נדידת ציפורים

Formation flight — נדידה "מאורגנת" - המקור:ויקישיתוף, צילם:kumon

Latrun Radar 1 — המכ"ם בלטרון המקיים מעקב אחרי נדידת הציפורים ברדיוס של 50 ק"מ

Vogelzug — מסלולי נדידת הצפורים - המקור:ויקישיתוף:Lanzi, צילם:Lanzi

ישראל_הפראית_-_פרק_5_-_שיגעון_הנדידה — ישראל הפראית - פרק 5 - שיגעון הנדידה

The remains of planes that fall because metting with bird — שברי מטוסים שנפלו עקב התנגשות עם מטוסים

Yossy leshem — יוסי לשם - מומחה הציפורים

לצפיה בהרצאה: מוזמנים להיכרות עם עולם הציפורים סביב הבית, בהרצאה לכל המשפחה עם יותם בשן

נדידת ציפורים היא תופעה הנראית בשמי ארץ ישראל פעמיים בשנה: בסתיו, לקראת החורף, הציפורים נודדות לאזורים חמים יותר בדרום כדור הארץ ובאביב הן חוזרות לקינהם לקראת עונת הקיץ בצפון כדור הארץ. תהליך הנדידה העיקרי מתרחש בין אירופה לבין אפריקה , בין אמריקה הצפונית והדרומית ואף בין הקוטב הצפוני לדרומי. רובם של העופות הנודדים מאירופה עוברים במסלול הנדידה דרך שמי ארצנו. מספר העופות בכל "גל נדידה" נאמד כחצי מיליארד. תהליך הנדידה הוא מדוייק להפליא הן במיקום המסלול והם בעיתוי ליציאה ולשיבה. סבורים כי הסיבה לכך הוא ב"השעון הביולוגי" של מיני הציפורים. הוא הקובע מתי ייצאו לדרך, היכן ייחנו ומתי יש לפנות הביתה.

החסידה במקרא[]

על סגולות הנדידה של הציפורים עמד כבר ירמיהו הנביא והביא לדוגמא את החסידה וכן ציפורים אחרות: "גַּם-חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם, יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ, וְתֹר וסוס (וְסִיס) וְעָגוּר, שָׁמְרוּ אֶת-עֵת בֹּאָנָה; וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ, אֵת מִשְׁפַּט ה'" (ח',ז'). ירמיהו אשר היה רועה צאן במדבר ענתות, בספר המדבר - אחד מנתיבי הנדידה המוכרים - היה מודע למועדיה של החסידה ול"עת בואנה" של התר, סיס ועגור - כולן ציפורים ידועות.

בשמות רבה מצויינת תכונת העוף להמריא למרומים ולקנון במקומות בטוחים. כך מוצע לבני ישראל לנהוג :"על זה נאמר הוא מרומים ישכון. דבר אחר : "הוא מרומים ישכון" - הדא הוא דכתיב (איוב לט, יג-יח) כנף רננים נעלסה כי תעזוב לארץ ביציה הקשיח בניה ללא לה וגו' כעת במרום תמריא וגו'. משל לחסידה שהיתה יולדת בעפר הארץ והיו העוברים והשבים דשין אותה ומאבדין אותה. מי גרם לה על שהיתה יולדת בארץ ? אלא משעלתה למרום ותלד לשם, אין בריה מזיקתה, אבל היא משחקת מן הכל. כך ישראל כנף רננים נעלסה כנף (יחזקאל טז, ח), ואפרוש כנפי עליך רננים (תהלים לג, א), רננו צדיקים בה' נעלסה (משלי ז, יח), נתעלסה באהבים אם אברהם (תהלים נה, ז). ואומר מי יתן לי אבר כיונה חסידה (ירמיה ח, ז) גם חסידה בשמים ידעה מועדיה כי תעזוב לארץ ביציה (שם יב, ז) (פרשת בשלח, פרק כ"ה, ח') ^[1]

שלמה המלך רואה בהתפעלות את הדרך בא הנשר עף בשמים ותוהה בספר משלי:"שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי; וארבע (וְאַרְבָּעָה), לֹא יְדַעְתִּים. דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר, בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ, עֲלֵי-צוּר; דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.(סםר משלי,ל', י"ח-י"ט).

הסיכון שבנדידת הצפורים[]

מערכת היחסים בשמי ארצנו בין המטוסים הטסים באויר ולידם מיליוני ציפורים, היא קטלנית. המפגש בין הציפורים למטוסים גרם בעבר לתאונות אוויריות קטלניות, אשר הביאו לאבדן חיי אדם ונזקים כספיים גדולים.

בתצפיות שנערכו התברר כי כמיליון ציפורים עוברות מיידי שנה מעל הארץ. התוצאה הייתה כי ב-25 שנה האחרונות (עד 2005) הסתכמו הנזקים כתוצאה מהתנגשויות עם מטוסים כדלקמן: 3 טייסים נהרגו, 9 מטוסים התרסקו, 75 תאונות עם נזקים מעל חצי מיליון דולר, כל תאונה, ואלפי תאונות עם נזקים.

מומחה הציפורים, יוסי לשם, בנה מפות נדידה של הציפורים, במימון חיל האוויר בעזרת דאונים, מכ"מים, רשת צופים ומזלטים. בין השאר, הוא דאה בדאון במשך 270 יום על מנת להשלים את המעקב אחרי מסלולי התעופה של הציפורים. בסופו של דבר נקבעה שיטת מעקב ודרכי התראה לחיל האוויר, כל זה מתבצע היום במרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון. חישובים שנעשו מראים כי לחיל האוויר נחסך עד 2007 סכום של 730 מיליון דולר.

המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון[]

המרכז הבינלאומי הוקם בלטרון שבשפלת יהודה. מיקומו של המרכז נבחר, בין השאר, היות והוא נמצא בלבו של ציר הנדידה המערבי של הציפורים בארץ ישראל (ציר הנדידה המזרחי עובר מעל בקעת הירדן. בלטרון הוצב מכ"ם, המקיים מעקב אחרי נדידת הציפורים, ברדיוס של 50 ק"מ. המכ"ם הובא מרוסיה והוסב בארץ לתפקידו ובאמצעותו מתקיים מעקב אחרי נדידת להקות ציפורים בכל שעות היממה ובכל מזג אוויר .

פעילות המרכז[]

המרכז הוקם ביוזמת אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע בבנין המשטרה הבריטית לשעבר, בלטרון . "עמותת השריון", המפעילה במקום מוסיאון-זיכרון, היקצתה כ-25 דונם קרקע משטחה, עבורו . מיקומו של האתר נבחר, לא רק בשל העובדה שהוא בציר הנדידה של הציפורים, אלא גם במטרה שהקהל הרחב המגיע ללטרון ייחשף בנוסף לנושאי מרכז ההנצחה - מורשת העבר וזיכרון לנופלים - גם לנושאי העתיד: מחקר, היי-טק, שימור הסביבה והטבע ונדידת הציפורים. הכרזה המסבירה זו מופיעה במסך הפתיחה לאתר האינטרנט של המרכז למורשת לטרון. ב"יד לשריון", כך מכונה אתר ההנצחה, מבקרים מדי שנה כ-400,000 מבקרים.

מנהל המרכז הוא ד"ר יוסי לשם מהמחלקה ל זואולוגיה באוניברסיטת ת"א.(עליו ראו בהמשך)

פעילויות המרכז[]

פעילויות המרכז, בחלקן בשיתוף הדוק עם מרכז הצפרות של "החברה להגנת הטבע, הן:

מחקר - כבר בוצעו כעשר מחקרים שונים בקשר עם גורמים בישראל ובחו"ל, בחלקם כמחקרים רב שנתיים.
בטיחות טיסה - ההישגים במחקר המשותף עם "חיל האוויר הישראלי" הקטינו את התאונות מציפורים נודדות .
חינוך - פיתוח הפרויקט הלימודי "הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות" בשיתוף עם משרד החינוך.
תיירות טבע (Eco-tourism) - המרכז בלטרון כמוקד ארצי בפיתוח רשת של 10 תחנות תיירות ציפורים.
שימור הטבע וחקלאות ידידותית לסביבה - כולל בפתרון קונפליקטים עם החקלאים ובקידום חקלאות ידידותית לסביבה.
חיזוי שינויים אקלימיים - - הציפורים הנודדות יכולות לשמש כחיישן חדשני לחיזוי שינויים אקלימיים.

דר' יוסי לשם[]

דר' יוסי לשם, מהמחלקה ל זואולוגיה באוניברסיטת ת"א, נחשב למומחה הישראלי ל"צפרות", מדע העוסק בחקר הציפורים. הוא בוגר חשיבת בני עקיבא בנחלים, ומגדיר עצמו "חובש כיפה סרוגה מבחירה דתי מתוך החלטה פנימית, ולא מפני שנולדתי כזה"

בבטאון המורים הדתיים הם מגדירים את עבודתו כך: "ציפורי ארץ-ישראל נמצאות אצלו במקום ראשון". אמנם ההיסטוריה והארכיאולוגיה של ארץ-ישראל כבודן במקומו מונח, אך בשבילו ארץ-ישראל בלי ציפורים היא ארץ-ישראל שלוקה בחסר. בלי ציפורים אין לה צבע. "אני רוצה שהנכד שלי יידע, שהנשר המוזכר 28 פעמים בתנ"ך, יש לו משמעות במורשת שלנו".

פריצת דרך משמעותית לצפרות בישראל![]

ביום ראשון, ט' ניסן תשע"ב, 1 לאפריל 2012, בשיא נדידת האביב, החליטה ממשלת ישראל החלטה יוצאת דופן וייחודית למימון של רשת מוקדי הצפרות הלאומית בסך של 39.2 מיליון שקלים.

על פי התוכנית יוקמו ארבעה מוקדי צפרות חדשים בשדה בוקר, עין גדי, לוטן וחצבה, וישודרגו שלושת המרכזים הקיימים בכפר רופין, מעגן מיכאל ואילת. מטרת ההחלטה הינה לקדם את התיירות, החינוך, הסביבה והמחקר בתחום הצפרות.

מיקומה של ישראל במפגש בין שלוש יבשות, מהווה נתיב נדידה מרכזי של 500 מיליון ציפורים הנודדות בסתיו מאירופה ומערב אסיה לאפריקה וחזרה באביב. בתי הגידול בישראל מגוונים ומושכים מגוון ביולוגי של 540 מינים, תופעה ייחודית למדינה קטנה כמו ישראל. השילוב של כמות אדירה ומגוונת של ציפורים, לצד תשתית תיירותית מצוינת ומזג אוויר נוח הופכים את ישראל ל"גן עדן" בתצפיות על ציפורים.

יוסי לשם כתב:" זו החלטה משמעותיות ביותר לקידום הצפרות בישראל שהייתה פרי יוזמתנו, ועליה טרחנו למעלה מחמש שנים רצופות. אנו בטוחים שבעקבות ההחלטה בנושא הצפרות, תזכה לפריצת דרך חדשה, ותהווה דגם לשיתוף פעולה בין גורמי ממשלה, גופים ציבוריים ואקדמיים.

המקור