| כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד |
חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה - הכינוס השנתי השביעי תשע"ד
להלן לקט מההרצאות הכנס
ירושלים והר יהודה בתקופה הפרסית וההלניסטית - עוד מקרה של ארכיאולוגיה וטקסט[]
ישראל פינקלשטיין ירושלים והר יהודה בתקופה הפרסית וההלניסטית - עוד מקרה של ארכיאולוגיה והטקסט
ישראל פינקלשטיין: ירושלים והר יהודה בתקופה הפרסית וההלניסטית - עוד מקרה של ארכיאולוגיה והטקסט
מאת: פרופ' ישראל פינקלשטיין, פרופסור לארכאולוגיה, מופקד על הקתדרה לארכאולוגיה של ישראל בתקופת הברונזה והברזל ע"ש יעקב אלקוב. נחשב מרצה חשוב לארכאולוגיה של הלבנט והשלכותיה על הבנת התנ"ך.
נא לשים לב : ההרצאה מבוססת על תאוריות שאינן מקובלות על שומרי מסורת
המרצה סבור כי התאור של בניית חומות ירושלים והתנחלות שבי ציון בהרי יהודה בספר נחמיה אינו נתמך על-ידי ממצאים ארכאולוגיים. היות ומדובר באירועים המתוארים במפורט, יש להניח שאכן התרחשו, יש מקום לסברה שניתן לשייך אותם לראשית התקופה ההלניסטית, כאשר ראו בנחמיה דמות מופת ולכן יחסו לו את מעשיהם
ההרצאה נמסרה במסגרת כנס : חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה שהתקיים בי"ב מרחשון תשכ"ד ביוזמת : רשות העתיקות, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת ירושלים
מושב ראשון: היבטים פולחניים באמנות בירושלים וסביביותיה[]
אמנות ופולחן באיליה קפיטולינה[]
אורית פלג-ברקת אמנות ופולחן באיליה קפיטולינה
אורית פלג-ברקת : אמנות ופולחן באיליה קפיטולינה
מאת: אורית פלג-ברקת - האוניברסיטה העברית, ירושלים
ימיה של ירושלים, בהיותה איליה קפיטולינה, מהמחצית הראשונה של המאה הב' לספירה עד המאה הד', מהווים את אחד הפרקים הפחות מוכרים בתולדות העיר.
בעשור האחרון התגלו מימצאים מתקופה זו: חלק מהקארדו, אולי גם "הגשר הגדול" שחיבר את הגבעה המערבית עם הר הבית וגם ברובע היהודי של היום נמצאו שרידים. כמו כן נמצאו שרידים באזור דרום-מערב הר הבית ובמקום הנקרא "חניון גבעתי".
כך נמצאו ממצאים פגניים, פולחן הקיסר ופסלי אלילים. עדות לקיום המקדשים האלה הופיע במטבעות מאותה תקופה
המאמר כולו התפרסם בקובץ המחקרים חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה -קובץ מחקרים תשע"ד
תרומת הממצא מירושלים לתיארוך הרס סמלים נוצריים בתקופה המוסלמית[]
לי-היא חבס תרומת הממצא מירושלים לתיארוך הרס סמלים נוצריים בתקופה המוסלמית-0
לי-היא חבס: תרומת הממצא מירושלים לתיארוך הרס סמלים נוצריים בתקופה המוסלמית
עקבות של הרס סמלים נוצרים התגלו במספר אתרים בארץ-ישראל ועבר-הירדן. עם זאת היקף התופעה הוא מצומצם, למעט השחתת רצפת פסיפס, רוב ההשחתות בפריטי עיטור אדריכלי מעוטרים בתבליט או על גבע פריטי ריהוט מהתקופה הביזנטית. בדרך כלל הם אינם מתגלים באתרם אלה בשימוש משני.
אובחנו שני סוגי הרס:
- הרס דימויים פיגורטיביים ברוב חלקי הארץ.
- הרס סמלים דתיים בלבד בתחום מוגבל.
