליו ישב אליהו הנביא הוצב בפינת האולם, בחדרון אליו יורדים. במקור, מצידיו היו ספסלי עץ פשןטים לישיבה ולתפילה. יהודים נהגו לבוא אליו " בתקווה למצוא מרפא לכל כאב וחולי. גם נשים עקרות היו באות לבקש פרי בטן ונשים הרות המתאוות לבן זכר" [4] . הכיסא המקורי וארון הקודש נבזזו. ארון הקודש החדש הובא מאיטליה במסגרת העברת ארונות הקודש מאיטליה.
רון הקודש הגדול והמרשים שבכותל המזרח הובא מאיטליה. סמוך לו ניצב ספסל שהיה שייך לבית הכנסת והתגלה בחנות בעיר העתיקה, הוא נגאל והוצב במקום של כבוד בבית הכנסת בבחינת "אוד מוצל מאש".
אברהם משה לונץ כתב במורה דרך בארץ ישראל וסוריה: "הבית הכנסת הוא העתיק בכל בתי הכנסיות האלו, ובו נתאחזו בני בני העדה הזאת , אחרי סגר המופתי את בית הכנסת של הרמב"ן בשנת תש"ו", לאחר מכן הקימו את שאר בתי הכנסת.
עם זאת יש מידע עליו גם מתקופות קודמות. זאב וילנאי כתב כי בקיר עמוד עתיק ועליו חרוט "אליהו ארמוזה" [2]. רבי יעקב השליח שבקר בירושלים בשנת 1250 כתב :"ושם חקוק בקיר מקום לספר תורה" ושם בן ארבע אותיות חקוק על האבן. גם רבי משה באסולה כתב בשנת 1522 כי על מקום בו נגלה אליהו הנביא. לתפילה ליד המערה יש חשיבות מיוחדת.
יהודי ירושלים כתבו למשה מונטיפיורי כי:"ותפילתנו קבע לפני מערת אדוננו אליהו הנביא" [2].
אגדות בית הכנסת[]
האבן עם "השם המפורש" וצורת "הגולגות"
אחת מאגדות על בית הכנסת מספרת. פעם אחת ערבים החליפו את היין לקידוש ולהבדלה בבית הכנסת לדם, כדי להעליל על היהודים. בלילה שמש בית הכנסת חלם כי פרצה שריפה בבית הכנסת. הוא פנה להציל את ספרי התורה וגילה את כוס הדם. כך הציל את יהודי ירושלים מעלילת דם [2].
אגדה נוספת מספרת כי רבי קלונימוס בן יעקב, שחי בשנת ש"ח (1548) הציל את העדה היהודית, כאשר התפרצו לבית הכנסת נוצרים והראו בארון הקודש ילד נוצרי שחוט. הרב של על מצחו נייר וביום השבת כתב עליו את השם המפורש, הילד קם על רגליו והצביע על הכומר כרוצחו. בארון הקודש בבית הכנסת הייתה שמורה אבן זו (ראו תמונה)כעדות לנס שקרה. בקיר גם היית תצורה של גלגלת, עדות לנער השחוט שהפיח בו רוח חיים. [4]
תקופה מסויימת לאחר השיקום הרובע היהודי היה לבית כנסת אשכנזי, עד להשלמת שיפוץ בית הכנסת הרמב"ן.
- ראו ההאגדה המלאה:הנס וגל האבנים – סיפורו המסתורי של רבי קלונימוס
גירסה נוספת על ביקור אליהו הנביא[]
יצחק שלמה בלויא, בקונטרס ישבת ציון, ירושלים, תרמ"ג (1883) מובא הסיפור הבא, אשר ייתכן והוא שייך לבתי הכנסת האר"י ו"אורח החיים".
