ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית פלוגת ההובלה 462 כללה חיילים יהודיים מארץ ישראל ששרתו במסגרת הצבא הבריטי שהשתתף במלחמת העולם השנייה. ב-24 אפריל 1943 - אחרי חג הפסח - פלוגת ההובלה הפליגה באוניה ארינפורה (Erinpura) בשיירה של אוניות, מטריפולי בלוב או מאלכסנדריה במצרים לאי מלטה. ב-1 במאי 1943 השיירה הותקפה האויר ו-140 חיילים יהודים מהפלוגה טבעו ואחרים ניצלו. בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים הוקמה אנדרטה דמויית אוניה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים. על המצבה חרוט הפסוק מתהילים: "אָמַר אֲדֹנָי, מִבָּשָׁן אָשִׁיב; אָשִׁיב, מִמְּצֻלוֹת יָם." ( תהילים, פרק ס"ח, פסוק כ"ג ) תולדות הפלוגה[]פלוגת ההובלה 462 הוקמה באפריל 1942. היא הוקמה מחיילים ותיקים מפלוגת ההובלה 179, שנימנו על וותיקי המתנדבים של היישוב היהודי לצבא הבריטי. הפלוגה הופעלה לראשונה בבניית קו הביצורים באל עלמיין במדבר המערבי, בלוב. ביוני 1942 היא נשלחה לבירות שבלבנון . הכשלונות של הצבא הבריטי במדבר המערבי גרמו לכך שפלוגת ההובלה חזרה לקו ההגנה של אל-עלמיין. היא הובילה חטיבה אוסטרלית מסוריה למצרים, כתגבורת למחנה השמיני באל-עלמין, במערב מצרים. היא השתתפה עם המחנה השמיני בקרבות הבלימה נגד הצבא הגרמני בראשות רומל. לאחר המתקפה הבריטית על הצבא הגרמני, בסוף אוקטובר 1942 , המשיכה פלוגת ההובלה עם הצבא ללוב. עובדת היותה מורכבת מותיקי החיילים ובעלי ניסיון בשדה הקרב הפכה אותם ללוחמים ותיקים בהרגשתם. בסוף אפריל 1943, הפלוגה הפליגה לאי מלטה, במטרה להשתתף במבצע פלישת בעלות הברית לסיציליה. היא הייתה הפלוגה הארץ-ישראלית הראשונה שעמדה להשלח לנחיתה באירופה. במהלך ההפלגה, שיירת האוניות, 27 במספר, שנשאה חיילים של הצבא הבריטי, אותרה על ידי מטוס סיור גרמני. הטייס הזעיק מטוסי קרב, אשר הגיעו לעת ערב. האוניה נפגעה פעמיים ושקעה תוך כ-4דקות. 140 מחיילי הפלוגה ניספו ורבים נפצעו. הניצולים הוחזרו לטריפולי ולבנגאזי, ומשם נשלחו לחופשה ארצה. ביולי 1943הוקמה הפלוגה מחדש, וזו התארגנה בסרפנד, קיבלה מתגייסים חדשים ושיחררה את אלה שלא התאוששו מן האסון. בסוף יולי 1943 חזרה הפלוגה למצרים. בספטמבר 1943 היא נשלחה לאיטליה ונחתה בראש החוף בסלרנו שמדרום לנאפולי שבאיטליה. שם פעלה בפריקת ציוד לרציפים והובלת דלק ותחמושת לחזית. לאחר כחודשיים השתלבה בפעולה בחזית ואנשיה השתתפו במבצעים בחזית איטליה עד סוף המלחמה ואפילו נטלו חלק בליווי המשלחת הצבאית הבריטית לחתימת חוזה הכניעה עם גרמניה הנאצית. פעילי היחידה נטלו חלק באיתור יהודים והגשת עזרה ראשונית להם. היחידה הקימה נקודת הכשרה לפליטים היהודים הצעירים ב"מאג'נטה" ליד מילאנו והייתה אחראית לתחזותה ולהדרכתה. כיוון שהיתה פלוגה של מתנדבים ותיקים, היתה זו הפלוגה העברית הראשונה שפורקה ושוחררה באוגוסט 1945. גט על תנאי[]הרב הצבאי הראשי לצבא הבריטי במזרח התיכון, פרופ' לוי יצחק רבינוביץ, קבל בשביעי של פסח קבל מברק מאת הרב הראשי לארץ ישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, בו הוא מודיע לו כי פלוגת ההובלה 462, עזבה את הארץ בטרם ניתן לחייליה האפשרות לחתום על גט על תנאי [1]. לפי הוראת הרבנות הונהג כי חיילים יהודים הנשלחים לחזית, חותמים על הרשאה לשחרר את נשיהם מכבלי העיגון - אם חס ולילה יעדרו. הרב הצבאי קבל הודעה "סודית בהחלט" שדווקא יחידה זו עומדת להפליג לאי מלטה. כאשר הדרך למלטה מסוכנת שכן הגרמנים זרעו פצצות בים התיכון, בין החוף הצפון-אפריקאי לבין האי. וכמעט שלא היה יום שלא הודיעו על טביעת אוניה במסלול זה. באיסרו חג של חג הפסח, נאספו הפרטים האישיים של החיילים. הרב כינס חיילים דתיים (כדי שיוכלו להיות נאמנים - במקרה של מימוש הגט) והחיילים הנשואין חתמו על הגט ללא תנאי בשעות הבוקר. מסכם הרב:" כעבור ימים אחדים קבלתי את הידיעה הנוראה, שהאוניה בה נסעו טבעה בלב ים. היה זה חמישה ימים אחרי שחתמו על גט על תנאי. נחמתי היא שהספקתי להענות לפנייתו הגורלית של הרב הרצוג זצ"ל ונשי החיילים שניספו שוחררו, לפחות, מכבלי העיגון " (מקור=דב פנוהל עמוד 139) הערות שוליים[]
לקריאה נוספת[]
קישורים חיצוניים[]
התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה
|
Advertisement
9,922
pages
פלוגת ההובלה 462
Advertisement