פשחור בן אמר

א.וַיִּשְׁמַ֤ע פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־אִמֵּ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְהוּא־פָקִ֥יד נָגִ֖יד בְּבֵ֣ית ה' אֶֽת־יִרְמְיָ֔הוּ נִבָּ֖א אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃
ב. וַיַּכֶּ֣ה פַשְׁח֔וּר אֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא וַיִּתֵּ֨ן אֹת֜וֹ עַל־הַמַּהְפֶּ֗כֶת אֲשֶׁ֨ר בְּשַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית ה'׃
ג. וַֽיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיֹּצֵ֥א פַשְׁח֛וּר אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִן־הַמַּהְפָּ֑כֶת וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו יִרְמְיָ֗הוּ לֹ֤א פַשְׁחוּר֙ קָרָ֤א ה' שְׁמֶ֔ךָ כִּ֖י אִם־מָג֥וֹר מִסָּבִֽיב׃
ד. כִּ֣י כֹ֣ה אָמַ֣ר ה'הִנְנִי֩ נֹתֶנְךָ֨ לְמָג֜וֹר לְךָ֣ וּלְכׇל־אֹהֲבֶ֗יךָ וְנָ֥פְל֛וּ בְּחֶ֥רֶב אֹיְבֵיהֶ֖ם וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֑וֹת וְאֶת־כׇּל־יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד מֶלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְהִגְלָ֥ם בָּבֶ֖לָה וְהִכָּ֥ם בֶּחָֽרֶב׃
ה. וְנָתַתִּ֗י אֶת־כׇּל־חֹ֙סֶן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־כׇּל־יְגִיעָ֖הּ וְאֶת־כׇּל־יְקָרָ֑הּ וְאֵ֨ת כׇּל־אוֹצְר֜וֹת מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְזָזוּם֙ וּלְקָח֔וּם וֶהֱבִיא֖וּם בָּבֶֽלָה׃
ו.וְאַתָּ֣ה פַשְׁח֗וּר וְכֹל֙ יֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֔ךָ תֵּלְכ֖וּ בַּשֶּׁ֑בִי וּבָבֶ֣ל תָּב֗וֹא וְשָׁ֤ם תָּמוּת֙ וְשָׁ֣ם תִּקָּבֵ֔ר אַתָּה֙ וְכׇל־אֹֽהֲבֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נִבֵּ֥אתָ לָהֶ֖ם בַּשָּֽׁקֶר׃

פירוש רבי יצחק אברבנאל[]

(א) אז פשחור בן אמר הכהן שהיה פקיד ונגיד על כל הכהנים בבית השם, וכפי יונתן היה סגן הכהנים בשמעו את דברי ירמיהו,
(ב) הכה אותו ועוד נתן אותו על המהפכת אשר בשער בנימין שהוא היה בית האסורים, והרב רבי דוד קמחי כתב בשם אביו שהיה המהפכת כלי עשוי משני עצים ועשוי בעיניהם בית צואר שמכניסים שם ראשי האסורים בצער גדול והיה אותו כלי מהפכת עומד בשער בנימין העליון שבבית השם כי היה בית המקדש מקצתו בחלק יהודה ובמקצתו בחלק בנימין, והיה פשחור זה מנביאי השקר מנבא בשם השם והיה אומר שהקב"ה קרא שמו פשחור,
(ג) וממחרת אותו היום הוציא פשחור את ירמיהו מן המהפכת וירמיהו לא פחד ממנו אבל אמר לו בפרסום שהוא היה נביא שקר כי לא קרא השם את שמו פשחור כי אם מגור מסביב כאילו אמר אתה מנבא לבני יהודה בטחונות שקר הם אבל יהיה מגור ויראה ופחד לעצמו ולכל אוהביו, וכמו שיהיה להם מגור
(ד) כן תבוא עליהם הצרה שיפלו בחרב אויביהם ועיני פשחור תראינה כל זה ויבוש משקרות נבואותיו, ועל ערי יהודה אמר ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה ויכם בחרב רוצה לומר שמהם ילכו בגלות לבבל ומהם יהרוג בחרב בלכידת הערים,
(ה) ועל ירושלם בפרט אמר ונתתי את כל חוסן העיר הזאת שהם כלי המלחמה שהיו בידיהם ואת כל יגיעה רוצה לומר המעשה אומנים היגעים במלאכתם, ואת כל יקרה רוצה לומר העושר והכבוד אשר ביד הסוחרים, ואת כל אוצרות מלכי יהודה הכל אתן ביד אויביהם ובזזום והביאום בבלה,
(ו) ואתה פשחור וכל יושבי ביתך תלך בשבי אל בבל ושם תמות ותקבר בארץ טמאה עם כל אוהביך אשר נבאת להם בשקר ושמעו לקולך, ולפי שפשחור הכה את ירמיהו ונתן אותו על המהפכת לכן צעק ירמיהו חמס מתוך צערו באומרו