| פרק שש עשרה - "ימי הקרונה" - חשבתי שכבר סיימתי את הסיפור שלי והנה נחתה עלינו "מגיפת" הקרונה. בעקבות הערות הבהיר את עצמי. למזלי אין לי חוויות, חוץ מאלה שבקטע "אחרי חצי שנה". אני מתפלל שכך יהיה גם בעתיד. השאר כולל את הפרטים הנראים לי חשובים מהתקופה : נתחיל מ"הימנון הקרונה": כתר מלכות של ישי לפידות: מזכיר לנו שהכל התחיל משבת פרשת תרומה (כך אפשר לחשב את לוח הזמנים ) וכמובן השאלה הנצחית: ומה אתה רוצה שנבין מזה. דוד המלך מצא מפלט דווקא ב"מגפה" שגבתה 70.000 איש - אז קצת פרופורציה !. רבי יצחק אברבנאל עוסק בסוגיה וכדאי לקרוא. הבאתי שלושה מאמרים: התחזית הראשונית (תמיד כדאי לקרוא ולחייך)?, על הרופא האיטלקי בעל התחזית האופטימית (מתאים לעם הזה) ותחזית לעתיד (תמיד כדאי לחזות). סיימתי בקטע מהויקיפדיה המציג מפת התחלואים הנובעים מן המחלה - קריאה נעימה !! |
"בין תרומה לתצווה..." - כך זה התחיל[]
ישי ריבו - כתר מלוכה Ishay Ribo - Keter Melukha
כתר מלוכה מאת: ישי ריבו
בין תרומה לתצווה
יום הולדת קצת משונה
הכל רגיל כאן לכאורה
במה קהל ואהבה
בין תצווה לכי תישא
(ה)אסתר פורים משתה שמחה
מי יחנה ומי יסע
ומי ישא בתוצאה
בין כי תישא לויקהל
עולם מפסיק להתקהל
להשתתק להסתגר
ישמעל אדום וישראל
בין ויקהל לפקודי
אין איש בעיר ובשדה
כבר אין מול מי להתנהל
מגדל בבל שוב מתבלבל
פזמון:
ומה אתה רוצה שנבין מזה
איך מתרחקים ומתקרבים בכאב הזה
רוצה לחיות אותך
ולא להיות לבד
ומה אתה רוצה שנלמד מזה
ואיך נדע להתאחד בפרוד הזה
עד שניתן לך
כתר מלוכה
בין פקודי לויקרא
כולנו באותה סירה
אביב הגיע פסח בא
ואיתו תקווה רבה
שתקרע את רוע הגזירה
לכה דודי לקראת כלה
כבר אין לנו כוחות יותר
להתמודד להלחם
פזמון:
ומה אתה רוצה שנבין מזה
איך מתרחקים ומתקרבים עם הכאב הזה
רוצה לחיות אותך
ולא להיות לבד
ומה אתה רוצה שנלמד מזה
ואיך נדע להתאחד בפרוד הזה
עד שניתן לך
כתר מלוכה
ומה אתה רוצה שנבין מזה
איך מתנתקים ומתחברים אל הלב הזה
רוצה לחיות אותך
ולא להיות לבד
ומה אתה רוצה שנלמד מזה
ואיך נדע להתאחד בפרוד הזה
שמע ישראל ה׳
אחד ושמו אחד
היש יתרון למגפה על רעב או נגיפה במלחמה[]
דוד המלך השיב על כך בחיוב
ויקָם דָּוִ֖ד בַּבֹּ֑קֶר (פ) וּדְבַר־יְהוָ֗ה הָיָה֙ אֶל־גָּ֣ד הַנָּבִ֔יא חֹזֵ֥ה דָוִ֖ד לֵאמֹֽר׃
הָל֞וֹךְ וְדִבַּרְתָּ֣ אֶל־דָּוִ֗ד כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שָׁלֹ֕שׁ אָנֹכִ֖י נוֹטֵ֣ל עָלֶ֑יךָ בְּחַר־לְךָ֥ אַֽחַת־מֵהֶ֖ם וְאֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃
וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים ׀ רָעָ֣ב ׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ אִם־שְׁלֹשָׁ֣ה חֳ֠דָשִׁים נֻסְךָ֨ לִפְנֵֽי־צָרֶ֜יךָ וְה֣וּא רֹדְפֶ֗ךָ וְאִם־הֱ֠יוֹת שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֥ים דֶּ֙בֶר֙ בְּאַרְצֶ֔ךָ עַתָּה֙ דַּ֣ע וּרְאֵ֔ה מָה־אָשִׁ֥יב שֹׁלְחִ֖י דָּבָֽר׃ (ס)
וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל־גָּ֖ד צַר־לִ֣י מְאֹ֑ד נִפְּלָה־נָּ֤א בְיַד־יְהוָה֙ כִּֽי־רַבִּ֣ים רחמו [רַֽחֲמָ֔יו] וּבְיַד־אָדָ֖ם אַל־אֶפֹּֽלָה׃
וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֥ה דֶּ֙בֶר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מֵהַבֹּ֖קֶר וְעַד־עֵ֣ת מוֹעֵ֑ד וַיָּ֣מָת מִן־הָעָ֗ם מִדָּן֙ וְעַד־בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃
וַיִּשְׁלַח֩ יָד֨וֹ הַמַּלְאָ֥ךְ ׀ יְרֽוּשָׁלִַם֮ לְשַׁחֲתָהּ֒ וַיִּנָּ֤חֶם יְהוָה֙ אֶל־הָ֣רָעָ֔ה וַ֠יֹּאמֶר לַמַּלְאָ֞ךְ הַמַּשְׁחִ֤ית בָּעָם֙ רַ֔ב עַתָּ֖ה הֶ֣רֶף יָדֶ֑ךָ וּמַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ הָיָ֔ה עִם־גֹּ֖רֶן האורנה [הָאֲרַ֥וְנָה] הַיְבֻסִֽי׃ (ס)
וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־יְהוָ֜ה בִּרְאֹת֣וֹ ׀ אֶֽת־הַמַּלְאָ֣ךְ ׀ הַמַּכֶּ֣ה בָעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֤י חָטָ֙אתִי֙ וְאָנֹכִ֣י הֶעֱוֵ֔יתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ תְּהִ֨י נָ֥א יָדְךָ֛ בִּ֖י וּבְבֵ֥ית אָבִֽי׃ (פ)
וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ עֲלֵה֙ הָקֵ֤ם לַֽיהוָה֙ מִזְבֵּ֔חַ בְּגֹ֖רֶן ארניה [אֲרַ֥וְנָה] הַיְבֻסִֽי׃
וַיַּ֤עַל דָּוִד֙ כִּדְבַר־גָּ֔ד כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃
יַּשְׁקֵ֣ף אֲרַ֗וְנָה וַיַּ֤רְא אֶת־הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְאֶת־עֲבָדָ֔יו עֹבְרִ֖ים עָלָ֑יו וַיֵּצֵ֣א אֲרַ֔וְנָה וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ אַפָּ֖יו אָֽרְצָה׃
וַיֹּ֣אמֶר אֲרַ֔וְנָה מַדּ֛וּעַ בָּ֥א אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־עַבְדּ֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לִקְנ֧וֹת מֵעִמְּךָ֣ אֶת־הַגֹּ֗רֶן לִבְנ֤וֹת מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל הָעָֽם (שמואל ב' כ"ד, י"ד - כ"א)
עם ההכנות לבניית בית המקדש נעצרה המגפה
מעניין מה אומרים הפרשנים על הבחירה של דוד. הנה םירוש רבי יצחק אברבנאל:
האחד התבוא שבע שנים רעב בארצך. השני אם שלשה חדשים נוסך לפני צריך והוא רודפך, ר"ל שיהיה העונש עליהם במלחמה, ועם היות שאמר לנכח דוד נוסך רודפך, הנה לא אמר שימות במלחמה ולא שיתעללו בו אויביו, כי אם שיהיה מנוצח מהאויבים ובזה יפול עמו לפניהם לחרב. השלישי אם בהיות שלשת ימים דבר בארצך, והיא המגפה אשר היו כלם מעותדים אליה בהיזק עין הרע, ועתה תהיה עונש אלקי מוגבל מהשגחתו, כי אם היות העם מוכן בטבע אל ההיזק ההוא, ראה ית' בעבור דוד עבדו לעשות אותו עונש השגחיי, ומפני כן הגביל לו בדרכים האלה והעתיקו מהיות היזק טבעי אל עונש אלקי השגחיי מוגבל ברחמים.
וראוי שנדע למה היו העונשים כלם באופן משולש? כמו שאמר שלש אנכי נוטל עליך וכל אחד מהם היה בשלשה, אם ברעב שלש שנים, ואם במלחמה שלש חדשים, ואם במגפה שלשה ימים. ובמדרש תהלים (מזמור י"ז), כשם שגזרת על שאול אדוניך שלש, כך אנכי נוטל עליך שלש גזירות. שנאמר (ישעיה כ"ז ה') בסאסאה בשלחה תריבנה, ומה הם השלש? (שמואל א' כ"ו י') חי ה' כי אם ה' יגפנו, או יומו יבא, או ירד במלחמה ונספה. ומדרך הסברא אחשוב שלפי שישראל מרדו בדוד שלשה פעמים אחרי המלכתו בחברון ומיתת שאול, לכן גזר האל ית' ענשם בזה המספר שלש, וזה כי אחרי מות שאול והמלכת דוד מרדו בו במה שנטו אחרי אישבושת, ובמה שנטו אחרי אבשלום, ובמה שנטו אחרי שבע בן בכרי.
