הקרב על גבעות מע'אר

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.847232,"lon":34.787865,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.847232,"lon":34.787865,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.847232,"lon":34.787865,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":12,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.847232,"lon":34.787865,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

גבעות מע'אר הו היום מתקן צבאי, בתחומו נשמר הצומח והחי של שפלת החוף. בחלק הדרומי של הגבעות, צפונה לכפר הערבי קטרה היה הקרב על גבעות מע'אר

סיכום: הקרב על רכסי מע'אר המשך (מתקפת פלשת) התחולל ב-13 בנובמבר 1917, אחרי "קרב באר שבע" במסגרת "מרדף פלשת" ולפני "קרב עיון קרא". מקומו היה =גבעות מרר שבין גדרה ורחובות, עד לתחנת הרכבת נחל שורק - ואדי צארר/

• הצדדים:
• הממלכה המאוחדת, אוסטרליה, ניו זילנד בפיקוד אדמונד אלנבי, בכוחות 2 חטיבות חיל רגלים ן-2 רגימנטים מחטיבת פרשים. האבדות היו:מאות הרוגים ו-1,096 שבויים.
• האימפריה העות'מאנית בפיקוד קרס פון קרסנשטיין עם חטיבת חיל רגלים. האבדות היו:100 הרוגים, 506 פצועים ן-10 נעדרים

מפת הקרב, המקור:זאב וילנאי

הקרב על רכסי מע'אר התחולל ב-13 בנובמבר 1917 באזור,המכונה היום "גן לאומי גבעות מרר" שבין גדרה לבין רחובות, בין "חיל המשלוח המצרי" של הצבא הבריטי ובין הצבא העות'מני שהיה בתהליך נסיגה צפונה. בסיומו של הקרב הגיעו הכוחות הבריטיים לתחנת הרכבת נחל שורק-ואדי צארר והשתלטו על צומת הרכבות המרכזית לדרום ארץ ישראל ובכך חרצו את גורל המערכה בדרום הארץ.

לואיס תומס וקנת בראון קולינגס בספרם עם אלנבי בכיבוש הארץ סבורים כי בגבעות מע'אר נערכה מלחמת הפרשים הגדולה ביותר בזמננו. ( ולא בקרב באר שבע, כמו שמקובל לחשוב). הם מסכמים: " המערכה הייתה קשה ואכזרית. תבוסה במקום זה פירושה אבדן יפו, חברון ואלי גם ירושלים - זה השער העתיק לירושלים עיר-הקודש.

לאחר כיבוש רכסי מע'אר וההשתלטות על תחנת הרכבת, הכוחות הבריטיים ביום 16 בנובמבר 1917 נכבשה יפו ושכנתה תל אביב והצבא הבריטי התייצב על קו שתי העוג'ות. חלק אחר עלו לירושלים, לשם הגיעו ביום 9 בדצמבר 1917 - לקראת חג המולד כפי שגנרל אלנבי הצהיר.

קיימת סברה כי בקרבות שהיו בין ה-6 לבין ה-16 בנובמבר 1917, שהיו קרבות "נסיגה והשהיה" של התורכים. המטרה של המפקה העות'מאנית הייתה לחלץ כמה שיותר כוחות מהמלכודת ולהסיג אותם לקו הגנה צפוני. במעא'ר, עיון קרא ולטרון, הטורקים ניסו רק לעכב את הבריטים ולא להשיג תוצאות התקפיות. הם לא ניסו למנוע מהם להגיע ליפו או רמלה שהיו אבודות, אלא לחלץ כוחות להגנת הרי יהודה או צפונית לירקון. בכך, בסופו של דבר, הם די הצליחו.

