עשרים אלף מיל מתחת למים

הערך הועלה במקורו בויקיפדיה העברית בשנת 2007

20,000 Lieues Sous les Mers - Hebrew Cover

20,000 מיל מתחת למים (בצרפתית: Vingt Mille Lieues sous les mers) הוא ספר מדע בדיוני קלאסי שנכתב על-ידי הסופר הצרפתי ז'ול ורן ויצא לאור בשנת 1870. תרגום מילולי של שם הספר הוא "עשרים אלף ליגות מתחת לימים". ^[1] מרחק זה גדול פי שלושה מזה המופיע בשמו בעברית והגיוני אם עוקבים אחר מסלול השיט.

הספר מספר על עלילותיו של קפטן נמו והצוללת שלו, נאוטילוס, מנקודת מבטו של אחד הנוסעים, פרופסור פייר ארונקס הצרפתי. הפרופסור נמצא בצוללת יחד עם משרתו הנאמן, קונסי וצייד לוויתנים (שתמיד מנסה לברוח מהצוללת) בשם נד לנד. השלושה ושאר הצוות מוחזקים אסירים בנאוטילוס.

העלילה[]

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך

הספר נפתח בתאור מהומה תקשורתית שהתרחשה בעולם התרבותי בשנת 1866. נפוצו ידיעות שמקורן בכל רחבי תבל, מספינות באוקיינוס, לפיהן צוֹ‏פִים על אוניות ראו "עצם ענקי" בים. התאורים שהתקבלו היו דומים והעצם שצפו בו היה בעל ציר אורך, מפיץ אור זוֹ‏הֵר, גודלו אינו נראה לעין והוא מהיר במהלכו יותר מלוויתן. אחת האוניות שנפגעה מהעצם, הועלתה על מבדוק ושם התגלה כי בשלד האוניה, שהיה מיציקת ברזל, בעומק של 2.5 מטר מתחת לפני המים, נוצר שקע בעומק של 4 ס"מ. הפתיעה העובדה כי לאחר ה"נגיחה" העצם הפוגע באוניה הצליח לסגת מהמגע עם האוניה ולא נשאר תקוע בשלד. בדיקה של האסונות הימיים מאותה תקופה העלה כי 200 ספינות לפחות נעלמו מעל פני הים. מכאן עלתה השאלה האם ייתכן כי העצם עשה זאת?

חלק ראשון: משלחת החקר[]

מספר הסיפור, פייר ארונקס (Pierre Aronnax), פרופסור מהמוזיאון של פריז, מקבל הזמנה להצטרף למשלחת חקר באונית מלחמה של ארצות הברית על שם אברהם לינקולן על מנת לעמוד על טיבו של העצם. על צוות החוקרים מוטל לבחון האם מדובר בבעל חיים, במפלצת או ב"אוניה" הנוסעת מתחת לפני המים. לאחר שפייר מקבל את ההזמנה הוא יוצא לדרך עם משרתו קוֹ‏נסֵי. על האוניה הוא פוגש את ציד הלווייתנים נֵד לַ‏נְד (Ned Land). לאחר שלושה חודשים בים בהם חיפושי הקברניט אחר העצם העלו חרס הוא מחליט לסיים את מסעו ואז באה ההפתעה - המשלחת גילתה את ה"מפלצת". הצופים על האוניה מבחינים באור חזק בוקע מתוך הים מגוף בעל צורה מאורכת ובמרכזו מוקד אור שנדלק וכבה. כעת, נוצר מגע בין אונית המלחמה של ארצות הברית לבין העצם המסתורי ולבסוף, מול חופי יפן, 200 מיל מהחוף, אונית המלחמה מוטבעת ושלושת הנוסעים נופלים לים. לאחר שהייה של לילה בים הם מוצאים עצמם על סיפונה של ה"מפלצת", ואז הם מגלים שהיא עשויה ממתכת. הם ממתינים על גבה לישועתם עד שלבסוף מופיעים שמונה מלחים, המורידים אותם לתוך המפלצת שהיא בעצם צוללת ששמה נאוטילוס (Nautilus). בצוללת הם טועמים תבשילים לא מוכרים, הם מקבלים בגדים עשויים מאריג לא מוכר, ומערכת סכו"ם שעל כל אחד מכליה חרוט "Mobilis in Mobili N" שפרושו "נעים בתוך אלמנט נע". האות N מסמלת את שם הצוללת. בהמשך הם פוגשים את מפקדה "קפיטן נֶ‏מוֹ" (Captain Nemo), המבשר להם כי הם יהיו חופשיים לנוע בצוללת מאחר ולא ישובו יותר ליבשה.

