ים המלח

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.351878,"lon":35.46936,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":8,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}	המפה נטענת... {"type":"TERRAIN","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.351878,"lon":35.46936,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":7,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}
מבט מקרוב	מבט מעל

תיאור מצב - כתבי הארץ מסכמים את מצבו ים המלח לקראת בחירה או אי- בחירה ל"שבעת פלאי עולם" ים המלח - המצב - נובמבר 2011

Dead sea — ים המלח, צילום לוויין של נאס"א - מקור:ויקישיתוף, הביא הצילום:Prolineserver

ים המלח הוא ימה מלוחה וסגורה, במרכזה של ארץ ישראל, מזרחית למדבר יהודה. חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם . בו קיים ה"לחץ אטמוספירי" הגדול בעולם . ביום 26 מאי 2008 נמדד בו לחץ אויר של bar 1.053 ‏‏^[1]. מקווה המים הוא בעל שיעור המליחות השני בגודלו (אחרי "אגם אסאל" ב"ג'יבוטי"). לשם השוואה, ריכוז המלח בים המלח הוא 31.5%, לעומת ריכוז המלח בים התיכון שעומד על 3.5% - 3.9%.

אקטואליה[]

ישראל_הפראית_-_פרק_2_-_חיים_סביב_ים_המוות — ישראל הפראית - פרק 2 - חיים סביב ים המוות

מחקר: בישראל היו בעבר תקופות בצורת רצופות של מאות שנים[]

	המחקר נערך בחסות האקדמיה הלאומית למדעים ובהובלה של אוניברסיטת תל אביב, המכון הגיאולוגי והאוניברסיטה העברית, ובניהולו של ד"ר לזר מאוניברסיטת חיפה. הממצאים הגיעו מקידוח מדעי בעומק של 460 מ' מתחת לקרקעית פני ים המלח, שאיפשר לבחון את תנאי האקלים ששררו באזורנו ב- 250,000 שנים האחרונות. התמונה שעלתה מניתוח שכבות הקרקע היא שים המלח התייבש בעבר פעם או פעמיים, זאת בשל בצורת שנמשכה מאות שנים בכל פעם.

הפורטח לחקלאות ולסביבה

זכור לי שהוצג מחקר שהגיע למסקנה דומה במחקר שנעשה בים כנרת.

האצה בירידת מפלס ים המלח[]

צפריר רינת 'האצה בירידת מפלס ים המלח - הארץ 2 בספטמר 2009 כתב על המשך ההידלדלות של מקורות המים. והוא עולה באופן משמעותי על הממוצע של הירידה השנתית במהלך העשור האחרון: בעשור האחרון ( 1998-2008 ) ירד מפלס הים מדי שנה בממוצע בשיעור של 98 סנטימטרים. בשנתיים האחרונות נמדד קצב הירידה המואץ ביותר במהלך העשור. בשנה שעברה ירד המפלס ב 138- סנטימטרים והשנה הוא כבר ירד ב 113- סנטימטרים וצפוי לרדת בקצב דומה לזה של שנה שעברה.

ירידת מפלס ים המלח גורמת לתופעות לוואי חמורות כמו נסיגת חופים.אולם באחרונה, חלה החרפה גם בתופעה נוספת והיא התחתרות ערוצי נחלים. בשל זרימה זו, נוצרים קניונים עמוקים בנחלים. אלו מאיימים על תשתיות הכבישים באזור.

קידוח בים המלח יחשוף חצי מיליון שנות היסטוריה[]

ראו ערך מורחב:ים המלח - קידוח עמוק

אסף שטול-טראורינג כתב בעיתון הארץ של משקעים שהצטברו בקרקעית הים בחצי מיליון השנים האחרונות יאפשרו למדענים ללמוד על שינויי האקלים וההיסטוריה הסיסמית באזור השבר הסורי-אפריקאי

מיזם הקידוח המדעי הגדול ביותר בישראל יוצא לדרך. בלב ים המלח יחלו היום קידוחים בקרקעית האגם, במטרה לשלוף החוצה פרוסת אדמה דקה ואנכית באורך חצי קילומטר - חתך עומק של שכבות המשקעים שהצטברו בתחתית ים המלח במאות אלפי השנים האחרונות. אוצר גיאולוגי בלום זה, שעוביו יהיה סנטימטרים בודדים בלבד, יעניק לראשונה לחוקרים כרונולוגיה פיזית של חצי מיליון שנות ההיסטוריה האקלימית של האזור בחתך של שנים בודדות, כמו גם תיעוד רציף של רעידות האדמה בפרק הזמן הזה

(הקש בקישור לעיל לקריאת המשך הכתבה)

עוד קטע:"הפרוסה האנכית שתוצא מהאדמה תאפשר לחוקרים לדעת מתי היו סערות אבק, שיטפונות, רעידות אדמה, שנים שחונות, כמו גם כמות המשקעים שירדו מדי שנה: "מכיוון שים המלח הוא מקום כל כך נמוך, יש לו אגן ניקוז ענק, גדול יותר מישראל - מרמת הגולן ועד תוככי סיני. לכן כל הגשמים במרחב משפיעים על המפלס שלו. מסתבר שים המלח הוא מאוד ייחודי בכך שסלעי המשקע ששוקעים בו רגישים למפלס, כך שאתה יכול לדעת מתי המפלס היה נמוך", אומר פרופ' בן-אברהם. לדבריו, "נוכל לראות מה קרה פה לאקלים ללא התערבות ידי אדם במאות אלפי השנים האחרונות, ואם השינויים האלה קשורים למחזוריות השמש, למשל. נעקוב אחרי ארבע תקופות קרח. זה פשוט לא ייאמן".