לכן לרמוז לזה המרד המשולש באו שלשה גזירות, וכל אחת מהם בשלשה שנים או חדשים או ימים. והנה היה הראשונה קשה מכלם, כי הרעב קשה מהחרב, כאמרו (איכה ד' ט') טובים היו חללי חרב מחללי רעב, והמגפה טובה מהחרב, כי היא מיתה בידי שמים ולא על ידי בני אדם, ולכן בחר דוד באחרונה הקלה מהם, (יד) ואמר צר לי מאד נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה, ר"ל שהרעב יצטרך לבני אדם, כי ילכו למצרים או לשאר האומות לשבור לחם, והמלחמה הנה היא עוד נפילה בידי אדם, ומלבד המות אשר בשניהם יש עוד קלון מתמיד וחרפה רצופה שיבואו לידי אויביהם שהיו קודם זה נכנעים תחת ידם, ולזה היה מוטב לנפול ביד ה' כי במות אשר יגזור האלקים לא יפול קלון כלל, וטוב שיכנע האדם למלך גדול משיכנע לאדם פחות, וזהו נפלה נא ביד ה', ועוד סבה שנית כי רבים רחמיו, מה שבני האדם לא ירחמו עליהם.
ובמדרש (מ"ש ריש פרשה ל"א) אמרו, שאמר דוד בלבו אם אומר רעב, יאמרו ישראל מה איכפת לו לבן ישי על אוצרותיו הוא בוטח, וישראל ימותו ברעב, ואם בוחר אני חרב, יאמרו על גבוריו הוא בוטח, והוא אינו יוצא כבר למלחמה, יצא הדבר שהכל שוין בו. דבר אחר אם אומר אני רעב אין רעב בלא חרב, ואם אומר אני חרב אין חרב בלא רעב, יבא הדבר שאין בו לא חרב ולא רעב.
ויש אומרים גד רמז לו שיבחר בזה, שאמר מה אשיבה שולחי דבר, הוא דבר באותיותיו. ואחרי הקפת אמתת הדרוש ופי' הפסוקים אשיב אל השאלות, וכבר קדמה תשובת השאלה הראשונה והשאלה הששית, ואם לשנית אומר שהמגפה הזאת באה בחטאת ישראל ממה שמרדו בדוד לנטותם אחרי שבע בן בכרי, ומה שעשה דוד ממנין העם היה מהסתת השם להעניש השם את ישראל על ידו, אמנם דוד באמרו אנכי חטאתי ואנכי העויתי חשב שהיתה המגפה על המנין ותלה הדבר בעצמו, כמו שיעשה הרועה הנאמן שחביבין עליו צאנו כעצמו.
ולשאלה השלישית אומר שהמגפה בטבע תתיחס למנין מצד היזק העין הרע בדברים הנמנים, כאמרם (תענית ח' ע"ב) אין הברכה שורה לא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר (דברים כ"ח ח') יצו השם אתך את הברכה באסמיך וגומר, ומה שמצינו שבמדבר סיני ובערבות מואב נמנו ישראל ולא מתו, היתה הסבה בזה לפי שנמנו במצות השם, ושומר מצוה לא ידע דבר רע, ומה שאמר כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם וגומר, הוא במנין שיעשו בבחירתם לא בצווי האלוה ית', וכבר זכרתי שלא היה זה מצות עשה, ולא היה המני' לגלגולת מצות לא תעשה, ושדוד שצוה למנותם בעצמם בלי אמצעות דבר אחר (והפסוקים מורים עליו) לא היה בזה עובר על התורה. ולשאלה הרביעית אשיב שהמגפה אשר תבא בדברים הנמנים, היא בהיזק עין הרע אשר יבא אחרי המנין בטבע, ושלזה כוון באמרו ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם, לא שיהיה עונש אלקי שיצטרך להקדים אליו בטבע האזהרה, אבל בימי דוד לא היה המנין סבה ראשונה בדבר כי אם חטאת ישראל ופשעם, והמנין היה כלי להענישם בו על ידי עין הרע. והנה בחר האל ית' להענישם בזה האופן, לפי שלא ידעו כי בעבור מה שמרדו בדוד היו נענשים ויוסיפו עוד שנוא אותו, ולכן סדר ענשם על ידי דוד באופן נסתר, ואחרי שהתפלל דוד עליו הגביל הקב"ה ענשם ולא הניחם להתפשטות ההיזק כפי טבעו. הנה א"כ במה שאמרתי הותרו השאלות שנית שלישית ורביעית, ואמנם היתר השאלה החמשית הנשארת יבא אחרי זה:
תחזיות ראשונות ?[]
המצב בארץ - עיתון "הארץ" - 24 באפריל 2020[]
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אותו פנומן טבעי של דוברות והסברה, הגדיר את הדברים באופן קולע: "אפשר לומר שהגל הנוכחי של הנגיף די מיצה את עצמו". הישראלים שמעו — והצביעו ברגליים. לא פלא ששלשום חילקה המשטרה רק שני דו"חות, בכל המדינה, על אי־חבישת מסכה בציבור. הסכר כבר לא עומד בפני השיטפון.
