ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית גירסת 3 במרץ 2008
פרושים מאנשי היישוב הישן היו קבוצות של עולים מתלמידי הגר"א אשר הגיעו לארץ ישראל, בשלוש קבוצות, החל משנת תקס"ח 1808. בראש הקבוצה היה הרב ישראל משקלוב. יחד עימו עלו רבי מנחם מנדל משקלוב, רבי סעדיה משקלוב, רבי הלל ריבלין משקלוב, אברהם שלמה זלמן צורף ור' אריה נאמן הכולל. מקורו של שמם "פרושים" בא מהתנגדותם לחסידות, שמהם באו גלי העלייה הקודמים לארץ.
הם אלו ארצה באותה תקופה, מאחר ולדעתם הייתה זאת תקופת עקבתא דמשיחא, דהיינו "בעקבות המשיח" - קרובים לגאולה. הם סברו שיש לעשות פעולות המקרבות את הגאולה: לעלות לארץ, להתיישב בה, לקיים את המצוות התלויות בה ולבנות את ביתם בירושלים.
הקבוצה הראשונה הייתה של 150 נפש והיא עלתה לארץ ישראל בשנת 1808. היה זה לאחר מסע רווי תלאות. בארץ הגיע הקבוצה לטבריה, שם היה ציבור האשכנזי בצפון הארץ שקיבל תרומות מיהודי וילנא ויהודי ליטא - אשר מביניהם היו מתומכי הפרושים. רבי מנחם מנדל משקלוב, ממנהיגי העולים, לא מצא את מקומו בטבריה ובשנת 1810 עלה לצפת, שם מצא שפה משותפת עם רבני הספרדים.
קבוצת העולים אשר הגיע לארץ בשנת 1816 התיישבה בירושלים וחידשה את היישוב האשכנזי בעיר. בירושלים סבלה העדה מרדיפות מצד השלטונות וממגפות. לאחר רעידת האדמה בצפת בשנת 1837 הגיעו הפרושים מהגליל לירושלים.
מקהילת הפרושים בירושלים יצאו ראשוני בוני השכונות מחוץ לחומות וכן הבונים של מוצא ופתח תקווה. הנהגת הפרושים במחצית השנייה של המאה ה-19 כללה את רבה של עדת האשכנזים בירושלים שמואל סלנט ואת ור' יוסף ריבלין.
קישורים חיצוניים[]
- ממנהגי יהדות אשכנז (פרושים) בארץ ישראל, דעת- אתר לימודי יהדות ורוח
- איציק שוויקי, סיפורה של שכונת נחלת שבעה - אתר 02 ירושלים ברשת: שבעת המייסדים של "נחלת שבעה" היו צעירים אשכנזים, מעדת ה"פרושים".