פרקים בתולדות קריית שמונה 2: התגבשות "אצבע" הגליל

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":33.233754,"lon":35.577341,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":33.233754,"lon":35.577341,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":33.233754,"lon":35.577341,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":12,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":33.233754,"lon":35.577341,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

החץ על תל חי - מרכז "אצבע הגליל"

הפרק הקודם: : א. יצירת ה"משולש" היהודי

ההתיישבות היהודית בגליל החלה לקבל תנופה, לאחר שנקבע בשנת 1926 כי האזור המכונה אצבע הגליל יכלל במסגרת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. באותה עת היו באזור שלושה ישובים : מטולה, כפר גלעדי ותל חי וכמעט ריק מתושבים . מלחמת העצמאות הביאה לנטישה כל האוכלוסייה הערבית. הכפר הערבי הגדול באזור היה חלסה.הוא שכן בצומת הדרכים לישובים היהודיים באזור. בכפר הכפר הוקמה בשנת 1949 קריית שמונה. האזור מכונה היום בחלוקה המינהלית של מדינת ישראל בשם עמק החולה: שטחו 232 קמ"ר - אחוז אחד משטח המדינה. תושביו היו בסוף 2008 - 35,700 נפש, המתגוררים ב-23 ישובים, מהם גרו בעיר קריית שמונה - 22.186 נפש - 99% יהודים.

גדעון ביגר במאמרו :אצבע הגליל - תיחומים גיאוגרפיים-פוליטיים בקובץ : אצבע הגליל 1900-1967 הוסיף פרטים על הרקע להקמת "אצבע הגליל".

הסכם סייקס-פיקו

התפתחות גבולה הצפוני של ארץ ישראל המנדטורית 1916 - 1924. הסכם סייקס-פיקו הותיר את הארץ ללא אצבע הגליל וחלק ניכר מהגליל התחתון. המושבות המבודדות בצפון - מטולה, כפר גלעדי ותל חי, נותרו מספר שנים בשטח הפקר, עד לסימונו הסופי של הגבול, בתוואי המוכר כיום, בשנת 1924

האזור היה אמור להיות שטח צרפתי, לפי הסכם סייקס-פיקו שנחתם בין צרפת ובין בריטניה ב-16 במאי 1916. מטרת ההסכם הייתה לקבוע את אזורי השליטה של שתי המעצמות בתחומי של האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון לתקופה שלאחר סיום מלחמת העולם הראשונה.

הסכם סייקס-פיקו משנת 1916, שנחתם בין הדיפלומטים מארק סייקס הבריטי ושארל פרנסואה ז'ורז'-פיקו הצרפתי, קבע את גבולו הצפוני של שטח ההשפעה הבריטי בארץ ישראל, בקו העובר מעט צפונית לעכו באזור אכזיב ויורד דרומה עד לים כנרת, באזור טבחה. בריטניה ראתה אינטרס חיוני בשמירת מפרץ חיפה על מנת לדאוג להעברה תקינה של הנפט מעירק. צרפת רצתה לשמור לעצמה רצועת חוף ארוכה ככל האפשר. הקו שסומן היווה את נקודת האיזון בין שני אינטרסים אלו.

מצודות אוסישקין

ערך מורחב : מצודות אוסישקין

במרד הערבי הגדול שהיה מרד מאורגן שהחל בשנת 1936 ונמשך עד לשנת 1939 וכונה מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט הוחלט להגביר את ההתיישבות היהודית ב"אצבע הגליל" וכך החל משנת 1939 הוקמו קרוב לגבול הצפון ארבע ישובים: קיבוץ דפנה, קיבוץ דן המושב הדתי נחלים (הפועל המזרחי), - היום מזרחה לפתח תקווה, המושב שאר ישוב והמושב בית הלל. היה זה בתקופה בה נאסר לפי הספר הלבן להקים ישובים חדשים.

בטרם הקמת ה"מצודות" היה זה חבל ארץ נידח ומוזנח, עם ישוב דליל: מכפר גלעדי בצפון עד איילת השחר בדרום. הבשורה על רכישת הקרקעות מ"שליט החולה" - קאמיל איסן יוסף מחלסה, הפיחה תקווה לפיתוח האזור. הסתבר כי חבל ארץ זה החולש על מקורות הירדן נעדר התיישבות יהודית. ראשית עלו "התאומים": הישובים דן ודפנה. ההכנות נעשו בכפר גלעדי תוך מגמה שהשלטון הבריטי והערבים - אלפי בדואים משבט חחוארנה, פושעים מועדים שברחו מהארצות השכנות - לא יחושו בתכונה. ברחבי ארץ ישראל עוררה העללינ גל של התרגשות: עולים ל"ארץ חדשה": ארץ נחלי מים ומקורות הירדן - מקום ששליחי שבט דן דיווחו עליו: "... וְהִנֵּה טוֹבָה מְאֹד; וְאַתֶּם מַחְשִׁים--אַל-תֵּעָצְלוּ, לָלֶכֶת לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ. כְּבֹאֲכֶם תָּבֹאוּ אֶל-עַם בֹּטֵחַ, וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם--כִּי-נְתָנָהּ אֱלֹהִים, בְּיֶדְכֶם: מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מַחְסוֹר, כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. (ספר שופטים י"ח, ז'-י')