הקושי הכלכלי העצום, לצד העובדה שלאנשים פשוט נמאס להיות תקועים בין ארבעה קירות, מייצרים שכבות רציונליזציה מקטינה של סכנות המגפה. מהטענה המופרכת ש"זו רק שפעת" (ספרו את זה לרופאי המחלקות לטיפול נמרץ בניו יורק) ועד סברות כרס לא מוכחות שרוב הציבור כבר פיתח חסינות טבעית נגד הנגיף.
שילוב של יתרונות טבעיים (אוכלוסייה צעירה, שער כניסה מרכזי אחד) והחלטות נכונות בשלב מוקדם (פיקוח על הכניסה, הסתגרות הקשישים, הטלת סגר חלקי) חסכו מישראל אסון בנוסח זה שחוו ניו יורק או חלק ממדינות מערב אירופה. גם כרגע, מרחק הביטחון מסף הקריסה של מערכת הבריאות — יותר מדי חולים מונשמים על פחות מדי מכונות הנשמה — נראה גדול דיו. עברו לתצוגת גלריה
ישראל הצליחה בבלימת הקורונה, מה שכונה במשרד הבריאות "השטחת העקומה". ככל הידוע זה קרה בזכות הצעדים שננקטו, לא בגלל איזה היגיון פנימי מסתורי של הנגיף, שלפי כמה תאוריות מסיים את מסע החורבן שלו בתוך פרק זמן של חודשיים או חודשיים וחצי. קיים אמנם דמיון בין מגמת העקומות במדינות שונות, אבל שיאי התחלואה והתמותה נרשמו במדינות שבהן הונהגו כללי ריחוק חברתי רק באיחור: איטליה וספרד (שהקורונה פגעה בהן בשלב מוקדם), בריטניה וארצות הברית. בכל המדינות הללו, נבחנות כעת השערות שמספרם האמיתי של מתי הקורונה עשוי להיות כפול מהמתפרסם באופן רשמי. ובכולן, קצב הירידה של העקומות אינו דומה לקצב העלייה שקדם לו. שלב הבלימה ארוך ומשתרע על פני שבועות וחודשים. יותר מזה: אפילו סינגפור, שזכתה לשבחים כמדינה שכבר התגברה לכאורה על הנגיף, חווה כעת התפרצות נרחבת שחייבה אותה להטיל סגר נוקשה. באופק יש כנראה גם בשורות טובות. מחקרים מעלים סימני שאלה עד כמה, אם בכלל, ילדים שחלו בנגיף (ומרביתם א־סימפטומטיים) מדבקים. המאמץ הבינלאומי לפתח חיסון לקורונה מתקדם במקביל בכמה וכמה מדינות. התרופה הניסיונית "רמדסיביר" של חברת גלעד האמריקאית מציגה לכאורה תוצאות מבטיחות בטיפולים בחולי קורונה. אבל הנגיף רחוק מלהיעלם מחיינו. נראה שנצטרך לשהות עוד זמן רב בצלו.
מה אמר החוקר האיטלקי[]
מומחה: "וירוס הקורונה יעלם גם בלי חיסון" רופא בכיר באיטליה טוען כי הנגיף משתנה עם הזמן והופך לפחות קטלני מבעבר • "מטופלים בני 90-80, שבעבר מתו בתוך זמן קצר, שורדים כיום את המחלה" מערכת ישראל היום פורסם ב: 21.06.2020 21:29 עודכן ב: 21.06.2020 23:4366
"וירוס הקורונה נחלש יותר ויותר ויגווע מעצמו ללא צורך בחיסון" – כך טוען רופא איטלקי בכיר בבית חולים בצפון איטליה. "אם בעבר התנהג כמו נמר תוקפני – היום הוא משול לחתול פרא". מי שאחראי לאמירה האופטימית אך השנויה במחלוקת הזו הוא פרופ' מתאו בסטי, רופא בכיר ומנהל המחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים "סן מרטינו" בג'נואה, עיר בצפון איטליה. לטענתו, נגיף הקורונה משתנה עם הזמן מבחינת דרגת החומרה שבה הוא תוקף את הנדבקים בו, וההוכחה לכך היא שמטופלים כיום שורדים את המחלה במצבים בהם עד לפני זמן מה הם היו נפטרים ממנה.
פרופ' בסטי התייחס לתחלואה באיטליה ואמר כי בחודשים האחרונים ישנו שיפור מבחינת יכולת המטופלים בארצו להתמודד עם הנגיף מאשר בתחילת התפרצותה של מגפת הקורונה. בנוסף, הוא מציע גם שהיכולת להתמודד טוב יותר עם הווירוס קשורה גם לשיפור איכות הטיפול בנדבקים, ולריחוק חברתי – אשר מובילים ליכולת התמודדות טובה יותר עם הקורונה מבעבר.
