Family Wiki
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית apiedit
אין תקציר עריכה
 
(12 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Early-Historical-Israel-Dan-Beersheba-Judea-Corrected.png|ימין|ממוזער|250px|ארץ הפלשתים מסומנת בצהוב, למטה משמאל]]
+
[[קובץ:ד"ר עמית דגן במוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן|thumb|center|650 px|לכבוד יום המוזיאונים שחל היום (12.5.2020), המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן העלו לראשונה את הפרק ה-1 מתוך הסדרה: "עולמם של הפלשתים". בהנחיית: ד"ר עמית דגן הסרטון באדיבות המוזיאון]][[תמונה:Early-Historical-Israel-Dan-Beersheba-Judea-Corrected.png|ימין|ממוזער|250px|ארץ הפלשתים מסומנת בצהוב, למטה משמאל]]
העם הפלישתי התגורר בדרום [[חבל ארץ שפלת החוף]] של [[ארץ ישראל]], החל מסוף האלף השני לפנה"ס. על שמם נקראה ארץ ישראל בשם [[פלשתינה]]. מוצאם של הפלשתים לא ברור, יש השערה שהם מאיי [[יוון]], אך יש המרחיקים לכת, כמו [[אדם זרטל]] כי מוצאם מ[[סרדיניה]] שב[[איטליה]].
+
העם הפלישתי התגורר בדרום [[חבל ארץ שפלת החוף]] של [[ארץ ישראל]], החל מסוף האלף השני לפנה"ס. על שמם נקראה ארץ ישראל בשם פלשתינה. מוצאם של הפלשתים לא ברור, יש השערה שהם מאיי יוון.
   
חמש ערי הפלשתים הראשיות היו: [[עזה]], [[אשקלון]], [[אשדוד]], [[עקרון]] ו[[גת]]. לפי ה[[תנ]] הערים אלה נשלטו על ידי חמשת סרני הפלשתים.
+
חמש ערי הפלשתים הראשיות היו: [[עזה]], [[אשקלון]], [[אשדוד]], [[עקרון]] ו[[גת]]. לפי התנ"ך הערים אלה נשלטו על ידי חמשת סרני הפלשתים.
   
הייתה למעשה מלחמה מתמדת בינם לבין עם ישראל, עד אשר היכו את [[שאול המלך]] ב[[הר הגלבוע]].
+
הייתה למעשה מלחמה מתמדת בינם לבין עם ישראל, עד אשר היכו את שאול המלך בהר הגלבוע.
   
[[דוד המלך]] הביס אותם ומאז נעלמו ממפת ההיסטוריה.
+
דוד המלך הביס אותם ומאז נעלמו ממפת ההיסטוריה.
  +
  +
==על אימוץ המונח "פלשתינה"==
  +
[https://drive.google.com/folderview?id=0BwBughABYRSpfnpxNUNlT1J4ak81bkliNUpFek1nSUtidDhlMEFTbmZQMmVDNkcxRFgwZ2M&usp=sharing אדריאנוס קיסר] (117-138) החזיר את שמם להיסטוריה, לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא, כאשר שינה את שמו של אזור דרום ארץ ישראל מ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.99.D7.94.D7.95.D7.93.D7.94_.D7.9B.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.91.D7.99.D7.A0.D7.A7.D7.99.D7.94 פרובינקיית יהודה] לפרובינקיה סוריה פלשתינה.
  +
  +
בויקיפדיה העברית נכתב: "השלטון הרומי מחק את ה"פרובינקיה" "יהודה" (Iudaea) והקים במקומה את הפרובינקיה "סוריה פלשתינה" (Syria Palestinae). שינוי שמה של הארץ לשמו של העם פלשתי שנכחד זה מכבר, נעשה במטרה לנתק את הקשר בין [[עם ישראל]] לארץ ישראל{{הערה|1=[http://people.usd.edu/~clehmann/erp/Palestine/history.htm#135-337 היסטוריה של פלשתינה] באתר אוניברסיטת דקוטה הדרומית}}{{הערה|1=Pillars of Smoke and Fire - The Holy Land in History and Thought מאת [[משה שרון]].}}. אף על פי ששינויי שמות מסוג זה התרחשו גם במקומות אחרים, מעולם לפני או אחרי המרד לא נמחק שמה של אומה כתוצאה ממרידה{{הערה|W. Eck, ' The Bar Kokhba Revolt: The Roman Point of View', pp. 88-89}}.
  +
נתן שור מעיר כי לגזירה זו השפעה מרחיקת לכת עד ימינו, כאשר התנועות הערביות הפלסטיניות מתבססות עליה{{הערה|נתן שור, "תולדות ארץ ישראל" בהוצאות דביר, עמ' 145}}.
   
