פרקי שמשון ניתנו על-ידי הרב יעקב זיסברג בכולל משכן בנימין ליד ישיבת קדומים בחשוון תשע"ה.
פרקי שמשון מהווים חלק חשוב בספר שופטים. מעשיו משתערים על פני פרקים אחדים. לפי מספר הפסוקים - שהוא המדד המקורי לאורך הכתוב - הוא שני רק ליפתח הגלעדי.
פרק י"ג עסק בהולדת שמשון. נבחין בהבדל בין התנהגות אשת מנוח לבין חנה. חנה מתפללת ואילו אשת מנוח, כמעט מגלה אדישות. הדבר מעדי יותר מכל על מצבו של עם ישראל. הוא תחת שעבוד פלישתים, אפילו שבט יהודה לא מעיז להרים ראש. נראה פסוקים אחדים
|
וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים, וַיַּחֲנוּ בִּיהוּדָה; וַיִּנָּטְשׁוּ, בַּלֶּחִי. י וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יְהוּדָה, לָמָה עֲלִיתֶם עָלֵינוּ; וַיֹּאמְרוּ, לֶאֱסוֹר אֶת-שִׁמְשׁוֹן עָלִינוּ, לַעֲשׂוֹת לוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ. יא וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִיהוּדָה, אֶל-סְעִיף סֶלַע עֵיטָם, וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי-מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים, וּמַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ; וַיֹּאמֶר לָהֶם--כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי, כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶם (ט"ו, ט' | 
|
אשת מנוח לעומת חנה
(מתוך מראי המקומות של הרב יעקב זיסברג)
תכונות שמשון
הרלב"ג כתב בפירושו על ספר שופטים, כי מטרת הנזירות של שמשון הייתה להתאימו לתפקידו העתידי. וכך הוא כתב
|
|
ולפי שהיה גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד שמשון לרדוף אחרי הנשים וללקות בהם, התחכם הש"י מלידה ומבטן ומהריון למנעו מזה, ולזה רצה שיהיה נזיר אלהים כי ההמנע משתיית יין מועיל מאד לזה הענין, כאמרם: כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין ולזאת הסיבה בעינה מנע אמו בעת היותה הרה ממנו, משתיית היין והשכר והזהיר אותה מאכילת כל טומאה להורות על קדושת הנער הילוד. כי זה ממה שיישירם להנהיגו בקדושה, ויהיה עוד זה סיבה לחנכו אל שיהיה פרוש מהבלי העולם מהתאוות הגופניות.
ולזאת הסיבה גם כן צוה שלא יעלה מורה על ראשו, להורות על קדושתו, כי זה כלו ממה שירחיק ממנו ההתגאל בענין המשגל לפי מה שאפשר. ועם שבזה הענין מבוא לענין הגבורה, רוצה לומר גדול השער, אלא שראוי שלא יעלם ממנו שהשם חדש בו גבורה נוספת מפני הנזירות, אשר לא יחייבה גדול השער לפי הטבע, וזה שכבר מצאנו שתכף שגולח סר כחו ממנו, ולא היה זה כן אם היתה הגבורה מתחייבת מגדול השער, כי הרושם שיש בגדול השער בגבורה הוא מצד עצרו האודים העשנים בגוף, שהיה מדרכם שיתהוה מהם השער, וזה כי השער כשהגיע אל תכליתו לא יגדל, ואז יעצרו האידים העשניים ההם תוך הגוף ותתגבר האדומה בגוף, ויתחדש מזה רוח גבורה, ומי שזה דרכו, לא תסור הגבורה בגלוח השער כי אם אחר זמן רב ומעט מעט. פרק י"ג פסוקים א'-ה' |
|
שמשון ויחסו לנשים
הרד"ק דן בנושא ההתנהגות שלו כלפי נשים, אשר הביא עליו בסופו של דבר את עונשו
|
|
יש לתמוה היאך מי שצוה עליו הבורא ית' להיות קדושתו מן הבטן איך נטמא בבנות הפלשתים?!