רקע

לאחר שב-31 באוקטובר 1917 נכבשה באר שבע על ידי חיל המשלוח האימפריאלי. נסוגו חלק מהיחידות הטורקיות לכיוון הדרך לחברון ולירושלים וחלק נסוג צפונה לאזור קו תילים שכיוונו דרום מזרח-צפון מערב, מתל חווליפה במזרח ועד תל הוריירה במערב. בניגוד למנהגו במערכה זו, לא עצר חיל המשלוח האימפריאלי להתארגנות, אלא המשיך בלחץ רצוף של התקפות מבאר שבע צפונה במטרה לקעקע את הקו הטורקי ולנצל את הצלחותיו. לאחר שבסדרת התקפות מתוכננות, בין ה-6 ל-8 בנובמבר, נכבש מערך התילים ובמקביל, נכבשה עזה, נעו צפונה שני כוחות של חיל המשלוח האימפריאלי. כוח אחד נע במזרח לכיוון יבנה והכוח השני נע במערב, בצמוד לאזור החוף לכיוון אשדוד אז איסדוד.

שדה הקרב

צפונה מהכפר קטרה (כיום גדרה), עבר ואדי קטרה ומצפון לו עובר רכס גבעות כורכר שכיוונן הוא צפון צפון מערב. רכס זה מתחיל בדרום בגבעה עליה ממוקמת כיום אנדרטת הצנחנים, עליה שכן הכפר מע'אר, והמשיך צפונה דרך הגבעות עליהן נמצאית כיום גבעת ברנר והסתיים בצפון בכפרים זרנוקה וקוביבה (נמצאים כיום בחלקה המערבי של רחובות. הגובה המקסימלי של הרכס הוא 94 מטר מעל פני הים והוא גבוה בכ-40 מטר מהמישורים הנמצאים ממערבו וממזרחו. מהרכס קיימת שליטה בתצפית ובאש למרחק גדול.

היחידות הטורקיות התמקמו על רכס זה והתחפרו בו. מאחר והיה להם מחסור בחוטי תיל, לא נמתחו גדרות תיל לאורך כל החפירות כמכשול מעכב, דבר אשר היה לו השפעה על התפתחות הקרב.

סדר הכוחות

לצבא הבריטי היו שתי בריגדות מהדוויזיה 52 שחנו מדרום לגדרה. במערב היו שלש רגימנטים מהבריגדה ה-6 של הפרשים: (ראו בתרשים משמאל)

• Queen’s Own Dorset Yeomanry
• the Bucks Yeomanry
• Dorset Yeomanry

וכן, סוללת תותחים "ברקס" וסקואדרון של מכונות יריה. בצפון הייתה בריגדה ה-8 של פרשים.

הקרב

פרשי שני הרגימנטים "דורסט" ו"בקס" הסתערו מזרחה, תחת מטר יריות של התותחים של התורכים שהיו במצב איסטרטגי עדיף. אחרי מאמץ רב העפילו הפרשים על ראשי הגבעות וכבשו אותן. במהלך הקרב נהרגו 265 סוסים.

תוצאות הקרב

התורכים נסוגו מזרחה בכיוון עקרון ורחובות. בקרב על רכסי המע'אר נפלו מאות אחדות של תורכים, 1,096 נלקחו בשבי, 2 תותחים ו-12 מכונות יריה. הבריטים איבדו 500 איש .

בין החללים הבריטים היה הקצין היהודי מיור אולין די רוטשילד, הקבור בראשון לציון. על המצבה שלו נכתב: "הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפל גבור הגביר ר' אפרים בן הגביר ר' שלמה די רוטשילד...וחרף נפשו למות על מרומי שדה בארץ ישראל. ויפול שדוד בשדה הקרב בסביבות אלמוע'ר...ש'ר וג'דול נ'פל היום בישראל." (מקור=זאב וילנאי, עמ' 272)

גבעות מע'אר היום

תחום הגבעות, אשר לא נכלל בבסיס הצבאי הנוכחי, מכונה היום "שמורת מרר". שמורת מרר בנויה על רכס כורכר והצמחיה בו היא אופיינית לשפלת החוף. השמורה היא אחד המקומות היחידים בארץ בה ניתן לראות את הצמחים הגדלים בשפלת החוף. בתחומה שרידה הכפר הערבי "קטרה", אשר על האדמות שנרכשו ממנו בכסף מלא נבנתה גדרה. בראש הרכס בריכת מים, אשר מהווה חלק מקו המים ממעיינות ראש העין לנגב - קו מים שנמתח בשנות ה-60 למטה הקודמת ואיפשר את פיתוח ההתיישבות בנגב. המים מקו זה מגיעים על הנגב הדרומי - רביבים ומצפה רמון.

