Family Wiki
Advertisement

בגליל נמצא הריכוז הגדול בארץ של קברי צדיקים. עקבותיהם נשמרו במשך מאות בשנים והמידע עליהם התבסס על מסורות עממיות. עד הקמת מדינת ישראל נהגו לעלות לבודדים מבים קברי הצדיקים : קבר רבי שמעון בר יוחאי וקברים ליד הערים צפת וטבריה.

ביוזמת מנכ"ל משרד הדתות הראשון במדינת ישראל, הרב ד"ר שמואל זנוויל כהנא - אשר יזם את פיתוח המקומות הקדושים, הוחל באיתור הקברים, שיקום המצבות וחידוש העלייה לקברם.

בשנת 2009 משרד התיירות הגיע למסקנה כי פוטנציאל התיירות המקומית בגליל היא העלייה לקברי הצדיקים והחליט להקדיש לכך תקציבים מיוחדים.

"בנתיבי צדיקים"[]

אלי אשכנזי, כתב העיתון הארץ עתב ביום 29 דצמבר 2009 בצפון נועצים את תקוות העתיד בקברי העבר - " תוכנית חדשה שתושק בקרוב ומכוונת לקהל הרחב, תוסיף למבקרים בקברי צדיקים מגוון אטרקציות וחידושים."

הוא הוסיף:"קברי הצדיקים הפזורים ברחבי הגליל העליון יהפכו בקרוב לא רק למקום עלייה לרגל למאמינים המחפשים חיזוק, תמיכה, שידוך, רפואה וניסים. שורה של גופים ממסדיים ורשויות מקומיות בגליל מתכוונות להפוך את קברי הצדיקים לפלטפורמה לתכנית תיירותית גדולה, "בנתיבי צדיקים" שמה, שתופנה לא רק לציבור המאמין אלא גם לקהל הרחב.

על פי התוכנית של קק"ל, הרשות לפיתוח הגליל והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, באזור שבין חצור הגלילית, צפת, מרום הגליל והכפר גוש חלב, יוקם ציר מקשר שימותג כ"הוליסטי-רוחני". לחוויית הביקור בקברים יצטרפו גם טיולי אופניים, מסלולי הליכה, מדרונות אקולוגים, פארקים, תיירות כפרית, חיזוק היבטים פולקלוריסטיים של יישובי האזור ועוד.

"...על פי ההערכות, כ-10 מליון מבקרים בשנה פוקדים את קברי הצדיקים בגליל. את הנתון המרשים הזה מתכוונים כעת לנצל לחיזוקו הכלכלי של האזור שאינו משופע בשפע פרנסה, ושנאלץ להתמודד רק לפני מספר שנים עם מלחמת לבנון השנייה."

היוזמה[]

בתודעה הציבורית קשור מפעלו של הרב ד"ר שמואל זנוויל כהנא בארץ בפיתוח המקומות הקדושים. ואכן במסגרת תפקידיו זכו האתרים ההיסטוריים במדינה לתשומת לב רבה. המונח 'מקומות קדושים' לא נתפס אצל שז"ך כמונח הקשור לקדושת האבן או האתר. מחשבתו בעניין היתה מבוססת על הפירוש 'קדושים תהיו' – יחודיים תהיו. הוא ראה חשיבות רבה בחיזוק הקשר בין הגיאוגרפיה של א"י להיסטוריה היהודית. מימד המקום קיבל תוקף במימד הזמן. כך טיפח קברי אבות ועשה הכל כדי שההתייחסות אל המקומות הנושאים הוד קדומים תהיה חיה ומשמעותית לדורות הבנים. במסגרת תפקידו שיפץ קברי קדושים (קברי הסנהדרין, ציון החיד"א וכו'), חיזק את הפעולות סביב מערת אליהו בחיפה, קבר הרשב"י במירון ור' מאיר בעל הנס בטבריה, ולאחר מלחמת ששת הימים עסק בשיחזור בתי כנסת עתיקים שהתגלו בחורבנם (ריב"ז, רמב"ן וכו'). בספריו ובפעולותיו – שוב הלכו הפעילות הספרותית והציבורית יד ביד – חשוב היה לשז"ך להדגיש, שרוב גדולי ישראל בכל הדורות מצאו מקום מנוחתם בארץ ושרוחם שורה עליה. סיפוריו על המקומות בישראל – ברובם אגדות המבוססות על אירועים היסטוריים – רוכזו בין השאר במספר קבצים גדולים שחולקו ע"י משרד התיירות בסדנאות למורי דרך שהבינו באמצעותם את הקשר המיוחד בין דברי ימי ישראל ובין ארצו.