והנראה בזה כי הנשים אשר לקח בתמנה ובעזה ובנחל שורק גייר אותן והשיבן לדת ישראל, כי חלילה משופט ישראל ומושיעם להתחתן בפלשתים ועובר על לאו: דלא תתחתן בם, אשר חמור מאד ומביא את האדם לידי כפירה בבורא ית' ויתעלה, כמו שאמר: כי יסיר את בנך מאחרי ולא נמצא בכתוב שנענש על זה, ולא נאמר עליו שעשה רע בעיני ה' והיה הבורא יתעלה מצליחו בכל אשר יפנה. וכן אמר הכתוב: כי מה' היא, כלומר לקחתו אשה מבנות פלשתים מה' היתה ורצון האל ית' היה בזה, כי בודאי היה מגייר אותן ומשיבן אל דת ישראל ואף על פי כן סבה היתה מאת השם לקחת אשה מפלשתים להנקם בהם, כי נראה כי ישראל שבאותו הדור לא היו יראים השם כל כך שיושיעם תשועה שלימה מיד פלשתים, כי כל ימי שמשון היו מושלים פלשתים בישראל, כי מה שאמר הכתוב: ויתנם ה' ביד פלשתים ארבעים שנה - עשרים של שמשון בכללם, על כרחך לפי חשבון השנים ולא היו ישראל נלחמים בהם כי אם שמשון לבדו, ולפיכך לא היה לפלשתים טענה להלחם בישראל מפני שמשון, כי לא היה ברשותם והוא לבדו היה עושה הרעות בפלשתים ועם פלשתים היה שוכן בעוד שהיה מריע להם ומיראתם אותו גם כן, היו נמנעים מלהילחם בישראל, לפיכך כשבקשוהו פלשתים מבני יהודה כשהלך לסלע עיטם מסרוהו להם, וכן עדת דבורים בגוית האריה ודבש וכן היות אשת שמשון למרעהו, הכל סבה להנקם מפלשתים יתברך האל אשר לו נתכנו עלילות וסבות ומאתו הכל, אבל עונש נקירת עיניו, לפי שאמר: ותישר בעיני שמשון ואמר: אותה קח לי כי היא ישרה בעיני, ידמה כי חשק בה ליופיה וכן באחרות אשר חשק ולקח לתאותו אליהן, והנה הפסיד כוונתו הראשונה הטובה שהיתה רצון האל, כמו שכתוב: כי מה' היתה כי תואנה הוא מבקש מפלשתים, נראה כי בתחילה היתה כוונתו לטובה לבקש תואנה מפלשתים ואחר כך גברה עליו התאוה בראותו אותה וישרה בעיניו, והפסיד כוונתו האלהית בכוונתו הגופנית הבהמית אשר התערבה בה, ולפיכך נענש ונקרו פלשתים את עיניו מדה כנגד מדה. |
|
הדבש והאישה
גבורתו הראשונה של שמשון באה ליד ביטוי בידיו (לא לחי ולא שועלים). הוא עושה אותה בשקט, אפילו הוריו לא יודעים עליה:"וְלֹא הִגִּיד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה."