למחקר עשויות להיות גם השלכות למחקר היסטורי, אומר פרופ' בן-אברהם. לטענתו, "אולי נוכל לאשש באמצעות כך אירועים שמוזכרים בתנ"ך". מנהל הפרויקט, ד"ר מייקל לזר, מוסיף כי תיארוך של רעידות אדמה עשוי להיות יעיל להעמקת הבנת תהליכי הנדידה של ההומו ספיינס: "כשהאדם יצא מאפריקה, אזור ים המלח היה נתיב שלו. על פי התיאוריה, היציאה מאפריקה התרחשה בכמה פעימות. אם יהיה אפשר לעשות קורלציה בין היציאות המאוחרות מאפריקה לבין שינויים אקלימיים או רעידות אדמה, אולי נוכל לגלות כאן קשרים מעניינים".

חיזוי שקיעת הבולענים בפאתי ים המלח[]

Bolan — בולען בשפת ים המלח בולען בים המלח. צולם בידי אליעזר שוורץ, ירושלים

צפריר רינת באתר עיתון הארץ מיום 6 באוגוסט 2012 כתב כמו ברעידות אדמה חוקרים פיתחו שיטה לחיזוי קריסת בולענים - גלי רדאר המשודרים מלוויינים איטלקיים יאפשרו לפענח שינויים בפני הקרקע ויסייע למנוע פגיעה בבני אדם וברכוש

לדברי דר' גידי בר מהמכון הגיאולוגי והצוות שעימו ( הדוקטורנט רן נוף ופרופ' יהודה איל מאוניברסיטת בן גוריון, וד"ר אלון זיו מאוניברסיטת תל אביב. הם הסתייעו בד"ר אלי רז ממרכז מדע ים המלח והערבה המבצע מעקב שוטף על התפתחות בולענים בשטח), עד עתה ניתן היה לחזות התרחשות בולענים רק ברמה אזורית ולסמן במפות את האזורים שבהם הדבר עלול להתרחש. יכולת החיזוי עברה לאחרונה שינוי ושיפור משמעותי בעקבות הפעלתם של סדרת לוויינים איטלקיים הנקראים COSMO SKYMED.

"גלי הרדאר המשודרים מהלוויין מאפשרים לנו לפענח שינויים בפני הקרקע בטווח של מילימטרים" מסביר בר. "כך אנחנו יכולים לנתח תהליכים של שקיעת פני הקרקע הקודמת להתפתחותו של בולען". לדבריו בשיטות אלו השתמשו עד היום כדי לנתח שינויים בפני הקרקע באזורים שבהם מתרחשות רעידות אדמה או בהם יש הרי געש פעילים.

בעבר סברו החוקרים שקריסת בולען מתרחשת באופן מיידי לאחר ששכבת המלח הומסה ונוצר חלל שהגיע עד פני הקרקע. אולם מעקב אחר בולען הביא למסקנה שהוא מתפתח בהדרגה, ונוצר כמה חודשים לאחר שהקרקע מתחילה לשקוע. "המידע מהלוויין האיטלקי, המתקבל בערך כל 16 ימים, מאפשר לנו לנתח את השינויים בקצב שקיעת פני הקרקע ולהעריך מתי עלול לקרוס הבולען", הוסיף בר. "אנחנו נעזרים גם במידע טופוגרפי המתקבל באמצעות מדידות לייזר ממטוסים".

כשמבחינים החוקרים בשקיעת קרקע בצורה מוגדרת, הם יודעים שקיים סיכוי שזהו אתר שבו עשוי להתפתח בולען. אם במהלך המעקב מתברר שתהליך השקיעה נפסק, הרי שזהו חלל קטן שנוצר מתחת לפני הקרקע אבל לא התפתח עד למצב של קריסה.

המידע החדש יוכל לאפשר חיזוי של התרחשות בולענים כמה חודשים לפני שהיא באה לידי ביטוי בשטח. משמעות הדבר היא שמדענים יוכלו לתת התראה לגופים המפעילים מתקני תשתית באזור ולספק מידע לגבי אזורים אליהם בני אדם רוצים להגיע. לדברי בר, המחקר נמצא בראשיתו ועד עתה מיפו החוקרים רק חלק קטן מהשטחים.

ראו למטה את הפרק "בעיית הבולענים תיפתר מעצמה"

השמות במקרא[]

ים המלח מוזכר במקרא ובמקורות היסטוריים. במשך מאות בשנים, נוסעים וחוקרים ניסו למצוא עקבות לאירועים שהתרחשו בסביבתו, כמו מהפכת סדום ועמורה . בתנ"ך בספר דברים (פרק ג' י"ז) הוא מכונה בשם יָם הַמֶּלַח ובספר יהושע הוא מכונה גם בשם וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם-הַמֶּלַח (י"ב,ג") . כינוי קדום למקומו של הים מופיע בספר בראשית והוא עֵמֶק הַשִּׂדִּים (פרק י"ד ג') , כנראה מלשון שדות, מכיוון שעל פי המתואר שם, היה עמק זה פורה מאוד מבחינה חקלאית, כפי שמובא בספר בראשית:"וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת ה', אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן-ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר". (י"ג,י') . שם נוסף של ים המלח הינו הים הקדמוני, מלשון 'קדמה', מפני שהוא נמצא במזרחה של הארץ. התאור כולל גם נבואה על זרימת מים חיים לים המלח באחרית הימים, אולי עד להפיכת הימה הסגורה למקום מים מתוקים. וכך נאמר בנבואה:"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן: בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה" (ספר זכריה, י"ד, ח')

יחודה של הימה[]

ים המלח הוא אתר מיוחד וחשוב מבחינה כלכלית, רפואית ותיירות. ריכוז המלחים הגבוה בימה , הכמויות הגדולות של המלחים המצויים בו מימיו משמשים לתעשייה של הפקת מינרלים אשלגן, ברום ומגנזיום. במפעלי ים המלח.

