הר עיבל

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"350px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.23389,"lon":35.266167,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":14,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.23389,"lon":35.266167,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"350px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.23389,"lon":35.266167,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":10,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.23389,"lon":35.266167,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

משמאל: "הסנדל" - מתחם מזבח יהושע בן נון : מימין: צפונה לסיום הכביש הסלול: הבסיס הצבאי בפסגת ההר - ה"חץ" : למטה: מבט על צפונה של העיר שכם

מתחם המזבח בהר עיבל - נובמבר 2013 - צילם:זאב רוטקף

אפשר להבחין בחומה המקיפה את המתחם "הסנדל" - לפי דר' אדם זרטל תמונות נוספות ראו למטה

סיבוב בבית הכנסת בבסיס הצבאי - צילם: מיכאל יעקובסון

The Altar of Jeusua in Mount Ebal visit 2006-0

סיור בהר עיבל חנוכה תשס"ו

שכם מכיוון פסגת הר עיבל-1

שכם מכיוון פסגת הר עיבל צילם:benbenarch סתיו 2010

כתיבת ספר יהושע על מגילת קלף בהר עיבל, בין הכותבים הרב הלל ליברמן הי"ד למטה העיר שכם מול קבר יוסף, ממול הר גריזים : צילום: דניאל ונטורה

הר עיבל (המכונה גם הר הקללה) הוא שמו הר מצפון לעיר שכם, דרומית להר נמצא הר גריזים. פיסגת ההר היא בגובה של 940 מטר מעל פני הים. הר עיבל הוא הגבוה מהרי שומרון. מההר שליטה על העיר שכם. על פיסגת ההר מתקן צבאי שבאתר בו היה ממקום אתר דומה בתקופת המנדט הבריטי. פיסגת ההר היא בשליטה ישראלית מלאה אך הדרך אליו עוברת באזור בו יש לישראל רק שליטה צבאית ( אזור B). הדרך להר יוצאת מהיישוב שבי שומרון ועוברת בשיפולי העיר שכם. אתר "המזבח מזבח יהושע" (להלן) נמצא בשליטה פלשתינאית מלאה (אזור C). עם זאת מתקיימים בהר וב"מזבח" ביקורים, המתואמים עם שלטונות הבטחון.

ראו גם:

• נחמיה פרלמן על הר עיבל הר השמחה
• הקרמיקה המנוקבת והאתנוס הישראלי הקדום

הר עיבל במקרא

מזכרת מנחמיה פרלמן

מזבח יהושע

ה"מזבח" על הר עיבל

האתר המשוער של מזבח יהושע בן-נון מצוי בשיפולים הצפונים של ההר: בגובה 790 מטר מעל פני הים לעומת פסגת ההר 950 מטר. האתר התגלה בשנת 1980 במסגרת סקר העתיקות ביהודה ושומרון, שנערך על ידי מחלקת העתיקות אז, היום רשות העתיקות. במקום האתר התגלה גל אבנים גבוה במיוחד. בחפירות שנערכו בו התגלו מימצאים המעידים לכאורה כי היה במקום אתר פולחני.

בספר יהושע מובא תאור מעשיהו של יהושע בן נון בהר עיבל. כאשר יהושע נכנס לארץ ישראל, אחת המקומות הראשונים אליו הגיע היה "הר עיבל". כפי שנדרשו לעשות כן בני ישראל בהתאם לאמור בספר דברים, וכך נאמר בספר יהושע:

"אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר, עֵיבָל. כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה "מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא-הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל"; וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה, וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים. וַיִּכְתָּב-שָׁם עַל-הָאֲבָנִים--אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְכָל-יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח חֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם יִשְׂרָאֵלבָּרִאשֹׁנָה. וְאַחֲרֵי-כֵן, קָרָא אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָהכְּכָל-הַכָּתוּב, בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה. לֹאהָיָה דָבָר מִכֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה מֹשֶׁהאֲשֶׁר לֹאקָרָא יְהוֹשֻׁעַ, נֶגֶד כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּר הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם" (יהושע,ח', ל'-ל"ח).

