Family Wiki
Advertisement

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

Basalt flowing at Golan2

קילוחי בזלת ברמת הגולן דמויי מקלעת חבלים (Ropy Lava) מכונים גם "גללי פרה"

גאולוגיה של הגולן נגזר מהמבנה גאולוגי של חבל הבשן, אשר רובו בסוריה. רמת הגולן היא במערבית לבשן. חבל הארץ נחשב לאחד האזורים הרחבים בעולם המכוסים ברציפות בזלת. רובו שכבות לבה "צעירות", כאשר באחד המקומות, במערב , שפכי הלבה תוארכו לתקופה מלפני 4,000 שנה. עובי הבזלת נע משיא של 1100 מטר בהר חורן - "תל גֵ'נָ‏ה" - בגובה 1,800 מטר מעל פני הים עד לעובי ממוצע של 300 עד 400 מטר עד 600 מטר, כאשר העובי הולך ופוחת בשוליים של רמת הגולן : בצפון - מול הר החרמון, בדרום מול נחל הירמוך ונחל רוקאד ובמערב בקעת הירדן.

רמת הגולן המשתרעת על פני שטח של 1300 קמ"ר: מהצפון - מנחל סער הזורם מדרום להר החרמון, מהדרום - נהר הירמוך מצפון להרי גלעד ובמערב- בבקעת כנרות ועמק החולה.

רמת הגולן נראית מישורית. ברם, היא למעשה בקע אשר התמלא מזרמי בזלת מתקופת המיוקן עד לתקופת הפליוקן תחתון ומסחף מתקופת הנאוגן. במקורה רמת הגולן היא חלק מ"קער דמשק" המשתרע מהמדבר הסורי עד לעמק יזרעאל. הקער נמצא בין שני קמרים - בין "קמר החרמון" מצפון ל"קמר הגלעד" מדרום. מתחת לקער עלתה המגמה לאורך סדקים, בקילוח ומילאה שטחים ויצרה מישורי בזלת תוך כדי התקררות.

מבנים וולקניים[]

Hornblende from Golan Heights

הורנבלנדה מהמורדות לברכת רם

אופייני לרמת הגולן התופעות הוולקניות שבו, אשר הבולטת שבהן - תרתי שמע - הם קו התלים הישראלי, הכולל מספר תילים מרכזיים כמו : הר פרס והר אביטל אך גם עשרות תילים קטנים יותר כמו: גבעת טליה ליד מושב קשת.

בגולן קיים אוסף של מבנים וולקניים:

  • חרוט לבה - הוא הר געש, הבנוי בעיקר מבזלת, רכס מאורך ובראשו לוע או מספר לועות קטנים.שיפוע צדדיו מתונים - עד 5 מעלות ומודרגים.
  • חרוט אפר - הוא הר געש כבוי, הבנוי מתוצרים של חומרים פירוקלסטיים. החרוט עגול ושיפועי צדדיו עד 35 מעלות.
  • קילוח בזלת - הוא המבנה העיקרי שנוצר על ידי הלבה הזורמת. צורתו מאורכת ובקצהו "אונות" מתפשטות. חזיתו לרוב תלולה.
  • מכתש התפוצצות - נקרא בפי המקומיים "ג'ובה". הוא שקע, בניגוד למבנים הקודמים שהם תבליטים. הוא נוצר על ידי פליטת גזים ממעמקי האדמה. הפיצוץ מעיף את שברי הבזלת ויוצר מכתש. יש השערה כי ברכת רם נוצרה בדרך זו.
  • קלדרה בספרדית - שקע רחב ממדים בליבו של הר הגעש. נגרם על ידי פיצוץ החלק העליון של ההר. דוגמה לכך הר אביטל.

סוגי המסלע[]

רוב שטחי הגולן מכוסים סלעים געשיים: בעיקר בזלת אך גם סקוריה וטוף. בדרום הגולן, בשטחים שלא כוסו על ידי הלבה, ניתן לראות סלעי משקע כגון גיר, חול וקירטון.

המסלע של רמת הגולן כולל סלעים שגילם שונה. הקדומים שבהם הם סלעי הגיר מתקופת יורה - מלפני 180 מיליון שנה. מעט יותר הם אבני החול היבשתיות שנמצאו ליד מג'דל שמס וכן הבזלת והר הגעש באותה סביבה מתקופת הקרטיקון תחתון - לפני 130 מיליון שנה.