נישא לבת פלישתים וזה חלק מהמהלך שנועד להושיע את עם ישראל מבלי שיפגעו מפעולות הנקמה. ועל כל נאמר :"וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל-אָבִיו אוֹתָהּ קַח-לִי, כִּי-הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי. ד וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ, כִּי מֵיְהוָה הִיא--כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים;
רד"ק ביאר וכן אמר הכתוב: כי מה' היא, כלומר לקחתו אשה מבנות פלשתים מה' היתה ורצון האל ית' היה בזה, כי בודאי היה מגייר אותן ומשיבן אל דת ישראל ואף על פי כן סבה היתה מאת השם לקחת אשה מפלשתים להנקם בהם, כי נראה כי ישראל שבאותו הדור לא היו יראים השם כל כך שיושיעם תשועה שלימה מיד פלשתים, כי כל ימי שמשון היו מושלים פלשתים בישראל, כי מה שאמר הכתוב: ויתנם ה' ביד פלשתים ארבעים שנה - עשרים של שמשון בכללם, על כרחך לפי חשבון השנים ולא היו ישראל נלחמים בהם כי אם שמשון לבדו, ולפיכך לא היה לפלשתים טענה להלחם בישראל מפני שמשון, כי לא היה ברשותם והוא לבדו היה עושה הרעות בפלשתים ועם פלשתים היה שוכן בעוד שהיה מריע להם ומיראתם אותו גם כן, היו נמנעים מלהילחם בישראל, לפיכך כשבקשוהו פלשתים מבני יהודה כשהלך לסלע עיטם מסרוהו להם, וכן עדת דבורים בגוית האריה ודבש וכן היות אשת שמשון למרעהו, הכל סבה להנקם מפלשתים יתברך האל אשר לו נתכנו עלילות וסבות ומאתו הכל, אבל עונש נקירת עיניו, לפי שאמר: ותישר בעיני שמשון ואמר: אותה קח לי כי היא ישרה בעיני, ידמה כי חשק בה ליופיה וכן באחרות אשר חשק ולקח לתאותו אליהן, והנה הפסיד כוונתו הראשונה הטובה שהיתה רצון האל, כמו שכתוב: כי מה' היתה כי תואנה הוא מבקש מפלשתים, נראה כי בתחילה היתה כוונתו לטובה לבקש תואנה מפלשתים ואחר כך גברה עליו התאוה בראותו אותה וישרה בעיניו, והפסיד כוונתו האלהית בכוונתו הגופנית הבהמית אשר התערבה בה, ולפיכך נענש ונקרו פלשתים את עיניו מדה כנגד מדה.
לפי המפרשים היא התגיירה. ה רמבם בהלכות ביאה נאמר י [יד] אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל, או שלמה מלך ישראל שנקרא ידידיה, נשאו נשים נוכרייות, בגיותן--אלא סוד הדבר, כך הוא: שהמצוה הנכונה כשיבוא הגר או הגיורת להתגייר, בודקין אחריו--שמא בגלל ממון שייטול, או בשביל שררה שיזכה לה, או מפני הפחד, בא להיכנס לדת; ואם איש הוא, בודקין אחריו שמא עיניו נתן באישה יהודית, ואם אישה היא, שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל
לחידה שני חלקים: האחד, יפוענח "מהאוכל יצא מאכל" והשני לא ניתן לפתרון " ומעז יצא מתוק"
בגימטריה: דבש=אישה 306
שועלי שמשון
המקור
בפרק י"ד מתואר מעשיהו של שמשון: וַיְהִי מִיָּמִים בִּימֵי קְצִיר-חִטִּים, וַיִּפְקֹד שִׁמְשׁוֹן אֶת-אִשְׁתּוֹ בִּגְדִי עִזִּים, וַיֹּאמֶר, אָבֹאָה אֶל-אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה; וְלֹא-נְתָנוֹ אָבִיהָ, לָבוֹא. וַיֹּאמֶר אָבִיהָ, אָמֹר אָמַרְתִּי כִּי-שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ, וָאֶתְּנֶנָּה, לְמֵרֵעֶךָ; הֲלֹא אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה טוֹבָה מִמֶּנָּה, תְּהִי-נָא לְךָ תַּחְתֶּיהָ. וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן, נִקֵּיתִי הַפַּעַם מִפְּלִשְׁתִּים: כִּי-עֹשֶׂה אֲנִי עִמָּם, רָעָה. וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן, וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת שׁוּעָלִים; וַיִּקַּח לַפִּדִים, וַיֶּפֶן זָנָב אֶל-זָנָב, וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין-שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת, בַּתָּוֶךְ. וַיַּבְעֶר-אֵשׁ בַּלַּפִּידִים, וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים; וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד-קָמָה, וְעַד-כֶּרֶם זָיִת. וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים, מִי עָשָׂה זֹאת, וַיֹּאמְרוּ שִׁמְשׁוֹן חֲתַן הַתִּמְנִי, כִּי לָקַח אֶת-אִשְׁתּוֹ וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ; וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים, וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת-אָבִיהָ בָּאֵשׁ. וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן, אִם-תַּעֲשׂוּן כָּזֹאת: כִּי אִם-נִקַּמְתִּי בָכֶם, וְאַחַר אֶחְדָּל. וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל-יָרֵךְ, מַכָּה גְדוֹלָה; וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב, בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם.