ניתוח המימצאים

בקרב קהילת הארכיאולוגיים בישראל קיימים חילוקי דעות על משמעות המימצאים באתר. אדם זרטל, בעזרת חוקרי מקרא, מצא את התימוכין להשערתו במימצאים הבאים:

• המזבח בנוי מאבנים לא מסותתות, כפי שבני ישראל הצטוו. כאמור בספר דברים וקודם לכן כבר בספר שמות:

"וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת-הָעָם לֵאמֹר: שָׁמֹר, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת-בְּעָבְרֶךָ: לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה'אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי-אֲבֹתֶיךָ, לָךְ. וְהָיָה, בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן, תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, בְּהַר עֵיבָל; וְשַׂדְתָּ אוֹתָם, בַּשִּׂיד. וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת-מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ; וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת, לַה' אֱלֹהֶיךָ. וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים, וְאָכַלְתָּ שָּׁם; וְשָׂמַחְתָּ, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ. וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בַּאֵר הֵיטֵב (דברים כז, א-ח).

וכן בספר שמות: " כא וְאִם-מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה-לִּי, לֹא-תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית: כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ, וַתְּחַלְלֶהָ. (פרק כ', כ"א)

• המבנה הסכמתי של המזבח דומה למבנה של מזבח העולה במשכן.
• אל מרומי המזבח עולים ב"כֵּ‏בֶשׁ" ולא במדרגות. לפי הציווי המיקראי: "וְלֹא-תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת, עַל-מִזְבְּחִי: אֲשֶׁר לֹא-תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ, עָלָיו. " (שמות כ', כג).
• מסביב למזבח, בגובה שליש המזבח, יש סוללה המאפשרת מעבר מסביב למזבח. מדובר ב"סובב" המוזכר בהלכה.
• ניתוח שרידי בעלי החיים העלה כי מדובר בבהמות טהרות, להוציא מקרה אחד. נמצאו בו גם עצמות יחמור (הכשרים לאכילה אך לא להקרבה).
• נמצאו באתר שתי חרפויות (חותמות מצריות) המתארכות את המבנה למאה ה-13 לפנה"ס, כמאתיים שנה לאחר ימי הכניסה לארץ, ע"פ התיארוך המקראי ומכאן טוענים שוללי קיום המזבח כי אין זה "מזבח יהושע".

הטענה העיקרית של הטוענים נגד זיהוי האתר היא שאין רואים ממנו את הר גריזים. לפי הכתוב בספר יהושע, עמדו בני ישראל במקום אשר ממנו צפו חלקם לעבר הר עיבל וחלקם - על הר גריזים. אדם זרטל סבור כי הר גריזים המקורי היה בהר כביר, שהיום מצוי בשיפוליו הדרומיים הישוב אלון מורה. מאתר המזבח רואים מצד אחד את פיסגת הר עיבל ומצד שני את הר כביר.

אדם זרטל בנה דגם של המזבח והוא מצוי במוזיאון בקיבוצו עין שמר. הוא פירסם ספר ובו תאור המימצאים והמסקנות אליהם הגיע. ( ראו גם - למטה)

אירועים בהר

בהר היו שני אירועים מיוחדים:

• בג' באדר תשנ"ח ( 1 במרץ 1998) התרסק מטוס חיל אויר מסוג בז בהר עיבל. היה זה ביום שבו כיסה ערפל כבד את פיסגת ההר. כתוצאה מכך, אחד מכנפי המטוס פגע באנטנה של הבסיס הצבאי בהר והתרסק. בתאונה ניספו שני טייסים: רס"ן אורי קולטון וסרן אורי מנור. היתה זו טיסתו האחרונה, בטרם שיחרור מצה"ל, של אורי קלטון, בן 27. עימו היה הנווט אורי מנור, בן 22. הטיסה הייתה טיסת אימון שגרתית במטוסם שנקרא בשם "קרן אור". בהר עיבל, מקום נפילתם של אורי קולטון ואורי מנור, מוצבת האנדרטה "דרך אור" שנבנתה לזכרם על ידי מתיישבי שבי שומרון , הראשונים שהגיעו למקום התאונה.