תיירות נופש ומרפא קיימת ליד מעיינות חמים ומאגרי בוץ ומים-ים חמים - עשירי מינרליים - עם סגולות מרפא בעין גדי ובעין בוקק . אטרקציה מיוחדת לצופים בים ‏‏היא המשקל הסגולי המאפשר לימה לשאת עליה בנקל בעלי-חיים ^[2] .

בקרבת הימה אתרים בעלי חשיבות תרבותית-היסטורית כמו מצדה ומערות קומראן שבהן נתגלו המגילות הגנוזות. הימה וסביבתה מהווה בית גידול לצמחים ובעלי חיים ייחודיים המסוגלים לשאת בעקה המיוחדת של הסביבה. בסביבות הימה שמורות טבע ייחודיות בהן ניתן לראות כיצד החי והצומח מסתגל לתנאי האקלים : שמורת עין גדי ועין פשחה.

היסודות הכימיים החשובים בים המלח לעומת הים התיכון והאוקיאנוס הם:

הימה	כלור Cl mg/l	מגנזיום Mg mg/l	נתרן Na mg/l	סידן Ca mg/l	אשלגן K mg/l	ברום Br mg/l
ים המלח	224,900	44,000	40,100	17,200	7,650	5,300
הים התיכון	22,900	1,490	12,700	470	470	76
האוקיאנוס	19,000	1,350	10,500	400	390	65

מקור

תאור הימה[]

The dead see eliau brother collection — מראה ים המלח בראשית המאה ה-20- אוסף האחים אליהו

ים המלח ממוקם בשולי מדבר יהודה, בין ישראל לירדן, כאשר חופו המערבי בשליטת ישראל וחופו המזרחי בשליטת ירדן. חופיו של ים המלח הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם (ישנן נקודות נמוכות יותר מתחת למים או מתחת לפני הקרח). גובה פני המים בסוף אפריל 2008 היה 421.11 מטר מתחת פני הים ^[3] וקרוב ל-800 מטר מתחת לפני הים התיכון.

בשנת 2002 שטח ים המלח היה 650 קמ"ר ‏‏^[4]. השטח, מצוי בתהליך שינוי לאור מצב המשקעים ורמת האידוי של מי הימה. אורכו של הים היה 67 ק"מ (אורך האגן הצפוני - 51 ק"מ), רוחבו - 18 ק"מ, ועומקו המרבי כ-380 מטר . בשל התייבשות הימה, יורד מפלסו של ים המלח בעקביות. לשם השוואה, לפי מפה טופוגרפית של ממשלת "המנדט הבריטי" משנת 1930 שטח ים המלח היה 1,038 קמ"ר , אורך הים 76-78 ק"מ ורוחבו 17.5 קמ"ר הוא אפילו חדר קילומטרים אחדים מדרום להר סדום^[5].

בקע ים המלח מתוחם משני צדדיו על ידי מצוקים גבוהים, מבותרים על ידי קניונים עמוקים, בהם זורמים מי הגשמים לימה. תופעה זו בולטת בבקעת ים המלח עקב הפרשי הגבהים העולה על 2,000 מטר, בין קרקעית הים - כ-800 מטר מתחת לפני הים ולבין ההרים הסמוכים שגובהם עןלה על 1,200 מטר.

האגן הצפוני מופה בראשית המאה ה-20 על ידי "לינטש". בעזרת 85 מדידות עומק הוא מצא כי הקרקעית של הימה שטוחה. האגן הוא בעל דפנות תלולות. לעומת זאת, קרקעית האגן הדרומי, עד ליבושה, היתה בעומק של 5 מטר בלבד. בעזרת מיפוי שנערך בעזרת מד-תהודה חדיש זוהתה במדרונות הדרומיים של האגן מערכת ניקוז מסועפת ותלולה ביותר. "נראה כי מערכת ערוצים זאת, המתחילה סמוך לשפת האגן הנוכחית ונמשכת פנימה לקרקית שטוחה, נוצרה על ידי תהליכי ביתור אטמוספריים. מכאן נובעת המסקנה כי אי-פעם, בעבר הלא רחוק, התאדו מי ים המלח כליל ^[6].

בין האגן הצפוני לבין האגן הדרומי מצוי חצי אי המכונה לשון ים המלח. חלקו הצפוני נקרא "כף קוסטיגין" על שם החוקר האירי כריסטופר קוסטיגין אשר חקר את הימה בשנת 1835. חלקו הדרומי מכונה "כף מולינא" על שם קצין ים באונית מלחמה בריטית, תומאס הוארד מולינא, אשר חקר את ים המלח בשנת 1847 .