 
==מוצאם של הפלשתים==
 
==מוצאם של הפלשתים==
   
ב[[ספר בראשית]] הפלשתים נמנים בין בני מצרים לאמר: "וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת-לוּדִים וְאֶת-עֲנָמִים, וְאֶת-לְהָבִים--וְאֶת-נַפְתֻּחִים. יד וְאֶת-פַּתְרֻסִים וְאֶת-כַּסְלֻחִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים--וְאֶת-כַּפְתֹּרִים (י', י"ג-י"ד). [[עמוס הנביא]] מיחס את מוצאם לכפתור, לאמר:" הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה: הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל, הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר, וַאֲרָם מִקִּיר (ט',ז').
+
בספר בראשית הפלשתים נמנים בין בני מצרים לאמר: "וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת-לוּדִים וְאֶת-עֲנָמִים, וְאֶת-לְהָבִים--וְאֶת-נַפְתֻּחִים. יד וְאֶת-פַּתְרֻסִים וְאֶת-כַּסְלֻחִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים--וְאֶת-כַּפְתֹּרִים (י', י"ג-י"ד). עמוס הנביא מיחס את מוצאם לכפתור, לאמר:" הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה: הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל, הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר, וַאֲרָם מִקִּיר (ט',ז').
   
 
[[ירמיהו הנביא]] בפרק מ"ז מנבא את חיסולו של העם: "אֲשֶׁר הָיָה דְבַר-ה' אֶל-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, אֶל-פְּלִשְׁתִּים, בְּטֶרֶם יַכֶּה פַרְעֹה, אֶת-עַזָּה. כֹּה אָמַר ה', הִנֵּה-מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף, וְיִשְׁטְפוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ, עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ; וְזָעֲקוּ, הָאָדָם, וְהֵילִל, כֹּל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. מִקּוֹל, שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו, מֵרַעַשׁ לְרִכְבּוֹ, הֲמוֹן גַּלְגִּלָּיו--לֹא-הִפְנוּ אָבוֹת אֶל-בָּנִים, מֵרִפְיוֹן יָדָיִם. עַל-הַיּוֹם, הַבָּא לִשְׁדוֹד אֶת-כָּל-פְּלִשְׁתִּים, לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידוֹן, כֹּל שָׂרִיד עֹזֵר: כִּי-שֹׁדֵד יְהוָה אֶת-פְּלִשְׁתִּים, שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר. בָּאָה קָרְחָה אֶל-עַזָּה, נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן שְׁאֵרִית עִמְקָם; עַד-מָתַי, תִּתְגּוֹדָדִי. ו הוֹי, חֶרֶב לַה', עַד-אָנָה, לֹא תִשְׁקֹטִי; הֵאָסְפִי, אֶל-תַּעְרֵךְ--הֵרָגְעִי, וָדֹמִּי. אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי, וַה' צִוָּה-לָהּ: אֶל-אַשְׁקְלוֹן וְאֶל-חוֹף הַיָּם, שָׁם יְעָדָהּ.
 
