המקור: אתר עירית ירושלים - שימוש הוגן
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה להפקדה בוועדה המחוזית את התכנית לשיקום ושחזור בית הכנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית ירושלים אישרה להפקדה בוועדה המחוזית את התכנית לשיקום ושחזור בית הכנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה.
התכנית המוצעת ממוקמת ברובע היהודי בעיר העתיקה, ברחוב תפארת ישראל (גוש 30739 חלקה 1), בשטח המיועד לבנייני ציבור וקיבלה תוקף עוד בשנת 1978. כידוע, העיר העתיקה מוכרזת כאתר מורשת עולמית, כאזור שימור וכאתר עתיקות, על-פי חוק העתיקות ומסגרת זו נשמרת בתכנון התכנית.
התכנית נערכה על ידי אדריכל קרלוס פרוס, ביוזמת החברה לפיתוח הרובע היהודי. קידום התכנית הוא בשיתוף רשות העתיקות ובמימון ציבורי וכספי תרומות.
שטח התכנית עומד על 275 מר וגובה הבניין המוצע עומד על 23 מטרים ובו 3 קומות. התכנית מציעה שחזור מלא של הבניין המקורי, תוך שמירה על חלקי הקירות והבסיס שנותרו מהבניין המקורי, כאשר השחזור יהיה נאמן למקור ככל האפשר.
בישיבת ועדת השימור העירונית הומלץ לאשר את התכנית וכן הומלץ כי יוקצה מקום מיוחד לתצוגת הסיפור ההיסטורי של בית הכנסת והשרידים שנותרו ממנו. בנוסף, הומלץ כי במהלך הבנייה יוצב שילוט גדול מחוץ למתחם הבנייה המסביר את הפרויקט המבוצע. יש לציין כי בית הכנסת המתוכנן יאפשר ביקורי תיירים במקום על-מנת לספר על עברו ההיסטורי הייחודי והמפואר.
ראש העיר ניר ברקת אמר כי העירייה רואה חשיבות רבה בשימור ושיחזור אתרי המורשת של ירושלים. בית הכנסת תפארת ישראל היה מסמלי הישוב היהודי בירושלים ואנו גאים לשחזר אותו ולבנות אותו מחדש.
המקור:האתר הרישמי של עירית ירושלים
הקיר המערבי - 2009
השער מקרוב - 2009
בית הכנסת תפארת ישראל הוקם על-ידי רבי ניסן בק בשנת תרי"ח (1857) עבור אנשי צפת אשר הגיעו לירושלים בראשותו, לאחר האירועים הקשים בעיר הצפונית. בית הכנסת נעזר במאורעות תרפ"ט. במלחמת העצמאות בית הכנסת שימש עמדה קידמית של ההגנה על הרובע. המבנה לא שוקם עד היום ונותר רק הקיר המערבי של הבניין - החזית.
בית הכנסת נקרא על שם הארמו"ר ישראל פרידמן - מרוזין סדיגורה.
תולדות בית הכנסת[]
בשלהי המאה ה-18 הגיעו ראשוני האשכנזים החסידים לארץ והתיישבו בטבריה. כשחזרו הפרושים לירושלים התקנאו בהם החסידים והגיעו גם הם לעיר הקודש.
כוונתו של ר' פרידמן הייתה להקים בית כנסת לעדה החסידית בירושלים שראשוני אנשיה הגיעו מצפת לירושלים שנים אחדות קודם לכן והוא נבנה במקביל לבית הכנסת החורבה של "הפרושים". מייסד בית הכנסת היה ניסן ב"ק, אשר על שמו היה בית הכנסת. ניסן ב"ק היה בנו שח ישראל ב"ק, שהקים את בית הדפוס הראשון בירושלים.
איך נבנתה ה"כיפה"[]
בשנת תר"ל (1870) הגיע לארץ פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה. היה זה ביקור ממלכתי במזרח התיכון לכבוד פתיחת תעלת סואץ. הוא היה ידוע ביחסו ליהודים. הנתינים של ממלכתו שהיו בעיר יצאו לקראתו והזמינו אותו לראות את בית הכנסת שבנו. ליוו אותו לבית ההכנסת, אשר כיפתו הייהת עדין חסרה . הקיסר פנה אל מלוויו ושאל : " מדוע חסרה כיפתו של בית הכנסת", ענה לו: "קיסר מרומם מאד ! גם בית הכנסת שמח לקראת בוא הוד מעלתו לבית הכנסת ולפי-כך הסיר הסיר את כובעו לכבודך אדוני, כאדם המסיר את כובעו לעבוד אדונו!"
הקיסר הבין את הרמז ונדב סכום כסף לבניין הכיפה הזאת...(לפי אגדה מפורסמת בקרב יהודי העיר העתיקה) [1].
המאבק על המגרש לבנייה[]
לביא חביבי מתאר את גילגולו של המגרש אשר עליו נבנה בית הכנסת. היה עליו קברו של השיק אבו-שוש. רבע ניסן ב"ק בתיאום עם הקאדי של ירושלים הצליח להרחיק את הקבר.
על אותו מגרש התנהלה תחרות בין החסידים לבין הצאר ניקולאי, שבקש להקים במקום כנסייה.
הפנייה לסולטן הטורקי לקבלת רשיון בניה הושבה ריקם. רק התערבות הקיסר פרנץ-יוסף הביא למתן הרשיון.
עבודת הבנייה הסתיימה אחרי 14 שנה, בשנת 1871.