באתר המוקדש למינרליים של ים המלח נכתב מפי חוקרי הימה באוניברסיטת תל אביב:" בעומק של 730 מטר מתחת לפני הים, ים המלח היא הנקודה הנמוכה ביותר בתבל. במרכז הימה, באזור המכונה "Bermuda Triangle", זוהו מעיינות חמים וכוחות מגנטיים. חשים כי תנועת הפרדות לוחות היבשות נמשכת במרכז הימה בקצב של ס"א אחד בשנה. אותרו כמויות גדולות של מינרלים נדירים. ^[7]

בקעת הירדן[]

נסיבות היווצרות ים המלח קשורות על שלבי התהוות בקעת הירדן. בקעה הנמצאת במרכז "השבר הסורי אפריקני" - המוליך דרך ארץ ישראל עד לאפריקה המרכזית. הימה היא שריד קטן לימה גדולה בהרבה שהתקיימה במקום בעבר המכונה בשם: "ימת הלשון".

הווצרותו של בקע ים המלח קשורה פעילות טקטונית שהתבטאה ברעידות אדמה ובהתפרצויות גז ואש שתוארו אף במקרא. קטעים מסויימים בקרקעית הבקע: בים המלח ובים כנרת עדין בתהליך שקיעה, כתוצאה מהפעילות הטקטונית הנמשכת עד היום.

מהפכת סדום ועמורה[]

מהפכת סדום ועמורה הוא אירוע מרשים, המתואר במקרא, מוזכר בדברי הימים וניתן להווכח בתוצאות שלו עד היום הזה. וכך הוא מתואר: "וה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ: מֵאֵת ה', מִן-הַשָּׁמָיִם. וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל-הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה... וַיַּשְׁקֵף, עַל-פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְעַל-כָּל-פְּנֵי, אֶרֶץ הַכִּכָּר; וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן" ^[^{[[ויקיפדיה:ביבליוגרפיה|(ספר בראשית, פרק י"ט, כ"ה - כ"ח)]]}^].

נוסעים וחוקרים ניסו למצוא עדויות ארכיאולוגיות ל"מהפכה". מצפון לים המלח, בערבות מואב, נמצאו תילים והיו ששיערו כי אלו ערי סדום. הצורות המיוחדות של גבעות חוואר הלשון, בייחוד בין עין גדי לבין מצדה הלהיבו את הדמיון והועלתה הסברה כי אלו המבנים של ערי סדום. מה שנותר מהאמור במקרא היא העיר צוער בדרום ים המלח - מקום מקלטו של סדום ונציב המלח ליד הר סדום המכונה בשם "אשת לוט".

תמונות ממתקופת המנדט הבריטי[]

ראו ערך מורחב:מפעלי ים המלח

השינויים במפלס הימה[]

המעקב אחרי השינויים במפלס ים-המלח יכול לאפשר לנו לעקוב אחרי נסיבות היווצרות הימה. יש לכך גם חשיבות בדיון על עתידה של הימה בתור אתר המפיק מחצבים ומרכז תיירות. סיכום ממצא על כך מביא מסמך מדיניות סביבתית שהוכנה על ידי גלית כהן, איתי גבריאלי, עמוס ביין ועמיר אידלמן בעריכת רון פרומקין:

סיכומם מראה כי מאז ראשית המאה העשרים ירד מפלס ים המלח ביותר מ-26 מטר, מהם 20 מטר בשלושים השנים האחרונות . ירידת המפלס נובע הן מהתאיידות טבעית, הן משאיבות ומהטיות מים באגן ההיקוות של הירדן לצורכי אספקה שוטפת לישראל, לירדן ולסוריה, והן משאיבת מימיו עבור מפעלי התעשיות הכימיות של ים המלח בישראל ובירדן. הגירעון השנתי במאזן המים של ים המלח, בין הכמות הנכנסת לימה - 400 מלמ"ק לכמות המתאדה - 1,500 מלמ"ק, מגיע ל - 650 מלמ"ק בשנה. הגירעון גדל בהתמדה בשל עלייה בצריכת המים בד בבד עם צמצום הזרימות הטבעיות. שטח פני ים המלח הצטמצם במשך המאה האחרונה מ-930 קמ"ר לכ-650 קמ"ר ‏‏^[8] נתונים אלה מראים עד כמה הנושא הוא קריטי.

מלבד השימוש הרחב במים שעמדו להזרם לים המלח דרך נהר הירדן יש גם תלות , חשובה לא פחות, בין כמות המשקעים לבין מפלסי ים המלח. מנתונים מיפוי מפלסי ים המלח הקדומים שעשתה הידרולוגית צפורה קליין מהמכון ההידרולוגי, וכן במספר מחקרים שנעשו במערות הר סדום, על-ידי חוקר המערות עמוס פרומקין מראים כי שנים גשומות וקרות יותר היו גם מפלסי ים המלח היו גבוהים יותר.