[[ירמיהו הנביא]] בפרק מ"ז מנבא את חיסולו של העם: "אֲשֶׁר הָיָה דְבַר-ה' אֶל-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, אֶל-פְּלִשְׁתִּים, בְּטֶרֶם יַכֶּה פַרְעֹה, אֶת-עַזָּה. כֹּה אָמַר ה', הִנֵּה-מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף, וְיִשְׁטְפוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ, עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ; וְזָעֲקוּ, הָאָדָם, וְהֵילִל, כֹּל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. מִקּוֹל, שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו, מֵרַעַשׁ לְרִכְבּוֹ, הֲמוֹן גַּלְגִּלָּיו--לֹא-הִפְנוּ אָבוֹת אֶל-בָּנִים, מֵרִפְיוֹן יָדָיִם. עַל-הַיּוֹם, הַבָּא לִשְׁדוֹד אֶת-כָּל-פְּלִשְׁתִּים, לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידוֹן, כֹּל שָׂרִיד עֹזֵר: כִּי-שֹׁדֵד יְהוָה אֶת-פְּלִשְׁתִּים, שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר. בָּאָה קָרְחָה אֶל-עַזָּה, נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן שְׁאֵרִית עִמְקָם; עַד-מָתַי, תִּתְגּוֹדָדִי. ו הוֹי, חֶרֶב לַה', עַד-אָנָה, לֹא תִשְׁקֹטִי; הֵאָסְפִי, אֶל-תַּעְרֵךְ--הֵרָגְעִי, וָדֹמִּי. אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי, וַה' צִוָּה-לָהּ: אֶל-אַשְׁקְלוֹן וְאֶל-חוֹף הַיָּם, שָׁם יְעָדָהּ.
   
האי כפתור יכול להיות מזוהה עם האי [[כרתים]] או עם האי [[קפריסין]].
+
האי כפתור יכול להיות מזוהה עם האי כרתים או עם האי קפריסין.
אבל כאילו מה?! אנחנו לא יודעים את שמם השנים אהבליים ובני כלבים שאמללנו אותכם ככה! (לא הבנתי את כוונת התוספת)
 
   
 
הפלישתים כלולים בהגדרה של "גויי הים", העמים אשר פלשו לחופי מצרים וארץ ישראל בתחילת המאה ה-13 לפנה"ס. לפי מימצאים מצרים הם נהדפו ממצרים צפונה והתיישבו בשפלת החוף של ארץ ישראל.
   
  +
פרופ' אדם זרטל הבחין בין הפלישתים שהגיעו לדרום ארץ ישראל לבין פולשים אחרים מגויי הים שהגיעו לצפון ארץ ישראל וסוריה. ראו על כך את הערך [[האם גויי הים הגיעו לארץ ישראל מסרדיניה ?]]
הפלישתים כלולים בהגדרה של [[גויי הים]], העמים אשר פלשו לחופי מצרים וארץ ישראל בתחילת המאה ה-13 לפנה"ס. לפי מימצאים מצרים הם נהדפו ממצרים צפונה והתיישבו בשפלת החוף של ארץ ישראל.
 
   
 
האנציקלופדיה של Ynet מצביעה על אפשרות אחרת וכותבת:"השמות גלית ואכיש רומזים שאפשר לשייך את הפלשתים לאוכלוסייה הקדם-יוונית של אסיה הקטנה. סברה זו מתחזקת מן העובדה שהפלשתים החזיקו במשך זמן רב במונופול על יצירת כלי ברזל, אומנות שהיתה ידועה באנטוליה דורות רבים לפני שנפוצה בשאר המזרח התיכון."
 
האנציקלופדיה של Ynet מצביעה על אפשרות אחרת וכותבת:"השמות גלית ואכיש רומזים שאפשר לשייך את הפלשתים לאוכלוסייה הקדם-יוונית של אסיה הקטנה. סברה זו מתחזקת מן העובדה שהפלשתים החזיקו במשך זמן רב במונופול על יצירת כלי ברזל, אומנות שהיתה ידועה באנטוליה דורות רבים לפני שנפוצה בשאר המזרח התיכון."
 