חלק שני: בנאוטילוס[]

Collect — אוספים מדעיים באולמות ה נאוטילוס

Native — ילידים תוקפים את הצוללת לאחר שהמשלחת ברחה מהאי

קפטן נמו מציג את עמדתו בפני הפרופסור וחבורתו ואומר להם כי ניתק את עצמו מֵהַ‏חֶ‏‏ברָ‏ה ומבקש מהם כי לא יזכירו לו את חוקיה בצוללת. הוא לוקח את הפרופ' לסיור באוניה ומראה לו חדר אוכל מפואר כאשר על השולחן מונחים מאכלים עשירי זרחן מתוצרת החי והצומח הימי. קפטן נמו מסביר לו כי המוצרים שימצא בצוללת, כמו: בדים, בשמים ורהיטים, עשויים כולם מחומרי הגלם המצויים בים. רק הספרים, אוצרות האמנות והאוספים המדעיים שבנאוטילוס נקנו ביבשה. פרופ' ארונקס מגלה, לפי כתבי העת שהוא מצא, כי הקנייה התבצעה שלוש שנים לפני כן.

הנושא המרתק את הפרופסור הוא מהו מקור האנרגיה של הצוללת. קפטן נמו מסביר לו כי את החשמל, הצוללת מפיקה בתהליכים פיזיקליים וכימיים. קפטן נמו מספר כיצד בנה את הצוללת - חלקיה השונים הוזמנו במספנות ברחבי תבל כאשר מכל אחת מהמספנות הוזמן החלק שבו היא מתמחה. כל החלקים הורכבו במקום סודי, שהועלה באש. בסיום הסיור קפטן נמו מראה לפרופסור כיצד הוא מנווט את הצוללת מתחת לפני האוקיינוס. קפטן נמו מספר לו כי מהירות הצוללת מגיעה לחמישים מיל ימי ^[2] ( 80-90 ק"מ) לשעה. בסוף הסיור, הקפטן מזמין את פרופ' ארונקס למסע צייד ביערות תת ימיים שם הוא מגלה שלל צמחים ויצורים החיים בים.

לאחר מסע של 11,340 מיל מאז טביעת אונית המלחמה האמריקאית "אברהם לינקולן" מול מחופי יפן, הם מגיעים לאיי גינאה החדשה ומבקשים מקפטן נמו לעלות ליבשה, אחרי חודשיים של "כליאה" בצוללת. באי הם נתקלים בילידים, המבריחים אותם חזרה לחוף. בעזרת נשק מיוחד מצליח קפטן נמו לחלץ אותם והם חוזרים לנאוטילוס.

המחצית הראשונה של הספר מסתיימת במסתורין. קפטן נמו מביט במשקפת ומגלה באופק עצם מסתורי וכולא את נוסעיו בתאם. מתרחש אירוע במהלכו אחד המלחים נפצע ומת. הוא מובא לקבורה בטקס מכובד בבית הקברות של האלמוגים, היכן שיהיה רחוק מטווח "הכרישים ובני האדם".