מיכאל בר-זהר מצטט בדבריו בכנסת : "מחקרה של הד"ר צפורה קליין מהמכון ההידרולוגי מוכיח חד-משמעית, כי פני ים-המלח הם פונקציה ישירה של כמות הגשמים היורדים בארץ בכל שנה. היא מוכיחה, שבתקופות מסוימות במאה הקודמת עלה מפלס ים-המלח כמעט ב-‎10 מטרים בגלל הגשמים הטובים שירדו. במאה ה-‎12 - והיא עוסקת במחקר על התקופות השונות מהמאה ה-‎12 - עלה המפלס ב-‎21 מטר; במאה ה-‎14 הוא ירד ועלה בכ-‎19 מטר. כן הדבר במאה ה-‎16 וה-‎17, עליות וירידות של כ-‎20 מטר במפלס. במאה ה-‎18, אגב, ירד המפלס עד ל-‎404 מטר מתחת לפני הים, ליותר מאשר הוא היום. באשר לטענה, שכביכול "מוביל המים הארצי" הוא הגורע את המים מים-המלח הרי . בשש השנים מ-‎1963 עד ‎1969, שבהן למעשה הופעל המוביל , לא רק שמפלס ים-המלח לא ירד, אלא הוא אף עלה. מדוע? כי אלה היו שנים עתירות גשמים. השנים ‎1969 עד ‎1979 היו שנות בצורת, ואכן המפלס ירד. אולם בשנת 1979 - 1980 המפלס שוב עלה, כי זו היתה שנה ברוכת גשמים - ויש הרואים בה נקודת מפנה לקראת תקופה גשומה.‏‏^[9]

המחשה נוספת נמצאה על ידי ארכאולוג אריה בורנשטיין מאוניברסיטת בר אילן כי במאה ה-8 לפנה"ס, כאשר אחאב היה מלך ישראל והוא מתאונן בפני אליהו הנביא על הבצורת הקשה, לפי הממצאים של עמוס פרומקין מהאוניברסיטה העברית על מפלסי ים המלח הייתה זו תקופת יובש מובהקת. ‏יש לכך עדות נוספת ממחקר שנעשה בים כנרת לפיו נמצא כי בתקופה גשומה חלה עלייה משמעותית בכמות של אבקת הזית וירידה באבקות האלון והאלה. הם הסבירו זאת ברווחה כלכלית, שחלה בתחילת תקופה זו, ואשר הביאה לעקירת החורש הטבעי ולשתילת זיתים, ובעול המסים הכבדים שהוטלו בסוף התקופה, ואשר גרמו לעקירת הזיתים ולהשתלטות מחודשת של החורש הטבעי אך גורם נוסף שהיה עלול להשפיע היא כמות המשקעיים ‏‏^[10]

צפורה קליין, שחקרה את השינויים של מפלס ים-המלח , תוך ניתוח כרוניקות של תיירים ועל-ידי מיפוי מפורט של היחס בין משקעי החוף ובין ממצאים ארכאולוגיים, הגיעה למסקנה "שבתקופה הרומאית חלה עלייה משמעותית במפלס ים-המלח - לעומת המצב הקודם ולעומת מצבו כיום - והוא הגיע עד לשיא של 330 מטר מתחת למפלס ים-התיכון, כלומר, עלייה של כ-70 מטר. לפי חישובים הידרולוגיים היה צורך בעלייה של כ- 40% בכמות המשקעים על-פני האגן בתקופה שבה עלה המפלס על-מנת למלא את אגן ים-המלח עד לגובה זה ^[11] .

עדות נוספת לעליית מפלס ים-המלח בתקופה הרומית-הביזנטית מופיעה ב"מפת מידבא". המפה חוברה על ידי אנשים אשר הכירו את אזור ים המלח. והנה מסתבר, גם לאחר השלמת החלקים החסרים, כי במפה לימה אין "לשון". המים מציפים את כל הימה המקבלת צורת אליפסה כמעט מלאה. ואכן לפי נתוני מפלס ים המלח המאה ה-5 -המאה ה-6 - מועד חיבור המפה - היתה עונה גשומה.

אריה איסר ויהודה גוברין במאמרם "שינויים אקלימיים ומדבור הנגב בסוף התקופה הביזנטית" מסכמים כי באופן כללי אפשר, אם-כן, לומר שתצפיותיה של קליין ומפת מידבא מראות שבתקופה הרומית-הביזנטית עלה מפלס ים-המלח בכ-70 מטר, ובמשך רוב התקופה היה גבוה בכ-40 מטר מגובהו כיום, והלשון היתה מכוסה מים ‏‏^[12].

Dead sea ecological disaster — האסון האקולוגי של ים המלח - המקור: ויקישיתוף, הביא: hoshana

לפי סקר גאולוגי , בעת העתיקה, מהמחצית השניה של האלף השלישי לפנה"ס ועד לפני 1,200 שנה, היה האגן הדרומי יבש. עדויות היסטוריות מצביעות על כך כי מתקופת המקרא עד לכיבוש הערבי היה אגן ים המלח הדרומי יבשב והדרך למואב חצתה אותו מול ה"לשון" .

בהווה יש לכך השפעות אחרות, כמו הופעת ה"בולענים". יש המסבירים את הסיפור המקראי במלחמת ארבעת המלכים (בבראשית פרק י"ד י'), בו ברחו נפלו מלך סדום ומלך עמורה לבארות חימר ומתו, כנפילתם לתוך בולענים.

תהליך ייבוש ים המלח גרם לכך שבשנת 1977 הימה נחצתה לשני חלקים באזור של חצי-האי "הלשון", שם נחשפה קרקעית מיצר לינץ' המפריד בין האגן הצפוני לאגן הדרומי, שהיה אזור רדוד יחסית. עקב כך נחצבה תעלה באזור היבש של מיצר לינץ', להולכת מים מהאגן הצפוני לדרומי. האגן הדרומי הישראלי כולו הוסדר בבריכות סגורות על מנת לשמור על קיומו, בעוד האגן הדרומי הטבעי הירדני התייבש לגמרי. בשנת 1984 בנתה ירדן את מפעלי כריית המלח שלה, וסגרה אף היא את האגן הדרומי שבשטחה בבריכות, וחצבה תעלה לאורך החוף המערבי לשעבר של "הלשון".