• בכ' בתשרי ה'תשס"א (2000), שבוע אחרי נסיגת צה"ל מקבר יוסף בתחילת "אינתיפאדת אל אקצה", יצאה קבוצת מטיילים לסיור בהר על מנת לצפות על שכם וקבר יוסף, לשם "שבועת אמונים ליוסף" כהגדרת הקבוצה. אחרי תפילה במקום הותקפו על ידי פלסטינים ממחנה הפליטים עסכר. המטיילים נאלצו לשהות בהר שעות, בקרב היריות שהתנהל נטל חלק הרב בנימין הרלינג, למרות גילו המתקדם (64), שנפגע בלבו ונהרג במקום.

את הסיפור המלא תוכל לקרוא בערך על מדריך הטיול נחמיה פרלמן

תמונות מספטמבר 2013

צילם:זאב רוטקף

• ה"רוכבים" במבט על שכם מלמעלה - מהר עיבל
• תפילת שחרית על פני שכם - המגמה : ירושלים
• ה"מזבח"
• "מזבח"
• שכם מתל אל ראס

1/5

תמונות נוספות ראו באתר הצלם

מזבח יהושע בהר עיבל - שיעור המוקדש לזכרו של אדם זרטל, חושף האתר

מאת: הרב יואל בן נון
מזבח יהושע והשפעתו על הבנת סוגיות בתנ"ך, בתלמוד וכיבוש הארץ.

הרב יואל בן נון מזבח יהושע והשפעתו על הבנת סוגיות בתנ"ך, בתלמוד וכיבוש הארץ

גלריית תמונות

צילום: דניאל ונטורה

מבט לעבר פיסגת הר עיבל

מבט על הר עיבל ממקום המזבח

מבט על המזבח

הגאולוגיה של הר עיבל

מפה גאולוגית של הר עיבל המקור:מחלקת המדידיות הממשלתית והמכון הגיאולוגי לישראל

בפסגת ההר תצורת בר כוכבא (ebk) כמו בהר הגלבוע
על פני ההר, כמו בהר גריזים - תצורת תמרת (et) וובקעת שכם השכבה העתיקה יותר תצורות ע'רב ולטקיה

מבחינה גיאולוגית, הגלבוע, הר גריזים והר עיבל והאזור של שכם, הוא קערי, ונחשפות בו שכבות צעירות מאד. בכלל כשרואים סלע מאד צעיר, הסבירות היא שיש שם קער.

תמונות מהר עיבל - 31 יולי 2020

• ראו ערך מורחב:מסלול רגלי סובב הר עיבל ולמזבח יהושע - 31 ביולי 2020

הר גריזים, הר עיבל ושכם

שכם המקראית

תל בלטה

קבר יוסף

"מזבח יהושע" בהר עיבל

• HAR EIVAL 2020-7-31 מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

האם ניתן להגדיר את האתר הפולחני בהר עיבל "מזבח יהושע"

מאת: דר' אריה בורשטיין - הרצאה מסגרת כנס במעבה ההר ה-11 במערב בנימין

מזבח יהושע בהר עיבל - הרצאה מדרשת השומרון

מזבח יהושע בהר עיבל

ההרס הפלסטיני בהר עיבל

כתובות המילים ארור, ארור, ארור על ידי ה'

קללה עתיקה- סיפורו של הקמע שהתגלה בהר עיבל - ויצר סערה

הקמע מהר עיבל - אמת או אגדה? עם ד״ר גד ברנע

פרופ' סקוט סטריפלינג, לא האמין למראה עיניו. השנה היא 2019, ובתוך העפר הקדום מהשומרון נמצא קמע עופרת מקופל. אבל מה שבאמת יפתיע אותו יתגלה רק בהמשך.העפר אותו סינן הפרופסור מטקסס הוא עפר מסביבת "מזבח הר עיבל" אשר נמצא בסמוך לעיר שכם, אותו מצא פרופ' אדם זרטל, ועליו כתבתי בעבר.ע"פ המסורת והכתוב בתנ"ך, במקום זה התקיים מעמד של ברכה וקללה עם כניסת בני ישראל לארץ, וחיזוק הקשר בין העם לאלוקיו. זרטל נפטר והמחקר נמשך בעיקר על ידי ממצאים מתוך העפר, כולל קמע עופרת אחד קטן. על הקמע נחרטו אותיות רבות, וזמן רב לקח לפענח אותם. אבל ככל שהחוקרים העמיקו בכיתוב, ההתרגשות הלכה וגברה.