מתוך האתר הנ"ל לזכרו

רשימת קברי הצדיקים[]

באתר אינפו מטרוול

באתר הופיעו קברי הצדיקים לפי הא"ב. לדוגמא:

  • התנא רבי ראובן בן איצטרובלי

מיקום הקבר: כפר ערבה

דרכי הגעה: בצומת יבור שעל כביש 70 פונים לכביש 805. אחרי סכנין מגיעים לתחנת דלק שבכפר ערבה. ממשיכים כ-150 מ' לאחר תחנת הדלק ופונים ימינה, ולאחר כ-500 מ' נראה מימין בית קברות. סמוך לכניסה נמצא ארון קבורה עתיק מאבן, שם נמצא הקבר

  • רב כהנא

מיקום הקבר: טבריה

דרכי הגעה: נוסעים בכביש 90 ונכנסים לטבריה. נוסעים בשדרות קפלן עד לכניסה הראשית למלון גני חמת. נכנסים לשטח המלון ולאחר כ-100 מ' פונים ימינה לדרך עפר. בהסתעפות פונים שמאלה, ולאחר כ-200 מ' פונים לדרך העולה ימינה. לאחר כ-1.5 ק"מ מגיעים למבנה שעל מערת רב כהנא.

  • התנא רבי פנחס בן יאיר

מיקום הקבר: צפת

דרכי הגעה: בכביש הכניסה לצפת, ליד התחנה המרכזית, פונים ימינה לרחוב ירושלים, וממנו ימינה לרחוב האר"י. בסוף הרחוב יורדות מדרגות לבית הקברות. בתחתית בית הקברות נמצא קברו של ר' פנחס בן יאיר, ליד העץ.

דעת משרד התיירות[]

אמונות ופרקטיקות שונות הקשורות בהערצת קדושים וצדיקים ועליה לקברי צדיקים, במיוחד בתאריכי הפטירה שלהם, הם תופעה נפוצה בחברות ודתות שונות ברחבי העולם. בארץ, רבים מן המנהגים הקיימים בקברי צדיקים ידועים מן המקורות היהודיים כבר לפחות אלף שנה, אולם בשנים האחרונות הפכה תופעת העלייה לקברי צדיקים לנרחבת יותר ויותר. אל קברי הצדיקים העתיקים והנודעים במסורת היהודית מדורי דורות, נוספו בעשורים האחרונים גם קברים חדשים של רבנים וצדיקים שחיו ונקברו בארץ, או כאלה שהועברו (במציאות או באמונה) לקבורה בארץ- ישראל.

אל קהל המאמינים הדתי והחרדי שנהג לפקוד את קברי הצדיקים מימים ימימה הצטרפו בעשור האחרון גם קהלים מסורתיים ואף חילוניים, יוצאי כל העדות, גברים ונשים, שנמשכים אל המיסטיקה העממית. בחלק מן הקברים התפתחה "התמקצעות", המייחסת לקבר קדוש מסוים התמחות בטיפול בבעיה ספציפית, כמו קבר רחל (פוריות) או קבר רבי יונתן בן עוזיאל (מציאת שידוך). חלק מהקברים "אומצו" על ידי קהילות או זרמים ספציפיים. אחדים מהקברים מושכים אליהם גם תיירי חוץ, אם משום קדושת הנקבר בהם גם לדתות אחרות, ואם משום גדולתו הרוחנית שנודעה ברחבי העולם.

קברי הצדיקים ברחבי הארץ שונים במאפייניהם הפיזיים. חלקם מצויים במתחם גדול יותר ובו קברים או מבנים נוספים, ואחרים הם מבנה קבר בודד. חלק מהקברים נמצאים בתוככי ערים ומשולבים במרקמן האורבני, ואילו אחרים ממוקמים בשולי יישובים כפריים או אף במרחב פתוח בשולי הדרך.

משרד התיירות באמצעות החברה הממשלתית לתיירות בדק את מצבם של המקומות הקדושים בישראל שהפכו כאמרו בשנים האחרונות למוקדי תיירות, ולהלן הממצאים:

המקור: אתר משרד התיירות


משרד התיירות ערך סקר ויש קישור לאתר הסקר באתר הנ"ל.

מתוך סקר משרד התיירות[]

Seker taiarut

מהסקר

Advertisement