זכרון יעקב - מוזיאון העליה הראשונה

First Aliya MuseumA — מבנה המוזיאון - מקושט לכבוד חול המועד פסח תשע"א

מוזיאון העלייה הראשונה בזיכרון יעקב שוכן בבניין היסטורי, יפה ומיוחד הנמצא במושבה הציורית זיכרון יעקב. המבנה שימש כ"בית הפקידות" בתקופת הברון רוטשילד. המוזיאון נקרא על-שם משה ושרה אריזון.

המוזיאון מנציח את ראשית ההתיישבות הציונית והוא היחיד בארץ הסוקר וממחיש את תולדות העלייה הראשונה בארץ ישראל. באמצעות המחשות הוא הציג את סיפורם של אנשי העלייה הראשונה אשר באו לארץ- ישראל מאז שנת 1882. הסרטונים נבנו מסביב להווי של משפחה אחת, והקורות אותה מיום עלייתה לארץ. בשיטה זו נחשפים המבקרים לספורה המרתק של עלייה זו, הקשיים המרובים, המאבקים, הנחישות והאמונה.

במוזיאון פסלי חומר המקימים לתחייה דמויות מהעבר הרחוק, מעשי ידיה של אורה רוזנצוייג, המתארים את החיים במושבות העלייה הראשונה.

המקור: אתר דטינט

המקור:מוזיאונים בישראל

תולדות "בית הפקידות[]

(לפי הויקיפדיה העברית)

בית הפקידות נבנה בשלהי המאה ה-19, במימונו של "הנדיב הידוע" ואכלס את פקידות המושבה. בתקופתו נחשב אצל תושבים לבניין הגדול והמפואר בארץ. בעת ביקוריהם במושבה, נהגו הברון רוטשילד ורעייתו להתגורר בקומה העליונה במבנה. בשנת 1903 התכנסה במקום "הכנסייה הארצישראלית" וביומה האחרון של הכנסייה, נוסדה אגודת המורים העברים בארץ ישראל.

בימי מלחמת העולם הראשונה, הסבו שלטונות האימפריה העות'מאנית את המבנה לבית חולים צבאי ומסגד. לאחר נטישת הטורקים את הארץ, חזר הבניין לשמש את אנשי המושבה כבית ועד ומאוחר יותר כבית הספר היסודי של המושבה.

המוזיאון הוכרז כמבנה לשימור של המועצה לשימור אתרים‏‏^[1].

העלייה הראשונה[]

העליה הראשונה היא תקופת גל העליה הגדול משנת תרמ"ב 1881, עד שנת תרס"ד 1904. בראשית התקופה מנתה האוכלוסיה היהודית בארץ ישראל כ-26,000 נפש, אשר ישבו בעיקר בערים: ירושלים, יפו, טבריה וצפת. במשך התקופה באו לארץ ישראל עולים ותיירים רבים מאירופה, אסיה ואפריקה, בינהם בלטה בנחשוניותה קבוצת ביל"ו הקטנה והחלוצית; ובשנת תרס"ד 1904 נאמדה האוכלוסיה היהודית בארץ כ-55,000 נפש.

תקופת העליה הראשונה נקראה כך, משום שהתחולל בה התקדים של הקמת התיישבות בארץ ישראל מתוך מסכת רעיונות קדומה ומסורתית, לאומית ציונית, ועדכנית מודרנית, ובשל הצלחתה היחסית לממש את יעדיהם של אנשי היישוב החדש, רובם עולים חלוצים.

בקובץ מחקרים מעניין זה מוצגים היבטים שונים של החיים והיצירה בתקופת העלייה הראשונה, כמו גם השלכות רשמי התקופה על היצירה והשפה, והתפתחות המחקר בנושא מהותי זה בתולדות הציונות בארץ-ישראל.

זהו נסיון ראשון להציג את ההיסטוריה של התרבות החדשה בארץ ישראל, מתוך מתאר המסד שלה, מבעד לתשתיתה שהונחה בתקופת העלייה הראשונה.

המבוא לקובץ: יפה ברלוביץ, יוסף לנג [עורכים], לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב תש"ע 2010

המקור:"לשוחח תרבות עם העליה הראשונה"