==ייצוג בתרבות המערב==
 
 
[[פיליסטיניזם]] הוא מונח ב[[דיסציפלינה|תחומי הידע]] של ה[[פילוסופיה]] וה[[אסתטיקה]] המתאר [[עמדה (פסיכולוגיה)| עמדה]] חברתית המצדדת באנטי-[[אינטלקטואליזם]], [[הערכה ומדידה|מעריכה]] בחסר ומתעבת [[אומנות]], [[יופי]], [[רוחניות]] ו[[אינטלקט]]. "הפלשתים זכו למעמד שלילי בתודעה ההיסטורית של המערב, והיו המקור לשמות הגנאי והבוז "פיליסטין" ו"פיליסטר" - המכוונים בדרך כלל לתיאור בורגנים שמרנים צרי אופקים, בורים וחומרניים, אויבי התרבות - שמות גנאי שנפוצו מן המאה ה-17 ואילך"{{הערה|{{הארץ|יעקב שביט|מה תורמת הגניזה מיבנה לידע על מוצאם של הפלשתים|1.1380170|21 בינואר 2007}}|שם = שביט}} בפי דוברי [[התנועה הרומנטית]] בגרמניה ומאוחר יותר באנגליה, משום שבאותו זמן לא הייתה ידועה תרבות פלשתית ב[[כתב]]. ייצוג נוסף בתרבות המערב לישות הפלשתית הוא שמה של הטריטוריה הפלשתית - "[[פלשתינה]]" המיוחס לשטחה של [[ארץ ישראל]] ממערב ל[[נהר הירדן|ירדן]] וממזרח לו ששב לשימוש בלשונות האירופיות [[העת החדשה|בעת החדשה]]{{הערה|[[שמעון שמיר]], [http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/article5519.aspx?RetUrl=/WRITTERS/Pages/shimon_shamir.aspx איך מבלבלת התקשורת הישראלית בין פלשתינאים לפלסטינים ומדוע זה חשוב], [[העין השביעית]], 1 במרץ 2005}}.
 
   
 
==עקרון - עיר פלישתית==
 
==עקרון - עיר פלישתית==
'''ראו ערך מורחב''':[[רבדים - "הרחוב הפלישתי"]]
+
'''ראו ערך מורחב''': [[רבדים - "הרחוב הפלישתי"]]
   
 
[[תמונה:The reconstructed philistine street a EKRON to day Kobutz Revadim.jpg|ימין|ממוזער|250px|רחוב פלישתי משוחזר מעקרון העתיקה - היום בקיבוץ רבדים]]
 
[[תמונה:The reconstructed philistine street a EKRON to day Kobutz Revadim.jpg|ימין|ממוזער|250px|רחוב פלישתי משוחזר מעקרון העתיקה - היום בקיבוץ רבדים]]
שורה 36: שורה 38:
   
 
בכניסה לקיבוץ היה מוזיאון קטן אשר הציג את הממצאים העיקריים מן החפירות. תכולת המוזיאון אינה יותר בקיבוץ. בקיבוץ נותר אתר משוחזר של היישוב הפלישתי ובו עתיקות אשר הושאלו על ידי רשות העתיקות.
 
בכניסה לקיבוץ היה מוזיאון קטן אשר הציג את הממצאים העיקריים מן החפירות. תכולת המוזיאון אינה יותר בקיבוץ. בקיבוץ נותר אתר משוחזר של היישוב הפלישתי ובו עתיקות אשר הושאלו על ידי רשות העתיקות.
  +
 