הסתבר כי בקמע נמצא הכתב העברי הקדום ביותר שנמצא (בממצא ארכיאולוגי) בעולם, מאות שנים לפני הממצא הקודם שהיה מתקופת ממלכת ישראל.תיארוך הכתובת מתאים לזמן המשוער של כניסת בני ישראל לארץ אחרי גלות מצרים, אך זה לא הסוף.בתוך הכתב נמצאו כתובות המילים ארור, ארור, ארור על ידי ה' - שנכתב בצורת שם ה' המפורש. ממש כפי שמובא בסיפור במקורות...

פיענוח הכתובת הזו פורסם ממש היום...האם אחד מאנשי המעמד סיכם את הדברים על לוח עופרת? האם אחד מראשי העם הנציח אותו והשאיר לצד המזבח? האם מישהו שהגיע לאחר מכן רצה להשאיר מזכרת למאורע? השאלות האלו עדיין פתוחות, אבל אין ספק שקיבלנו דרישת שלום הסטורית ומרגשת מלפני כ3000 שנים בארץ האבות...

נינה פוקס, אלישע בן־קימון הכתובת העברית העתיקה ביותר - 24 במרץ 2022

מות תמות לאלוהים: קללה או גזר דין? התגלתה הכתובת העברית העתיקה אי-פעם

קמע או סתם תופס

הארגון למחקר תנ"כי חשף את הכתובת העברית העתיקה ביותר שהתגלתה עד כה. הכתובת נמצאה על לוח עופרת מתקפל שאותר בדצמבר 2019. אומנם כתובה בה קללה, אך פרופ' גליל מאוניברסיטת חיפה מסביר שזה טקסט משפטי: "הסגנון שלו דומה לסגנונות של טקסטים דומים מהמזרח הקדום" • הוא הוסיף: "זוהי ההופעה הקדומה ביותר בעברית של שם אלוהי ישראל"
"אין שם רק קללה אלא גם את האמירה – מות תמות": הארגון למחקר תנ"כי (ABR) הודיע היום (חמישי) על גילוי של הכתובה העברית העתיקה אי-פעם. הכתובת התגלתה על לוח עופרת מתקפל שנמצא בדצמבר 2019. "מדובר בכתובת חשובה מאוד", הסביר פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה. אף שבכתובת יש כנראה נוסח קללה, פרופ' גליל טוען: "זהו טקסט משפטי – סוג של גזר דין".
הכתובת נמצאה על לוח העופרת שהתגלה כאמור בדצמבר 2019, כשהארכאולוג סקוט סטריפלינג מטקסס הוביל צוות שעבר ובחן את מה שנותר מחפירות הארכאולוג הישראלי אדם זרטל בהר עיבל. סטריפלינג שיתף פעולה עם פיטר גרט ואן דר וין מאוניברסיטת מיינץ על שם יוהאן גוטנברג, ועם פרופ' גליל מאוניברסיטת חיפה בכתובת מופיעות המיליה האלה:

• "ארור, ארור, ארור – ארור לאל יהו"
• "תמות – ארור"
• "ארור – מות תמות"
• "ארור ליהו – ארור, ארור, ארור"

