Family Wiki
Advertisement

דוכן תרופות בבית מרקחת - המקור:הויקיפדיה העברית

הרב שמואל אליהו בעלון מעייני הישועה לשבת פרשת ויקהל פקודי תשע"ב מפרט את ההלכות הכרוכות בשימוש בתרופות בפסח. וכך הוא מסכם את הנושא:

במקום סכנה או ספק סכנה – כל תרופה מותרת.
זריקות, משחות זריקות, משחות לעור, פתילות, משאפים , חוקן , מדבקות לעור, טיפות עיניים או אוזניים, סוגי יוד.
תרופות בלי טעם.
סירופים ותרופות עם טעם.
תרופות הומיאופתיות.
תרופות עם קטניות.
ויטמינים.

כשאין תרופה כשרה, חולה שיש בו סכנה יכול לקחת תרופת חמץ על-פי רופא
בחולה שיש בו סכנה הכול מותר חוץ מעבודה זרה – כלל ראשון בכל הלכות תרופות הוא לזכור שמדובר רק בחולה שאין בו סכנה כלל. חולה שיש בו סכנה או חשש סכנה יכול לאכול חמץ ממש אם בזה תלויה בריאותו. כך מובא ב"שולחן ערוך" (יורה דעה הלכות ע"ז סימן קנה), שרק בעבודה זרה יש בעיה להתרפא, אבל "בשאר איסורים מתרפאים במקום סכנה – אפילו דרך הנאתן".

רק על-פי רופא, ורק אם אין תרופה כשרה – על זה העיר הרמ"א, שכל מה שאמרנו שמותר זה רק כאשר יש רופא שאומר כי זאת התרופה שהחולה הזה זקוק לה, או שזה דבר ידוע גם לאנשים שאינם רופאים שזו התרופה לחולי זה. עוד אמר הרמ"א שם: "ואין מתירין שום דבר איסור לחולה, אם יוכל לעשות הרפואה בהיתר כמו באיסור, אע"פ שצריך לשהות קצת קודם שימצא ההיתר, מאחר שאין סכנה בדבר" (בשם בית יוסף ותשובת הרשב"א סוף סימן קצ"ד ח"ג סי' רי"ד).

Advertisement