במרוצת המאה ה-8 הושחתו דמויות אנוש ובעלי חיים בתבליטים וברצפות פסיפס בכנסיות ובבתי כנסת שנבנו בתקופה הביזנטית, כאשר המבנים שימשו למטרתם המקורית
מושב שני: בגן המלך - מערכות מים וגנים[]
"גולת הכותרת" : מעין מנהרה ונקבה ממלכתי מתקופת הברזל באזור נחל רפאים[]
דניאל עין-מור וצבי מור "גולת הכותרת" מעין מנהרה ונקבה ממלכתי מתקופת הברזל באזור נחל רפאים
דניאל עין-מור וצבי מור: "גולת הכותרת" : מעין מנהרה ונקבה ממלכתי מתקופת הברזל באזור נחל רפאים
מאת: דניאל עין-מור - רשות העתיקות וצבי רון - החוג לגאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב
על האתר לפי עמוד ענן: ג'וויזה בערבית הוא אגוז. סביב המעיין שדות מלבלבים של תושבי שכונת עין ג'וויזה של הכפר וּואלג'ה. הנקבּה במקום היא נקבּת המעיין הארוכה ביותר במרכז הארץ, אורכה הוא 215 מ' . הכניסה מאחד משני פירים שהמזרחי 10מ' מזרחית למערבי, בטרסה מעל.
מתמצית ההרצאה: כאמור, מדובר במערכת הנביעה התת-קרקרעית הארוכה ביותר המוכרת בארץ. התגלה בו עיטור בתבליט המוכר כדגם "פרוטו-איאוחי" כמו בעיר דוד, רמת רחל ועוד. בכך החוקרים רואים רמז שמדובר במערכת ממלכתית בתקופת הברזל 2
המאמר כולו התפרסם בקובץ המחקרים חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה -קובץ מחקרים תשע"ד
שימוש ראוותני במים והגן במתחם הארמון ברמת רחל[]
בועז גרוס, יובל גדות ועודד ליפשיץ שימוש ראוותני במים והגן במתחם הארמון ברמת רחל
בועז גרוס, יובל גדות ועודד ליפשיץ: שימוש ראוותני במים והגן במתחם הארמון ברמת רחל
מאת: בועז גרוס, יובל גדות ועודד ליפשיץ -אוניברסיטת תל אביב
בתל הקדום של רמת רחל, התגלה ארמון מפואר וכן מתחם גן מפואר, שסבב את חזיתו המערבית של הארמון. בגן פעלו מתקני מים משוכללים ומפוארים, אשר לא רק שימשו להשקיה, אלה גם למטרות נוי וראוה.
מחקר פלינולגי, המבוסס על ממצא פולן מאובן (אבקנים) שנאסף מהטיח בבריכות, הראה שבגן צמחו מיני צומח, מקומיים ומיובאים, כגון: שושנות מים, הדסים, גפנים, עצי תאנה , צפצפה, ארז, אגוז מלך, אתרוג ועוד 0 למינים אלו היה צורך בכמויות מים גדולות.
שאלה חשובה היא מניין הגיעו המים ? המעיין הקרוב הוא במרחק 4 ק"מ בנחל רפאים. האם די היה באיגום מי הגשמים ?
המאמר כולו התפרסם בקובץ המחקרים חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה -קובץ מחקרים תשע"
גנים מלכותיים ביריחו החשמונאית[]
קתרין ל' גליסון ורחל בר-נתן גנים מלכותיים ביריחו החשמונאית
קתרין ל' גליסון ורחל בר-נתן : גנים מלכותיים ביריחו החשמונאית
מאת: קתרין ל' גליסון - אוניברסיטת קורנל ורחל בר-נתן - רשות העתיקות
בארמונות החורף של החשמונאים ובית הורדוס ביריחו, באתר הקרוי תולול אל-עלייך, נחשפו גנים מן השמורים והיפים בממצא ארכאולוגי. אמנם הגנים שוכנים באזור מדברי אך הם נהנו משפע מים ממעיינות הסביבה ואקלים חורפי ממוזג שאפשר נטיעה של גנים ובוסטנים וכן שולבו בגן בריכות שחייה ומתקני מים. גנים אלו מבטאים יותר מכל את הפאר ואת העושר של הבנייה המלכותית החשמונאית והורדיאנית.
המאמר כולו התפרסם בקובץ המחקרים חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה -קובץ מחקרים תשע"ד
"קרונה של ירושלים" - אודות נימפיאון הורדוסי בירושלים[]
גיא ד' שובל "קרונה של ירושלים" - אודות נימפיאון הורדוסי בירושלים-2
גיא ד' שובל: "קרונה של ירושלים" - אודות נימפיאון הורדוסי בירושלים
מאת: גיא ד' שובל - האונירסיטה העברית בירושלים
מתקני מים ציבוריים, היו חלק חשוב ממתקני הרחוב בתקופות ההלניסטיות והרומאיות. יוספוס פלביוס מספר שהמלך העשיר ב"נחלי מים" את אנטפיפטרוס ואילו באשקלון הקים מזרקות מים, כן נמצאו מתקרני מים בארמונות המלך ביריחו. באותה תקופה נבנו ברומא מאות אגנים ומזרקות.