מאמר העוסק בגילו המרעיש יפורסם במלואו רק בהמשך השנה, ולכן, פרופ גליל הסביר: "לא ניתן לפרסם את כל מה שאנחנו יודעים על הכתובת הזו כבר עכשיו. מה שכן אפשר לומר הוא שמדובר בכתובת חשובה מאוד".
הוא הוסיף: "זו הכתובת הכי קדומה שיש לנו עד כה; היא ממוקמת בלב ההתיישבות היהודית בשומרון של המאה ה-13 לפני הספירה, וזה מצביע קודם כל על כך שהיהודים היו באזור כבר בתקופה הזו, ושכבר אז הם ידעו לכתוב, בשונה ממה שחושבים".
אף שמדובר לכאורה בקללה, פרופ' גליל הסביר שזו דרך פשטנית מדי לאפיין את הגילוי. "זהו טקסט משפטי", טען והסביר: "אנחנו יודעים את זה כי הסגנון שלו הוא כמו של טקסטים משפטיים אחרים מהמזרח הקדום".
הוא הוסיף כי תצורתו הכללית מעידה על הז'אנר הספרותי: "זוהי מעטפה של עופרת, ואנחנו יודעים שאז היו נוהגים לסגור חוזים במעטפות כאלה, כמו מעטפות חימר ועופרת, ולעתים בעת הצורך ליישב סכסוכים היה איזשהו מהלך של שבירת המעטפה ובירור התוכן שבפנים".
גם התוכן, מבהיר פרופ' גליל, הוא סוג של גזר דין. "אין שם רק קללה אלא גם האמירה מות תמות – והכל כתוב בתקבולת כיאסטית, כתיבה שיש כמותה בהקשר של גזר דין בכתובים, למשל בדברים כ"ז", הסביר. "מצורת האותיות ומסגנון הכתיבה, אפשר לומר שיש כאן רמה ספרותית ואומנותית פנטסטית".
פרופ' גליל משוכנע כי הפעם מדובר בחשיפה העולה בחשיבותה על תגליות קודמות: "זוהי ההופעה הקדומה ביותר בעברית של שם אלוהי ישראל". ההיסטוריונים והארכאולוגים עשויים לפתח תיאוריות רבות באשר לנסיבות שבהן הוכנה הכתובת. "אולי כדי להגן על משהו שהיה שם במזבח בהר עיבל, אשר לפי התנ"ך נבנה על ידי יהושע, אבל זו רק ספקולציה, אמר פרופ' גליל, "מה שבטוח הוא שהיא מוקמה שם ולא זזה מאז"
הוא הוסיף כי הכתובת "נותנת לנו מבט לאחד הרגעים הקדומים של ההתיישבות הישראלית בארץ ישראל, ולניסיון של חברי הקהילה לקיים סדר מסוים בחברה".
החוקרים משערים כי הקמע מתקופת הברונזה המאוחרת ומתאים לתגלית של פרופ' זרטל ז"ל, שגילה את מזבח יהשע במהלך סקר הר מנשה בשנות ה-80. הממצא האחרון סייע לתארך את האתר לרבע האחרון של המאה ה-13 לפנה"ס. זרטל הגיע למסקנה שהאתר הוא שריד של מזבח, וזיהה אותו עם המזבח המתואר בספר דברים כ"ז, פסוקים א'–י', ובספר יהושע, פרק ח', כחלק מרכזי ממעמד הברכה והקללה, ולכן קרא לו "מזבח יהושע".
"לא ניתן להפריז בחשיבות הממצא הזה לעם ישראל לדורותיו ולמדינת ישראל" אומר יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון. "קיבלנו דרישת שלום מיהושע בן-נון, ומעם ישראל בתקופת התנ"ך, הוכחה נוספת לקשר הבלתי ניתן להתרה בין עם ישראל לשומרון ולארץ ישראל. אנחנו כמועצה נמשיך לפעול כדי לשמר את המקום ודורשים מהרשויות להידרש לנושא ולדאוג להגן על המקום".

מקור: mako.co.il

ראו גם

• מכחישי המקרא

לקריאה נוספת

• אדם זרטל, עם נולד-מזבח הר עיבל וראשית ישראל , הוצאת משכל, 2000

קישורים חיצוניים

• האתר הפולחני בהר עיבל , אדם זרטל, דרך ארץ : אבן חרס ואדם, ההוצאה לאור של משרד הבטחון1996, באתר מט"ח.
• האמנם ´מזבח-עיבל´?, זאב ח´ ארליך (ז´אבו), טו באלול ה´תשס"ו השבועון "מקור ראשון".
• תצלום המזבח בעבל מתוך האתר שערי שכם.