Family Wiki
(דף חדש: שמאל|ממוזער|250px|צפריר רונן '''צפריר רונן''' (1955 - 2009) היה פעיל פוליטי ואיש תקשורת [[…)
 
מ (Adding missing 'px' suffix to video pixel width)
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
  +
(הועתק מהויקיפדיה העברית - היה בסכנת מחיקה)
[[קובץ:Tsafrirronen.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צפריר רונן]]
 
  +
'''צפריר רונן''' ([[1955]] - [[2009]]) היה [[פעיל פוליטי]] ואיש תקשורת [[ישראל]]י, איש [[ארץ ישראל השלמה]].
 
  +
  +
{| class="wikitable" border="1"
  +
|
  +
[[קובץ:Ascending to Migron for Chanukah|300px]]
  +
|
  +
[[קובץ:צפריר רונן זצ"ל|300px]]
  +
|-
  +
|align="center"|
  +
''' group of Jews traveled to the threatened community of Migron to light the Menorah and strengthen the residents. As seen on Arutz Sheva.
  +
'''
  +
|align="center"|
  +
''''צפריר רונן ז"ל'''
  +
|}
  +
 
'''צפריר רונן''' (1955 - 2009) היה פעיל פוליטי ואיש תקשורת ישראלי, איש [[ארץ ישראל השלמה]].
 
== חייו==
 
== חייו==
 
רונן נולד ב[[עין חרוד]]. ב[[שנת שירות|שנת השרות]] נמנה עם מייסדי קיבוץ [[גלגל (קיבוץ)|גלגל]] שב[[בקעת הירדן]]. את שירותו ב[[צה"ל]] החל ב[[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]] ולאחר הדחתו מהקורס שירת ב[[סיירת מטכ"ל]]. למד לתואר ראשון בתקשורת (עיתונאות רדיו וטלוויזיה, [[1983]]) ומייד בחוזרו הקים בקיבוצו, עין חרוד, ערוץ וידאו מקומי. הוא סיים תואר שני ב[[מנהל עסקים]] ([[1998]]). נישא לג'ודי, ולזוג נולדו שלוש בנות.
 
רונן נולד ב[[עין חרוד]]. ב[[שנת שירות|שנת השרות]] נמנה עם מייסדי קיבוץ [[גלגל (קיבוץ)|גלגל]] שב[[בקעת הירדן]]. את שירותו ב[[צה"ל]] החל ב[[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]] ולאחר הדחתו מהקורס שירת ב[[סיירת מטכ"ל]]. למד לתואר ראשון בתקשורת (עיתונאות רדיו וטלוויזיה, [[1983]]) ומייד בחוזרו הקים בקיבוצו, עין חרוד, ערוץ וידאו מקומי. הוא סיים תואר שני ב[[מנהל עסקים]] ([[1998]]). נישא לג'ודי, ולזוג נולדו שלוש בנות.
שורה 37: שורה 52:
 
ב-[[2000]] נמנה עם יוזמי "[[ערוץ ההיסטוריה הישראלית]]". הוא הקים חברה בע"מ בשם זה, וגייס למטרה זו את אבישי כפיר (קצין צנחנים לשעבר ובוגר לימודי טלוויזיה אף הוא, מפיק ובמאי של סרטים תיעודיים רבים וכמו כן (2009) יו"ר הנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים) לשמש כסמנכ"ל תוכן בערוץ. כמו כן נכנס שאול לוי לתפקיד סמנכ"ל הכספים. כמלווי הערוץ הוא גייס את [[מאיר פעיל]], [[יצחק נבון]], [[עזריה אלון]], [[חיים גורי]], [[חיים חפר]] ו[[עמוס חורב]]. הוא אסף קטעי סרטים היסטוריים בנושאי ארץ ישראל והגיע ל-8,000 שעות תיעודיות, המקוטלגות על פי נושאים באופן ממוחשב‏‏<ref>‏לשם השוואה, ערוץ 1 הפיק בשלושים שנה כ-80 סרטים תיעודיים היסטוריים בלבד.‏</ref>. הוא עסק באיסוף השקעות לערוץ, הגדרת תכנים ומטרות וכמו כן התכוון שהערוץ ייצור באופן רציף חומר תיעודי מקורי בנושאים ישראל, היסטוריה יהודית וציונות.
 