על רקע זה המחבר דן במתקן מים שהתגלה בסמוך לקיר החומה המערבית של הר הבית. בימי הורדוס היה במקום מבנה מפואר כחלק ממכלול רחב ידים שיעודו נקשר במים.
המאמר כולו התפרסם בקובץ המחקרים חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה -קובץ מחקרים תשע"ד
עוד על מיקומה של כנסיית הניאה בירושלים[]
רוני אלנבלום עוד על מיקומה של כנסיית הניאה בירושלים-0
רוני אלנבלום : עוד על מיקומה של כנסיית הניאה בירושלים
מאת: רוני אלנבלום - האוניברסיטה העברית בירושלים
הניאה מתוארת בתור כנסייה גדולה ומפוארת. המטרה הייתה לבנות אותה על "הגבוה שבגבעות". בפועל הוקמה במורד הדרום-מזרחי של הר ציון. היא נבנתה על קירות תמך וקמרונים ענקיים.
לדעת המרצה, המיקום נקבע כך שניתן יהיה להקים מאגר מים בבסיס הכנסייה, אשר יוכל לשרת את תושבי העיר בעת בצורת ממושכת כפי שקרתה בימים שקדמו לבניית הכנסייה. בשיטה דומה וקמה גם הכנסייה בקונסטניפוליס ויתכן וזה הייתה הדוגמא לכך.
המאמר כולו התפרסם בקובץ המחקרים חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה -קובץ מחקרים תשע"ד
מושב שלישי:בדרך המלך - על דרכים וביצורים[]
ביצורי ירושלים מדרום לבריכת השילוח - תגליות חדשות[]
שלומית וקסלר-בדולח ביצורי ירושלים מדרום לבריכת השילוח - תגליות חדשות
שלומית וקסלר-בדולח : ביצורי ירושלים מדרום לבריכת השילוח - תגליות חדשות
מאת: שלומית וקסלר-בדולח - רשות העתיקות
בפתח הדרומי של הגיא (הטירופויון) ובקצה הדרומי-מזרחי של הר ציון, נערכו חפירות הצלה. בהם התגלו קטעים קצרים של ביצורים, מבנים ומאגרי מים ציבוריים. רוב השרידים תוארכו לימי הבית השני, אך גם כאלה מימי בית ראשון. בעזרת הממצאים ניתן לדון בתוואי הביצורים של העיר.
השרידים העיקריים קשורים לקטע החומה שאורכו 140 מטר המכונה "חומת הסכר". אליו נסמכות בריכות.
כן התגלה שער רחב שהיה משולב בחומת העיר מדרום לשורת הבחנים שלא היה מוכר קודם. הוצע לזהות אותו כשער מימי בית שני כחלק מהחומה הראשונה"
המאמר כולו התפרסם בקובץ המחקרים חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה -קובץ מחקרים תשע"ד
המעלות המדורגות בדרכי עולי הרגל לירושלים בימי בית שני[]
יגאל טפר ויותם טפר המעלות המדורגות בדרכי עולי הרגל לירושלים בימי בית שני
יגאל טפר ויותם טפר: המעלות המדורגות בדרכי עולי הרגל לירושלים בימי בית שני
מאת: יגאל טפר-קיבוץ יגור ויותם טפר - רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב
בעבר נבחנו הישובים לאורכן של הדרכים וכן המשמעות המיוחדת במינה שניתנה למקורות המים הטבעיים לצד הדרכים , בהקשר לטהרת הדרכים וההולכים בהן. :
מחקר זה מזהה את קטעי הדרכים החצובים בתור דרכים ששימשו הולכי רגל, עוד בטרם העידן הרומאי.
המאמר כולו התפרסם בקובץ המחקרים חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה -קובץ מחקרים תשע"ד
כמו כן המחברים פירסו את הספר דרכים נושאות עם הדן בנושא באופן מקיף.
בימים שבהם עמד בירושלים בית המקדש, שימשו העיר ומקדשה מוקד עלייה לרגל להמוני בית ישראל. במועדים קבועים עלו ברגל בני ישראל, ממקומות מושבם ברחבי הארץ ובתפוצות, מהלך מספר ימים בשיירות של אלפי אנשים - גברים, נשים וטף - בדרכם אל המקדש.
