דניאל בגוב האריות

דניאל בגוב האריות

דניאל בגוב האריות - הרצאה חלקית

נעה יובל-חכם (מתמחה באמנות יהודית בעת העתיקה. מרצה ללימודי ארץ ישראל ואמנות יהודית במכון שכטר למדעי היהדות) הירצתה על דניאל בגוב האריות: גלגולו של מוטיב באמנות היהודית העתיקה בהקונגרס העולמי השישה-עשר למדעי היהדות

על ההרצאה נכתב בחוברת הכנס:
תיאורו החזותי של דניאל הנושא תפילה בגוב האריות מעטר ארבעה בתי כנסת עתיקים ומערת קבורה יהודית אחת. התיאורים עוקבים מבחינה חזותית אחר הדגם הנוצרי שהתפתח במאה השלישית לספירה, אולם מציגים וריאנטים שונים על הדגם המוכר. הבחירה לעטר מונומנטים יהודיים בסצנה זו על אף תפוצתה הרחבה באמנות הנוצרית בת זמנה איננה מובנת מאליה, ועשויה לשקף תגובה יהודית לפרשנות הנוצרית שהתפתחה במאות הראשונות לספירה

שיקופיות ההרצאה

להלן חלק מהשיקופיות שהוצגו בהרצאה - לשימוש לצרכי לימוד בלבד

מהמקורות - הקש על התמונה לקריאה ברורה יותר

• שיקופיות נוספות ראו כאן

הסבר על הדגם בבית הכנסת בנערן

בגוב האריות דניאל בגוב האריות

מתחת לארון והמנורות היה ציור המציג את דניאל בגוב האריות. מדניאל נשארו רק שתי ידיו המורמות. למעלה מימין כתוב: "דניאל שלום". למטה מימין כתוב: "דכיר לטב שמואל" (בעברית: "זכור לטוב שמואל").

בין דניאל והאריה השמאלי ישנה כתובת ארמית: "דכיר לטב בנימין פרנסה בר יוסה. (ד)כירין לטב כל מן (ד)מתחזקה ויהב או (ד)יהב בהדן אתרה (ק)דישה בן דהב בן (כס)ף בן כל מקמ(?) (ו)הוא לאיתון חלקהון בהדן אתרה קדושה, אמן". תרגום הכתובת לעברית: "זכור לטוב בנימין הפרנס בן יוסה. זכורים לטוב כל מי שמתחזק ונותן או שנתן לזה המקום הקדוש בין זהב בין כסף בין כל דבר ואלו שהביאו חלקם לזה המקום הקדוש, אמן".

מוטיב הנשר בבתי הכנסת הקדומים בגליל ובגולן

מהמאמר בקתדרה

במאמר שכתבה בקתדרה 69 כנשר יעיר קנו: למשמעותו של מוטיב הנשר בבתי הכנסת הקדומים בגליל ובגולן, המרצה הביעה את ההשערה כי פסל של אריה ובו תבליט הכולל דמות אדם, אריה,

לביאה המניקה גור חוג נשרים מבית הכנסת עין סמסם - כנראה המשקוף נמצא במוזיאון העתיקות בקצרין

וכך היא כתבה:
סמוך לעין - נשוט, בעין-סממם, נמצא אורתוסטטן "מפוסל בצורה של אריה רובץ, תופעה נדירה כשלעצמה באמנות היהודית העתיקה, שמיעטו מאוד ביצירת פסלים תלת ממדיים והעדיפו את אמנות התבליט. י לאורך גופו שלי האריה מגן"ןפת סצנה אשר משמעותה טרם התבהרה במ י לואה: במרכזה ניצב אדם שידיו מורמות, מימינו אריה,משמא י לו. ליביאה המיניקה גור, ולצדם של האריה והלביאה שני נשרים שראשיהם מופנים למרכז, "*חד מן הנשרים נוגס באשכול ענבים. מקורו של האורתוסטט כפי הנראה בעין -נשוט, ואפשר כי שימש שם כבסיס לארון הקודש. אשר לסצנה המתוארת, אפשר כי זהו תיאור של דניאל בגוב האריות

ציוני חקר עיטורי בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

במאמר שכתבה דר' נועיה יובל-חכם באתר מזכרת בתיה היא סוקרת את העיטורים בבתי הכנסת ובין השאר את אלה הכוללים את דניאל בגוב האריות. בין השאר:
כך למשל אנו מוצאים שני תיאורים של סצנת דניאל בגוב האריות על גבי שטיחי פסיפס, בבתי הכנסת בנערן ובסוסיא. מעניין כי בשני בתי הכנסת הללו הושחתו הדמויות בתיאורים, כנראה מתוך קנאות לדיבר השני מעשרת הדיברות ולאיסור הדמות. עם זאת, בנערן ניתן להבחין בכתובת שבפסיפס: 'דניא(ל) שלום'.

ספר דניאל

דניאל