ב-[[2000]] נמנה עם יוזמי "[[ערוץ ההיסטוריה הישראלית]]". הוא הקים חברה בע"מ בשם זה, וגייס למטרה זו את אבישי כפיר (קצין צנחנים לשעבר ובוגר לימודי טלוויזיה אף הוא, מפיק ובמאי של סרטים תיעודיים רבים וכמו כן (2009) יו"ר הנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים) לשמש כסמנכ"ל תוכן בערוץ. כמו כן נכנס שאול לוי לתפקיד סמנכ"ל הכספים. כמלווי הערוץ הוא גייס את [[מאיר פעיל]], [[יצחק נבון]], [[עזריה אלון]], [[חיים גורי]], [[חיים חפר]] ו[[עמוס חורב]]. הוא אסף קטעי סרטים היסטוריים בנושאי ארץ ישראל והגיע ל-8,000 שעות תיעודיות, המקוטלגות על פי נושאים באופן ממוחשב‏‏<ref>‏לשם השוואה, ערוץ 1 הפיק בשלושים שנה כ-80 סרטים תיעודיים היסטוריים בלבד.‏</ref>. הוא עסק באיסוף השקעות לערוץ, הגדרת תכנים ומטרות וכמו כן התכוון שהערוץ ייצור באופן רציף חומר תיעודי מקורי בנושאים ישראל, היסטוריה יהודית וציונות.
   
=== קללת אדריאנוס===
+
=== קללת אדריאנוס ===
  +
{{הפניה לערך מורחב|קללת אדריאנוס}}
רונן יצר סרט תיעודי בארבעה פרקים בשם "קללת אדריאנוס", שאף קיבל אישור עקרוני להקרנה על ידי ערוץ 1 של הטלוויזיה הישראלית. הסרט טוען כי הסבת שמה של ארץ ישראל מ[[פרובינצית יהודה]], (דהיינו "ממלכת יהודה"), שנוסדה על יד נציב סוריה בשנת 6 לספירה, ל"פרובינקיה סוריה פלסטינה", בשנת 135, לאחר דיכוי [[מרד בר כוכבא]] היתה עדות ל"קלקלתו" - מונח שבו השתמשו חז"ל לתאור החרבת כל עצי הפרי, שבוצעה על-ידי [[אדריאנוס]] בארץ יהודה. הקיסר סבר כי שינוי השם, החרבת הארץ יחד עם הגליית כל תושביה היהודים מאזור יהודה תגרום ניתוק הקשר בין היהודים לארצם. צפריר רונן ציין שכל עוד מכנים את הארץ בשם [[פלסטינה]] הקללה עומדת בתוקפה. הסרט טוען כי תחיית עם ישראל בארצו כוללת לא רק חזרה למגורים, עבודה בארץ, נטיעת עצי-פרי ואף הגנה עליה בכוח צבאי, אלא, לא פחות מכך, חזרת הזהות של ארץ ישראל כארצו של העם, בשמה. לכן, טען, עצם השימוש במושג "פלסטינים", הוא כניעה לאיבוד זהותנו הלאומית.
 
  +
רונן יצר סרט תיעודי בארבעה פרקים (כארבע שעות) בשם "קללת אדריאנוס", שאף קיבל אישור עקרוני להקרנה על ידי ערוץ 1 של הטלוויזיה הישראלית.
  +
  +
מהטענות בסרט:
   
 
#הסבת שמה של ארץ ישראל מ[[פרובינצית יהודה]], (דהיינו "ממלכת יהודה"), שנוסדה על יד נציב סוריה בשנת 6 לספירה, ל"פרובינקיה סוריה פלסטינה", בשנת 135, לאחר דיכוי [[מרד בר כוכבא]] היתה עדות ל"קלקלתו" - מונח שבו השתמשו חז"ל לתאור החרבת כל עצי הפרי, שבוצעה על-ידי [[אדריאנוס]] בארץ יהודה. הקיסר סבר כי שינוי השם, החרבת הארץ יחד עם הגליית כל תושביה היהודים מאזור יהודה תגרום ניתוק הקשר בין היהודים לארצם.
רונן מצטט בסרט, בין השאר, מנהיגים ערבים ידועים:
 
