קובץ:Waves of Devastation (2004 Asian Tsunami)
מערכת להתראה לצונאמי בישראל[]
רעידת אדמה בקרקעית הים עם תנועה אנכית
בדצמבר 2004 פקד הצונאמי הקשה והגדול בהיסטוריה את המדינות לחופי האוקיינוס ההודי והביא למותם של כרבע מיליון בני אדם. לאחר האסון, ראו כי לא רק באוקיאנוס ההודי יש צורך בהקמת מערכת התרעה מצונאמי כדוגמת זאת הקיימת שנים רבות באוקיאנוס השקט, אלא גם בים הקריבי, באזור צפון מזרח האטלנטי ובים התיכון (שנמצא כי עומד במקום שני בעולם מבחינת מספר אירועי הצונאמי שאירעו בהיסטוריה). הועדה הבין ממשלתית לאוקיאנוגרפיה (IOC) של ארגון אונסק"ו, החליטה על הקמת קבוצת תאום בין-ממשלתית (ICG) שתטפל בהקמתה של מערכת התראה מפני צונאמי באזור הצפון-מזרחי של האוקיינוס האטלנטי, הים התיכון והימים המקשרים (NEAMTWS – North Eastern Atlantic, the Mediterranean and Connected Seas). ישראל, כחברה ב-IOC, הצטרפה לפעילות קבוצת התאום הבין-ממשלתית עם הקמתה בנובמבר 2005 במאמצים לבנות מערכת התרעה לצונאמי בים התיכון. דב רוזן, מהמכון לְחֶקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), משמש מאז כראש משלחת ישראל וכאיש הקשר הרשמי של ישראל לגוף זה, המורכב מנציגי המדינות החברות ב-IOC/UNESCO השוכנות לחופי הים התיכון, ולחופי אירופה. באישור של הועד הישראלי לאונסק"ו צורף למשלחת כעבור שנתיים גם ד"ר עמוס סלמון מהמכון הגיאולוגי, והחל מנובמבר 2011 צורפה גם ד"ר טטיאנה מאירובה מהמכון הגאו-פיסי לישראל.
הוחלט כי כל ההתרעות יינתנו בהקשר של אירועים כלל ים-תיכוניים, כלומר אירועים הנובעים מרעידות אדמה בים או התפרצויות וולקניות ימיות בלבד. לא תועבר התרעה על אירועים מקומיים (כגון צונאמי מגלישות קרקע בעקבות רעידות אדמה ביבשה).
מאחר ולא כל רעידת אדמה חזקה יוצרת צונאמי, מערכת ההתרעה כוללת מערכת ניטור סיסמי ומערכת ניטור ואימות היווצרות גלי צונאמי בעיקר ע"י מעקב אחר שינויים בפני הים באמצעות תחנות ניטור מפלס הים. דב רוזן משמש כמרכז תכנית ניטור מפלס הים בים התיכון ובים השחור MedGLOSS [3].
גלי צונאמי יכולים להיווצר ממספר סיבות, ביניהן רעידות אדמה חזקות עם תזוזה אנכית בקרקעית הים (איור 1), גלישות קרקע מסיביות בתוך הים, התפרצויות וולקניות בים, ואף רעידות אדמה חזקות ביבשה. בים התיכון התרחשו כ-20 אירועי צונאמי באלפי השנים האחרונות, ומספר גלים אף פגעו בחופי ישראל.
- המקור
- [
מהויקיפדיה הכללית[]
אנימציה של התפשטות גלי הצונמי ברעידת האדמה בדרום אסיה בסוף 2004
איור המתאר היווצרות צונמי בעקבות רעידת אדמה.
מקרא: 1. העתק; 2. גאות; 3. התרוממות לוח; 4. מוקד רעידת אדמה; 5. שפל; 6. שקיעת לוח; 7. משרעת; 8. אורך גל; 9. חפיפת גלים ראשוניים; 10. הפחתת מהירות
סכמה של צונמי שמגיע אל החוף
צוּנַמי (tsunami, ביפנית]] גל בנמל, "צו"="נמל" ו"נמי"="גל", בעברית: נחשול רעש) היא תופעה של גלי ים ענקיים המתפרצים בעוצמה רבה אל חוף הים.
