תל עתיק מתחת לפרעת'ה - נראה בדרך לקדומים
פרעתון המקראית מזוהת לפי רוב הדעות עם מקומו של הכפר הערבי פרע'תה
הזיהוי המקורי[]
המקור: גרשון גליל, פרעתון, תמנתה ומערך ביצורי בכחידס - ושא המאמר: זיהוי מיקומה של פרעתון ותמנתה - . מתוך "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, ניסן תשנ"ב, אפריל 1992, . חוברת מספר 63 הוצאת יד בן צבי, ירושלים.
פרעתון נזכרת במקרא ובמקורות בתר-מקראיים מספר פעמים. בספר שופטים נאמר, 'פרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי' והיא מקום מושבו וקבורתו של השופט הלל בן עבדון 'הפרעתוני', וברשימת גיבורי דויד בשמואל ב נזכר בניה 'הפרעתוני', אשר על-פי רשימת ראשי המחלקות לדוד היה מבני אפרים
במקורות בתר-מקראיים נמנית העיר (ראה כינוי העיר ביוונית בקתדרה, 63 , עמ' 22 ) עם הערים שביצר .{ בכחידס 'ביהודה' לאחר מותו של יהודה המקבי בקרב אלעשה בשנת 160 לפנה"ס
הזיקה בין פרעתון בארץ אפרים לפרעתון ביהודה נדונה במחקר בהרחבה. לדעת רבים שתי הערים אינן אלא אחת. רובם מזהים אותה בפרעתה, כעשרה קילומטרים דרומית לשומרון , ואילו זאב ספראי הציע לקבוע את מקומה בכפר פרח'ה, כעשרים קילומטר דרומית-מערבית לשכם.
נחלת אפרים או נחלת מנשה[]
המונח "ארץ אפרים", שנזכר במקרא פעם אחת בלבד והוא מכוון לנחלת שבט אפרים. הגבול בין נחלת אפרים לנחלת מנשה עבר לאורך נחל-קנה , ועל כן לא ניתן, לכאורה, לזהות את פרעתון עם פרעתה, שכן אתר זה שוכן מצפון לנחל. כנגד טענה זו העלתה האפשרות שהמונח 'ארץ אפרים' חל בתקופת ההתנחלות גם על חבלים מצפון לנחל-קנה.
המקרא ציין במפורש את 'הערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת מנשה', כתוב המעיד שנחלת אפרים המורחבת כללה חבלים שהיו חלק מנחלת שבט מנשה . כמו כן מעידים חרסי שומרון שמצפון לנחל-קנה, באזור הכפר אמתין (=אלמתן), הסמוך לפרעתה, ישבה במאות התשיעית-השמינית לפנה"ס משפחת אביעזר, שנמנתה, כידוע, עם שבט מנשה.
הוא מסכם כי:"העדויות המקראיות והחיצוניות מלמדות אפוא שאזור פרעתה לא נכלל בנחלה הגרעינית של אפרים ואף לא בנחלה המורחבת, ועל כן אין לבקש בפרעתה את פרעתון"
אם כן איפוא פרעתון[]
המאמר ממשיך בניתוח ומסכם:"פרעתון היא, לדעתי, ח'רבת אל-פרעה, השוכנת כארבעה וחצי קילומטרים צפונית. האתר, ששימר יפה את השם הקדום, צפונית-מערבית לאדורים שוכן על שלוחה מעל ואדי אל-פרעה ועין אל-פרעה. הוא מוגן היטב ממזרח, מצפון וממערב על-ידי מדרונות תלולים, ומדרום על-ידי המעלה התלול. האתר ממוקם בפינה הדרומית-המערבית של יהודה באותה עת, והיה מיושב בתקופת הברזל ובתקופה .{ הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית לפי הצעה זו, בכחידס ביצר שלוש ערים שהיו סמוכות לגבולה הדרומי של יהודה: מנתה, שחלשה על דרך האורך המזרחית הסמוכה לספר המדבר, בית-צור, שעל הדרך הראשית העולה לירושלים לאורך גב ההר, ופרעתון, ששכנה בסמוך לדרך האורך המערבית היום "כביש 38", בדומה לביצורן של ארבע הערים בצפונה של יהודה, אשר היו סמוכות לדרכים הראשיות שעלו לירושלים.
פרע'תה (היום)[]
(מהויקיפדיה העברית)
פרע'תה (מערבית: فرعتا) הוא כפר פלסטיני בשומרון, באזור קדומים. הכפר שוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לקלקיליה, ושייך לנפת קלקיליה. בכפר חיים כ-650 תושבים, כולם בני ארבע משפחות מהכפר השכן, אימאתין.
פרע'תה מזוהה עם פרעתון המקראית, עיר הולדתו של השופט עבדון בן הלל (שופטים י"ב, יג), שבה גם נפטר. ליד הכפר שוכן קבר המזוהה עם קברו ושל בניהו, מגיבורי דוד (שמואל ב' כ"ג, ל).
בכפר בוצע סקר ארכאולוגי ונחשפו בו הממצאים הבאים: קירות עתיקים ובורות. היישוב התקיים בחמש תקופות:תקופת הברזל השנייה, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית, התקופה הערבית והתקופה העות'מאנית
המקור:The West Bank and East Jerusalem Searchable Map