נחל אלכסנדר

זורמים_פרק_5_-_ערש_דווי_טין_ניק — זורמים פרק 5 - ערש דווי טין ניק

קים ועמית הולכים לבדוק מה שלום נחל אלכסנדר. אחרי שעמית שותה בטעות ממימי הנחל המזוהם, הוא בטוח שהוא עומד למות. על ערש דווי, הוא מחליט להתוודות בפני כולם על אהבתו לקים. למרבה המבוכה, זה קצת מוקדם מדי

נחל אלכסנדר הוא ברובו נחל אכזב כאשר ערוצו המרכזי, המשתרע לאורך של כ-45 קילומטרים ומסתיים צפונית לבית ינאי, מנקז אגן באורך של כ-32 קילומטרים החל מהרי השומרון במזרח ועד הים התיכון במערב.
חלקו הרטוב (איתן) של הנחל מתחיל בנחל שכם בנקודת הזרמת קולחים ממתקן החירום ביד חנה לטיהור שפכי הרשות הפלשתינית, כאשר אל זרימה זו מתווספות שפיעות מקומיות קטנות וחלחול ממאגרי קולחים נוספים.
שמו הקודם של הנחל, ואדי אִסְכַּנְדַר, נקרא על שמו של בעל קרקעות עשיר וסוחר אבטיחים. הוא היה משיט אבטיחים ברפסודות לאורך הנחל עד למעגנת מכמורת, ומשם היה שולח אותם באוניות דרך הים התיכון למצרים.
על אף מאמצי שיקום נרחבים אשר החלו בשנת 1995, עיקר המים הזורמים היום בנחל הם קולחים ברמה ירודה ועל כן נמשכת הפגיעה בחיי ובצומח לאורך הנחל.
למרות איכות המים הירודה מתקיימת בנחל אלכסנדר אוכלוסייה של צבים רכים. זהו בעל חיים נדיר שנמצא בסכנת הכחדה עקב פגיעה באזור ההטלה שלו, זיהום וייבוש נחלים, פסולת וסכנת דריסה.
כחלק מתוכנית השיקום של הנחל, התחיל פרויקט הצלת הצב הרך, במהלכו נבנו אזורים מוגנים להטלת ביצים, ומשטחי התחממות עבור הצבים המוגדרים כבעלי דם קר.
בשל איכות המים הירודה הדג העיקרי שמצליח לשגשג ולהשתלט הוא השפמנון. בנוסף, ניתן לצפות בנחל בצלופחים ודגי בורי (שנעים בין הים לאסטואר), אגמיות, ברכיות, נוטריות (מין של מכרסם פולש), ציפורי מים, שלדגים, אנפות, ציפורי שיר ודורסים.
הצמחייה הבולטת לאורך הנחל ובתחומי הגן הלאומי: קנה מצוי, צוף מצוי, ופטל קדוש. חלק מהמינים באזור, נמצאים בסכנת הכחדה כמו חוּמעת האוירון, סוּף הקָרין ואירוס הארגמן.
בשבעת הקילומטרים הסופיים מכביש 4 ועד שפך הנחל מתערבבים מי הנחל עם מי הים התיכון אשר חודרים דרך השפך וזורמים במעלה הנחל. אזור המפגש בין המים המתוקים והמים המלוחים נקרא "אסטואר".
אסטוארים מתאפיינים בשינויים קיצוניים בתכונותיהם (מליחות, טמפרטורה, ריכוז חמצן) ולכן יש בהם מגוון רב של בתי גידול.
משנת 2013 מתבצע מחקר ארוך טווח בנחל אלכסנדר שמטרתו להבין את המאפיינים הייחודיים של האסטוארים בישראל.
נתוני המחקר מתעדכנים על בסיס חודשי וזמינים לציבור הרחב באתר המחקר – http://reco.ruppin.ac.il/