לא כמו רות המואביה, היה נשארה קשורה לעמה, אף על פי שהתגיירה.
שיטת הלחימה
אתרי פעילות שמשון הגיבור - הקשה על החץ תציג לך את ההסבר על האתר
בפרק הראשון, בו הוצג לראשונה נאמר
|
|
וַתָּחֶל רוּחַ ה', לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל (י"ג, כ"ה |
|
בפרק הבא, צעדו הראשון הוא
|
|
וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן, תִּמְנָתָה; וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה, מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים (י"ד ,א' |
|
ובצעד הבא הוא כבר הגיע דרומה, לאחת מערי סרני הפלישתים היא אשקלון
|
|
וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה', וַיֵּרֶד אַשְׁקְלוֹן וַיַּךְ מֵהֶם שְׁלֹשִׁים אִישׁ וַיִּקַּח אֶת-חֲלִיצוֹתָם, וַיִּתֵּן הַחֲלִיפוֹת, לְמַגִּידֵי הַחִידָה (י"ד, י"ט) |
|
והתחנה האחרונה, היום נמסגד הגדול של עזה - לפי המשוער כאן היה ארמון פלישתים אשר הופל על-ידי שמשון.
שמשון מנשיאת שערי עזה עד להפלת מקדש דגון
הרב יעקב זיסברג: השיעור המסכם : שמשון מנשיאת שערי עזה עד להפלת מקדש דגון
הקשר בין שמשון לבין מלכות דוד: שסיעת הכפיר וציד האריה, ועזה, חברון והר הבית. חשיבות התפילה של שמשון בשני המקרים הקריטיים שמשון הגיבור שפט 20 שנה לאחר מותו !
הרב עדין שטיינזלץ כתב על שמשון הגיבור בספרו "דמויות מן במקרא" בהוצאת משרד הבטחון (עמודים 53-55) . הנביא, בשל מעלותיו האישיות ומשום בחירת ה' בו, נעשה כלי ביטוי של הדיבר האלוקי. במקרה של שמשון, הדבר בא לידי ביטוי במעשי הגבורה העל אנושית - ולא בדבריו כמו שאר הנביאים. ואכן כך גם נאמר ועוד
|
|
וַתָּחֶל רוּחַ ה', לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל (ספר שופטים, י"ג, כ"ה |
|
כאשר דרושה לו עצמה, הוא מתפלל וזוכה לתגובה: כך זה לאחר השימוש בלחי החמור ולקראת הפלת מקדש דגון.
|
|
כל סיפורו של שמשון מהווה איפוא מראשיתו ועד סופו גם הצדקה רבת עצמה על עקרון יסודי של המקרא והוא שהמקור של כל הכוחות החיוביים בעולם, מכל הסוגים ומכל הצורות, מצוי בכוח האלוקי האחד. |
|
שמשון - "החל להושיע את ישראל... אם היה משלים היה המשיח"
| רבינו צדוק הכהן מלובלין כתב"החל להושיע את ישראל... אם היה משלים היה המשיח כדאי לקרוא את המקור - כאן אביא ציטוטים אחדים על מנת לעורר עניין במאמר
אם היה המשיח היה גם משלים
ולכן אמר "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'".
|
| המקור ספרו "ישראל קדושים"
עמודים 17 והלאה ניתן לקריאה כאן |
תודה לגד הישראלי אשר היפנה את תשומת ליבי למקור