  +
# השם "פלסטינה" היה בשימוש שנים רבות על ידי הגויים, אבל משמעותו היחידה היתה - ארצו של עם ישראל, ארץ היהודים. כבר בהחלת [[המנדט הבריטי]] נאבקו ראשי היישוב נגד השימוש בשם זה, והשיגו תוספת קטנה - בעברית הופיע ליד השם "פלשתינה" הקיצור 'א"י' - כלומר "ארץ ישראל". כל יהודי ארץ ישראל היו "אזרחים פלסטינאים" וכמובן היו גם ערבים שגרו שם, כלומר "ערבים פלסטינאים" (בתרגום לעברית: "ערביי ארץ ישראל"), כמו שידעה לומר אפילו [[גולדה מאיר]].
# זוהייר מוחסיין, (חבר הנהגת אש"ף) שאמר (ב-1977): "העם הפלסטיני לא קיים. ייסודה של המדינה הפלסטינית הוא מכשיר חדש במלחמה המתמשכת נגד ישראל למטרות האיחוד הערבי. באופן ריאלי אין כיום שום הבדל בין הפלסטינים לערבים הסורים, הירדנים והלבנונים. רק למטרות פוליטיות וטקטיות אנחנו מדברים כיום על קיום העם הפלסטיני, כי האינטרס הלאומי של הערבים מחייב לעודד זהות פלסטינית נפרדת, כדי להעמיד אותה מול הציונות. מבחנה טקטית, ירדן, שהיא מדינה ריבונית בעלת גבולות מוגדרים לא יכולה להעלות טיעון ליפו וחיפה, אולם אני כפלסטיני יכול לדרוש את חיפה, יפו, באר שבע וירושלים... לאחר שנשיג את זכויותינו בכל פלסטין - אסור שנדחה, אף לרגע אחד, את האיחוד מחדש של ירדן ופלסטין" (ראיון לעיתון ההולנדי "טרוב").
 
  +
# על פי מקורות ידועים ובנוסף כאלה שנתגלו לאחרונה, מוכח שאחד מהמניעים העיקריים בכל הפעילות של הערבים נגד [[המנדט הבריטי]] והתהליך של יצירת הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל (מה שנקרא אולי בטעות [[המרד הערבי הגדול]]), היה פעילות חתרנית של ערביסטים בממשל הבריטי, במטרה להשאיר את ארץ ישראל בשליטה בריטית ולא לשחרר אותה כמדינה עצמאית יהודית (כמו שהיתה מטרתו של כתב המנדט המקורי של [[חבר הלאומים]]). בפרעות 1920 צעקו הערבים בירושלים: [[גזענות בישראל#"אטבח אל-יהוד"|"אטבח אל יאהוד"]] ("הירגו ביהודים") אבל גם "א-דואלה מענא" - כלומר הממשלה איתנו (!).
# חאפז אסד, אמר ב-1974: "אנו רואים בפלסטין לא רק חלק בלתי נפרד מהאומה הערבית, אלא חלק מדרום סוריה". ושוב ב-1987, בוועידה ברבת עמון: "מדינה בשם פלסטין לא התקיימה מעולם". (ולכך ענה לו המלך חוסיין: "הופעת האישיות הלאומית הפלסטינית באה כמענה לתביעת ישראל כי פלסטין היא יהודית") וכמו כן בספטמבר 1993 (בראיון לעיתון מצרי): "כשאני מדבר על פלסטין אני רואה בה חלק מסוריה".
 
  +
# גם הערבים יודעים את האמת, כלומר ש"פלסטין" הוא שם שהומצא לאיזור אותו דורשים היהודים. בהזדמנויות שונות מצוטטים מנהיגים ערבים שונים, כולל אנשי אש"ף ו[[יאסר ערפאת]] בראשם, הטוענים שהמושג "עם פלסטיני" הוא כלי נשק במלחמה נגד קיום מדינת ישראל (ראה ציטוטים).
# יאסר ערפאת, 1970: "שאלת הגבולות לא מעניינת אותנו. מנקודת המבט הערבית, אין לדבר על גבולות: פלסטין אינה אלא טיפה באוקיינוס בגדול, אומתנו היא האומה הערבית המשתרעת מן האוקיינוס האטלאנטי ועד הים האדום ומעבר לו..." ושוב, בראיון בירדן ל[[אוריאנה פאלאצ'י]]: אש"ף נלחם בישראל בשם ה"פאן-ערביזם", ו"מה שאת מכנה "עבר הירדן" אינו אלא פלסטין".
 