לאחר מכן באים סלעי משקע של ים רדוד: גיר, קירטון, דולומיט וצור מתקופת הקרטיקון עליון והאיאוקן - מלפני 100 מיליון שנה ועד לפני 60 מיליון שנה. בתקופה זו, לפני 80 מיליון שנה ארץ ישראל החלה להתקמט ועלתה מתוך הים הרדוד. בצפון נוצר קמר החרמון ומדרום קמר הגלעד ובתווך הקער שהתמלא במשקעים יבשתיים, ימיים ואגמיים שונים: חול, קונגלומרט, גיר, קירטון וחוואר מתקופת האוליגוקן - לפני 35 שנה עד לפליוקן התיכון - לפי 5.5 מיליון שנה.

במשך המיוקן - בין 22 מיליון שנה לבין 5.5 מיליון שנה התרחשה פעילות וולקנית אינטנסיבית ו"לשונות" בזלת הגיעו, כנראה ממערב והורבדו בין הסלעים היבשתיים שהיו כבר בגולן. סלעים אלה שייכים לחבורת ים המלח. כוחות בליה שפעלו החל מהתקופה מלפני 5.5 מיליון שנה, בסיעו כמויות חומר גדולות מהגולן והוא קבל את הצורה המישורית. מאז החלו מספר תקופות של התפרצויות וולקניות.

חבורת הבשן[]

הפניה לערך מורחב:חבורת הבשן

Basan tzura

"חבורת בשן" כוללת את שכבות הבזלת בחבל הבשן וברמת הגולן. התצורה שלוש תצורות מתוך חמש מצויות בתחומי הגולן. הם נוצרו בשלושה אירועים וולקניים. בזלת הכיסוי העתיקה ביותר, המונחת על סלעי הקירטון, תצורת אורטל המונחת מעליה ותצורת גולן הצעירה המונחת למעלה ‏‏[1]

התצורה הנפוצה מביניהם היא של "בזלת כיסוי" - Pβc . היא מכסה שטחים רחבים בדרום רמת הגולן, בגליל התחתון המזרחי, מראש פינה עד לבית שאן. אך היא חורגת מרחבי ארץ ישראל והיא משתרעת על שטחים נרחבים בדרום סוריה, עד להר הדרוזים, בצפון ירדן - באזור אירביד. גיל הבזלת נדגם ונבדק בשיטת "אשלגן-אורגן" ונאמד לתקופה מלפני 5 מיליון שנה - ראשית תקופת הפליוקן. פעילות פסקה לפני 4.2 מיליון שנה. מכאן המסקנה שההשבר הסורי-אפריקני לא התרחש קודם לתקופה זו וזו הסיבה לרציפות התצורה משני תידי בקעת הירדן.

הידרוגאולוגיה[]

רמת הגולן היא רמה מישורית הבנויה סלעי בזלת. הבזלת מונחת במרבית השטח על גבי שכבות עבות של סלעי קירטון ומשקעים אגמיים, ששניהם אטומים יחסית לזרימת מים. לכן שכבת הבזלת אשר בעיקרה היא בעלת נקבוביות ניכרת ומוליכות הידראולית טובה משמשת כמובילת מים טובה. יש לכך מגבלה אחת: בחלקו התחתון של קילוח הלבה נוצרת בדרך כלל בזלת מסיבית שהתקררה במהירות וכשהשתחררו ממנה בועות הגז, ובתוכה קשה יותר למים לזרום. והסלעים תחתיה מהווים אקוויפר.

שכבות קרקע , לא בזלתיות , אשר יש להם מוצא לפני השטח ויוצרות "מעיינות קילוח", והן פזורות בנקודות רבות על פני רמת הגולן. מעיינות אלו יוצרים בדרך כלל שלולית ענק, ברכות וביצות המתקיימות מתחילת עונת הגשמים ועד תחילת הקיץ.

רוב מים הגשמים ברמת הגולן מתרוקנים דרך מעיינות וקידוחים ומתקיימת בה זרימה תמידית של מי תהום מאזורי המילוי לכיוון המעיינות בשולי הרמה, בקו המגע שבין הבזלת לבין סלעי הקירטון המונחים מלמטה. המעיינות הגדולים נובעים במורדות הגולן לכיוון עמק החולה, ומעיינות נוספים נובעים בקירות הקניונים של הנחלים הזורמים לכנרת. חלק נוסף ממי התהום מתנקז בתת-הקרקע אל בקעת הבטיחות והכנרת.

