Family Wiki
Register
Advertisement
Ph1119650817037576929

עוד תמונות הקש כאן


המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

סרטונים על מצדה[]

 	מצדה 	 			  
 	מצדה_פסח_2009 	 			  

סיור במצדה היום

סיור במצדה 2009

מצדה כאתר ארכאולוגי ותיירותי[]

המקור:הויקיפדיה העברית

Masada svg

מפת מצדה: 1. שער שביל הנחש. 2. בתי מגורים יהודים. 3. תאי נזירים בזנטים. 4. באר. 5. בתי מגורים יהודים. 6. מקווה. 7. השער הדרומי (שער הבאר). 8. בתי מגורים יהודים. 9. באר תת-קרקעית. 10. המצודה הדרומית. 11. באר. 12. בית אחוזה. 13. קולומבריום דמי. 14. בית מלאכה לפסיפסים. 15. בית אחוזה. 16. בית אחוזה. 17. בריכת רחצה. 18-21. הארמון המערבי: 18. אזור שירות, 19. אזור מגורים, 20. מחסנים, 21. אזור אדמיניסטרטיבי. 22. מגדל הבורסקאים 23. השער הביזנטי המערבי. 24. מגדלי קולומבריום. 25. בית כנסת 26. קפלה ביזנטית. 27. בית המשמר. 28-39. הארמון הצפוני: 28. מגורי המפקד, 29. מחצבה, 30. לשכת המפקד, 31. מגדל שמירה, 32. מבנים אדמיניסטרטיבים, 33. שער, 34. מחסנים, 35. מרחצאות, 36. שער החפיר, 37-39. ארמון הורדוס: 37. הטראסה העליונה, 38. הטראסה האמצעית, 39. הטראסה התחתונה. A. סוגר 1109, בו נמצאו קטעים ממגילת בן סירא. B. אולם הכס של הורדוס. C. פסיפס צבעוני. D. הפרצה בחומה דרכה הבקיע הצבא הרומי. E- אוצרות שקלי כסף. F. מקום מגוריהם של עולי רגל. G. מקום מציאת שלושה שלדים.


פרטים נוספים ב: מצדה קישור לויקיפדיה


גאולוגיה וגאוגרפיה[]

(מהויקיפדיה העברית)

מצדה ממוקמת בצוק מבודד בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, בין סדום לשמורת עין גדי. צוק מצדה הוא גוש שהתרומם והתנתק ממצוק ההעתקים, ומוקף על ידי נחל בן יאיר ממערב ונחל מצדה מדרום ומזרח. ממזרח למצדה נמצא מישור חוואר החרוץ בערוצים רבים שנוצרו על ידי משקעי ימת הלשון הקדומה. מדרונותיו התלולים והזקופים של המצוק מתנשאים לגובה של יותר מ-450 מטרים מעל פני ים המלח בצד המזרחי, ובצד המערבי, המחובר באוכף אל ההרים שמולו, מתנשא ראשו מעל לאוכף בשיעור של 100 מטר ויותר. השילוב של צוקים ומתלולים באזור מדברי העניק למקום מערך הגנה טבעי מעולה; דרכי הגישה הטבעיות לראש המצוק קשות מאד.

ראשו של המצוק הוא רמה מישורית טרפזית שמידותיה בערך 600 על 300 מטר. בראש ההר משתרע משטח כמעט אופקי, שצורתו כמעוין. אורך צירו הארוך, מן המצודה שבדרום החומה ועד למרפסת הקומה העליונה של ארמון הורדוס שבצפון הוא 645 מטר. רוחבו הגדול ביותר, ממערב למזרח, נמתח בקו החוצה את בניין 11 והוא מגיע ל- 315 מטר. שטח ראש ההר הוא שמונים דונם. הנקודה הרמה ביותר נמצאת מדרום למחסנים ברום של 63 מטר מעל פני הים התיכון (היינו, כ- 460 מטר מעל פני ים המלח).