בראיון שהעניק לעיתון ה"סאנדיי טלגרף" אמר בסטי: "אפילו מטופלים בני 80 עד 90 מתמודדים יום יותר טוב עם נגיף הקורונה. אותם מטופלים היו עלולים בעבר למות בתוך יומיים עד שלושה, אולם המצב אינו כזה כרגע". עוד הוסיף כי "אחת האפשרויות לירידה ברמת הקטלניות של הווירוס היא שהוא עבר מוטציה שהפכה אותו פחות הרסנית עבור ריאות בני האדם". אם טענותיו של פרופ' בסטי נכונות, ייתכן שהאנושות לא תזדקק לחיסון כנגד הנגיף. עם זאת, יש לציין שלא מעט מדענים החולקים על משנתו של בסטי וטוענים כי אין ראייה לכך שהנגיף עבר שינוי כלשהוא במהלך הזמן.
תשפ"א: התחזית האופטימית | עד לראש השנה הבא הקורונה עשויה להיות מאחורינו[]
ההתמודדות עם המגפה איחדה את הקהילה המדעית באופן חסר תקדים סביב מטרה אחת. אולם, כדי להשיג אותה, יהיה על חבריה להתמודד עם אתגרי התקופה, שבה הפוליטיזציה של המדע, תיאוריות קונספירציה והתנגדות לחיסונים הן תופעות נפוצות ■ כתבי "הארץ" על ההתרחשויות שעוד יכולות להפוך את תשפ"א לחיובית. מאת: אסף רונאל - פורסם ב-18.09.20
יותר מפרויקט מנהטן, יותר מהמרוץ לחלל ויותר מהמאבק בסרטן ובאיידס גם יחד, מעולם לא התמקדה הקהילה המדעית כולה בנגיף יחיד כפי שהתגייסה להתמודדות עם הקורונה. כמות הנתונים שנצברה מאז ינואר היא חסרת תקדים במחקר של מחולל מחלה אחד. ובעוד שהפוטנציאל של המדע להציע פתרונות לנזקים הבריאותיים, החברתיים והכלכליים של המחלה הוא עצום - גם האתגרים שמולם ניצבים החוקרות והחוקרים יוצאי דופן.
אלה כוללים פוליטיזציה של המדע שמאיימת על אמינות הממצאים, גישות אנטי־מדעיות הצוברות פופולריות, תיאוריות קונספירציה ועוד. בחודשים האחרונים נצברו הררי נתונים. מחקרים רבים, טובים יותר ופחות, הגיעו לכותרות מבלי שעברו את המסלול המקובל באקדמיה, הכולל ביקורת עמיתים ופרסום בכתבי עת מדעיים.
בשנה הקרובה תהיה הזדמנות למדענים להוכיח את כוחם גם בעשיית סדר במידע העצום שנאסף, ובהבלטת המדע האיכותי שמקדם אותנו לפתרון המשבר. פיתוח החיסונים לנגיף זוכה לתשומת לב רבה, ומגלם בתוכו את הפוטנציאל והאתגרים גם יחד. מאות חיסונים שונים נמצאים בשלבים שונים של פיתוח. בסך הכל, ניתן להעריך באופטימיות זהירה שעד פסח יהיה יותר מחיסון אחד זמין שעבר את המסלול המקובל לאישור חיסונים.
פיתוח החיסון לנגיף חדש, שנה וחצי לאחר גילויו, יהיה מהיר בשנים רבות מהזמן שנדרש לפתח חיסונים עד היום. אולם, גם בתהליך זה נאלצים צוותי המחקר להתמודד עם אתגרי התקופה: מצד אחד, הלחצים הפוליטיים מעוררים חשש כי אמות המידה המדעיות והרפואיות ייזנחו כדי לספק הישגים למנהיגים כמו דונלד טראמפ וולדימיר פוטין. ביקורת רבה נשמעת גם על היעדר השקיפות של החברות שמפתחות כמה מהחיסונים המובילים, כמו העמימות ביחס לסיבות שהובילו לעצירת בדיקות החיסון של אוניברסיטת אוקספורד וחברת אסטר זנקה.
מבחנה במעבדת בדיקות קורונה, בהדסה עין כרם. אזרחי המדינות העניות יצטרכו לקוות שיישארו מספיק חיסונים גם להםצילום: אמיל סלמן מצד שני, ההתנגדות לחיסונים זוכה לרוח גבית מהוויכוח על המדע של נגיף הקורונה. הכאוס הזה רק התעצם כשמחקרי החיסונים הפכו ליעד מועדף עבור האקרים הפועלים מטעם מדינות שונות - וכמו תמיד, המדינות החזקות והעשירות כבר הבטיחו אספקת חיסונים פוטנציאליים לאזרחיהן, בעוד שאזרחי המדינות העניות יצטרכו לקוות שיישאר להם משהו.
אם הקהילה המדעית תצליח למצות את הפוטנציאל העצום שיש באופן התמודדותה עם הנגיף, יש סיבה לקוות שנוכל לחגוג את ראש השנה הבא כשעיקר המגפה מאחורינו. אם זה אכן יקרה, ההתגייסות המדעית תוכל גם לשמש מודל להתמודדות עם האתגרים העצומים הבאים: מעמידות גוברת של חיידקים לאנטיביוטיקה, דרך הנגיפים הבאים שיקפצו מבעלי חיים עלומים לבני אדם ויחוללו מגפות - ועד למשבר האקלים. תחזיקו אצבעות.