בספר תועדו עשרות מעלות מדורגים ברחבי ארץ ישראל, ונבדק היחס בין הסלילה הרומית האימפריאלית לדרכי עולי הרגל בימי הבית השני. תיאור הדרכים האלה ממחיש את התופעה של העלייה לרגל ומעניק למנהג היהודי עתיק היומין הזה, משמעות מחודשת.
ההיסטוריון, יוסף בן מתתיהו כינה את מעלה בית חוֹרוֹן – דרך מסורתית שהלכו בה עולי הרגל אל ירושלים בשם הציורי: "(דרך) נושאת עם". הכינוי ההיסטורי הזה נתן את השראתו לשם של ספרנו.
יגאל ויותם טפר, אב ובנו, מחברי הספר הולכים שנים רבות בדרכים הקדומות והמסורתיות של עולי הרגל לאורכה ולרוחבה של הארץ, ופעילים גם בצוות המחקר של הכבישים הרומיים באוניברסיטת תל אביב.
בספרם מתוארת התופעה הארכיאולוגית הייחודית של המעלות המדורגים והחצובים לאורכן של הדרכים הקדומות והמסורתיות בארץ, המתכנסות כמניפה גדולה, מקצוות הארץ אל ירושלים.
כל הדרכים מובילות לירושלים - רשת הדרכים הרומאיות מסביב לאיליה קפיטולינה[]
חיים בן-דוד כל הדרכים מובילות לירושלים
חיים בן-דוד : כל הדרכים מובילות לירושלים
חיים בן-דוד - המכללה האקדמית כנרת -: כל הדרכים מובילות לירושלים - רשת הדרכים הרומית אימפריאלית סביב לאיליה קפיטולינה
במאות ה-2 וה-3 נסללו בארץ ישראל דרכים באורך כולל של 1,500 ק"מ, לאורכם הונחו "אבני מיל" במרקים קצובים של "אלף צעדים כפולים". לרובן צורה אחידה. על האבן נכתב למעלה בלטינית שמו של הקיסר עשה בימיו נבנה או שופץ הכביש - לפי זה ניתן לתארך את האבן . החלק התכליתי המציין את המרחק נכתב בארץ ישראל בדרך כלל ביוונית.
במאמר בקובץ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה -קובץ מחקרים תשע"ד הובא מידע על כמאה אבני מייל מהדרכים שהובילו לירושלים.
מושב רביעי: בין מלכים לפשוטי העם - קברים וקבורה מסביב לירושלים[]
קבר דוד בהר ציון: תיאוריות מול מציאות ארכאולוגית[]
עמית ראם קבר דוד בהר ציון תיאוריות מול מציאות ארכאולוגית
עמית ראם : קבר דוד בהר ציון: תיאוריות מול מציאות ארכאולוגית
מאת עמית ראם - רשות העתיקות
מסורת קבורת דוד ושלשלתו בהר ציון היא בת אלף שנים ואולי קדומה יותר. עם זאת החוקרים סבורים שמקום קברי מלכי דוד הוא בשיפולי עיר דוד (יש אפילו איתור משוער של המקום). בזכות עבודות שימור שנעשו במקום, ניתן היה להגיע למימצאים אשר הוצגו בעבר וכן בכנס זה.
בהרצאה בכנס עיר דוד, החוקר הגיע למסקנה כי אולי מדובר ה"גן עוזה" המוזכר בספר מלכים:" לקרא סוף ימי הבית עבר שדה הקברות המלכותי לגן עוזא, ובו נקברו מנשה, אמון וכנראה גם יאשיהו, הם החמישה עשר, הששה עשר והשבעה עשר ברשימת מלכי יהודה. על מנשה נאמר: "ויקבר בגן ביתו בגן עֻזָּא" (מל"ב כא:יח; דהי"ב לג:כ: "ויקברֻהו ביתו"), ועל אמון בנו: "ויקבר אתו בקבֻרתו בגן עֻזא" (מל"ב כא:כו; בדה"י אין מקום קבורתו נזכר). ביאשיהו שבא אחר כך נאמר "בקבֻרתו" (מל"ב כג:ל) וזה מתקשר ל"בקבורתו" של אמון, בדברי הימים כתוב: "בקברות אבתיו" (דהי"ב לה:כד) שזה שוב מתאים לשני אבותיו - יואל אליצור.
בהרצאה זו המבנה מיוחס לכנסייה מהמאה ה-4.
המאמר כולו התפרסם בקובץ המחקרים חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה -קובץ מחקרים תשע"ד