הועתק מהויקיפדיה העברית
פעולת סמוע (מבצע מגרסה) היא פעולת תגמול שערך צה"ל ב-13 בנובמבר 1966 בסיוע כוחות אוויריים. זו היתה הפעולה הגדולה ביותר מסוגה מאז מבצע קדש, והראשונה שבוצעה לאור היום. הפעולה בוצעה בעקבות סדרת פעולות חבלה שנעשו נגד מטרות ישראליות, אך המניע הישיר היה מותם של שלושה חיילי צה"ל בדרום הר חברון, כאשר רכבם עלה על מוקש יומיים קודם לכן. בפעולה פשט צה"ל על הכפר א-סמוע שמדרום לחברון, פוצץ עשרות בתים והרג 26 ירדנים. ישראלי אחד נהרג במבצע - מפקד גדוד 202 של חטיבת הצנחנים, סא"ל יואב שחם.
במקביל לפעולה הקרקעית נערך קרב אוויר בין כשמונה מטוסי הוקר האנטר של חיל האוויר הירדני לבין שני מטוסי מיראז' ושני מטוסי אוראגן (מטייסת הצרעה) של חיל האוויר הישראלי. במהלך קרב האוויר הפיל רן פקר את אחד ממטוסי ההאנטר. טייסו של המטוס הירדני נטש את המטוס, אך נהרג כאשר כיסא המפלט התנגש בדופן הוואדי. טייס המטוס היה מואפק סאלטי, מפקד טייסת ההאנטרים. לחיל האוויר הישראלי היה פצוע אחד, סרן יוחנן רוזר, שאיבד את אחת מעיניו כתוצאה מפגיעה במטוס האוראגן שלו. זו היתה המשימה המבצעית הראשונה בה השתתף.[1]
הפעולה היוותה נקודת מפנה ביחסו של המלך חוסיין לישראל, שסבר כי הצביעה על כוונה למוטט את משטרו או לכבוש את הגדה המערבית, והשפיעה, ככל הנראה, על הצטרפותו למלחמת ששת הימים.[2] הרמטכ"ל, יצחק רבין, החליט על פעולת סמוע, שהייתה הגדולה ביותר מסוגה, על מנת להרתיע את המחבלים הסוריים שחדרו לישראל מירדן באופן קבוע (ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, אמר על כך לאחר הפעולה: "אנו מקווים כי הלקח יובן ע"י שלטונות דמשק, וכי אלה שבידיהם ההשפעה ייעצו לממשלת דמשק לשמור על השקט בגבולות"[3]).
רבין התייחס בחומרה לאיום לוחמת הגרילה, שבו מצאה סוריה מפלט לרצונה לתקוף את ישראל מבלי להיכנס למלחמה כוללת. מאוחר יותר העריכו דוד בן גוריון ומשה דיין באוזני רבין שפעולה זו היתה הזרז העיקרי לפרוץ מלחמת ששת הימים. הפעולה הפתיעה את ירדן, וגרמה להתקוממות עממית נגד המלך חוסיין, שנאלץ לדכאה בעזרת טנקים. גם ארצות הברית הביעה מורת רוח מן הפעולה. אחת הסיבות להפתעה היא העובדה שהאשמה בחדירות המחבלים היא סוריה, שנתמכה על ידי ברית המועצות. הפעולה אף חשפה את נאצר בפני העולם הערבי כמי שמחויב מילולית להשמדת ישראל, אך אינו עושה דבר, לעומת סוריה התומכת במחבלי אש"ף ומפגיזה חקלאים ישראלים לאורך גבול ישראל-סוריה. בעקבות זאת פנה רבין לסוריה, ולאחר אחת מהפגזות אלה, תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי מטוסים סוריים והפילו אחדים מהם מעל דמשק.[4]
קישורים חיצוניים[]
- שמשון עופרבעמדת תצפית מול אזור הפעולה1966/11/14|00100|14.11.1966| , דבר 1966/11/14
- זכי שלום, אבן מחכה לאשכול הארץ 15/05/2007
הערות שוליים[]
- ↑ חגי גלבוע, אחרון גיבורי הפעולה בטאון חיל-האוויר
- ↑ חגי ארליך,מיכאל אפל,יוסף נבו, המזרח התיכון בימינו, האוניברסיטה הפתוחה, 2009-2003 עמ' 123
- ↑ לוי אשכול: אנו מקווים כי הלקח יובן על ידי שלטונות דמשק דבר 14.11.1966
- ↑ שלמה אהרונסון תורת הביטחון של הרמטכ"ל יצחק רבין והדרך למלחמת ששת-הימים הארץ 31 באוקטובר 2005