מודיעין הקורונה הלאומי באמ"ן מתריע המחקר עוד רחוק מאוד משם[]
חיסון? לא בקרוב צוות אחר במרכז עוקב אחר הטכנולוגיות הרפואיות, או בשמו העממי: צוות בדיקות. בראשו עומדת סמ"ר ד', רק בת 21, אבל עם ותק לא קטן בעולם הרפואי־טכנולוגי, כמי שמגיל 15 חברה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב ומשמשת בה עוזרת מחקר ("עכשיו אין לי זמן לזה, אז נאלצתי להפסיק לטובת הקורונה").
ד' אחראית לעקוב אחר כל התפתחות מדעית בעולם. מתרופות וחיסונים, דרך ערכות בדיקה, ועד למחקרים השונים. המודיעין שהיא אוספת אמור לאפשר לישראל לרכוש בזמן את מה שצריך, ולהימנע מלרכוש לחינם את מה שלא צריך. מדובר בעניין קריטי: למרות התקוות, ספק אם ישראל תייצר לעצמה בעצמה חיסון יעיל בטווח הזמן הנראה לעין. זה אומר שאת החיסון היא תידרש לרכוש מחברות זרות. אלא שבתור יעמדו לפניה מדינות גדולות, עשירות ומקושרות יותר.
"לזמן יש כאן חשיבות עצומה", אומר הבכיר. "מתנהל כרגע מרוץ עולמי כפול לחיסון - גם לפתח אותו, וגם להצטייד בו. תפקידנו להיות הקמ"ן של משרד הבריאות, ולהתריע בזמן מי יהיה זה שיפתח את החיסון הראשון, כדי שאפשר יהיה לסכם איתו מוקדם ולהתמקם במקום טוב ברשימת המדינות שיקבלו אותו. בתרחיש האופטימי, נצליח להתברג גבוה ברשימה; בתרחיש הפסימי - נעמוד בתור אחרי האמריקנים, האירופאים ואחרים".
במרכז לא ממש אופטימיים שחיסון יהיה בקרוב. בניגוד להצהרות השונות של מנהיגים בעולם, הם לא מזהים פריצת דרך בטווח הנראה לעין. "פיתוח של חיסון נמשך בממוצע 10-5 שנים. כאן מנסים לדחוס את התהליך לכמה חודשים. לא ברור אם זה אפשרי", אומר ש'. "הערכנו שאחד הניסויים יבשיל עד לסוף 2020 או תחילת 2021, אבל גם אם זה יקרה יידרשו עוד חודשים ארוכים לייצור והפצה של החיסונים. זה אומר שהקורונה תישאר איתנו עוד לא מעט זמן".
גם בכל הקשור לתרופות אין בשורה. "אנחנו לא מזהים Bullet silver, תרופה אחת שתפתור את הבעיה. המחקר עוד רחוק מאוד משם", אומר ש'. "זה נכון שיש תרופות שונות שנבדקות, וחלקן גם מסייעות, אבל מדובר בפתרונות חלקיים, יקרים, ולא בתפוצה רחבה. העולם עוד לא מצא כאן את התרופה למלריה".
עד שיגיעו החיסונים והתרופות (במרכז אומרים שקודם יהיה חיסון, ואולי חיסונים, ורק אחר כך תרופות), מסתמך העולם על ערכות הבדיקה שאמורות לאפשר לו לבודד חולים, כדי שניתן יהיה לשחרר את המשק לפעילות רחבה ככל האפשר. גם כאן אין פריצת דרך: עוד לא נמצא תחליף ברמת אמינות גבוהה לבדיקות ה־PCR, שייתן תשובות מוחלטות אם הנבדק הוא חיובי או שלילי לקורונה.
מדובר בעניין קריטי. אילת, למשל, משוועת לחזור לתפקוד. הרעיון הוא להפוך אותה לקפסולה, כלומר לבצע בדיקה מהירה לכל מי שייכנס אליה. מי שיהיה שלילי יורשה להיכנס, ומי שיימצא חיובי יישלח הביתה לבידוד. התוכנית הזאת - שכמוה מבקשים ליישם גם במקומות ובמגזרים נוספים בארץ ובעולם - מתבססת על היכולת לערוך בדיקות מהירות, יעילות, זולות ואמינות. אלא שבדיקות כאלה - שייתנו תשובה שרמת האמינות שלה תהיה גבוהה מספיק - לא קיימות עדיין, ו־ד' מתקשה להעריך מתי יהיו.