==ייצוג בתרבות המערב==
  +
  +
[[פיליסטיניזם]] הוא מונח ב[[דיסציפלינה|תחומי הידע]] של ה[[פילוסופיה]] וה[[אסתטיקה]] המתאר [[עמדה (פסיכולוגיה)| עמדה]] חברתית המצדדת באנטי-[[אינטלקטואליזם]], [[הערכה ומדידה|מעריכה]] בחסר ומתעבת [[אומנות]], [[יופי]], [[רוחניות]] ו[[אינטלקט]].
  +
  +
הפלשתים זכו למעמד שלילי בתודעה ההיסטורית של המערב - היו המקור לשמות הגנאי והבוז "פיליסטין" ו"פיליסטר", המכוונים בדרך כלל לתיאור בורגנים שמרנים צרי אופקים, בורים וחומרניים, אויבי התרבות, שמות גנאי שנפוצו מן המאה ה-17 ואילך"{{הערה|{{הארץ|יעקב שביט|מה תורמת הגניזה מיבנה לידע על מוצאם של הפלשתים|1.1380170|21 בינואר 2007}}|שם = שביט}} בפי דוברי [[התנועה הרומנטית]] בגרמניה ומאוחר יותר באנגליה, משום שנודעו כבעלי [[תרבות חומרית]] גבוהה מבלי שפיתחו [[כתב]] משל עצמם ולא נשמר דבר מתרבותם הכתובה, אם הייתה כזו.
  +
  +
ייצוג נוסף בתרבות המערב לישות הפלשתית הוא שמה של הטריטוריה הפלשתית - "[[פלשתינה]]" המיוחס לשטחה של [[ארץ ישראל]] ממערב ל[[נהר הירדן|ירדן]] וממזרח לו ששב לשימוש בלשונות האירופיות [[העת החדשה|בעת החדשה]]{{הערה|[[שמעון שמיר]], [http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/article5519.aspx?RetUrl = <nowiki>/WRITTERS/Pages/shimon_shamir.aspx איך מבלבלת התקשורת הישראלית בין פלשתינאים לפלסטינים ומדוע זה חשוב], </nowiki>[[העין השביעית]], 1 במרץ 2005}}.
   
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 41: שורה 51:
 
* [http://bibleage.com/site/miqne.html על תל מקנה (תל אל-מוקנע)] - אתר עידן התנ"ך
 
* [http://bibleage.com/site/miqne.html על תל מקנה (תל אל-מוקנע)] - אתר עידן התנ"ך
 
* [http://travel.webshots.com/album/563259659veLobD Revadim Archeological finds from Ekron] - אתר webshots ובו תמונות מהאתר המשוחזר בקיבוץ רבדים
 
* [http://travel.webshots.com/album/563259659veLobD Revadim Archeological finds from Ekron] - אתר webshots ובו תמונות מהאתר המשוחזר בקיבוץ רבדים
  +
  +
==הערות שוליים==
  +
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תולדות ארץ ישראל]]
 
[[קטגוריה:תולדות ארץ ישראל]]

גרסה אחרונה מ־07:29, 15 במאי 2020

ד"ר_עמית_דגן_במוזיאון_לתרבות_הפלשתים_ע"ש_קורין_ממן

ד"ר עמית דגן במוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן

לכבוד יום המוזיאונים שחל היום (12.5.2020), המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן העלו לראשונה את הפרק ה-1 מתוך הסדרה: "עולמם של הפלשתים". בהנחיית: ד"ר עמית דגן הסרטון באדיבות המוזיאון

Early-Historical-Israel-Dan-Beersheba-Judea-Corrected

ארץ הפלשתים מסומנת בצהוב, למטה משמאל

העם הפלישתי התגורר בדרום חבל ארץ שפלת החוף של ארץ ישראל, החל מסוף האלף השני לפנה"ס. על שמם נקראה ארץ ישראל בשם פלשתינה. מוצאם של הפלשתים לא ברור, יש השערה שהם מאיי יוון.

חמש ערי הפלשתים הראשיות היו: עזה, אשקלון, אשדוד, עקרון וגת. לפי התנ"ך הערים אלה נשלטו על ידי חמשת סרני הפלשתים.

