עכו

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

Akko19th — עכו ברבע האחרון של המאה ה-19. במרכז התמונה השוק הלבן ומימין מסגד אל-ג'זאר

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.9288,"lon":35.076397,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":14,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}	המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.9288,"lon":35.076397,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":10,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}
מבט מקרוב	מבט מעל

הקש לצפייה במצגת נוספת של יגאל מורג על עכו

Old_AKKO_acre_acca_Hebrew — Old AKKO acre acca Hebrew

עכו היא עיר במחוז הצפון, בירת נפת עכו, הכוללת 128 יישובים את האזורים הטבעיים: שפרעם, כרמיאל, יחיעם, איילון, נהריה, ועכו - סך הכל 555 אלף נפש, מתוכם 33% יהודים. בעכו עצמה מספר התושבים לסוף 2008 היה 46.252, מזה 75% יהודים. בעיר מבחינים בין העיר העתיקה - בהווה, לבין העיר החדשה, אשר חלקה בנוי על שרידיה העתיקים של עכו. לשם המחשה, בעיר העתיקה חיים היום כעשרת אלפים נפש ובעיר הצלבנית היו לפי המשוער למעלה מחמישים אלף נפש. השטח הנמצא צפונה ומזרחה מהעיר העתיקה היום, נכלל התחום העיר הקדומה של עכו.

עכו נחשבת לאחת מערי הנמל העתיקות בעולם. בעבר הייתה עיר מפתח לכיבוש ארץ ישראל, שכן מיקומה על רצועת החוף הרחבה אפשר גישה נוחה דרך הגליל אל פנים הארץ. עכו הגיעה לשיאה כאשר שמשה כבירת ממלכת ירושלים של הצלבנים במאה ה-13 וכבירתו של אחמד אל-ג'זאר בסוף המאה ה-18. מאז המאה ה-19 פחתה חשיבותה של העיר, ביחס לחיפה שהייתה לעיר הנמל הראשית של צפון הארץ. בהתאם לכך הייתה התפתחותה כעיר איטית בהשוואה לזו של חיפה.

העיר העתיקה היום נירת בחומות המקיפות אותה והסימטאות הצרות והעקלקלות. היא נבנתה על-ידי השליטים העות'מאניים: דהר אל-עומר (1750 - 1775) ואחמד פשה אל-ג'זאר (1775-1804). העיר שוקמה לאחר החורבן שנעשה בה על-ידי הממלוכים בשנת 1291. ההרס היה כה ייסודי שהרחובות נקברו מתחת למפות העצומה של הארמונות, הכנסיות ובתי- המגורים. לפי ההערכה הפרשי המפלסים בין אז להיום מגיע לששה מטר. מה שנותר מן המבנים הצלבנים נשמר תחת שפך ההריסות. עם זאת ניתן לזהות בעיר העתיקה של היום את הרובעים שבהם שכנו הקומונות האיטלקיות: ונציה, גנואה, פיזה ואמלפי.

בשנת 2001 הוכרזה עכו העתיקה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

מראות עכו

מקור 4 תמונות ראשונות לא ידוע - השאר מויקישיתוף - אתר פיקיוי ובו עשרות צילומים

עכו בין חפירה לשימור - סדרת הרצאות

הרצאה ראשונה של דר' אליעזר שטרן עכו בין חפירה לשימור - על בתוצאות 30 שנות מחקר בעכו הצלבנית התת קרקעית. מטעם מרכז סיור ולימוד גליל

הרצאה השנייה על עכו בסדרת ההרצאות של רשות העתיקות בשיתוף מרכז סיור ולימוד גליל.שימור עכו העתיקה כעיר מורשת עולם המרצה: רענן כסלו

הרצאה השלישית בסדרה עכו בין חפירה לשימור. מוזמנים לצלול איתנו הפעם לנושא מרתק במיוחד "עכו הימית , מעמדה כמטרופולין בתקופה היוונית-רומית", עם ד"ר נדב קשטן. ההרצאה בקידור הקבוע של מרכז סיור ולימוד גליל