  +
# לכן כל עוד אנחנו משתמשים במושג "פלסטינים" (ומסכימים לכנות את הארץ בשם [[פלסטינה]]) הקללה עומדת בתוקפה, ואנחנו במו ידינו נותנים נשק הסברתי ביד אויבינו להשמידנו. תחיית עם ישראל בארצו כוללת לא רק חזרה למגורים, עבודה בארץ, נטיעת עצי-פרי ואף הגנה עליה בכוח צבאי, אלא, לא פחות מכך, חזרת הזהות של ארץ ישראל כארצו של העם, בשמה. לכן עצם השימוש במושג "פלסטינים" הוא כניעה לאיבוד זהותנו הלאומית.
# אחמד שוקיירי, היו"ר הראשון של אש"ף, בתפקידו הקודם כנציג הליגה הערבית ב-1956): "יצור כזה כמו פלסטין אינו קיים כלל, ארץ זו איננה אלא חלקה הדרומי של סוריה רבתי".
 
   
 
== קישורים חיצוניים==
 
== קישורים חיצוניים==
שורה 54: שורה 72:
 
== הערות שוליים ==
 
== הערות שוליים ==
 
<references />
 
<references />
  +
[[קטגוריה:אישים בישראל]]

גרסה אחרונה מ־17:45, 20 ביוני 2013

(הועתק מהויקיפדיה העברית - היה בסכנת מחיקה)


Ascending_to_Migron_for_Chanukah

צפריר_רונן_זצ"ל

group of Jews traveled to the threatened community of Migron to light the Menorah and strengthen the residents. As seen on Arutz Sheva.

'צפריר רונן ז"ל

צפריר רונן (1955 - 2009) היה פעיל פוליטי ואיש תקשורת ישראלי, איש ארץ ישראל השלמה.

חייו[]

רונן נולד בעין חרוד. בשנת השרות נמנה עם מייסדי קיבוץ גלגל שבבקעת הירדן. את שירותו בצה"ל החל בקורס טיס ולאחר הדחתו מהקורס שירת בסיירת מטכ"ל. למד לתואר ראשון בתקשורת (עיתונאות רדיו וטלוויזיה, 1983) ומייד בחוזרו הקים בקיבוצו, עין חרוד, ערוץ וידאו מקומי. הוא סיים תואר שני במנהל עסקים (1998). נישא לג'ודי, ולזוג נולדו שלוש בנות.

נפטר ביישוב הקהילתי מולדת מדום לב.

פעילותו[]

קיבוצים ומפלגת העבודה[]

במערכת הבחירות של 1992 פעל במטה של יצחק רבין כיועץ תקשורת ואיש טלוויזיה וכמו כן במערכת הבחירות להסתדרות של 1994. הוא עבד עם מאשה לובלסקי, עופרה פרידמן ואלי גולדשמידט.

ב-1995 הקים[דרוש מקור] ועמד בראש "מטה הקיבוצים" שאיגד 100 קיבוצים, שחובותיהם לבנקים, כולל רביות, תפחו לכדי 15 מיליארד שקל. בסיום שנה וחצי של פעילות המטה, הושגה מחיקת חובות של 8 מיליארד שקל לקיבוצים. סבר פלוצקר במאמרו בידיעות אחרונות מה- 19.3.96 תאר זאת כך: "...מאז, החבורה של מטה ההתיישבות הצליחה להזיז הר. מה זה הר, היא הזיזה יבשת. קודם כל בדעת הקהל. עד לפני שנה דובר בישראל על החובות הנוראיים שיצרו הקיבוצניקים הבזבזניים ועל המתנות שהם מקבלים מהממשלה המוחקת להם חוב על חשבון כל יתר האזרחים. עכשיו מדברים על הקיבוצניקים המסכנים שהבנקים שיקרו אותם, סחטו אותם, מצצו את דמם והביאו למפלתם. בקיצור, לפני שנה זה היה משבר הקיבוצים, עכשיו זה משבר הבנקים. לני שנה מילת המפתח היתה "מחיקת חוב", עכשיו מילת המפתח היא "חיוב יתר".... מה רוצים היום הקיבוצים? הם לא רוצים בדיקת חשבונות, הם רוצים זיכוי ציבורי שיפסיקו לראות בהם גנבים ופושטי רגל. את השינוי הזה בדעת הקהל מטה ההתיישבות כבר השיג. אני מוריד בפניו את הכובע".