הייתה למעשה מלחמה מתמדת בינם לבין עם ישראל, עד אשר היכו את שאול המלך בהר הגלבוע.

דוד המלך הביס אותם ומאז נעלמו ממפת ההיסטוריה.

על אימוץ המונח "פלשתינה"[]

אדריאנוס קיסר (117-138) החזיר את שמם להיסטוריה, לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא, כאשר שינה את שמו של אזור דרום ארץ ישראל מפרובינקיית יהודה לפרובינקיה סוריה פלשתינה.

בויקיפדיה העברית נכתב: "השלטון הרומי מחק את ה"פרובינקיה" "יהודה" (Iudaea) והקים במקומה את הפרובינקיה "סוריה פלשתינה" (Syria Palestinae). שינוי שמה של הארץ לשמו של העם פלשתי שנכחד זה מכבר, נעשה במטרה לנתק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל[1][2]. אף על פי ששינויי שמות מסוג זה התרחשו גם במקומות אחרים, מעולם לפני או אחרי המרד לא נמחק שמה של אומה כתוצאה ממרידה[3]. נתן שור מעיר כי לגזירה זו השפעה מרחיקת לכת עד ימינו, כאשר התנועות הערביות הפלסטיניות מתבססות עליה[4].

מוצאם של הפלשתים[]

בספר בראשית הפלשתים נמנים בין בני מצרים לאמר: "וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת-לוּדִים וְאֶת-עֲנָמִים, וְאֶת-לְהָבִים--וְאֶת-נַפְתֻּחִים. יד וְאֶת-פַּתְרֻסִים וְאֶת-כַּסְלֻחִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים--וְאֶת-כַּפְתֹּרִים (י', י"ג-י"ד). עמוס הנביא מיחס את מוצאם לכפתור, לאמר:" הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה: הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל, הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר, וַאֲרָם מִקִּיר (ט',ז').

ירמיהו הנביא בפרק מ"ז מנבא את חיסולו של העם: "אֲשֶׁר הָיָה דְבַר-ה' אֶל-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, אֶל-פְּלִשְׁתִּים, בְּטֶרֶם יַכֶּה פַרְעֹה, אֶת-עַזָּה. כֹּה אָמַר ה', הִנֵּה-מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף, וְיִשְׁטְפוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ, עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ; וְזָעֲקוּ, הָאָדָם, וְהֵילִל, כֹּל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. מִקּוֹל, שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו, מֵרַעַשׁ לְרִכְבּוֹ, הֲמוֹן גַּלְגִּלָּיו--לֹא-הִפְנוּ אָבוֹת אֶל-בָּנִים, מֵרִפְיוֹן יָדָיִם. עַל-הַיּוֹם, הַבָּא לִשְׁדוֹד אֶת-כָּל-פְּלִשְׁתִּים, לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידוֹן, כֹּל שָׂרִיד עֹזֵר: כִּי-שֹׁדֵד יְהוָה אֶת-פְּלִשְׁתִּים, שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר. בָּאָה קָרְחָה אֶל-עַזָּה, נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן שְׁאֵרִית עִמְקָם; עַד-מָתַי, תִּתְגּוֹדָדִי. ו הוֹי, חֶרֶב לַה', עַד-אָנָה, לֹא תִשְׁקֹטִי; הֵאָסְפִי, אֶל-תַּעְרֵךְ--הֵרָגְעִי, וָדֹמִּי. אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי, וַה' צִוָּה-לָהּ: אֶל-אַשְׁקְלוֹן וְאֶל-חוֹף הַיָּם, שָׁם יְעָדָהּ.

האי כפתור יכול להיות מזוהה עם האי כרתים או עם האי קפריסין.

הפלישתים כלולים בהגדרה של "גויי הים", העמים אשר פלשו לחופי מצרים וארץ ישראל בתחילת המאה ה-13 לפנה"ס. לפי מימצאים מצרים הם נהדפו ממצרים צפונה והתיישבו בשפלת החוף של ארץ ישראל.