ההר בנוי כולו סלעי משקע ממוצא ימי של חבורת יהודה, מגיל קרטיקון עליון. בראש ההר משתרעים סלעי דולומיט וגיר קשה מתצורת נצר, ואלה מרכיבים גם את הצוק העליון שבדופנות ההר ואת המדרגות שעליהן נבנה ארמון הורדוס. מתחת לשכבה זו נמצאים סלעי דולומיט וגיר מתצורת שבטה, ובהם אופקים חואריים בודדים; באחד מהם חצובים בורות מערכת המים של נחל מצדה (השורה העליונה). בורות מערכת המים של נחל הארמון (השורה התחתונה) חצובים בשכבה שמתחתיה, תצורת דרורים, הבנויה דולומיט חוארי. מתחתיה נוחת הצוק העיקרי של מצדה, הבנוי מדולומיט מאסיבי של תצורת חצבה (פרט תמר).

מצדה שוכנת בגבול בין שני אזורים גאוגרפיים: מדבר יהודה ובקעת ים המלח. היא מנותקת מסביבתה על ידי גיאיות עמוקים ותהומות המקיפים אותה מכל עבריה. צורתו של ההר, בידודו, תלילות קירותיו ומבנה סלעיו הם תוצאה של הגורמים הגאולוגיים שעיצבו את האזורים השכנים. הרבה מתכונות מצדה כמבצר יחיד במינו עוצבו כתוצאה ממיקומה המיוחד בתוך סביבתה, והיותה רחוקה מדרכים נוחות למעבר של צבא כבד ומסורבל. תנאיו המיוחדים של המקום קשורים אף הם באופיה של הסביבה: העדר בסיסים יישוביים גדולים בקרבת מקום, דבר הגורם למגינים ולתוקפים כאחד להזדקק לנתיבי-אספקה ארוכים; חוסר המים - בעיה חמורה במיוחד לגבי התוקפים, אחרי שנפתרה לגבי המגינים, ובכך היא מגבירה בעקיפין את חוסנו של המבצר; והאוויר היבש, שאפשר למזון ולנשק (חצים) להשתמר למשך שנים רבות.

חומת מצדה[]

Masada 1968

מצדה - מבט אל "שביל הנחש" מהפיסגה. צולם בשנת 1968 - דניאל ונטורה

(מהויקיפדיה העברית)

את הרמה הקיפה חומת ביצורים שגובהם המקורי היה כחמישה מטרים. החומה נבנתה לא רק בנקודות התורפה אלא גם במקומות שאין כל אפשרות לעלות בהם. אורכה הכולל של החומה היה 1400 מטר, והיא הייתה בנויה בקירות מקבילים: עובי הקיר החיצוני היה 1.40 מ' ועוביו של הקיר הפנימי היה מטר אחד. הרווח ביניהם, שרוחבו 4 מטרים, נותר פנוי והיה מכוסה כולו בגג; שטחו הכולל של הגג כיסה שטח של קרוב לתשעה דונם. על הגג סבבו השומרים, ובנקודות-התורפה היו מוכנות עליו אבני דרדור כבדות, להדיפת התקפה. קירות ניצבים חילקו את חלל החומה לחדרים-חדרים, כל חדר כזה נקרא סוגר, ולפיכך נקראת חומה מסוג זה חומת סוגרים. אורכו של כל סוגר היה בין חמישה לשלושים וחמישה מטרים. לכל סוגר היה פתח כניסה מן הצד הפנימי, מתוך מצדה. מדי 40 מטרים בערך ניצב בחומה מגדל. החומה הייתה בנויה דולומיט או גיר קשה, חצוב בגושים של 200-50 ק"ג. פני החומה היו מטויחים ומסוידים לבן.