תולדות עכו

ימי הבית השני

(נכתב בחלקו על ידי דניאל ונטורה בגירסה שלא קיימת בויקיפדיה העברית)
בתקופת שלטון בית תלמי התפתחה עכו לעיר הלניסטית בשם "פטולמאיס" על שמו של פטולמי סוֹטֶר, הידוע בעברית בשם תלמי הראשון. בשנת 165 לפנה"ס הביס שמעון המכבי את הסורים בקרבות רבים בגליל, והם נסוגו לעיר פטולמאיס, אותה לא עלה בידו לכבוש. בשנת 153 לפנה"ס אלכסנדר באלאס, בנו של אנטיוכוס אפיפנס, התחרה על הכתר הסורי עם דמיטריוס, כבש את העיר, אשר פתחה בפניה את שעריו. באלאס הגיע להסכם עם יונתן החשמונאי, לפיה יתמכו בו היהודים כנגד יריבו.

לאחר רציחת באלאס בשנת 154 לפני הספירה התחרו על השלטון במלכות הסלאוקים שר הצבא טריפון אשר החזיק בבנו של באלאס, וכנגדו דמיטריוס השני בנו של דמטריוס. יונתן החשמונאי ביקר בעכו שלוש פעמים. באחד הביקורים הוא השתתף בחתונם של אלכסנדר ינאי וקלאופטרה השלישית. בשני הביקורים הראשונים יצא בשלום אולם בשנת 143 לפני הספירה כאשר הגיע יונתן לפטולמאיס לנהל עם טריפון משא ומתן על העברת העיר עכו בה חשק לידיו, לכד אותו טריפון בעורמה והחזיקו בעכו. את אנשי פמליתו של יונתן רצח מייד, ואת יונתן עצמו רצח מאוחר יותר.

Plan of Acre — מפת עכו ובה רובע של אנשי ונציה, תרשים משנת 1250 של ההיסטוריון הונציאני : מרינו סנוטו [GRANT, James - of the 62nd Regiment (1822-1887) מקור התמונה

Saint andrea — כנסיית סנט אנדריוס על פי ציור מן המאה ה-16

Chanel — ח'אן אל עומדאן צילם:אלמוג הויקיפדיה העברית

Daherjazar — קטע מחומת עכו - צילם:אלמוג הויקיפדיה העברית

Farkhi — תותח בחומת עכו, ולידו השלט: "חיים פרחי מול נפוליאון. יד ימינו של אחמד ג'זאר בעומדו במצור הקשה של נפוליאון על עכו היה היהודי חיים פרחי, יועצו הבכיר ושר הכספים." - צילם:אלמוג - הויקיפדיה העברית

בעלי התוספות מציינים ששני חשמונאים קבורים בעכו וכוונתם כנראה לאלעזר בן חשמונאי שהיה נשוי לבתו של מתתיהו, וליונתן, אחיו של יהודה המכבי.

העיר הותקפה אף בימי אלכסנדר ינאי, שנעזר במלכת מצרים קליאופטרה השלישית. אנשי עכו קראו לעזרתם את תלמי לטירוס מלכה המודח של מצרים. זה פלש אל הגליל, והחריבו.

הורדוס בנה מבני ציבור בעיר. הברית החדשה (מעשי השליחים 7:21) מזכירה כי שאול התרסי שהה בעיר למשך יום אחד בדרכו מצור אל קיסריה.

בימי הקיסר קליגולה פגשו נכבדי העיר את נציגו פטרוניוס, והתחננו כי יסיר את הגזירה להציב את פסלו של הקיסר המטורף בבית המקדש.

בסוף ימי הבית השני כבר ישבו יהודים רבים בעיר. לאחר פרוץ המרד, בשנת 66 ערך בהם גסיוס פלורוס טבח נורא, והסתייע בידי הסורים ההלינסטים שישבו בעיר. עכו שימשה כנמל הרומאי החשוב בימי המרד. לעכו הגיעו אספסיאנוס וצבאו, ומשם התארגנו ליציאה למלחמה לכיבוש הגליל.