"בקצה העיר תימנה , ימצא לחם ארבע בתי כנסיות כאהד והס הנקראים ״קהל גדול״, כי המה היותר גדולות והיותר נכבדות מכל בתי כנסיות הספרדים אשר בעיר הקודש... ובמדרגות יורדים אליהם , אחד מהם נקרא בית הכנסת של רבן יוחנן בן זכאי, כי קבלה בידם שר׳ יוחנן בן זכאי התפלל שם, ונכבד הוא מכל בתי כנסיות אשר בעיה״ק...במקצועי הבית יפתח פתח לחדר אחד צר ואפל אשר מדליקים בו נר תמיד לכבוד לכבוד אליהו הנביא. אליהו הנביא זכור לטוב נתגלה שם בשנת הרצ"ד לר' שלמה עם הימול בנו האר"י ויש שם כתובת: "פה נגלה אליהו הנביא זכור לטוב".
![כיסא אליהו הנביא במערה בית הכנסת](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Bks1.jpg "Bks1.jpg (277 ק"ב)")
![כיסא אליהו הנביא במערה בית הכנסת - צילום מלפני 1948](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Bks1_picture_before_1948.jpg "Bks1 picture before 1948.jpg (373 ק"ב)")
![ארון הקודש מאיטליה](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Eliahu_Ha%27navi_Synagogue_nearer_%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9.jpg "Eliahu Ha'navi Synagogue nearer ארון הקודש.jpg (36 ק"ב)")
בית הכנסת אל-איסנבולי[]
מעל השער היה לוח ובו היה כתוב:"זה השער לה'. אלוהים יושיע ציון ובנה ערי יהודה עמו וצאן מרעיתו. באו בשעריו בתודה לפ"ק" - כלומר תקצ"ה (1835) - היא שנת תיקון החדר הזה [2].
בקצה החדר מקום מיוחד לגניזה, בו נאספו סידורים, חומשים ומחזורים בלויים. היה מקובל, פעם בשבע שנים להוביל את הגניזה לקבורה בתהלוכה רבת משתתפים לבית הקברות היהודי בהר ציון. הייתה זו אמונה משותפת, גם למוסלמים, כי בכך תובטח שנה גשומה. בתיאור משנת תרל"ז (1877) נכתב:" בראשונה הלכו נושאי השקים, אשר מספרם הגיע לשלושים, וסביבם להקת אנשים מריעים ומשוררים ומריעים ושמחים שמחה גדולה..." אחריהם הלך ה"ראשון לציון" וכן "שר האלף" התורכי. אנשים נשאו עששיות ונרות שעןה גדולים ועליהם היה כתוב:"כי נר מצוה ותורה אור" [2].
בית הכנסת הוא בעל סיגנון מיוחד: חלונות שיש משובצים זכוכית צבעונית המקיפים את הכיפה, המאפשרים כניסת תאורה לאולם בית הכנסת. הכיפה נשענת על ארבעת עמודי שיש.
ארון קודש הוא מהמאה ה-17 המגולף במלאכת מחשבת ומוזהב. בצידן הפנימי של הדלתות העליונות נמצאים "לוחות הברית" ובראש הארון מתנוססת כיפה עליה הכתובת "כתר תורה".
הבמה לקריאה בתורה הובא אף היא מפזארו שבמאיטליה (ראו תמונות מקוריות).
![ארון הקודש](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Istambul_aron_kodesh.jpg "Istambul aron kodesh.jpg (350 ק"ב)")
![ארון הקודש - מקרוב](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Istambul_aron_kodesh_nearer.jpg "Istambul aron kodesh nearer.jpg (360 ק"ב)")
![במה לקריאה בתורה](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Istambul_bama.jpg "Istambul bama.jpg (386 ק"ב)")
![התמונה המקורית - לפני 1945](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Bama_im_bet_hamikdash.jpg "Bama im bet hamikdash.jpg (52 ק"ב)")
![ציור בית המקדש](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Istambul_aron_bama_nearer.jpg "Istambul aron bama nearer.jpg (492 ק"ב)")
![לוח זכרון](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Luach_zicaron.JPG "Luach zicaron.JPG (539 ק"ב)")
![צילום עתיק של בית הכנסת הספרדי באמסטרדם על קיר בית הכנסת](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Zilum_atik.JPG "Zilum atik.JPG (544 ק"ב)")
![מקום משוער של הכתובת](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Beth_cneset_istanbuli.jpg "Beth cneset istanbuli.jpg (293 ק"ב)")
![היה גניזה היום מוזיאון](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Was_geniza_to_day_museon.jpg "Was geniza to day museon.jpg (306 ק"ב)")
מבית הכנסת האיסנטנבולי היה מעבר לחדר קטן - בית הכנסת "קטנה" או "תיכון". זאב וילנאי כתב בעבר, עוד במאה ה-18, כי בית הכנסת זה שימש את עדת האשכנזים, בטרם היה להם בית כנסת נפרד. לרוב היה חסר להם אנשים למניין. ספרדי שהצטרף אליהם זכה להיות בין מקבלי ה"חלוקה" של האשכנזים.