מקור באיטטרנט[]

תקציר על הרי הגעש הרדומים שברמת הגולן, על סוגים של חלקיקי-אש באוויר ועל תופעת המגנטיות ההפוכה של הבזלת.

2.2 הגאולוגיה של הגולן 2.2.1 השכבות התחתונות- סלעי המשקע

הסלע העיקרי על פני השטח של הגולן הוא הבזלת, תוצאה של התפרצויות געשיות. לפני התפרצויות אלו היה הגולן קער התחום בצפון בקמר של החרמון ובדרום בזה של הגלעד. הלוח הגאולוגי שלהלן מתאר את השתלשלות הווצרות הסלעים והשינויים בפני השטח בגולן:

תקופת הקרטיקון, לפני 60-135 מיליון שנים. בצפון הגולן ובעיקר למרגלות בחרמון מושקעים חוואר, קרטון, גיר ואבן חול.

תקופת האאוקן, לפני 44-50 מיליון שנים. הסלעים העתיקים ביותר הניכרים בדרום הגולן מתחילים להווצר, וזאת בזמן הצפה של ארץ-ישראל. נוצרת תצורת צרעה, המורכבת בעיקר מגיר וקרטון עם אופקי צור. בסוף התקופה מתחילים הגולן ועבר הירדן להתרומם, והים נסוג.

בתקופת האאוקן העליון , לפני 35 מיליון שנים, שוב שוקע הגולן וההצפה, כנראה מאזור המפרץ הפרסי, נישנת. נוצרות בזו אחר זו תצורת פיק, המורכבת בעיקר קרטון גירי וגיר, ותצורת סוסיתא, הנמצאת רק באזור סוסיתא ואשר בבסיסה אופק עבה של חוואר צהבהב עם קליפות, צדפים ומאובנים אחרים, מעליו בעיקר גיר צהוב, ומעליו בעיקר קרטון לבן.

בתקופת המיוקן, לפני 25 מיליון שנה עלה הגולן שנית והים נסוג. נחלים רחבי מימדים השקיעו אז שתי שכבות נוספות- תצורת עין גב, שכבה של חולות צהובים בלתי מלוכדים הנמצאת בעיקר באזור עין גב, ותצורת הורדוס, שבניגוד לרוב התצורות היא נמצאת ברוב הגולן, ובנויה אבני חול, קונגלומרט, חואר, גיר, קרטון, צור וחרסיות. עוביה עד 250 מ' והרכבה שונה מאזור לאזור.

בתקופת הפלויקן, לפני 5 מיליון שנים בלבד, חדרה לשון ים מאזור מפרץ חיפה והגיעה עד הגולן. הושקעה תצורת גשר, סלעי גיר לבנים שעליהם חואר ירקרק שבו צדפות ושבלולים של מים מתוקים, המעידים על קיומם של נחלים ואגמים מתוקים שבהם הושקע הסלע.

לפני 4 מיליון שנים החלו ההתפרצויות הגעשיות, שעליהן כתוב בסעיף הבא. במקום אחד בגולן, במחשוף מצוקי האון שהוא תוצאה של השבר הסורי-אפריקאי ועליו ניתן להביט בנסיעה בכביש עין גב-צמח, ניתן לראות בברור את כל שכבות ההשקעה כמעט, פרט לתצורת גשר האחרונה. במקומות אחרים מופרע סדר השכבות וניתן להבחין בו פחות.

2.2.2 הגעשות וסלעי הבזלת

לפני 4 מיליון שנה היתה ההתפרצות הגעשית הראשונה בגולן, באזור הדרום. ההתפרצויות פשטו צפונה ומזרחה, כשהן ממשיכות בתדירויות שונות- מימים ספורים בין אחת לשניה ועד מאות אלפי שנים. ההתפרצות האחרונה, מעידות בדיקות רדיואקטיביות של כבשים שניקברו תחתיה, היתה לפני 4000 שנה בצפון מזרח הגולן, אזור הנמצא כיום בשליטה סורית. היום הגולן הוא אזור געשי רדום העשוי להתפרץ שוב ביום מן הימים.

את הסלעים המגמטיים, ובכללם את סלעי הפרץ שנוצרו בהתפרצויות וולקניות, ממיינים לפי מבנם המינרלוגי והכימי. הסלע המכסה את סלעי המשקע ברובו של אזור הגולן הוא הבזלת, המורכבת מגבישים קטנים מאד, לרב מיקרוסקופיים, של מינרלים שונים.