- [https://www.israelhayom.co.il/article/812595?fbclid=IwAR15mzKw7X4DYIHH4tlsJVM64IQD1hA-tzfA68xPi2KPONW95yo6P_QdjRc מודיעין הקורונה הלאומי באמ"ן מתריע: "אם המשק ייפתח לגמרי, בתוך חודש יהיו פי 10 חולים ונפטרים"
כעבור חצי שנה[]
פורסם ב-קדומים - קבוצת הפייסבוק של תושבי קדומים - 16 באוקטובר 2020 - לקראת שנתי ה-85
המשנה אומרת "חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה" (ברכות, פרק ט משנה ה)
אנצל את ההזדמנות לברך על הטובה.
והסיבה לכך היא: קבלתי השבוע טלפון 118 : "מוקד מידע וסיוע באמצעות מענה טלפוני- מתן מידע", הכוונה וסיוע ראשוני ונשאלתי אם בתור קשישים אנו נתקלים בבעיות. חשבתי וחשבתי והשבתי שבעזרת ה' שכנראה אין כרגע בעיות. חזרה ושאלה שוב. ועניתי אותו דבר.
לאחר השיחה חשבתי מעט ונזכרתי בכתבות שאני קורא בעיתון "הארץ" (מתנצל אבל אני רגיל לעיתון זה), על הצרות שנופלות בחלקם של השישים המצויים בדיור מוגן (סגר מוחלט) ובבתי חולים (בעדיפות נמוכה)
במחשבה נוספת, הגעתי למסקנה שעלי להודות בעיקר לתושבי קדומים על יחסם לקשישים . ואציין דוגמאות אחדות וזה מטרה לספק מידע לכל אלה , המגיעים לגילי (84 - השבת יהי לי יום הולדת) ושוקלים האם כדאי להשאר בקדומים - כמובן כל עוד הדבר אפשרי מבינת מצבם ובריאותם
היותך בקהילה שבה יש גילאים מכל הסוגים הוא יתרון עצום: אתה רואה תינוקות, נערים ונערות ! צעירים וצעירות ! וכמובן אימהות המובילות תינוקות- רק בשביל זה כבר כדאי לחיות בקהילה החמה
התחשבות בהמתנה לקבלת שירות: במכולת, במרפאה, בדואר ואפילו עזרה במילוי אויר בתחנת הדלק (לאחר שפיטרו את העובד)
3. בתנועה בדרכי קדומים: הן ברכב - כאשר התגובות שלי איטיות - ממתינים לי בסבלנות או בנסיעה בקלנועית, משאירים רווח די שלא לפגוע בלי חס וחלילה. כמובן יש גם יוצאים מהכלל אבל אלו מיעוט
יכולתי להמשיך עוד אבל גם זה מספיק. בקיצור תודה לתושבי קדומים על היחס החם ואני מתפלל שגם התושבים הותיקים, הצעירים ואלה העתידים להוולד יזכו לאותו היחס.
שבת שלום דני
Comments
Michal Shvut
מזל טוב ליום הולדתך." כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך"
· Reply · 4d
מרים שורץ
תודה רבה, דני היקר, על דבריך הטובים.
יש מה ללמוד מראיית והכרת הטוב שבך.
מזל טוב ליום ההולדת, הרבה בריאות ושמחה ובשורות טובות בע'ה לך ולרבקה היקרה.
· Reply · 4d
ליאת טובולסקי
🎂 מזל טוב
· Reply · 3d
Gad Fenigstein
מזל טוב.אריכות ימים בע"ה
· Reply · 1d
יוסי משה
תודה לך דניאל אתה צעיר במראה בגיל וברוח אתה מהנה אותנו בהשתתפותך הערה בשעורים במאמרים בפייסבוק המשך להיות צעיר נצחי
· Reply · 1d
ישראל חן
המון מזל טוב
שנזכה שתמשיך להיות איתנו עוד הרבה שנים , בבריאות בשמחה ובאושר
· Reply · 17h
טובה קלר
דני היקר,חיממת את לבנו.הנתינה הדדית! נהנית מהידע הרב שלך שאתה חולק עם אחרים.רק לאחרונה תרמת לי רבות בחומרים שנתת לי עבור ההרצאה על מושב נחלים. מזל טוב לך והרבה בריאות ושנים טובות עם רבקה היקרה ומשפחתך הברוכה!
· Reply · 15h
שוש שילה
דני יקר, תבורך על השיתוף המרגש והמחזק אותנו הצעירים יותר. מברכים אותך בבריאות טובה, רב שמחות ונחת עם רבקה רעייתך הטובה. מזל טוב
· Reply · 5h
Talia Greenberger
דני היקר, הרבה מזל טוב ליום ההולדת! תמשיך להיות תמיד 'צעיר ברוחך' כמו שאתה עכשיו, פעיל יותר מרוב הצעירים בגילם במדיות השונות וחולק מהידע העצום שלך... ושיהיה לך ולרבקה הרבה טוב לברך עליו
· Reply · 20h
אליעזר שוחט
ר' דניאל מכובדי,אורך ימים ושנים בבריאות טובה בקרב משפחתך.