באופן כללי ניתן לומר כי החל מכיבוש הארץ על ידי בני ישראל וכלה בימי הבית השני לא נחשבה עכו לעיר יהודית מובהקת. לעניין שיכוה של עכו לארץ־ישראל, לעניין מצוות התלויות בארץ מימי בית שני ואילך, נחלקו הדעות. דעה אחת גרסה כי תחום הארץ עבר בתוככי העיר, כך שחלקה היה בארץ, וחלקה בחוץ־לארץ, ואילו דעה שנייה טענה כי כל העיר הייתה בחוץ־לארץ, וקו גבול הארץ עבר בחומת עכו הדרומית .

רבי גמליאל השני, נכדו של רבן גמליאל, סבר כי עכו שייכת לארץ ישראל וכך מסופר במשנה:

	שאל פרקלוס בן פלוסלוס את רבן גמליאל בעכו, שהיה רוחץ במרחץ של אפרוטידי; אמר לו, כתוב בתורתכם, "ולא ידבק בידך מאומה, מן החרם" (דברים יג,יח)--מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרוטידי. אמר לו, אין משיבין במרחץ. כשיצא אמר לו, אני לא באתי בגבולה, היא באה בגבולי; אין אומרין נעשה מרחץ נואי לאפרוטידי, אלא נעשית היא אפרוטידי נואי למרחץ. דבר אחר, אם נותנין לך ממון הרבה, אתה נכנס לבית עבודה זרה שלך ערום ובעל קרי ומשתין בפניה, וזו עומדת על הביב וכל העם משתינין בפניה. לא נאמר אלא "אלוהיהם" (דברים ז,כה; דברים יב,ב-ג)--את שהוא נוהג בו משום אלוה, אסור; ואת שאינו נוהג בו מנהג אלוה, מותר. .
– מסכת עבודה זרה, פרק ג' ז'

הוא שהה במקום הנחשב כמקודש לעבודה זרה אך טען ש אני לא באתי בגבולה, היא באה בגבולי, כלומר, היא פלשה לתחומי ולכן אני רשאי להשאר במקום.

בתקופה שלאחר החורבן שבו היהודים והתיישבו בעיר, והיא מוזכרת בתלמוד פעמים מספר. חיו בה תנאים חשובים כרבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו שהיה תלמידו המובהק של רשב"י, ורבי יהודה בן אגרא. כן היו בה אמוראים רבים בהם: רבי תנחום בן רבי חייא ורבי אבא דמן עכו שהיה גם המנהיג המקומי.

השלטון הערבי ומסע הצלב

(נכתב בחלקו על ידי דניאל ונטורה בגירסה שלא קיימת בויקיפדיה העברית)
בשנת 638 נכבשה העיר על ידי הערבים. מושל מצרים אחמד אבן טולון בנה את נמל עכו מחדש בשנת 780. בשנת 1104 כבש את העיר הצלבן בולדווין הראשון. הצלבנים הפכו את העיר לנמלם העיקרי בארץ הקודש. בשנת 1187 כבש סלאח א-דין את העיר. העיר עמדה במצור, עד שנכבשה בשנת 1191 בידי ריצ'רד לב הארי. אז הפכה העיר לבירת ממלכת ירושלים. בשנת 1229 הגיעו לעיר האבירים ההוספיטלרים אך לבסוף היא נכבשה על ידי הממלוכים בראשות המצרי מאליק אל אשרף בשנת 1291.

העיר הצלבנית

ראו גם : הרצאתו של דר' אליעזר שטרן עכו בין חפירה לשימור - על בתוצאות 30 שנות מחקר בעכו הצלבנית התת קרקעית.