חלק שלישי: בעולם התרבותי[]

הנאוטילוס מגיעה לסרילנקה והצוות והנוסעים יוצאים מהצוללת במטרה לשלות פנינים. הם מחלצים שולה פנינים משיני כריש אך קפטן נמו מותקף על ידי כריש ונד לנד מציל אותו. הם ממשיכים בהפלגה מהאוקיינוס ההודי לים התיכון דרך מנהרה ימית המצויה מתחת לתעלת סואץ. נד לנד רוצה לנצל את ההזדמנות לברוח כאשר יגיעו לים התיכון ובהתקרבם לחופי אירופה הוא מתכנן להימלט. באי כרתים קפטן נמו יוצא מהצוללת ומוסר לצולל מהאי שתושביו מורדים בתורכיה תיבה מלאה מטילי זהב. הפרופסור תוהה כיצד קפטן נמו ידע על כך, אך לא מקבל תשובה. הצוללת חולפת בתוך זרם של מים רותחים, היוצאים מהר הגעש התת קרקעי שבמרכז האי סנטוריני ותוך 48 שעות הנאוטילוס חוצה את מצר גיברלטר ומגיעה לאוקיינוס האטלנטי. בטרם עזיבתם את מערב הים התיכון, בין צפון אפריקה לבין צרפת, נוסעיה צופים בשרידים של אוניות טרופות, מכל הגדלים ומכל התקופות, מעין "בית קברות לאוניות". בכניסה לאוקיינוס האטלנטי הם מגלים מצבור של אוניות טבועות שמבטנן נשפכים מטילי זהב. היו אלה אוניות שהובילו שלל מאמריקה הדרומית לספרד אך נטרפו בדרך. קפטן נמו מגלה לפרופסור כי מטילי הזהב שהוא נוטל מהאוניות, נועדו לממן מרידות של עמים משועבדים, כמו היוונים שזכו קודם בתיבת הזהב. קפטן נמו ואורחיו יוצאים לסיור על קרקעית הים ושם הם מגלים שרידי עיר שלמה, את אטלנטיס, שאפלטון הזכיר את קיומה בעבר. במרחבי האוקיינוס הם מגיעים לנמל הבית של הצוללת, המצוי בלוע הר געש, כאשר הכניסה אליו היא בתעלה תת-ימית. שם הם מצטיידים בנתרן הדרוש להם להפקת אנרגיה בהמשך המסע. הם ממשיכים באוקיינוס, ופוגשים לווייתנים. נד לנד צד אחד מהם ומשפר את תפריט הנוסעים. הצוללת ממשיכה דרומה והנוסעים מוצאים עצמם מתחת לקוטב הדרומי. הצוות והנוסעים עולים על הקרקע וקפטן נמו מכריז כי הוא בעל החזקה על שטחה של יבשת אנטארטיקה.

חלק אחרון: אסונות[]