לאחר ההצלחה, הציע צפריר ב-1996 להקים את "מפלגת ההתישבות" על בסיס ציבור "נפגעי הבנקים" במדינה, שהוערך כ-50% על פי סקרים, על מנת לקבוע בחוק את גבולות העמלות והריבית שגובים הבנקים מהציבור (מה שנעשה בחלקו מאוחר הרבה יותר).

בשנת 1998 ניהל את אולפני אל-רום ברמת הגולן.

פורום נהלל ופעילות פוליטית[]

היה יושב ראש פורום נהלל (נקרא בתחילה "כנס נהלל") של אנשי ההתיישבות העובדת למען ארץ ישראל, אשר הקים מחדש את התנועה למען ארץ ישראל השלמה. נמנה עם מייסדי מפלגת התקווה (אחד ממרכיבי האיחוד הלאומי). התנגד בתקיפות לתכנית ההתנתקות ולאחריה השתתף באופן פעיל ומוביל בעליות לחומש של מטה חומש תחילה.

רונן הגיע לתמוך בהתיישבות בארץ ישראל בכל מקום, כולל המאחזים ובית השלום בחברון. ב- ב' שבט תשס"ו ארגן כנס תמיכה ביישוב היהודי בחברון בהשתתפות עשרות מחברי ההתיישבות העובדת, חברי קיבוצים ומושבים מכל הארץ' כולל ליווי מוזיקאלי של הזמר אריאל זילבר. ‏‏[1] כשביקרו את דניאלה וייס בקשר להתנגדות לפינוי בית השלום, הוא (עם פורום נהלל) היה בין אלה שתמכו בה. הוא שמצא את המשור המכאני ברכב של יואל מרשק יחד עם ציוד צילום, בזמן שמרשק ניסה לטעון שמתנחלים כורתים עצים של ערבים ליד גבעת סקאלי באלון מורה.‏‏[2]

צפריר ובעז העצני הוזמנו להצטרף למועצת יש"ע המתחדשת בשנת 2007. יחד עם העצני, משה לשם ונעם ארנון הניח לפני המועצה החדשה רשימת עקרונות לחתימה:

  1. ארץ ישראל היא ארצו של עם ישראל.
  2. מסירת חלקי ארץ ישראל לריבונות זרה היא בלתי חוקית ובלתי מוסרית.
  3. השמדת הקיום היהודי בחלק כלשהו של ארץ ישראל, הינו פשע מרובע: דתי, לאומי, פשע נגד האנושות ("טיהור אתני") ופשע נגד הבטחון, החיים, הרכוש,כולל סיכון עצם קיום המדינה, על תושביה.
  4. מול ביצוע הפשעים הללו, עומדת לקורבנות הזכות הטבעית ואף החובה, להתנגד להם, בסייג ברור שבכל הנסיבות יש להימנע משפיכות דמים.
  5. יש לפעול "לשוב לכל ישוב" שנחרב ע"י שלטון זדוני במסגרת העקירה והגירוש של קיץ תשס"ה.

מאחר והמועצה החדשה נמנעה מלחתום על עקרונות אלה, קבעו הארבעה כי היא אינה כשירה לנהל את המאבק על ארץ ישראל, והתפטרו ממנה.

ערוץ ההיסטוריה הישראלית[]

ב-2000 נמנה עם יוזמי "ערוץ ההיסטוריה הישראלית". הוא הקים חברה בע"מ בשם זה, וגייס למטרה זו את אבישי כפיר (קצין צנחנים לשעבר ובוגר לימודי טלוויזיה אף הוא, מפיק ובמאי של סרטים תיעודיים רבים וכמו כן (2009) יו"ר הנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים) לשמש כסמנכ"ל תוכן בערוץ. כמו כן נכנס שאול לוי לתפקיד סמנכ"ל הכספים. כמלווי הערוץ הוא גייס את מאיר פעיל, יצחק נבון, עזריה אלון, חיים גורי, חיים חפר ועמוס חורב. הוא אסף קטעי סרטים היסטוריים בנושאי ארץ ישראל והגיע ל-8,000 שעות תיעודיות, המקוטלגות על פי נושאים באופן ממוחשב‏‏[3]. הוא עסק באיסוף השקעות לערוץ, הגדרת תכנים ומטרות וכמו כן התכוון שהערוץ ייצור באופן רציף חומר תיעודי מקורי בנושאים ישראל, היסטוריה יהודית וציונות.