מטעם מרכז סיור ולימוד גליל

בשנת 1104 החליט המלך באלדווין הראשון, שבא במסע הצלב הראשון (1099), כי נמלי יפו וחיפה , שנמצאו בידי הצלבנים, לא מספקים את צרכי הממלכה. תלותם בתגבורת בכח אדם מאירופה הייתה רבה ולכן הוא מחליט לכבוש את עכו. הוא נעזר בצי של ג'נובה שבאיטליה והעיר הופכת להיות צלבנית. בתמורה באלדווין מעניק לאנשי ג'נובה זכויות, שהיוו דגם לזכויות שנתנו הצלבנים לערי הנמל האיטלקיות בנמלי ממלכתם. לג'נובה נמסרה שכונה בפתח נמל עכו. בשכונה היה לסוחריה וספניה שלטון עצמי. כן קבלו פטור ממיסים.

בשנת 1123 הוקם הרובע של ונציה. הוא הוענק לעיר האיטלקית בתמורה על חלקה בכיבוש צור. הזכויות שניתנו ליוצאי העיר ג'נובה שימשו בסיס לאלה שניתנו ליוצאי העיר ונציה, הזכיות הורחבו במטרה להגדיל את אוכלוסית הנוצרים בעיר. הרובע או הקומונה - בלשון בני הדור, היווה יחידה אוטונומית לכל דבר. ברובע היו: מוסדות ציבור, מוסדות שלטון, כולל שיפוט עצמי, בראשות "קונסול" שנשלח מטעם עיר האם , ואזור מסחר שירותים, הצמוד לרובע. זכויות דומות ניתנו לפיזה ואמלפי.

ניתן היום לזהות את הרובעים לפי מפה משנת 1250. ( ראה מפה משמאל למעלה) . הדמיון הוא עד כדי כך, שבארכיונים שבותיקן נמצא פרוטוקול משפט, של אירוע שהיה במה שמכונה היום "ככר גנואה" . כאשר ניצבים בככר וקוראים את הפרוטוקול ניתן להבחין היכן עומד כל אחד מהעדים ומספר את גירסתו.^[1] אחת הכנסיות העתיקות שהוקמה בתקופה הצלבנית הייתה סנט אנה. היא שימשה תמרור לקברטיני האוניות בדרכם לעכו. הכנסייה נחרבה במאה ה-18. על חורבותיה ועל היסודות העתיקים שלה, הוקמה כנסייה חדשה, כנסית סנט אנדריוס השייכת ליוונים הקתוליים ופועלת עד היום.

היהודים בתקופה הצלבנית

בזמן השלטון הצלבני התפתחה בעיר קהילה יהודית חשובה. בשנת 1165 עלה הרמב"ם לארץ ישראל דרך עכו וגר בעיר כחצי שנה, כאן הוא יוצר קשר עם הרב יפת אתו הוא מנהל התכתבות כאשר, עובר הרמב"ם למצרים. בשנת 1211, במסגרת עליית בעלי התוספות, הגיעו לעיר רבנים חשובים ביניהם ר' שמשון בן אברהם משאנץ, מבעלי התוספות ורבי יהונתן מלוניל. רבי יחיאל מפריס, החשוב ברבני צרפת, באותה תקופה, מעתיק את ישיבתו מפריס לעכו אחרי שרפת התלמוד הוא משמש כראש ישיבה בעכו משנת 1258. אחרי פטירת רבי יחיאל בשנת 1266, מחליף אותו כראש ישיבת דה פריס בעכו, רבי משה בן נחמן. ככלל, הקהילה היהודית בעכו במאה ה-13 נחשבה לקהילה חשובה ומרכזית בעולם היהודי בארץ ובחו"ל. חכמי עכו היו חלוקים ביחס לכתבי הרמב"ם, ובשנת 1288 דן ר' שלמה פטיט מעכו את הספר "מורה נבוכים" לשריפה. החכמים הספרדים התנגדו לגישת רבי שלמה, ואף נידו אותו. הכיבוש הממלוכי, בשנת 1291 הביא קץ על קהילה זו, הקהילה התפזרה, ועכו היהודית איבדה מחשיבותה.