יחודו של בית הכנסת[]
בית הכנסת הוקם במקום גבוה בעיר העתיקה לקיים את האמור בשולחן ערוך:"אין בונים בית-כנסת אלא בגוסבב של עיר ומגיהין אותו שיהיה גבוה מכל בתי העיר". טאכן היה זה המבנה הגבוה של הרובע היהודי.
במלחמת העצמאות[]
במלחמת העצמאות 1948 נקבעה על גגו עמדה חשובה ונקודת תצפית של הכוחות היהודים, ובשל כך התנהלו בו ובסביבתו קרבות פנים-אל-פנים עם הלגיון הערבי. בסיומם נכבש בית הכנסת בידי הלגיון ונהרס על ידו. כיפתו הגבוהה וקירותיו התמוטטו וכיסו את יסודותיו
המקור: אתר החברה לפיתוח הרובע היהודי
תאור בית הכנסת[]
הרעיון לבנייה נלקח מבית הכנסת החורבה
בית הכנסת היה מפואר, הבנין התנשא לגובה של כ-20 מטר. היו בו שלוש רומות ומעליהן התנשא טנבור וכיפה. מסביבו הייתה מרפסת כמו בבית הכנסת החורבה. וכיפתו המעוגלת היתה מן המקומות הגבוהים ביותר שבעיר העתיקה. בקיר המזרח היו חלונות אשר השקיפו על הר הבית. בקירות היו תמונות בנושאי עונות השנה.
הוא היה למרכזם של רבים מהחסידים שהתגוררו בין החומות ובמרתפיו היה מקווה.
המקור: אתר החברה לפיתוח הרובע היהודי
לאחר מלחמת ששת הימים[]
לאחר איחוד ירושלים, נוקו אבני המפולת ונוקתה הזוהמה, נחשפה קומתו התחתונה והכניסה לאולם התפילה, אשר נבנתה כחזית בית כנסת בגליל. כיום משמש המקום - על קטעי האבנים שנותרו בו... כאנדרטה לבית הכנסת בתפארתו
המקור: אתר החברה לפיתוח הרובע היהודי
תמונות מן העבר[]
![צולם 1940](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Tiferet_Yisrael_Synagogue.jpg "Tiferet Yisrael Synagogue.jpg (667 ק"ב)")
![פנים בית הכנסת 1890](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Tiferet.jpg "Tiferet.jpg (38 ק"ב)")
![אחרי שפוצץ במלחמת השחרור](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Tiferet_HS-1.jpg "Tiferet HS-1.jpg (20 ק"ב)")
תולדות בית הכנסת[]
איל דוידסון ייסודו וקיומו של בית הכנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה בירושלים
איל דוידסון: ייסודו וקיומו של בית הכנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה בירושלים
תרומת הכסף שהעניק הקיסר פרנץ יוזף לבניית בית הכנסת, החבצלת, 1870 קטע עיתון המתאר את תרומותיו של הקיסר פרנץ יוזף ליהודי ירושלים - 1870 המקור: עורך החבצלת, ישראל דב פרומקין - עיתון החבצלת הועלה על-ידי: תמרה
הרצאתו של דר' איל דוידסון במגלי"ם את ירושלים - השנה השביעית תשע"ד
ההרצאה התרכזה בסיפור ייסודו וקיומו של בית הכנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה בירושלים. היוזם היה האדמו"ר מראזין. הוא סיגל לעצמו גינוני מלכות: כמו, נסיעה בכירכרה. בדעה שעל היהודי להופיע בצורה מודרנית. הוא הנחיל זאת לחסידיו. בין תלמידיו היה ישראל ב"ק. הוא התיישב בצפת. בעקבות הפרעות בגליל עלה לירושלים בשנת 1840. באותו זמן הייתה קהילת חסידים קטנה, לעומת הקהילה הפרושים גדולה יותר. מצבה של הקהילה היהודית עמד בסימן גידול, בעקבות כיבוש הארץ על-ידי מוחמד עלי בשנת 1840. באותו שנה חלה גם התעוררות משיחית, אשר השפיע על הקהילה היהודית.
משלחת שכללה את בנו ניסן ב"ק יצא לאסוף כסף לבניית בית הכנסת. בשנת 1843, הרוסים תכננו לרכוש את המגרש שהיה בין הרובע היהודי לבין הכותל המערבי.כאשר האדמו"ר מסדיגורה שמע את ההצעה, הוא החליט לממן את הרכישה.
בינתיים נמשך הגידול באוכלוסייה היהודית בעיר, גם בעקבות ההתעוררות החסידים וציפו לתוספת של בית כנסת לחסידים, במקביל לבית הכנסת החורבה של הפרושים. בהתערבות הקונסול האוסטרי החלה הבנייה ובית הכנסת נחנך בשנת 1872.
ייחודו של בית הכנסת הייתה בכך שממנו ניתן היה להשקיף על הר הבית, ולא פחות חשוב, גם מהר הבית הוא נראה היטב.
לקריאה נוספת[]
- אברהם משה לונץ, מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, הוצאת המחבר, תרנ"א. - הדפסה חדש עם הקדמה: הוצאת ספרים אריאל, 1979
- זאב וילנאי, מדריך ירושלים, הוצאת תור - ארץ ישראל, הוצאת תש"ו, ירושלים - הודפס מחדש הוצאת אריאל תשל"ח
- לביא חביבי, בתי כנסת בירושלים, הוצאת החברה להגנת הטבע, תשמ"ד
קישורים חיצוניים[]
15 תמונות של בית הכנסת - ויקישיתוף
הערות שוליים[]
- ↑ זאב וילנאי, אגדות ארץ ישראל'הוצאת קרית ספר , ירושלים תש"ל