על מנת לטפל בתופעת ייבוש הימה, תוכננה תוכנית בשיתוף ישראלי ירדני, לכרות תעלה מהים האדום לים המלח, תוכנית ששמה "תעלת הים האדום-ים המלח". תוכנית קודמת של כריית תעלה מים התיכון לים המלח הידועה בשם תעלת הימים נגנזה זה מכבר, בשל בעיות שונות שהיו במימושה, אך בשנת 2007 הוחלט לבחון אותה בשנית. בין יתר הבעיות הרבות בפרויקט תעלת הימים, עומדת סוגייה כימית - החשש ששפיכת מי ים תיכון או ים סוף למי ים המלח תתקבל תמיסת סיד בריכוז שעלול לסכן את האיזון האקולוגי של ים המלח.

עדכון[]

הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו
ראו גם:ירידת מפלס ים המלח

מפלס המים בים המלח מושפע מכמויות הכניסה והיציאה של מים לים ושקיעת מלחים בקרקעיתו (כעשרה סנטימטרים בשנה). בין מקורות הכניסה של מים לים נמנים הזרימה בנהר הירדן, זרימת מי מעיינות (ובכלל זה מעיינות תת-קרקעיים^[13]) ונחלים אחרים, גשם, מי שיטפונות והזרמת תמלחת של מפעלי האשלג בישראל ובירדן. יציאת מים כוללת התאיידות ושאיבת מי ים על ידי המפעלים הכימיים.

בעיית הבולענים תיפתר מעצמה[]

אם היינו מודאגים מבעיית הבולענים מסביב לים המלח, בא מחקרו של פרופ' שובאל ומרגיע אותנו "בעיית הבולענים תיפתר מעצמה" אך קודם מעט רקע:

הבולענים בים המלח — אותם שקעים הנפערים באופן פתאומי בקרקעית חופי ים המלח, בעיקר בחלקו הצפוני של האגם, ומגיעים לעומקים של עד 11 מטרים ולהיקפים של עד 25

מטרים. מספרם של הבולענים עומד כיום על כ־ 1,200 (כולל בורות קטנים), ומספרם גדל בקצב של כמה עשרות מדי שנה.

מה גורם להיווצרות הבולענים. אכן הסיבה הבסיסית היא הירידה הנמשכת במפלס ים המלח. ב־ 20 השנים האחרונות מדובר בירידה דרסטית של 20 מטרים.
מחקרים קודמים הראו כי ירידת המפלס גורמת לזרימה של מי תהום בכיוון הים הנסוג, אלה ממסים שכבת מלח מוצק, שנוצרה בעבר וטמונה באדמה סביב הימה.ההמסה יוצרת חלל בתוך המלח — והתמוטטות פני הקרקע אל תוך החלל הזה יוצרת את הבולענים.
פרופ' שובאל מצא כי התמונה מעט מורכבת יותר:הבדיקות הראו כי שכבת החרסית הרטובה שמתחתלמפלס מי התהום היא שכבה בוצית מאוד וגמישה. כאשר מי התהום ממסים את שכבת המלח שמתחת לחרסית — החרסית הבוצית זורמת מיד וממלאת את החלל שנוצר מתחת — מה שמביא ליצירת חלל חדש מעל השכבה הבוצית.
השלב יוצר הבולען - שם, מעל השכבה הבוצית, נמצאת שכבת חרסית יבשה, שחלקיה דבוקים אלה לאלה בחוזקה רבה עד כדי כך שיחזיקו מעמד ויישארו מחוברים יחד, כשכבה אחת, גם כשמתחת נוצר חלל שיצרה הזרימה מטה של החרסית הלחה. כך מצליחה החרסית היבשה להישאר תלויה באוויר מעל חלל תת־קרקעי. אלא שעם הזמן, מתחילים להיווצר בה סדקי קריסה, שהולכים ומתרבים וגם מתרחבים. כשגוש שלם מתמוטט ונופל אל תוך החלל שנוצר מעל החרסית הרטובה נפער בולען אל פני השטח.

" לדעת פרופ' שובאל אין הרבה מה לעשות — בין היתר מפני שבעיית הבולענים תיפתר עם הזמן מעצמה, כשבסיס הסחיפה יתאזן עם מפלס פני ים המלח. והיא תיפתר ברוח הבדיחה הידועה על האיש שבא אל הרופא ומראה לו את אפו שנתקף בידי חיידק טורף ועומד על בלימה. מפוחד כולו שואל האיש את הרופא אם עליו לנתח את האף. הרופא מביט מקרוב, בודק ובסוף פוסק — "לא, לא צריך לנתח". האיש נושם לרווחה, מאושר. והרופא ממשיך — "לא צריך לנתח, כי הוא ינשור מעצמו".