Farwell to neutalis — הנוסעים צופים לעבר האוקיינוס

עברו חמישה חודשים מתחילת המסע. הנאוטילוס יוצאת מאזור הקוטב הדרומי צפונה, בחזרה אל האוקיינוס האטלנטי, אך הפעם התוכנית היא הפלגה לאורך חופי אמריקה. הצוללת יוצאת מאזור הקוטב בנסיעה מתחת לקרחונים. הר קרח, הצף מעל הצוללת, מתהפך ועוצר את מסעה. קפטן נמו מנסה לחלץ את הצוללת, ללא הצלחה. הוא מגלה כי הצוללת נמצאת במנהרה תת-ימית, החסומה מכל צדדיה בקרחונים. הוא מחליט כי נאוטילוס תעלה על פני המים, באופן אנכי. הוא מורה על חציבה ידנית של הקרח המצוי מעל הצוללת. הצוות מצליח לסלק את רוב הקרח המפריד בין הצוללת לבין פני הים אך אספקת האוויר לצוללת בסכנה. לאחר ששה ימים ללא מגע עם אוויר כדור הארץ קפטן נמו מפעיל את מנועי הצוללת, מזרים קיטור לעבר הקרח שחוסם את דרכה ומפלס לה דרך כלפי מעלה. נוסעי הצוללת ניצלו. הם עוברים את ארץ האש, שפך נהר האמזונס ומגיעים לאזור של בעלי חיים ימיים ענקיים. זרועות המפלצות הימיות נתקעות במדחפים והצוללת נעצרת. המפלצות, בעלי עור רך, לא נפגעות מכדורי רובה. וכך 12 מלחי האוניה יוצאים לקרקע האוקיינוס, מצויידים בגרזנים, פוגעים במפלצות ומרחיקים אותן ממדחפי הצוללת. אחד המלחים נעלם בים. קפטן נמו מצטער כי המלח נפגע ולא יגיע ל"קברות האלמוגים". הוא עצמו נפצע ומצב רוחו ירוד. הצוללת ממשיכה עם זרם הגולף מול חופי צפון אמריקה. הם מגיעים להר בקרקעית האוקיינוס וקפטן נמו מכריז: "זה המקום". ה"הר" מכסה על שרידי אוניה שרב החובל בחר להטביע, לאחר שהפסיד בקרב ימי. הנוסעים נחרדים מהגורל הצפוי להם. בינתיים הופיעה במקום, מול חופי ארצות הברית, אונית מלחמה משוריינת הערוכה במיוחד ללחימה נגד נאוטילוס. גיבורנו מבקשים מקפטן נמו לחוס על צוות האוניה ולא לפגוע בה. אך הוא ממשיך בהכרזתו : "אני הצדק, אני המשפט, אני הסובל" . הוא פוגע באוניה וצופה ביורדי הים הטובעים במצולות. ליבו נשבר, הצוללת ממשיכה בנסיעה ללא מנהיג, נעה ונדה, ליעד לא ידועה, כאשר הקברניט אינו שולט עוד במצב. קפטן נמו יושב ליד העוגב וגונח "אלי, הכול יכול, די ודי". גיבורי הספר מונים כבר שבעה חודשים את מסעם הכפוי. הצוללת מגיעה לים הצפוני והם מבקשים לעזוב את הצוללת. מפקדה משיב להם: " מי שבא לצוללת אינו יוצא לעולם". הם מכינים סירה במטרה לברוח מהצוללת. הצוללת נסחפת למערבולת, הסירה נחלצת ממנה, ויחד עם גבורינו, היא מגיעה לחופי נורבגיה.

גורלו של קפטו נמו[]

השאלה מה עלה בגורלו של קפטו נמו, מקבלת מענה בספר אי התעלומות - ספר אחר של ז'ול ורן.

פרטי עלילה ("ספוילרים") לא יופיעו בהמשך.

היבטים מדעיים[]

כמו בכל ספריו, גם בספר זה עוסק ז'ול ורן בסוגיות מדעיות. בספר זה הוא דן בעיקר במדעי הביולוגיה, פיזיקה, אוקינוגרפיה וגאולוגיה. ז'ול ורן מתאר בספר את התצפיות ואת חידושי המדע שמגלה פרופ' פייר ארונקס, מהמוזיאון של פאריז, במסעו מתחת למים. חלק מהתצפיות או מהחידושים הם, עד היום, בגדר פרי דמיונו של מחבר הספר. סקירתם תאפשר לבחון את האספקים המדעיים המתוארים, לאור הידוע לנו היום.

