|
|
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית
מיקום משוער קילומטרים אחדים מדרום-מערב לעיירה הירדנית א-סאפי - עדין באזור גבוה.
מהמאמר הנ"ל
צוער המקראית היא היחידה שניצלה ממהפכת סדום ועמורה. מיקומה המשוער הוא קילומטרים אחדים מדרום-מערב לעיירה הירדנית א-סאפי.
אזכורים מקראיים[]
בספר בראשית העיר מתוארת כגבול תחומו של לוט: "וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה', אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר .(פרק י"ג י'). יחד עם שאר מלכי ככר סדום יוצא מלך צוער למלחמה נגד כְּדָרְלָעֹמֶר, אשר ששיעבד אותם במשך 14 שנה :"עָשׂוּ מִלְחָמָה ( נגד כדרלעומר) , אֶת-בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם, וְאֶת-בִּרְשַׁע, מֶלֶךְ עֲמֹרָה; שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה, וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע, הִיא-צֹעַר" (י"ד, ב). צוער או "מצער" היא גם עיר מקלטו של לוט ואשתו: "הִנֵּה-נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה, לָנוּס שָׁמָּה וְהִוא מִצְעָר; אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה, הֲלֹא מִצְעָר הִוא וּתְחִי נַפְשִׁי.(פרק י"ט, כ').
בתקופה הביזנטית[]
העיר צוער מופיעה במפת מידבא אשר צוירה בתקופה הביזנטית בארץ ישראל. העיר שימשה מרכז מינהלי ומושב הבישוף. כן השתבחה בפירותיה ובצמחי הבושם שלה. במאה ה-4 והמאה ה-5 לספירה הייתה קהילה יהודית במקום. היא הייתה גם אתר עלייה לרגל כי לירושלים נאסרה הגישה ליהודים. נתגלו בה כתריסר מצבות יהודיות עם כתובות בארמית וביוונית. (על אחת מהן ראו לעיל)
מפת מידבא[]
על מפת מידבא מופיע הכתובת: "בלע היא צ(ער עתה)צערה" , מבוסס על הפסוק מהמקרא. היא מצוירת כעיירה מוקפת חומה ומגדלים ובה שתי כנסיות עם גג אדום. מסביבה עצי דקל.
מפת מידבא
מחקרים אודות ההיסטוריה של צוער (זוארה)[]
מערת לוט - ליד צער המקור
בויקיפדיה העברית מובאים פרטים בנושא הנ"ל:
חפירות ארכאולוגיות נערכו באזור זוארה החל משנות ה-80, בראשות ב. מקדונלד ולאחר מכן בניהולו של ק.ד. פולייטס, גילו את אתר דיר אן אבאטה (בערבית: "מנזר במעיין אבאטה") בגור אל-סאפי[1]. כנסיית בזיליקה שנבנתה סמוך למערה טבעית במקום זוהתה כמקדש הקדוש לוט, שגם הוא מוצג במפת מידבא. נוצרים רבים רואים במערה את האתר בו הסתתרו לוט ובנותיו במהלך ההרס של סדום. שתי אבנים עם כיתוב חיזקו את התאוריה שאכן מדובר במקדש הקדוש לוט. מיקום המקדש תואם את המיקום המשוער של זוארה על סמך מפת מידבא, מדרום מערב למקדש בוואדי אל-קראחי במישור ים המלח[2]. ראיות נוספות שהתגלו תומכות בהשערות לגבי מיקומו של האתר. כתובת ביוונית מהתקופה הביזאנטית מהמאה ה-7 לספירה מופיעה על רצפת הפסיפס של הכנסייה וכמו כן כלי חרס מהתקופה הנבאטית ומצבות קבורה מתקופת הברונזה מאשרים שהמקום היה מיושב עוד לפני העידן הנוצרי.
אתרי חפירות נוספים באזור, סביב רובע חירבת שייך 'איסה ואל-נאק' בגור אל-סאפי נחקרו לעומק במטרה לגלות את מיקומה המדויק של זוארה. מספר משכילים, ביניהם טריסטראם (1873), אָבֶּל (1938) ומקדונלד (1986) טענו שממצאים ארכיטקטונים מעידים על כך שזוארה הביזאנטית ניצבה במקום. במהלך בניית תעלות מים תת-קרקעיות בשנות ה-70 וה-80 התגלו מספר ממצאים נוספים שתומכים בהנחה זו. ב-1995 במהלך החפירות בחירבת שייך 'איסה ואל-נאק' התגלה מבנה גדול שהחוקרים מאמינים שקשור לשלושת הבניינים שמייצגים את זוארה במפת מידבא. כמו כן התגלו במקום יותר מ-300 מצבות קבורה מאבן. רוב המצבות כללו כיתובים ביוונית ועל כן הוסק שהן מצבות קבורה נוצריות. עם זאת נמצאו במקום גם שלוש מצבות עם כיתוב בארמית המיוחסות לשנים 300, 364 ו-435 לספירה[3] שהיו שייכות לקברי יהודים. ממצאים אלו תואמים עדויות לגבי זוארה בתקופה הביזאנטית, בכך שבמאות 4-5 לספירה העיר היוותה מרכז יהודי חשוב, לאחר שהשלטון הרומי איסרו על יהודים לבקר באתרים הקדושים בירושלים.[4] למרות העדויות הרבות אודות מיקומה של זוארה והכתבים שתיארו אותה, רוב החוקרים טרם הבינו מתי וכיצד נכחדה העיר.
ראו גם[]
לקריאה נוספת[]
- גבריאל ברקאי ואלי שילר, אתרים ומקומות במפת מידבא, בתוך (ארץ ישראל במפת מידבא), אריאל - 116, 1996
- מאמר "Ancient City of Zoara - A Shiny Oasis in the Dead Sea Valley" באתר Zoara.[5]
הערות שוליים[]
- ↑ P., K. D. (1999). The Sanctuary of Agios Lot, the City of Zoara and the Zared River. In The Madaba Map Centenary 1897-1997 (pp. 225-227). Jerusalem
- ↑ Konstantinos, 1999
- ↑ ספר היישוב, I, 1939, עמ' 126
- ↑ ספר היישוב, II, 1939
- ↑ http://www.zoara.com/article/ancient-city-zoara-shiny-oasis-dead-sea-valley