ד"ר עמית דגן במוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן
לכבוד יום המוזיאונים שחל היום (12.5.2020), המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן העלו לראשונה את הפרק ה-1 מתוך הסדרה: "עולמם של הפלשתים". בהנחיית: ד"ר עמית דגן הסרטון באדיבות המוזיאון
ארץ הפלשתים מסומנת בצהוב, למטה משמאל
העם הפלישתי התגורר בדרום חבל ארץ שפלת החוף של ארץ ישראל, החל מסוף האלף השני לפנה"ס. על שמם נקראה ארץ ישראל בשם פלשתינה. מוצאם של הפלשתים לא ברור, יש השערה שהם מאיי יוון.
חמש ערי הפלשתים הראשיות היו: עזה, אשקלון, אשדוד, עקרון וגת. לפי התנ"ך הערים אלה נשלטו על ידי חמשת סרני הפלשתים.
הייתה למעשה מלחמה מתמדת בינם לבין עם ישראל, עד אשר היכו את שאול המלך בהר הגלבוע.
דוד המלך הביס אותם ומאז נעלמו ממפת ההיסטוריה.
על אימוץ המונח "פלשתינה"[]
אדריאנוס קיסר (117-138) החזיר את שמם להיסטוריה, לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא, כאשר שינה את שמו של אזור דרום ארץ ישראל מפרובינקיית יהודה לפרובינקיה סוריה פלשתינה.
בויקיפדיה העברית נכתב: "השלטון הרומי מחק את ה"פרובינקיה" "יהודה" (Iudaea) והקים במקומה את הפרובינקיה "סוריה פלשתינה" (Syria Palestinae). שינוי שמה של הארץ לשמו של העם פלשתי שנכחד זה מכבר, נעשה במטרה לנתק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל[1][2]. אף על פי ששינויי שמות מסוג זה התרחשו גם במקומות אחרים, מעולם לפני או אחרי המרד לא נמחק שמה של אומה כתוצאה ממרידה[3]. נתן שור מעיר כי לגזירה זו השפעה מרחיקת לכת עד ימינו, כאשר התנועות הערביות הפלסטיניות מתבססות עליה[4].
מוצאם של הפלשתים[]
בספר בראשית הפלשתים נמנים בין בני מצרים לאמר: "וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת-לוּדִים וְאֶת-עֲנָמִים, וְאֶת-לְהָבִים--וְאֶת-נַפְתֻּחִים. יד וְאֶת-פַּתְרֻסִים וְאֶת-כַּסְלֻחִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים--וְאֶת-כַּפְתֹּרִים (י', י"ג-י"ד). עמוס הנביא מיחס את מוצאם לכפתור, לאמר:" הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה: הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל, הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר, וַאֲרָם מִקִּיר (ט',ז').
ירמיהו הנביא בפרק מ"ז מנבא את חיסולו של העם: "אֲשֶׁר הָיָה דְבַר-ה' אֶל-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, אֶל-פְּלִשְׁתִּים, בְּטֶרֶם יַכֶּה פַרְעֹה, אֶת-עַזָּה. כֹּה אָמַר ה', הִנֵּה-מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף, וְיִשְׁטְפוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ, עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ; וְזָעֲקוּ, הָאָדָם, וְהֵילִל, כֹּל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. מִקּוֹל, שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו, מֵרַעַשׁ לְרִכְבּוֹ, הֲמוֹן גַּלְגִּלָּיו--לֹא-הִפְנוּ אָבוֹת אֶל-בָּנִים, מֵרִפְיוֹן יָדָיִם. עַל-הַיּוֹם, הַבָּא לִשְׁדוֹד אֶת-כָּל-פְּלִשְׁתִּים, לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידוֹן, כֹּל שָׂרִיד עֹזֵר: כִּי-שֹׁדֵד יְהוָה אֶת-פְּלִשְׁתִּים, שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר. בָּאָה קָרְחָה אֶל-עַזָּה, נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן שְׁאֵרִית עִמְקָם; עַד-מָתַי, תִּתְגּוֹדָדִי. ו הוֹי, חֶרֶב לַה', עַד-אָנָה, לֹא תִשְׁקֹטִי; הֵאָסְפִי, אֶל-תַּעְרֵךְ--הֵרָגְעִי, וָדֹמִּי. אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי, וַה' צִוָּה-לָהּ: אֶל-אַשְׁקְלוֹן וְאֶל-חוֹף הַיָּם, שָׁם יְעָדָהּ.