בחומה היו ארבעה שערים, לכל אחד מהם מוביל אחד מארבעת השבילים שעלו אל ההר: שער המזרח לשביל הנחש, שער המערב לשביל המערב, שער הצפון לשביל המים ושער המערות לשביל הדרום. בניגוד למקובל לגבי שערים, לא היו שערי מצדה מבוצרים או חזקים במיוחד, ובנייתם לא הייתה חזקה יותר מבנייתה של כל החומה. את מערכת ההגנה של מצדה היטיב לתאר יוסף בן-מתתיהו:

Cquote2 מכל עברי סלע רחב-ידים וגנוה מאד נמצאו מורדות תלולים, השוקעים למטה אל תוך תהומות, אשר אין חקר לעמקן ולא תעבור בהן רגל כל חיה. רק בשני מקומות משופע הסלע מעט, ושם נמצאים משעולים אליו, וגם הם לא רחבים... ואחרי-כן שקד המלך הורדוס ימים רבים לחזק את המקום. הוא הקים חומה מסביב לכל ראש ההר, שבעה ריס ארכה, כולה עשויה אבן לבנה, קומתה שתים-עשרה אמה ועביה שמונה אמות, ובנה על החומה מלמעלה שלושים ושבעה מגדלים גבוהים חמישים אמה, ומן המגדלים האלה היה מבוא אל הבתים הבנויים מבית לחומה לכל ארכה... ככה שוגב המבצר הזה בידי שמים ובידי אדם גם-יחד נגד האויב העולה עליו למלחמה Cquote1
– מלחמות היהודים ז, ח, ג

ממצאים ארכאולוגיים מתקופת המרד הגדול[]

(נמחק מהויקיפדיה העברית)

ממצאים רבים ומגוונים התגלו בחפירות שנערכו במאה האחרונה במצדה. למעלה מ-1600 פריטים שונים הכתובים בארמית, יוונית (שניהם בבכתב נבטי) או בלטינית. 15 כתבי יד הכתובים עברית, רובם מכילים קטעי מקרא או ספרים חיצוניים. מהם 14 הכתובים על קלף ובכתב עברי מרובע, ואחד מהם כתוב באלפבית עברי עתיק ועל גבי פפירוס, ככל הנראה שומרוני. פירוט של כתבי היד שהתגלו:

1. ספר בראשית מו ז-יא
2. ספר ויקרא ד ג-ט
3. ספר ויקרא ח לא-יא מ
4. ספר דברים לג יז-לד ו
5. ספר יחזקאל לה יא-לח יד
6. ספר תהילים פא ב-פה ו
6. ספר תהילים קנ א-ו
  • פרשנות למקרא
8. פירוש לספר בראשית
9. פירוש לספר יהושע
  • ספרים חיצוניים
10. ספר היובלים
11. בן סירא
12. שירות עולת השבת
13. טקסט שומרוני
14. טקסט לא מזוהה
15. טקסט לא מזוהה

בנוסף התגלו באתר מטבעות, כלים ומנורות שמן לרוב. ובאחד המקומות אף נמצאו שרידי עצמות של מספר בני אדם, ביניהם אף צמת שער של נערה.

על קירות אחד מחדרי חומת הסוגרים נתגלתה טביעה לטינית IOSEPU(S) שפורשה על ידי כותן וגיגר כחותם לחם של אופה יהודי שסיפק לחם עבור הצבא הרומי בתקופה שלפני המרד הגדול.[1] באחד האוסטרקונים שנתגלו בחפירות החדשות במצדה, מכתב דו- לשוני (עברית וארמית), מצוין אחד "יהוסף הנחתום" ואשר ייתכן כי הוא בעל החותם[2]


תמונות מסיור במצדה[]

נלחמו או התאבדו[]

"בדיעבד נראה שמחבר יוסיפון הקדים אותם קוראים בני ימינו המתקשים לקבל את עובדת ההתאבדות הקולקטיבית במסדה כפי שתיאר אותה יוספוס (וכמתואר בנאמנות בתרגום-עיבוד הלטיני של פסוודו-הגסיפוס). במקום התאבדות טוטאלית שולח מחבר ספר יוסיפון את גיבוריו לצאת "אל צרינו ונלחמנו ומתנו בגבורתנו". כפי שזיהו כבר החוקרים, נוסח יוסיפון הולם לחלוטין את התפישה הישראלית המודרנית של "הקרב האחרון", או "לחימה עד החייל האחרון": "ויהי אחר הדברים האלה ויצאו האנשים מן העיר ויתגרו מלחמה במחנה רומנים ויהרגו מהם רבים עד לאין מספר. ויילחמו היהודים עד אשר תמו כולם במלחמה..." (ספר יוסיפון א בעריכת דויד פלוסר, 1978).