פרטים במאמרו של חיים ויטו וולטרא עכו, ערי נמל אחרות ורבעים יהודיים שבתחומן

יהודי עכו

ראו ערך מורחב:יהודי עכו

ימי המנדט הבריטי

הצבא הבריטי בפיקודו של אלנבי כבש את העיר ב-24 ספטמבר 1918.הבריטים קבעו את מרכז שלטונת בחיפה ועכו משארה עיירה במחוזה. במפקד משנת 1922 נמנו 6,420 תושבים מהם 78 יהודים. התפתחות העיר הייתה איטית ובמפקד האוכלוסין משנת 1931 נמנו בה 9,131 תושבים מהם 231 יהודים. נמל העיר חדל לפעול מאז שהוקם נמל חיפה.

המקורות: אלי שילר "עכו ואתריה" הוצאת קרדום, דו-ירחון לידיעת הארץ ינואר 1983
זאב וילנאי אנציקלופדיה אריאל עמוד 5819

ראו ערך מורחב: עכו העברית בתקופת המנדט

ביקור בתל עכו

לפי אתר ירוק

רבים מבקרים בעכו העתיקה ונהנים מאוצרותיה הצלבניים והעות'מאניים. כדאי להתחיל את הביקור בתל עכו, שבו טמונים שרידי העיר הקדומה. מהתצפית המרהיבה שבראש התל אפשר להבין את ערכה האסטרטגי. לפני הטיול או אחריו אפשר לבלות בפיקניק בפארק לילי שרון, הנמצא מול התל, מצפון לרחוב בן עמי.

בראשית התקופה הישראלית הקדומה, המאה ה-12 לפנה"ס התיישבה בעיר קבוצה אתנית חדשה מקרב גויי הים, המזוהה עם בני שרדנה. התנ"ך מזכיר את עכו כעיר בנחלת שבט אשר שלא נכבשה בידי הישראלים: "אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון..." (שופטים א 31).

היישוב בתל עכו שמר על מעמדו כעיר נמל חשובה עד אמצע המאה ה-7 לפנה"ס, בטרם חרבה ועלתה באש שוב ותושביה גלו ממנה. במאה ה-4 לפנה"ס (התקופה הפרסית) עוד התקיים יישוב גדול בתל, אך המרכז המסחרי של העיר עבר אל חוף הים, במקום שהעיר העתיקה נמצאת בו כיום. בתקופה ההלניסטית עברו גם התושבים להתגורר סמוך לחוף הים ותל עכו שמם. מאז נבנו בו בעיקר מצודות. עכו התפרסמה כמקום שבו למד האדם לייצר זכוכית מחול קוורץ ובתעשיית צבע ארגמן מחלזונות ימיים. "חוף ארגמן", ממערב לתל, מנציח את התעשייה הקדמונית

סיור בתל תל עכו משנה את מראהו במשך השנה. בסוף הקיץ התל מתקשט בשפע חצבים, והגבעולים הגבוהים צובעים את מדרונותיו בלבן. בחורף התל צבוע באודם כלנית, ובתחילת האביב אלפי חרציות משנות את צבעו לזהוב. הגוון משתנה לצהוב בוהק במשך הקיץ. החפירות בתל רק גירדו חלק מזערי ממנו וקשה להבחין בשרידים ארכאולוגיים רבים בתל. אורכו של המסע המוצע ברשימה זו הוא כקילומטר, ובסיומו נחזור לנקודת המוצא. רוב השבילים בתל סלולים, אך הם תלולים מכדי שאדם המרותק לכיסא גלגלים יוכל להתגבר עליהם לבדו. קק"ל הציבה סככות צל נאות בנקודות אסטרטגיות בתל, והן מקלות את השיטוט בו. השבילים והתצפיות הוקמו הודות לידידי קק"ל בצרפת.