האי כפתור יכול להיות מזוהה עם האי כרתים או עם האי קפריסין.
הפלישתים כלולים בהגדרה של "גויי הים", העמים אשר פלשו לחופי מצרים וארץ ישראל בתחילת המאה ה-13 לפנה"ס. לפי מימצאים מצרים הם נהדפו ממצרים צפונה והתיישבו בשפלת החוף של ארץ ישראל.
פרופ' אדם זרטל הבחין בין הפלישתים שהגיעו לדרום ארץ ישראל לבין פולשים אחרים מגויי הים שהגיעו לצפון ארץ ישראל וסוריה. ראו על כך את הערך האם גויי הים הגיעו לארץ ישראל מסרדיניה ?
האנציקלופדיה של Ynet מצביעה על אפשרות אחרת וכותבת:"השמות גלית ואכיש רומזים שאפשר לשייך את הפלשתים לאוכלוסייה הקדם-יוונית של אסיה הקטנה. סברה זו מתחזקת מן העובדה שהפלשתים החזיקו במשך זמן רב במונופול על יצירת כלי ברזל, אומנות שהיתה ידועה באנטוליה דורות רבים לפני שנפוצה בשאר המזרח התיכון."
עקרון - עיר פלישתית[]
ראו ערך מורחב: רבדים - "הרחוב הפלישתי"
רחוב פלישתי משוחזר מעקרון העתיקה - היום בקיבוץ רבדים
שרידים של העיר פלישתית עקרון נמצאו ליד קיבוץ רבדים. עקרון הייתה העיר הצפונית מבין חמשת ערי הפלשתים ומקום מושבו של אחד מסרני הפלשתים. מיקומה של העיר המקראית זוהה בחפירות ארכאולוגיות באתר תל-מקנה ליד הקיבוץ.
בחפירות נמצאה כתובת עקרון, אשר מןקדשת לאלוהות פלשתית ונכתבה בעקבות בניית מקדש חדש בעיר, ע"י אכיש בן פדי שר העיר עקרון.
בכניסה לקיבוץ היה מוזיאון קטן אשר הציג את הממצאים העיקריים מן החפירות. תכולת המוזיאון אינה יותר בקיבוץ. בקיבוץ נותר אתר משוחזר של היישוב הפלישתי ובו עתיקות אשר הושאלו על ידי רשות העתיקות.
ייצוג בתרבות המערב[]
פיליסטיניזם הוא מונח בתחומי הידע של הפילוסופיה והאסתטיקה המתאר עמדה חברתית המצדדת באנטי-אינטלקטואליזם, מעריכה בחסר ומתעבת אומנות, יופי, רוחניות ואינטלקט.
הפלשתים זכו למעמד שלילי בתודעה ההיסטורית של המערב - היו המקור לשמות הגנאי והבוז "פיליסטין" ו"פיליסטר", המכוונים בדרך כלל לתיאור בורגנים שמרנים צרי אופקים, בורים וחומרניים, אויבי התרבות, שמות גנאי שנפוצו מן המאה ה-17 ואילך"[5] בפי דוברי התנועה הרומנטית בגרמניה ומאוחר יותר באנגליה, משום שנודעו כבעלי תרבות חומרית גבוהה מבלי שפיתחו כתב משל עצמם ולא נשמר דבר מתרבותם הכתובה, אם הייתה כזו.
ייצוג נוסף בתרבות המערב לישות הפלשתית הוא שמה של הטריטוריה הפלשתית - "פלשתינה" המיוחס לשטחה של ארץ ישראל ממערב לירדן וממזרח לו ששב לשימוש בלשונות האירופיות בעת החדשה[6].
קישורים חיצוניים[]
- על תל מקנה (תל אל-מוקנע) - אתר עידן התנ"ך
- Revadim Archeological finds from Ekron - אתר webshots ובו תמונות מהאתר המשוחזר בקיבוץ רבדים
הערות שוליים[]
- ↑ היסטוריה של פלשתינה באתר אוניברסיטת דקוטה הדרומית
- ↑ Pillars of Smoke and Fire - The Holy Land in History and Thought מאת משה שרון.
- ↑ W. Eck, ' The Bar Kokhba Revolt: The Roman Point of View', pp. 88-89
- ↑ נתן שור, "תולדות ארץ ישראל" בהוצאות דביר, עמ' 145
- ↑ יעקב שביט, מה תורמת הגניזה מיבנה לידע על מוצאם של הפלשתים, באתר הארץ, 21 בינואר 2007
- ↑ יש להזין הערת שוליים בתבנית