לשני סוגים מתחלק המסלע הגעשי ובכללו המסלע בגולן-

  • הבזלת הרגילה- מכסה את רוב שטח הגולן. הסלע נוצר על-ידי זרימת לבה נוזלית מלוע הר-הגעש, תוך שהיא מתקררת, מתגבשת ונסדקת. זהו המרכיב העיקרי של המישורים העצומים בגולן.
  • סלעים פירוקלסטיים- כמות גדולה של גז המתפרצת עם הנוזל גורמת להעפת כמויות לבה לשמים. החומר שהועף לאויר מתקרר במהירות ומגיע לארץ במצב מוצק. סלעים אלו מתחלקים על-פי גודלם, החל מן האפר הגעשי הזעיר שלעיתים נותר באויר זמן רב בטרם הוא שוקע על הארץ, דרך הטוף הגעשי שגודלו כחצץ וסקוריה שגודלה כחלוק נחל, ועד הטיפות הגעשיות והפצצות הגעשיות, אותן פיסות חומר גדולות (טיפות) וענקיות (יותר ממטר, פצצות) שבשעת מעופן מקבלות צורה אווירו-דינמית של טיפה. חומרים אלו מהווים את רוב החומר הבונה את התילים הגעשיים עצמם.

על מספרן הרב של ההתפרצויות מעיד מבנה שכבות הסלע הנראה מאפיקי הנחלים, של שכבות בזלת שונות וביניהן אדמה שהספיקה להתבלות בין התפרצות להתפרצות.


מספר תופעות טבע מעניינות יצר הוולקניזם של הגולן-

  • הג'ובות- אותם מכתשונים קטנים שקוטרם בין 5-40 מ' ואשר נוצרו כתוצאה מן ההתפוצצויות שהיו תופעות לוואי של הפעילות הגעשית.
  • ברכת רם- האגדה מספרת, שחרמונית, זוגתו הקטנה והחסודה של הסב-החרמון לבן השיער, לא סמכה עליו יותר מדי והניחה לידו עין כחולה גדולה שתשגיח עליו. דעתם של הגאלוגים אחרת, והם טוענים שהתמוטטות וקריסה של הר געש יצרו לע ענק זה.
  • פאלאומגנטיזם- בתקופת הווצרות חלקם של סלעי הבזלת בגולן, היתה משיכתו המגנטית של כדור הארץ לכיוון ההפוך, כלומר לדרום. סלעים אלו, על מינרל המגנטיט שבתוכם, משמרים נטיה הפוכה זו, ומטעים מצפנים בסביבתם.
  • בזלת חבלית- תופעה יפה זו נותרה כתוצאה מהתקשות מהירה של שכבה דקה בחלקו העליון של זרם הלבה. בלחץ החומר החם מתחתיה נקרעה שכבה זו והצטמקה ובסלע הקשה נותרו מעין חבלים או צמות המשולבים בסלע הקשה.
  • משושים- בנחל משושים ובבריכת משושים בולט תוצר יפה זה של זרם לבה המתקרר בתנאים מיוחדים.
  • מפלים- כתוצאה מעמידות שונה של שכבות הלבה יש בגולן מפלים רבים המושכים תיירים וישראלים

גאולוגיה[]

תצפיות ווןלקניות[]

סלעי סקוריה מרמת הגולן[]

מיגוון הצבעים תלוי בריכוז היחסי של המינרליים, אשר לכל אחד צבע משלו

טוף מרמת הגולן[]

הטוף בגאולוגיה אינו ה"טוף" הנמכר לגינות - הוא סקוריה

סלעי יסוד אחרים[]

הערות שוליים[]

  1. ‏בצפון ישראל ובדרום סוריה ידועים חמישה אירועים של התפרצויות געשיות, ורק שלושה מהם התרחשו ברמת הגולן (המחזור הראשון, השלישי והחמישי) ‏

לקריאה נוספת[]

  • דורון מור, התופעות הוולקניות ברמת הגולן, (מתוך) ארץ הגולן והחרמון בעריכת אבי דגני ומשה ענבר, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1993.
  • יהודה זיו, נופי גולן, (בתוך) הגולן - לקט מאמרים , כנס י"ח לידיעת הארץ : "אל מול הר חרמון" - 1970
  • מפת הגולן 1:200,000, המכון הגאולוגי לישראל
  • המכון הגאולוגי לישראל, המפה הגאולוגית של ישראל 1:1,200,200

קישורים חיצוניים[]

Advertisement