זה מה שיקרה גם עם הבולענים. הבולענים אינם דבר סטטי. אחרי שבולען נוצר הוא מתרחב לאט, אבל בהתמדה, כי ההתמוטטות שגרמה להופעתו נמשכת, כשם שנמשכת המסת המלח בידי מי התהום. כל הזמן נוצרים חללים נוספים, ואט אט חור ייגע בחור ובולען יתחבר לבולען הגדול שלידו וזה לבולען שאחריו עד שהשטח יתיישר כולו אבל במפלס נמוך יותר. וכך עד להתיישרות הסופית עם המפלס החדש של ים המלח ושוב לא ייווצרו בולענים חדשים כי כל שכבת המלח תימס וכל המערכות יתאימו את עצמן לבסיס הסחיפה החדש והסופי של ים המלח.

גנים ושמורות לחופי ים המלח[]

גן לאומי עין גדי
גן לאומי קומראן
גן לאומי מצדה
שמורת טבע עינות צוקים (עין פשחה)

מבט אוירי על הזריחה ים המלח, מצדה וירושלים - סרטון[]

Sunrise photos of Masada, the Dead Sea, and return over Jerusalem and the Temple of the Roc

Aerial_Views_of_Masada_Dead_Sea_Jerusalem — Aerial Views of Masada Dead Sea Jerusalem

Aerial Views of Masada/Dead Sea/Jerusalem

המקור: יו-טוב godot1313 - מאי 2007

שטפונות בכביש ליד יום המלח וחילוץ מטיילים[]

צילום שטפונות מול מצדה 2008

ים המלח - 1972[]

זריחה ושקיעה מעין בוקק[]

עוד תמונות מעין בוקק

אבני דרך היסטוריות[]

1806 - 1807 - הנוסע הגרמני זיטצן, הראשון בקיף את אגנו הדרומי של ים המלח מציין כי יש מעבר יבשתי ליד הלשון ומשני צידי הימה. "גלי אבנים" המסייע לחוצים את הימה. היה הראשון שצייר את מפת הימה ואיתר את מקומה של מצדה.
1818 - שני אנגלים: אירבי ומנגלס גם הקיפו את דרום ים המלח ואימתו את קיום המעבר היבשתי ל"לשון".
1819 - גיי לוסק: בדיקה ראשונה של הרכב ים המלח והפניית תשומת הלב לייחודם.
1835 - האירי, כ. קוסטיגן, עבר בסירה קטנה את הדרך מים כנרת דרך נחל הירדן לים המלח בשלושה ימים באוגוסט. מת מסבלות האקלים. על שמו הכף הצפונית של הלשון "כף קוסטיגן".
1847 - קצין ימיה אנגלי, ת.מולינה, אף הוא עבר את הדרך בסירה. אף הוא חלה ומת. על שמו קצהו הדרומי של חצי אי הלשון "כף מולינה". סירתו נמצאה באנגליה, נרכשה ומוצגת בבית היוצר בנוה זוהר.
1848 - משלחת של הצי מארה"ב בראשות ליטננט-קומנדר ו.פ. לינטש ערך סקר מקיף ומיפוי מדוייק של קרקעית ים המלח. בדו"ח הסיכום כתבו: "חקר ים המלח כעת מושלם".
1867 - מדען צרפתי בשם א.ריי ערך בדיקות כימיות של המים מפני השטח ומעומקים שונים.
1902 - חזון הרצל: "...מי המינרלים העשירים בברום, גופרית ותרכובות זרחניות..."
1911 - משה נובומייסקי - מהנדס כרייה רוסי מבקר בארץ ישראל ומתוודע לפוטנציאל של ים המלח בתחום הפקת מינרלים בעזרת אנרגית השמש .
1920 - לאחר סדרה של מחקרים הוא מבקש משלטונות המנדט הבריטי להעניק לו זיכיון להפקת מינרלים מים המלח.
1930 - הקמת "חברת אשלג ארץ-ישראלית" – המפעל הראשון בחוף הצפוני של ים המלח בקלי"ה.
1932 - תחילת ייצור אשלג ושיווקו.
1934 - הקמת המפעל בחוף הדרומי של ים המלח, באיזור סדום.
1936 - המפעל בדרום ים המלח נכנס לפעולה ומייצר 80,000 טון אשלג בשנה.
1952 - הקמת "מפעלי ים המלח" כחברה בבעלות ממשלת ישראל להפקת אשלג ומינרלים אחרים מים המלח
1958 - ביצוע סקרים הנדסיים נרחבים ביוזמת מנהל המפעל מרדכי מקלף והמדען מ. כהנר אשר קבעו את מגמות פיתוח אוצרות ים המלח.
1959 - 1961 - דוד ניב וק"א אמרי כתבו מחקר מקיף על הימה שהביא להכרה יסודית של התהליכים הפועלים בו.
1966 - שטח בריכות האידוי מגיע ל-135 קמ"ר.
1975 - ייצור אשלג עולה על 1 מיליון טון בשנה.
1980 - מפעלי ים המלח מתחילה בבניית מתקנים המיישמים את תהליך הגיבוש הקר.
1986 - ייצור אשלג עולה על 2 מיליון טון בשנה.

מקור הנתונים: אתר מפעלי ים המלח, יוסף ברסלבי ודוד ניב וק"א אמרי וצבי אילן.