בית הכנסת האמצעי[]
בית הכנסת האמצעי היה ה"חצר" של שלושת בתי הכנסת האחרים ושימש גם ל"עזרת נשים". אף הוקדש לבניית סוכה. עם ריבוי המתפללים היה לבית כנסת נוסף וכונה :"Kal il medio".
שמו הרשמי של בית הכנסת הוא "קהל ציון" [6] או "בית הכנסת של ציון". קיימת מסורת עתיקה לפיה יש מנהרה מבית הכנסת אל קבר דוד בהר ציון ולפי מעשה שהיה כך ניתן לבית הכנסת שמו. ברובע היהודי התגוררה לפני שנים אישה אחת, מוכרת מחטים. בליבה התאוותה האישה להיכנס אל קבר דוד בהר ציון ולשאת שם תפילה, אך הדבר היה בבחינת חלום משום ששערי הקבר הקדוש היו סגורים בפני היהודים בפקודת השלטונות. יהודי שייתפס בקבר דוד המלך אחת דינו - מוות ! וכך חלפו שנים עד שבא אל האישה מוסלמי משומרי הקבר, שחב לה חוב כספי גדול ובפיו הצעה שאין לסרב לה: ביקור בקבר דוד המלך תמורת מחיקת החוב. האישה שמחה להצעה ובאחד מימי שישי, כאשר הלכו המוסלמים לתפילה, הגניב השומר את האישה אל הקבר. אך אויה! לאחר דקות ספורות חש השומר חרטה על שהפר את צו השלטונות והכניס יהודיה לקבר, וכדי לכפר על חטאו נעל את האומללה במערת הקבר ואץ להלשין עליה בפני השלטונות. האישה שנותרה באפילת הקבר נחרדה מאוד, פרצה בבכי מר, והתפללה לישועה. ואז, הופיע מתוך האפלה זקן הדור פנים ובשתיקה הוביל אותה במנהרות צרות ומפותלות עד שיצאה דרך פתח קטן בקיר בית הכנסת האמצעי. את זהותו של הקשיש טוב הלב בודאי כבר גיליתם. היה זה דוד המלך שבא לסייע, ולזכר המעשה ניתן לבית הכנסת השם "ציון".[7]
קישורים חיצוניים[]
- תמונות מסיור עם ראובן גפני - אלול תשס"ט
- האלבום הנ"ל גם ב-ויקישיתוף
- מנהל חברה ונוער של משרד החינוך סיורים העקבות עדות בירושלים
- ארבעת בתי הכנסת הספרדיים - מכלול של בתי כנסת עתיקים על שם רבי יוחנן בן-זכאי - לב עדת הספרדים בירושלים אתר עירית ירושלים - מדריך למבקר
הערות שוליים[]
- ↑ ק"ל,א'
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 זאב וילנאי מדריך ירושלים
- ↑ דף כג,א פרק ג הלכה א גמרא
- ↑ 4.0 4.1 4.2 זאב וילנאי, אגדות ארץ ישראל'הוצאת קרית ספר , ירושלים תש"ל
- ↑ בתור מקור הוא מצטט את ספרו של שמש בית הכנסת, שנאור זלמן בספרו זכרון ירושלים משנת תרל"ו
- ↑ זאב וילנאי מייחס שם זה לבית הכנסת יוחנן בן זכאי
- ↑ המקור:מנהל חברה ונוער של משרד החינוך