כתבה מעיתון דבר מאת דוד שליו ביום 2 ביוני 1964 "במלאות חצי יובל להתיישבות":ה"תאומים" שבצפון הארץ

דעת המקומיים על התיחום

גדעון ביגר הביא במאמרו את יחסם של אנשי המקום על קביעת ההשתייכות הגאוגרפית של האזור.

• האמיר מחמוד אל-פעןר, אשר שרידי ארמונו נמצאים בלובי של בית המרגוע בקיבוץ הגושרים, שלט על האזור הדרוזי צפונית מקוניטרה. הוא בקש להיות תחת שלטון צרפתי, דהיינו בסוריה, על מנת לשמור על הקשר עם הר-הדרוזים. הצרפתים קבלו את השליטה על תחומי השבט ובתמורה העבירו לבריטים את השליטה על ים כנרת וחמת גדר.
• נעשה מאמץ כי השדות ובתי המתיישבים יהיו באותו צד של הגבול. מגמה זו לא עזרה חמטולה, אשר שטחיה בעמק עיון הועברו ללבנון. כאשא לא הצלחו לעשות כן, המדינות חילקו בינהם את המיסים, למשל תושבי הכפר הערבי מנרה שילמו את מחצית המס ללבנון ומחציתו לממשלת המנדט בארץ ישראל.
• הבריטים היו מוכנים לוותר על "אצבע הגליל" תמורת קבלת בקעת נהר הירמוך, שיבטיח להם שליטה על קווי התחבורה לעירק. אך פה דווקא משרד החוץ הבריטי התנגד שכן הוא יעד את עמק החולה למדינה היהודית - בה הייתה כוונה ליישב כ-30 עד 40 אלף יהודים.
• השימוש במי הירמוך וים הכנרת לצורך הקמת חתנת החשמל בנהרים אף הוא קבע את מתווה הגבול.

לתושבי המקום לא היה משנה דבר וכך תושבי מטולה בחרו בשנת 1922 לפרלמנט הלבנוני בבירות.

הנושא בה לסיומו כאשר ביום 10 במארץ 1923 נקבע סופית קו הגבול ואצבע הגליל הפכה לעובדה.

תרומת אצבע הגליל

דר' אלחנן אורן, היסטוריון צבאית, במאמרו :ההתיישבות ב"אצבע הגליל" 1936-1947, בקובץ המאמרים אצבע הגליל 1900-1967 בהוצאת יד יצחק בן צבי מנסה לסכם את חשיבות ההתיישבות באזור.

"אצבע הגליל" הייתה אזור היעד של ההתיישבות מפרוץ המרד הערבי הגדול בשנים תרצ"ו - תרצ"ט עד לפרוץ מלחמת העצמאות. רכישת הקרקעות בשטח זה הגיע בשנת 1947 ל-190 אלף דונם, מזה: 41 אלף מזיכיון עמק החולה ו-70 אלף אדמות פרטיות - רובן אדמות פיק"א שנרכשו לפני 1936. באותו אזור הוקמו 21 ישובים מתוך 44 שהוקמו בגליל כולו. התוצאה הייתה שעמק החולה היה לאזור החקלאי המעובד והמאוכלס ביותר בארץ כולה.

המאמץ שנעשה ליישוב האזור הביא לכך כי בתוכנית החלוקה האזור צורף למדינה היהודית. ותפקידו נקבע - עד עצם היום הזה - "לעמוד כגוש איתן הגבול". הביטיו "יתד הגליל" שטבע יוסף וייץ, מאבות ההתיישבות, הביא לכך שממנו יצאה ה"אצבע" אשר חברה עם צפת וכל הגליל העליון המזרלי היה לחלק ממדינת היהודים.

תמונות ראשונות

המקור: הויקיפדיה העברית

מטולה - 1896

תל חי - החצר המשוחזרת 1905

כפר גלעדי 1906

הפרק הבא

• ג. תל חי וקריית שמונה