קללת אדריאנוס[]

תבנית:הפניה לערך מורחב רונן יצר סרט תיעודי בארבעה פרקים (כארבע שעות) בשם "קללת אדריאנוס", שאף קיבל אישור עקרוני להקרנה על ידי ערוץ 1 של הטלוויזיה הישראלית.

מהטענות בסרט:

  1. הסבת שמה של ארץ ישראל מפרובינצית יהודה, (דהיינו "ממלכת יהודה"), שנוסדה על יד נציב סוריה בשנת 6 לספירה, ל"פרובינקיה סוריה פלסטינה", בשנת 135, לאחר דיכוי מרד בר כוכבא היתה עדות ל"קלקלתו" - מונח שבו השתמשו חז"ל לתאור החרבת כל עצי הפרי, שבוצעה על-ידי אדריאנוס בארץ יהודה. הקיסר סבר כי שינוי השם, החרבת הארץ יחד עם הגליית כל תושביה היהודים מאזור יהודה תגרום ניתוק הקשר בין היהודים לארצם.
  2. השם "פלסטינה" היה בשימוש שנים רבות על ידי הגויים, אבל משמעותו היחידה היתה - ארצו של עם ישראל, ארץ היהודים. כבר בהחלת המנדט הבריטי נאבקו ראשי היישוב נגד השימוש בשם זה, והשיגו תוספת קטנה - בעברית הופיע ליד השם "פלשתינה" הקיצור 'א"י' - כלומר "ארץ ישראל". כל יהודי ארץ ישראל היו "אזרחים פלסטינאים" וכמובן היו גם ערבים שגרו שם, כלומר "ערבים פלסטינאים" (בתרגום לעברית: "ערביי ארץ ישראל"), כמו שידעה לומר אפילו גולדה מאיר.
  3. על פי מקורות ידועים ובנוסף כאלה שנתגלו לאחרונה, מוכח שאחד מהמניעים העיקריים בכל הפעילות של הערבים נגד המנדט הבריטי והתהליך של יצירת הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל (מה שנקרא אולי בטעות המרד הערבי הגדול), היה פעילות חתרנית של ערביסטים בממשל הבריטי, במטרה להשאיר את ארץ ישראל בשליטה בריטית ולא לשחרר אותה כמדינה עצמאית יהודית (כמו שהיתה מטרתו של כתב המנדט המקורי של חבר הלאומים). בפרעות 1920 צעקו הערבים בירושלים: "אטבח אל יאהוד" ("הירגו ביהודים") אבל גם "א-דואלה מענא" - כלומר הממשלה איתנו (!).
  4. גם הערבים יודעים את האמת, כלומר ש"פלסטין" הוא שם שהומצא לאיזור אותו דורשים היהודים. בהזדמנויות שונות מצוטטים מנהיגים ערבים שונים, כולל אנשי אש"ף ויאסר ערפאת בראשם, הטוענים שהמושג "עם פלסטיני" הוא כלי נשק במלחמה נגד קיום מדינת ישראל (ראה ציטוטים).
  5. לכן כל עוד אנחנו משתמשים במושג "פלסטינים" (ומסכימים לכנות את הארץ בשם פלסטינה) הקללה עומדת בתוקפה, ואנחנו במו ידינו נותנים נשק הסברתי ביד אויבינו להשמידנו. תחיית עם ישראל בארצו כוללת לא רק חזרה למגורים, עבודה בארץ, נטיעת עצי-פרי ואף הגנה עליה בכוח צבאי, אלא, לא פחות מכך, חזרת הזהות של ארץ ישראל כארצו של העם, בשמה. לכן עצם השימוש במושג "פלסטינים" הוא כניעה לאיבוד זהותנו הלאומית.

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

  1. דיווח על הכנס האמור
  2. מאמר על הארוע ב"הצופה"
  3. ‏לשם השוואה, ערוץ 1 הפיק בשלושים שנה כ-80 סרטים תיעודיים היסטוריים בלבד.‏