קדד

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

EFRAT TEKOA EFRAT 2014-2-14 (31) (Small) — קדד - מדבר תקוע - פברואר 2014 צילם: זאב רוטקף

Astragalus pura reservation — משמורת פורה

קֶדֶד (שם מדעי: Astragalus) הוא סוג גדול מאוד בתת-משפחת הפרפרניים. סוג זה נחשב לסוג עם מספר המינים הגדול ביותר בצמחיית ארץ ישראל - למעלה מ-50 מינים.

קדד משולחף[]

קדד משולחף (A. spinosus): גדל בייחוד בבתי גידול יובשניים, כדוגמת נחלים בנגב ובערבה. מין נפוץ באופן יחסי. פורח באביב. ניכר בפירותיו המשולחפים שהעניקו לו את שמו.

השקפות סיסטמטיות שונות[]

יש המחשיבים את הסוג כמשפחה נפרדת, הן בשל תכונות שבהם מיני סוג זה נבדלים אחד מהשני והן בשל קבוצות אבולוציוניות נפרדות ('סקציות') שמיוצגות על ידי מינים שונים בסוג.

לדעתו של מיכאל זהרי|, זהו הסוג הבולט ביותר בשבט הקדדיים, שכוללים את הסוג קדד, ססבניה, רוביניה, שוש (צמח), ניל(צמח), שרעול ואחרים.

נהוג לכלול את הסוג מסוריים (Biserrula) כשייך לסוג זה.

תיאור הסוג[]

מיני סוג זה הם שיחים, בני שיח או עשבים, הניכרים בעליהם המנוצים פעם אחת, ובעלי עלי לוואי. הפרחים מסודרים בתפרחת המכונה 'אשכול', לרוב עם מספר פרחים.

מרבית מיני הקדד הם קוצניים - בציר העלה, בעלים או בפרי. מכאן, כנראה, שמו העברי: מילים ושמות צמחים אחרים כמו קוץ, קרד, קרדה וכן הלאה מתארים דבר קוצני. מיני הסוג נבדלים זה מזה בצבע הפרחים ובצורת הפרי.

תפוצת הסוג בעולם[]

הסוג נפוץ בחצי הכדור הצפוני, בעיקר בבתי גידול יובשניים ואלפיניים. רוב מיני הקדד נפוצים בתחום יבשת אסיה, בחבל הצומח האירנו-טורני.

הסוג מרובה מינים, וכולל כ-1800 מינים.

חשיבותו האקולוגית של הקדד[]

בבתות של הרים גבוהים יוצרים שיחי הקדד תצורת נוף מאפיינת, המכונה 'טרגקנתוס' (ביטוי זה נפוץ הן בעברית והן באנגלית) זהו נוף המאופיין על ידי שיחים רב שנתיים שרועים ונמוכים, קוצניים, המכונה בעברית "צומח כרקוצי".

הצומח הכרקוצי מיוצג בישראל בחגורה הגבוהה של הר החרמון. מרכיבים אותו מינים כמו כרבולת מקרינה, דובדבן שרוע וכן הלאה.

כפי שניתן להסיק, לא כל הצמחים היוצרים את הנוף הטרגקנתי הם מיני קדד- אך היות שמינים שונים של קדד מאפיינים את הנוף הזה, השם 'הושלך' על בית הגידול.

מקור השם 'טרגקנתי' הוא בשם אחד ממיני הקדד (Astragalus tragacanthus) יש המחשיבים את הקדדים הטרגקנתיים כסקציה נפרדת בסוג, שנקראת 'טרגקנתה'.

חשיבות הקדד לאדם[]

בהשוואה לסוגים גדולים אחרים במשפחת הפרפרניים, לקדד אין חשיבות גדולה לאדם, ואין הוא משמש בחקלאות המתועשת. לעומת זאת, יש לו מספר שימושים בתעשייה וברפואה המסורתית.

מיני קדד שונים, בייחוד קדדים טרגקנתיים, משמשים להפקת גומי באופן מסורתי. ההפקה נעשית על ידי חפירה מסביב לשורשי הצמח, פציעתו ואיסוף החלב שלו. פעולה זו נפוצה מאוד בארצות קדמת אסיה ונעשתה בעבר גם בישראל.

מיני קדד אחרים משמשים ברפואה הסינית העממית, כדוגמת המין Astragalus propinquus, המכונה על פי-רוב 'הואנג-קי'.

מיני קדד שונים מהווים צמחי מרעה חשובים עבור צאן, וכן משמשים כ'פרחי דבש' עיקריים עבור רעיית דבורי דבש.

פרטים נוספים על הצמח[]

באתר הויקיפדיה העברית קדד

קישורים חיצוניים[]

מדיה וקבצים בנושא קדד וויקישיתוף

קדד באתר צמח השדה

קדד

תוכן עניינים