המקור:יעל פלדמן יוספוס או יוסיפון?

סיור: אכסניית נוער מצדה והר אלעזר- נחל רחף[]

מקבץ תמונות של נקודת היציאה: מצדה והר אלעזר

סיור במצדה עם 100 שיקופיות ב-3 דקות על נעימה[]

סיור_במצדה_עם_100_שיקופיות_ב-3_דקות_על_נעימה

סיור במצדה עם 100 שיקופיות ב-3 דקות על נעימה


הטלויזיה האיטלקית על יהדות אנקונה[]

  • [

https://www.raiplay.it/video/2021/02/Sorgente-di-Vita-f2763a47-365e-4d8e-b896-d9ccf31cfe60.html?fbclid=IwAR1M-F-d-n52krU0eois0fWRuZ2nlEscdo8RvdVMMFnvtLnbGgZxqun7Vv8 La Sorgente della Vitta]

בלב אנקונה על עקבותיה של קהילה יהודית השורשית בעיר מאז ימי הביניים המאוחרים. זה היה עולם של סוחרים ורבנים, רופאים, מטיילים ומקובלים, כחמשת אלפים איש שחיו מרותקים לגטו הישן. ניב יהודי של אנקונה, שני בתי כנסת, אחד מבתי העלמין המעוררים ביותר באירופה, המשקיף על הים, בין הר קרדטו לגבעת קפוצ'ין. סיפורים עתיקים ומודרניים מתחדשים בספרו של ויטוריו רוביאטי בנדו "המסע והתעוזה" ובסיפוריהם של שני מעריכי הקהילה היהודית הקטנה באנקונה. מבצר מצדה: בישראל, במדבר יהודה, משקיף על ים המלח, הנקודה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ, ארבע מאות מטרים מתחת לפני הים. זו העיר שנלחמה הכי הרבה זמן נגד השלטון הרומאי: מצדה נפלה בשנת 74 של התקופה המשותפת לאחר ארבע שנות מצור: אלף היהודים שנותרו העדיפו למות ולא להיכנע לעבדות. סמל של התנגדות יהודית ומיתוס מכונן של הציונות המוקדמת, מצדה היא כיום מקום מרמז מאוד, שנאמר בספר שפורסם זה עתה על ידי הארכיאולוג סמואלה רוקה, שכותרתו "לעולם לא תצנח עוד פעם מצדה". מסע לגילוי בתי הכנסת האיטלקיים: יצירות מופת קטנות מונומנטליות או נסתרות מההשראה הבארוקית או הניאו-קלאסית, המפוזרות ברחבי חצי האי, מטריאסטה ועד טראני, נחשפות בספר "בתי כנסת איטלקיים סיפרו וצוירו", על ידי העיתונאי אדם סמולביץ 'ו המאייר פייפרנקו פבריס. ארבעים תכשיטים של המורשת האמנותית במדינה, בהם נשמרים ריהוט עתיק ויקר, חפצים פולחניים וארונות קדושים, מעוטרים בעיטורים, המכילים את מגילות התורה, ההלכה היהודית. תיאורי המעצב והתובנות מאת סנדרו די קסטר

הערות שוליים[]

  1. Cotton ,H.M., Geiger,J., The Latin and Greek Documents - Masada II, The Yigael Yadin Excavations 1963-1965, Final Reports, Jerusalem 1989, p.211, no. 936.
  2. טולי פיקרש, מיתוס מצדה, אתר הצופה
Advertisement