פלישתים

ארץ הפלשתים מסומנת בצהוב, למטה משמאל

העם הפלישתי התגורר בדרום חבל שפלת החוף של ארץ ישראל, החל מסוף האלף השני לפנה"ס. על שמם נקראה ארץ ישראל בשם פלשתינה. מוצאם של הפלשתים לא ברור, יש השערה שהם מאיי יוון, אך יש המרחיקים לכת, כמו אדם זרטל כי מוצאם מסרדיניה שבאיטליה.

חמש ערי הפלשתים הראשיות היו: עזה, אשקלון, אשדוד, עקרון וגת. לפי התנ"ך הערים אלה נשלטו על ידי חמשת סרני הפלשתים.

הייתה למעשה מלחמה מתמדת בינם לבין עם ישראל, עד אשר היכו את שאול המלך בהר הגלבוע.

דוד המלך הביס אותם ומאז נעלמו ממפת ההיסטוריה.

מוצאם של הפלשתים

בספר בראשית הפלשתים נמנים בין בני מצרים לאמר: "וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת-לוּדִים וְאֶת-עֲנָמִים, וְאֶת-לְהָבִים--וְאֶת-נַפְתֻּחִים. יד וְאֶת-פַּתְרֻסִים וְאֶת-כַּסְלֻחִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים--וְאֶת-כַּפְתֹּרִים (י', י"ג-י"ד). עמוס הנביא מיחס את מוצאם לכפתור, לאמר:" הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה: הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל, הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר, וַאֲרָם מִקִּיר (ט',ז').

ירמיהו הנביא בפרק מ"ז מנבא את חיסולו של העם: "אֲשֶׁר הָיָה דְבַר-ה' אֶל-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, אֶל-פְּלִשְׁתִּים, בְּטֶרֶם יַכֶּה פַרְעֹה, אֶת-עַזָּה. כֹּה אָמַר ה', הִנֵּה-מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף, וְיִשְׁטְפוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ, עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ; וְזָעֲקוּ, הָאָדָם, וְהֵילִל, כֹּל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. מִקּוֹל, שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו, מֵרַעַשׁ לְרִכְבּוֹ, הֲמוֹן גַּלְגִּלָּיו--לֹא-הִפְנוּ אָבוֹת אֶל-בָּנִים, מֵרִפְיוֹן יָדָיִם. עַל-הַיּוֹם, הַבָּא לִשְׁדוֹד אֶת-כָּל-פְּלִשְׁתִּים, לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידוֹן, כֹּל שָׂרִיד עֹזֵר: כִּי-שֹׁדֵד יְהוָה אֶת-פְּלִשְׁתִּים, שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר. בָּאָה קָרְחָה אֶל-עַזָּה, נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן שְׁאֵרִית עִמְקָם; עַד-מָתַי, תִּתְגּוֹדָדִי. ו הוֹי, חֶרֶב לַה', עַד-אָנָה, לֹא תִשְׁקֹטִי; הֵאָסְפִי, אֶל-תַּעְרֵךְ--הֵרָגְעִי, וָדֹמִּי. אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי, וַה' צִוָּה-לָהּ: אֶל-אַשְׁקְלוֹן וְאֶל-חוֹף הַיָּם, שָׁם יְעָדָהּ.

האי כפתור יכול להיות מזוהה עם האי כרתים או עם האי קפריסין. אבל כאילו מה?! אנחנו לא יודעים את שמם השנים אהבליים ובני כלבים שאמללנו אותכם ככה! (לא הבנתי את כוונת התוספת)

הפלישתים כלולים בהגדרה של גויי הים, העמים אשר פלשו לחופי מצרים וארץ ישראל בתחילת המאה ה-13 לפנה"ס. לפי מימצאים מצרים הם נהדפו ממצרים צפונה והתיישבו בשפלת החוף של ארץ ישראל.

האנציקלופדיה של Ynet מצביעה על אפשרות אחרת וכותבת:"השמות גלית ואכיש רומזים שאפשר לשייך את הפלשתים לאוכלוסייה הקדם-יוונית של אסיה הקטנה. סברה זו מתחזקת מן העובדה שהפלשתים החזיקו במשך זמן רב במונופול על יצירת כלי ברזל, אומנות שהיתה ידועה באנטוליה דורות רבים לפני שנפוצה בשאר המזרח התיכון."

=ייצוג בתרבות המערב==

[[פיליסטיניזם]] הוא מונח ב[[דיסציפלינה|תחומי הידע]] של ה[[פילוסופיה]] וה[[אסתטיקה]] המתאר [[עמדה (פסיכולוגיה)| עמדה]] חברתית המצדדת באנטי-[[אינטלקטואליזם]], [[הערכה ומדידה|מעריכה]] בחסר ומתעבת [[אומנות]], [[יופי]], [[רוחניות]] ו[[אינטלקט]]. "הפלשתים זכו למעמד שלילי בתודעה ההיסטורית של המערב, והיו המקור לשמות הגנאי והבוז "פיליסטין" ו"פיליסטר" - המכוונים בדרך כלל לתיאור בורגנים שמרנים צרי אופקים, בורים וחומרניים, אויבי התרבות - שמות גנאי שנפוצו מן המאה ה-17 ואילך"{{הערה|שם=שביט|{{הארץ|יעקב שביט|מה תורמת הגניזה מיבנה לידע על מוצאם של הפלשתים|1.1380170|21 בינואר 2007}}}} בפי דוברי [[התנועה הרומנטית]] בגרמניה ומאוחר יותר באנגליה, משום שבאותו זמן לא הייתה ידועה תרבות פלשתית ב[[כתב]]. ייצוג נוסף בתרבות המערב לישות הפלשתית הוא שמה של הטריטוריה הפלשתית - "[[פלשתינה]]" המיוחס לשטחה של [[ארץ ישראל]] ממערב ל[[נהר הירדן|ירדן]] וממזרח לו ששב לשימוש בלשונות האירופיות [[העת החדשה|בעת החדשה]]{{הערה|1=[[שמעון שמיר]], [http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/article5519.aspx?RetUrl=/WRITTERS/Pages/shimon_shamir.aspx איך מבלבלת התקשורת הישראלית בין פלשתינאים לפלסטינים ומדוע זה חשוב], [[העין השביעית]], 1 במרץ 2005}}.

עקרון - עיר פלישתית

ראו ערך מורחב:רבדים - "הרחוב הפלישתי"

רחוב פלישתי משוחזר מעקרון העתיקה - היום בקיבוץ רבדים

שרידים של העיר פלישתית עקרון נמצאו ליד קיבוץ רבדים. עקרון הייתה העיר הצפונית מבין חמשת ערי הפלשתים ומקום מושבו של אחד מסרני הפלשתים. מיקומה של העיר המקראית זוהה בחפירות ארכאולוגיות באתר תל-מקנה ליד הקיבוץ.

בחפירות נמצאה כתובת עקרון, אשר מןקדשת לאלוהות פלשתית ונכתבה בעקבות בניית מקדש חדש בעיר, ע"י אכיש בן פדי שר העיר עקרון.

בכניסה לקיבוץ היה מוזיאון קטן אשר הציג את הממצאים העיקריים מן החפירות. תכולת המוזיאון אינה יותר בקיבוץ. בקיבוץ נותר אתר משוחזר של היישוב הפלישתי ובו עתיקות אשר הושאלו על ידי רשות העתיקות.

קישורים חיצוניים

• על תל מקנה (תל אל-מוקנע) - אתר עידן התנ"ך
• Revadim Archeological finds from Ekron - אתר webshots ובו תמונות מהאתר המשוחזר בקיבוץ רבדים