הערות שוליים[]

↑ ‏אתר המכון לחקר הימים בישראל‏
↑ ‏יוסף בן מתתיהו מספר על כך: " ומימיו הקלים נושאים על פניהם את כל הדברים הכבדים ביותר המשליכים אליהם, וקשה מאוד לאדם לטבול במי הים הזה, גם אם ינסה לעשות זאת בכל מאמצי כוחו. כאשר הגיע אספסינוס אל שפת הים אמר לחקור את תכונותיו וציווה לקחת אנשים, אשר לא ידעו לשחות ולכפות את ידיהם על אחוריהם ולהשליכם אל תוך המצולה, אך כולם צפו על פני המים, כאילו צנפה אותם רוח למעלה" (תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ד',ח',ד', עמ' 271-270)
↑ http://www.eingedi.co.il/htmls/article.aspx?C2004=13265&BSP=12570 מקור
↑ ‏ מקור: [ים המלח נמוך מתמיד.‏
↑ יוסף ברסלבי
↑ דוד ניב וק"א אמרי
↑ המקור :https://www.deadseamineral.com/DeadSea.asp
↑ ‏ מקור: [ים המלח נמוך מתמיד.‏
↑ ‏ מקור :דברי הכנסת - הצעה לסדר היום תעלת הימים 12 מאי 1982‏
↑ ‏מקור: M. Stiller et al., 'The Late Holocene Sediments of Lake Kinneret {23} (Israel): Multidisciplinary Study of a Five Meter Core. GeologicalSurvey of Israel', Current Research, (1983-1984), pp. 83-88; U. Baruch,'The Late Holocene Vegetational History of Lake Kinneret (Sea of Galilee) Israel', Paleorient, 12, 2 (1986), pp. 37-48לעיל.‏
↑ צפורה קליין
↑ ‏‏מקור: קתדרה 61 ספטמבר 1991 מובא גם‏
↑ סרטונים צלילת מחקר לקרקעית ים המלח - תיעוד של משלחת מחקר, מראה המעיינות התת-ימיים בים המלח; בערוץ של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב באתר YouTube,‏ 24 בספטמבר 2011

לקריאה נוספת[]

צבי אילן, ים המלח וחופיו, מפעלי תרבות וחינוך, תל אביב, 1972
יוסף ברסלבסקי, הידעת את הארץ - כרך ג':ים המלח סביב-סביב, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל - הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשט"ז - מהורה שלישית - ספרית מעריב
צפורה קליין, שינוי מפלס ים המלח, טבע והארץ, כרך י"א, חוברת ג' אפריל-מאי 1969, עמוד 104
צפורה קליין, שינוי מפלס ים המלח, קובץ מאמרים גיאוגרפיים על מדבר יהודה וים המלח, מאי 1970, עמוד 44
דוד ניב - וק"א אמרי, ים המלח, מדע, אפריל 1967 - חלק מהמאמר מופיע במדבר יהודה - קובץ מאמרים לכנס הי"ט של החברה להגנת הטבע (העורך:צבי אילן - פנימי לשימוש החברים

קישורים חיצוניים[]

איך הפך אחד מנכסי הטבע החשובים בעולם לאסון אקולוגי, כתבת תחקיר, "הארץ"
טל איתן, מבט אחר על ים המלח, ב-"ynet"* ים המלח, באתר מט"ח
סיפורו של בנימין וולקני, מגלה החיים בים המוות
אתר המכון לחקר הימים בישראל, נתוני טמפרטורת אוויר, מים, רוחות ולחות המתעדכנים כל 3 שעות
תמונות מחוף ים המלח - בעת שטפון - ליד מצדה

[1] ‏אתר המכון לחקר הימים בישראל‏

[2] ‏יוסף בן מתתיהו מספר על כך: " ומימיו הקלים נושאים על פניהם את כל הדברים הכבדים ביותר המשליכים אליהם, וקשה מאוד לאדם לטבול במי הים הזה, גם אם ינסה לעשות זאת בכל מאמצי כוחו. כאשר הגיע אספסינוס אל שפת הים אמר לחקור את תכונותיו וציווה לקחת אנשים, אשר לא ידעו לשחות ולכפות את ידיהם על אחוריהם ולהשליכם אל תוך המצולה, אך כולם צפו על פני המים, כאילו צנפה אותם רוח למעלה" (תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ד',ח',ד', עמ' 271-270)

[3] ttp://www.eingedi.co.il/htmls/article.aspx?C2004=13265&BSP=12570 מקור

[4] ‏ מקור: [ים המלח נמוך מתמיד.‏

[braslavi-5] יוסף ברסלבי

[niv-6] דוד ניב וק"א אמרי

[7] המקור :https://www.deadseamineral.com/DeadSea.asp

[8] ‏ מקור: [ים המלח נמוך מתמיד.‏

[9] ‏ מקור :דברי הכנסת - הצעה לסדר היום תעלת הימים 12 מאי 1982‏

[10] ‏מקור: M. Stiller et al., 'The Late Holocene Sediments of Lake Kinneret {23} (Israel): Multidisciplinary Study of a Five Meter Core. GeologicalSurvey of Israel', Current Research, (1983-1984), pp. 83-88; U. Baruch,'The Late Holocene Vegetational History of Lake Kinneret (Sea of Galilee) Israel', Paleorient, 12, 2 (1986), pp. 37-48לעיל.‏

[klain-11] צפורה קליין

[12] ‏‏מקור: קתדרה 61 ספטמבר 1991 מובא גם‏

[13] סרטונים צלילת מחקר לקרקעית ים המלח - תיעוד של משלחת מחקר, מראה המעיינות התת-ימיים בים המלח; בערוץ של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב באתר YouTube,‏ 24 בספטמבר 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]