פרופ' אדם זרטל הבחין בין הפלישתים שהגיעו לדרום ארץ ישראל לבין פולשים אחרים מגויי הים שהגיעו לצפון ארץ ישראל וסוריה. ראו על כך את הערך האם גויי הים הגיעו לארץ ישראל מסרדיניה ?

האנציקלופדיה של Ynet מצביעה על אפשרות אחרת וכותבת:"השמות גלית ואכיש רומזים שאפשר לשייך את הפלשתים לאוכלוסייה הקדם-יוונית של אסיה הקטנה. סברה זו מתחזקת מן העובדה שהפלשתים החזיקו במשך זמן רב במונופול על יצירת כלי ברזל, אומנות שהיתה ידועה באנטוליה דורות רבים לפני שנפוצה בשאר המזרח התיכון."

עקרון - עיר פלישתית[]

ראו ערך מורחב: רבדים - "הרחוב הפלישתי"

The reconstructed philistine street a EKRON to day Kobutz Revadim

רחוב פלישתי משוחזר מעקרון העתיקה - היום בקיבוץ רבדים

שרידים של העיר פלישתית עקרון נמצאו ליד קיבוץ רבדים. עקרון הייתה העיר הצפונית מבין חמשת ערי הפלשתים ומקום מושבו של אחד מסרני הפלשתים. מיקומה של העיר המקראית זוהה בחפירות ארכאולוגיות באתר תל-מקנה ליד הקיבוץ.

בחפירות נמצאה כתובת עקרון, אשר מןקדשת לאלוהות פלשתית ונכתבה בעקבות בניית מקדש חדש בעיר, ע"י אכיש בן פדי שר העיר עקרון.

בכניסה לקיבוץ היה מוזיאון קטן אשר הציג את הממצאים העיקריים מן החפירות. תכולת המוזיאון אינה יותר בקיבוץ. בקיבוץ נותר אתר משוחזר של היישוב הפלישתי ובו עתיקות אשר הושאלו על ידי רשות העתיקות.

ייצוג בתרבות המערב[]

פיליסטיניזם הוא מונח בתחומי הידע של הפילוסופיה והאסתטיקה המתאר עמדה חברתית המצדדת באנטי-אינטלקטואליזם, מעריכה בחסר ומתעבת אומנות, יופי, רוחניות ואינטלקט.

הפלשתים זכו למעמד שלילי בתודעה ההיסטורית של המערב - היו המקור לשמות הגנאי והבוז "פיליסטין" ו"פיליסטר", המכוונים בדרך כלל לתיאור בורגנים שמרנים צרי אופקים, בורים וחומרניים, אויבי התרבות, שמות גנאי שנפוצו מן המאה ה-17 ואילך"[5] בפי דוברי התנועה הרומנטית בגרמניה ומאוחר יותר באנגליה, משום שנודעו כבעלי תרבות חומרית גבוהה מבלי שפיתחו כתב משל עצמם ולא נשמר דבר מתרבותם הכתובה, אם הייתה כזו.

ייצוג נוסף בתרבות המערב לישות הפלשתית הוא שמה של הטריטוריה הפלשתית - "פלשתינה" המיוחס לשטחה של ארץ ישראל ממערב לירדן וממזרח לו ששב לשימוש בלשונות האירופיות בעת החדשה[6].

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

  1. היסטוריה של פלשתינה באתר אוניברסיטת דקוטה הדרומית
  2. Pillars of Smoke and Fire - The Holy Land in History and Thought מאת משה שרון.
  3. W. Eck, ' The Bar Kokhba Revolt: The Roman Point of View', pp. 88-89
  4. נתן שור, "תולדות ארץ ישראל" בהוצאות דביר, עמ' 145
  5. יעקב שביט, ‏מה תורמת הגניזה מיבנה לידע על מוצאם של הפלשתים, באתר הארץ, 21 בינואר 2007
  6. יש להזין הערת שוליים בתבנית