צונאמי בישראל[]
מחקר שנערך על ידי גיאולוגים מאוניברסיטת חיפה בחופי קיסריה העלה שקיים סיכוי סביר לפגיעה של גלי צונמי בחופי ישראל. המחקר חשף באמצעות קידוחים תת ימיים אינדיקציות לארבעה אירועי צונמי שפקדו את החוף בעבר: בשנת 1500 לפני הספירה, 100-200 לספירה, 500-600 לספירה ו-1100-1200 לספירה. [1]
צונאמי בישראל:חיפה תל אביב נהריה[]
צפריר רינת כתב בהארץ מיום 13 במרץ 2011 גל צונאמי בישראל עלול להציף חמישית משטח חיפה אשר עסק במחקר שנערך באחרונה בחן את את האפשרות לאסון דומה במזרח התיכון.
"גלי צונמי עשויים להכות בעוצמה גם בחופי ישראל, ועל פי מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטה העברית, הם עלולים על פי אחד התרחישים להציף כחמישית משטחה של העיר נהריה וחמישית משטחה של חיפה.
פרופ' דניאל פלזנשטיין וד"ר מיכל לייכטר, מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, בדקו תרחישים שונים של ההשפעות שיהיו על חופי ישראל במקרה של עליית מפלס מי הים (אירוע מתמשך על פני זמן) אך גם של תרחישי אירועים קיצוניים כמו צונאמי.
גלי צונאמי נוצרים בים, כולל בים התיכון, בעקבות רעידת אדמה, לאחר שתזוזת הלוחות הטקטוניים היוצרת את הרעש, גורמת לתזוזה עזה של מי הים. לעיתים הדבר יכול להתרחש לא רק במוקד קטן אלא לאורך קיולמטרים רבים של קו השבר, קו המגע בין הלוחות, שבו התחוללה הרעידה. אם אירוע הרעידה מתרחש בסמוך לפני הקרקע, השפעתו על יצירת הגלים תהיה רבה יותר
בנוסף ייתכן מצב שבו רעידת אדמה גורמת לגלישת חלק מהקרקע במדרון חוף הים, לכיוון עומק רב יותר. גם גלישה זו יוצרת גלים בעוצמה רבה. "במקרה של ישראל רבים מאירועי הצונאמי התרחשו כתוצאה מגלישת מדרון הים בעקבות רעידות אדמה באזור ים המלח", ציין אתמול ד"ר עמוס סלמון, חוקר במכון הגיאולוגי בירושלים.
החוקרים באוניברסיטה העברית בדקו תרחיש שבו יכה את ישראל גל צונאמי בגובה של שישה מטרים. "בדקנו תרחיש קיצוני ביותר, וברור שייתכנו גלים בגובה נמוך יותר. גם גל בגובה של ששה מטרים לא יכה בכל החופים אלא בחלקם", מציינת לייכטר.
על פי ניתוח זה, גל צונאמי יציף 22.3% משטח העיר נהריה שהם 2.2 קילומטרים רבועים ו-23.5% משטחה של חיפה, שהם 14 קילומטרים רבועים. בתל אביב יוצף שטח של כעשרה אחוזים משטחה של העיר. בכל המקרים מדובר בחדירת הגל בעיקר לאזורים נמוכים כמו שפכי נחלים. במקרה של חיפה מדובר בהצפת שטח נרחב ליד שפך הקישון, שיגרום לפגיעה במפעלים המייצרים חומרים מסוכנים. במקרה של תל-אביב יוצף אזור נרחב ליד הירקון שבו נמצאת גם תחנת הכח רדינג.
לפני שנה פרסם סלמון דו"ח מקיף על סיכוני גלי צונאמי בישראל. הוא ציין שעל פי המידע ההיסטורי התחוללו כנראה במהלך אלפיים השנים האחרונות כעשרה אירועים שאותם ניתן להגדיר כצונאמי. במאה הקודמת נרשם אירוע אחד כזה בשנת 1956 והוא תועד בנמל יפו בעקבות רעידת אדמה באזור הים האגאי.
צונאמי בתלמוד[]
במסכת בבא בתרא מספר רבה בר בר חנה מפי יורדי-ים על גלי ענק בגובה 300 פרסה (1200 ק"מ), ושהמרחק בין גל לגל הוא גם 300 פרסה ("בין גלא לגלא תלת מאה פרסי ורומא דגלא תלת מאה פרסי") (ע"ג, א').