"הקיים בעל חי ימי המסוגל לחולל נזק כזה?" - פרופ' פייר ארונקס, מהמוזיאון של פאריז, העריך, בטרם פגש בצוללת, כי מדובר בחד-קרן ימי. הדג המוכר הוא באורך 18 מטר. הוא מוכן להכפיל את אורכו פי-10, לקבוע לו מידות פרופורציוניות ולהוסיף לו חרב שן באורך 2.5 מטר כמו שמוצג במוזיאון שלו. התוצאה של התנגשות דג כזה עם האוניה, להערכתו, עלולה לגרום לנזק שנצפה (חלק ראשון, פרק 2).^[3]
קיום תותח משוכלל - התותח על האוניה יורה קליעים בצורה חרוט במשקל 4 ק"ג, למרחק ממוצע של 16 ק"מ (חלק ראשון, פרק 4)
"בעל חי ימי, אם הוא קיים, הרי חוזק עורו יהיה שקול ללוח ברזל רקוע בעובי של 20 סנטימטר" - חישוב הלחץ של מי הים על הדג מראה כי עליו לעמוד בלחץ של 17,568 ק"ג. בהנחה כי בעומק של 9,754 מטר או 32,000 רגל, על כל סמ"ר יש לחץ של 1,000 ק"ג. (חלק ראשון, פרק 4)
מאכלים מתוצרת החי והצומח בים - להלן רשימה חלקית: בשר ממותן צב ימי הנראה כבשר אדום, כבד דולפין הנחזה לבשר חזיר, מלפפון הים שהמלזים טוענים שאין לו מתחרים בעולם כולו, קרם חלב המופק מעטיני יונק ימי, סוכר המתקבל משטחי עצים גדולים בים הצפוני וריבה משושנת ים. (חלק ראשון, פרק 10)
מכשירים לניווט הצוללת - קפטן נמו מציג את אוסף המכשירים שברשותו ובין השאר: "כוס חיזוי סערות" - בחינת תוכן הכוס מאפשרת לחזות את התקרבות הסערות בים, משקפות יום ולילה לצפיה לכל מלוא האופק - בעת עליה על פני המים ומד טמפרטורה המסוגל למדוד חם בשכבות (strata) מי הים.( חלק ראשון,פרק 12)
יצור החשמל - החשמל בצוללת נוצר בעזרת סוללות נתרן. הנתרן מופק ממי הים, מתרכב עם הכספית שאינה מתכלה. כל מה שעל צוות הצוללת לעשות הוא להפיק נתרן (ממי הים) עבור תאי יצור החשמל. זיקוק הנתרן ממי הים נעשה בעזרת שריפת הפחמים המצויים בים (Underwater Coal). קפטן נמו טוען שעצמתן של סוללות הנתרן הוא פי-2 מסוללות האבץ, המקובלות בעולם.( חלק ראשון,פרק 12).
חישוב משקל ונפח הצוללת במטרה שרק עשירית ממנה יצוף על פני המים- (חלק ראשון, פרק 13)
ציוד האמודאי - כולל אספקת אוויר עד 10 שעות ורובה הפועל בלחץ אוויר ויורה כדורי זכוכית עם ציפוי פלדה. (חלק ראשון, פרק 15)
צפיפות המלחים במי האוקיינוסים שונה מאוקיינוס לאוקיינוס. ( חלק ראשון, פרק 23).
אוקינוגרפיה של הים התיכון - כיווני זרימת מי הים, היות אירופה ואפריקה יבשת אחת ופיצולו של הים התיכון לשתי ימות: אגן מזרחי ואגן מערבי, כאשר הגבול הוא הקו סיציליה-תוניס. (חלק שני, פרק 7)

אלה אינם כל האספקטים המדעיים המוצגים בספר. די בהם כדי להבחין במגמת ז'ול ורן, הנחלת יסודות המדע לציבור בכלל ולבני הנוער בפרט. ^[4]

סרט "20,000 מיל מתחת למים"[]

הסרט 20,000 מיל מתחת למים הופק בשנת 1954 ומבוסס על הספר המתאר את מסע הצוללת נאוטילוס מתחת למים במשך כשבעה חודשים, מאיי יפן עד לחופי נורבגיה, דרך האוקיינוס השקט, האוקיינוס ההודי והאוקיינוס האטלנטי. הוא נחשב לסרט הראשון - בעל ממדים יוצאי דופן - בסדרת סרטי ז'ול ורן. הוא צולם באולפני וולט דיסני (Walt Disney's) . חלקים מהתפאורה כמו הצוללת הוצגו בThe Magic Kindom בב "אורלנדו" שבפלורידה ואפילו ניתן למבקרים בתערוכה לשוט בתוכה. דגם הצוללת היה לצרכי צילום חיצוניים. הוא היה קטן, לעין שיעור, מגודל הצוללת כפי שמתואר בספר. בימאי הסרט היה ריצ'רד פליישר (Richard Fleischer) ולתפקידים הראשיים נבחרו השחקנים הבאים: קירק דאגלס (Kirk Douglas) בתפקיב נד לנד, ג'ימס מאסון (James Mason) כקפטן נמו ופאול לוקס (Paul Lukas) היה פרופ' פייר אנוקס. הסרט זכה בשני פרסי אוסקר והיה מועמד לשני פרסים נוספים. הסרט נחשב בתור אחד הסרטים הגדולים של חברת וולט דיסני.