· Reply · 12h
אברהם טביב
badge icon
Daniel Ventura ועל שכמותך נאמר "בישישים חכמה ואורך ימים תבונה" תודה ובריאות דני היקר,באהבה
· Reply · 7h
הרקע: מחלת נגיף הקרונה[]
הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו
מחלת נגיף קורונה 2019 (ידועה גם בשם מחלת הקורונה; באנגלית: Coronavirus disease 2019 ובקיצור COVID-19, קרי: קוֹבִיד־19) היא מחלה זיהומית הפוגעת בבני אדם ונגרמת על ידי הנגיף SARS-CoV-2, מתת-משפחת נגיפי קורונה. תסמיני המחלה כוללים חום, שיעול ובעיקר בעיות בדרכי הנשימה (דוגמת קוצר נשימה וקשיי נשימה). במקרים מסוימים המחלה עלולה להוביל לדלקת ריאות קשה, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, אי ספיקה נשימתית, אי ספיקת כליות ואף למוות. המחלה התפרצה לראשונה בווהאן, בירת מחוז חוביי שבסין בשנת 2019.
הממצאים מראים שתסמיני המחלה יופיעו תוך חמישה ימים ולרוב עד 14 יום (ובאחוז בודד של המקרים, אף מאוחר יותר). לפי ההערכות, נשאי המחלה מעבירים את הנגיף טרם הופעת התסמינים. מחקר שהתפרסם בחודש מרץ ב-Lancet קובע כי הנגיף נשאר בגוף הנדבקים לתקופה של מעל לחודש. מדובר במחלה חדשה שהמחקר עליה בעיצומו.
על תהליך יצירת התרופה[]
https://www.haaretz.co.il/science/.premium-MAGAZINE-1.10582550?utm_source=mailchimp&utm_medium=content&utm_campaign=daily&utm_content=2b1fdcd540 תקציר הכתבה תקציר הכתבה ב-98 מילים ספקני חיסונים מציינים שהחיסונים לקורונה פותחו בתהליך מואץ, כדי לערער את אמון הציבור בהם. אבל למעשה התהליך נמשך עשרות שנים והסתמך על פריצות דרך שהשיגו מדענים שמתמחים בתחומים שונים, שלא העלו בדעתם שיום אחד ממצאיהם יגויסו למאבק נגד מגפת המאה. התהליך החל עם גילוי ה-mRNA — מולקולה גנטית שמסייעת לתאים ליצור חלבונים. שלב אחר היה ניסיון של חברות ביו־טכנולוגיה בקנדה להגן על מולקולות גנטיות, כדי שאפשר יהיה להחדירן לתאים בגוף האדם. כיוון שלישי היה הקצאה של מיליארדי דולרים למציאת חיסון נגד נגיף האיידס. החיסון לא נמצא, אבל המחקר סייע למיפוי הבליטות שנמצאות על נגיפי קורונה והביא לפיתוח החיסון המסקנה ימים אחדים לאחר פרסום הידיעה מדענים סינים העלו לרשת את הרצף הגנטי של הנגיף. גרהם ומקללן החלו לעבוד כדי לחפש דרך לפתח חיסון נגדו. בעזרת מה שלמדו על נגיף הנזלת של יאסין ונגיף MERS הם התמקדו בחלבוני הספייק. בתוך ימים ספורים מצאו את הרצפים הגנטיים של הספייקים ושילבו אותם בטכניקה שפיתחו מקללן ועמיתו ניאנשואנג ואנג, סטודנט שהיה עמית פוסט־דוקטורט במעבדה שלו.
ב–15 בפברואר פירסמו גרהם ומקללן מאמר שבו פירטו את מבנה הספייק של נגיף הקורונה. טכניקת הייצוב שלהם היתה חיונית לחיסונים שייצרו חברת ביונטק (בשיתוף עם פייזר) ומודרנה. היא סייעה גם לפיתוח חיסונים שאינם מבוססים על טכניקת mRNA.
כשהמדענים של מודרנה וביונטק קיבלו את הרצפים הגנטיים של הספייק הם סינתזו את מולקולות ה-mRNA ויישמו את הטריק הכימי שלמדו וייסמן וקאריקו: הם עטפו את המטען הגנטי במעטפה שומנית כמו זו שתיכננו המדענים מוונקובר, מזגו את הנוזל הצלול שנוצר לבקבוקוני זכוכית זעירים ושלחו אותם לניסויים הראשונים בבני אדם.
החיסונים היו שיאם של מאמצים שנמשכו עשרות שנים מחקר. כדי להגיע לרגע הזה עמלו מאות מדענים שניסו, נכשלו, שינו את דרכם והשיגו הישגים בתחומים שונים, בלי לדעת בביטחון אם מאמציהם יוכתרו בהצלחה אי פעם.
בנובמבר התקבלו התוצאות הראשונות מהניסוי בחיסון ה-mRNA של פייזר־ביונטק. גרהם היה במשרדו הביתי ב–8 בנובמבר. הטלפון צילצל והוא שמע את תוצאות הניסוי: יעילות החיסון היא 95%.
לכתבה של ג'ינה קולטה ובנג'מין מילר בניו יורק טיימס