מראש הגבעה נוף מרהיב לכל רוחות השמים. הבסיס סגור למטיילים, אך אין ספק שמי שיצליח לבקר שם יגלה את הצמחיה הטבעית של שפלת החוף ואת החי שהיה גר באזור זה. הבסיס אינו עמוס בתנועה ולכן הסביבה הטבעית נשמרת בו במלואה. אולי יבוא היום והוא יהיה מרכזה של שמורת הטבע.

מקורו של השם הוא מהכפר הערבי מער, אשר פרושו מערות. היום בתחום הבסיס הצבאי.

תמונות מהשמורה

צילם: מיכאל יעקובסון האתר בו הן מאוכסנות ובו גם מדורו של מיכאל - חלון אחורי ארכיטקטורה ואידיאולוגיה בדיסנילנד מקומיאתר המומלצים / שלל מקומות קטנים ונחמדים ברחבי ישראל לאכול בהם על הדרך

תאור השמורה

בריכת המים בראש הגבעה

צמחיית השפלה

שרידי מבנה מהכפר הערבי

הכניסה לשמורה

עוד צמחיה

קטרה

מפת PEF

שריד לכפר הערבי קטרה מצוי צפונה מגדרה באזור המושב קדרון וגם מזרחה מהכביש בסוף רחוב הג"א וכן ממערב לכביש, בסביבת תחנת המשטרה אף היא כונתה בשם הכפר הערבי. לפי מפת PEF משנת 1880 הכפר קטרה Katrah היה מדרום לנחל שורק, כפר מרר Mughar היום שטח השמורה והבסיס הצבאי הוא על הרכס מצפון לנחל שורק

על הפיסגה - צילם:דר' אבישי טייכר

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.823251,"lon":34.777393,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":17,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

לקריאה נוספת

• זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - תל אביב, השרון, השפלה והנגב, הוצאת "תור" ירושלים, 1941, מהדורה שלישית - 1950

• לואיס תומס וקנת בראון קולינגס, עם אלנבי בכיבוש הארץ, תרגם :ב. פרידמן, הוצאת ספרים אריאל - ירושלים, 2001. - על פעלם של הטייסים הבריטיים בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

קישורים חיצוניים

• תיאור מקום הקרב - גן לאומי גבעות מרר וסביבותיו
• תיאור תמציתי של הקרב (אנגלית)

• בויקיפדיה האנגלית

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

השיא:הגנרל אלנבי מגיע לירושלים - המקור:ויקיפדיה, וריאציה על צילום של המושבה האמריקנית,עיבדה: תמר הירדני

• כללי
  • חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה • כיבוש ירושלים בידי הבריטים • גירוש תל אביב
• קרבות
  • תעלת סואץ • קרב רומני • עזה הראשון • עזה השני • באר שבע • גבעות מע'אר • קרב עיון קרא • ואדי צארר • לטרון • קו שתי העוג'ות • תקרית כפר סבא • קרבות דרום עמק בית שאן במלחמת העולם הראשונה• מגידו • הקרב בנחל תרצה • כיבוש חיפה
• יחידות
  • הצבא הבריטי • חיל המשלוח המצרי • אנזא"ק • הגדודים העבריים • ניל"י • תעופה צבאית • הרכבת הצבאית • הבריגדה הארצישראלית
• אישים
  • אדמונד אלנבי • זאב ז'בוטינסקי
• אתרים
  • בית הקברות הבריטי בירושלים • בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע • כיכר היל • מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע • יד אנזא"ק • גשר הרכבת על נחל הבשור • מצבת הפועלים המצרים בלטרון • אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי • מצבת הטייסים הטורקים בשדות האון - על סף המלחמה * תחנת הרכבת בצמח * בית הקברות "לימבר הייל" Limber Hill Military Cementery מצפון לירושלים

• תוצאות
  • הצהרת בלפור • הגעת ועד הצירים • המנדט הבריטי על ארץ ישראל • מצב היישוב היהודי • תוצאות הרעב בארץ
• ספרות
  • עם אלנבי בכיבוש הארץ תמונות החזית התורכית