תרגומים של הספר (לעברית)[]

המקור: אוסף צבי הראל אודות ז'ול ורן, לזכרו של בנו גלעד הראל

במצולות ים, ישראל זאב שפרלינג, בימ״ס תל אביב, ורשה, 1876.
עשרים אלף מיל מתחת למים, אוריאל הלפרין - יונתן רטוש, אמנות, תל אביב, 1925, 1955.
שמונים אלף מיל מתחת למים, אוריאל הלפרין - יונתן רטוש, אמנות, תל אביב, 1930.
קפיטן נמו,^[5] זאב הרטבי, תבל, תל אביב, 1953; יסוד, תל אביב, 1971
20,000 מיל מתחת לים, נחמיה פורת, יהושע צ׳צ׳יק, תל אביב, 1965.
20,000 מיל מתחת לפני הים, איטלה רימיני, מזרחי, תל אביב, 1967
20,000 מיל מתחת למים, שלומית קדם, עורך אוריאל אופק, לפי * אולפני וולט דיסני, שלגי, תל אביב, 1976.
עשרים אלף מיל מתחת למים, עדית זרטל, כתר, ירושלים וספרית מעריב, תל אביב, 1977.
עשרים אלף מיל מתחת לפני־הים, אביטל ענבר, ספרית מעריב, תל אביב, 1990.
עשרים אלף מיל מתחת למים, בינה אופק, עופרים, תל אביב, 1999.
20,000 מיל מתחת לפני הים, איטלה רימיני, דני ספרים, קריית־גת, 2002.
עשרים אלף מיל מתחת למים, עמיחי הדרי, קוראים, 2005.

הערות שוליים[]

↑ לפי ליגה השווה ל-4,800 מטר מתקבל אורך מסע של 96,000 ק"מ ; כאשר נחשב המרחק לפי מיל רגיל השווה ל-1,609 מטר נקבל 32,180 ק"מ ; לפי מיל ימי השווה ל-1,853 מטר נקבל 37,060 ק"מ;
↑ speed of fifty miles per hour ולא Leagues
↑ כל הנתונים לפרק זה מתוך התרגום האנגלי של הספר באתר Zvi Har’El’s Jules Verne Collection
↑ אין לי מקור לכך - זו השערה
↑ שם הספר שונה אבל תוכן הספר הוא שמונים אלף מיל מתחת למים,

קישורים חיצוניים[]

צבי הראל, אוסף צבי הראל אודות ז'ול ורן, לזכרו של בנו גלעד הראל
תרגום הספר באנגלית - המאה ה-19

[1] לפי ליגה השווה ל-4,800 מטר מתקבל אורך מסע של 96,000 ק"מ ; כאשר נחשב המרחק לפי מיל רגיל השווה ל-1,609 מטר נקבל 32,180 ק"מ ; לפי מיל ימי השווה ל-1,853 מטר נקבל 37,060 ק"מ;

[2] speed of fifty miles per hour ולא Leagues

[3] כל הנתונים לפרק זה מתוך התרגום האנגלי של הספר באתר Zvi Har’El’s Jules Verne Collection

[4] אין לי מקור לכך - זו השערה

[5] שם הספר שונה אבל תוכן הספר הוא שמונים אלף מיל מתחת למים,

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]