{{חשיבות}]
ער אציל בסרדיניה
תפרחת בצילום תקריב
עָר אציל (שם מדעי: Laurus nobilis) הוא צמח ירוק עד רב שנתי הגדל כעץ או כשיח. מקור השם ער הוא בתלמוד. עליו המיובשים משמשים כתבלין ונקראים עלי דפנה. מקור השם "דפנה" הוא מיוונית. זר עלי דפנה מסמל מן העת העתיקה ועד היום ניצחון ותהילה ולכן החל משנת 2000 מחולק פרס בינלאומי לספורטאים מצטיינים - Laureus World Sports Awards, על שם הצמח.
תפוצה ותיאור[]
מוצאו של הער האציל ים-תיכוני, אך מגדלים אותו בארצות רבות כצמח תבלין ונוי. הוא גדל בצפון ישראל כעץ בר בחורשים לחים, וכשיח בגבול הדרומי של תפוצתו. בארץ מגיע גובהו לשישה מטרים, באירופה הוא מסוגל להגיע לגבהים של מעל 12 מטרים.
הער הוא צמח דו-ביתי, העלים באורך של 6 עד 12 סנטימטרים, ברוחב של 2 עד 4 סנטימטרים, מסודרים באופן מסורג על הגבעול. התפרחת מופיעה בחודשים מרץ עד יוני, צומחת בקצות הענפים או בחיק העלים, הפרחים חד-מיניים (הפרח הזכרי והפרח הנקבי צומחים על צמחים נפרדים), צהבהבים, בקוטר של כסנטימטר אחד, בעלי ארבעה עלי עטיף, נישאים על עוקצים ומלווים בחפים. הפרי הוא בית גלעין בצורת זית קטן בגודל של עד כ-17 מילימטרים ובו גלעין אחד. בהתחלה צבעו ירוק, אך עם ההבשלה צבעו משתנה לשחור מבריק. העלים בצבע ירוק כהה, מבריקים, נוקשים, שבירים, ומדיפים ריח חזק.
הער האציל רגיש לקרה (לטמפרטורות מתחת למינוס 7 מעלות צלזיוס), לרוחות קרות, ולקרינת שמש חזקה, וגדל טוב יותר בצֵל חלקי. ניתן להרבייה באמצעות זרעים או ייחורים.
כאשר מגדלים אותו למטרות נוי ניתן לעצבו לצורות שונות.
מקור השם והיסטוריה[]
בתלמוד מוזכר הצמח כ"טרפא דערא" בארמית, שפירושו עלי ער. הזיהוי של העץ הזה בשם ער, עם העץ laurus, מוזכר במפורש על ידי רש"י, שמכנה אותו lorier בצרפתית עתיקה, או laurier בצרפתית מודרנית, לטינית laurus.[1] העלים נזכרים במסכת גיטין כתרופה לתולעי מעיים. מקור השם הלטיני "לאורוס" (Laurus) אינו ידוע. מקור השם (עלי) דפנה בדמות דפנה (δάφνη) מן המיתולוגיה היוונית. דפנה הייתה נימפה והאל אפולו התאהב בה ורדף אחריה, כיוון שהיא לא חשקה בו היא ביקשה מאביה, אל הנהר פניוס, שיהפכה לעץ הער. כזכר לאהבתו הנכזבת ענד אפולו לראשו זר מענפי הער. עלי הדפנה נקראים בכמה שפות דרום-אירופאיות בשם זה - טורקית, רומנית, בולגרית ואלבנית.
ביוון העתיקה שזרו זרים מענפי העץ, והניחו אותם על ראשי גיבורים, משוררים, מצביאים וכו'. ברומא העתיקה החלו לענוד לראש המצביא המנצח זר מענפי הער. מאוחר יותר נהגו הקיסרים לענוד על ראשם זר מסוג זה וכן הוענק הזר ללוחמים שזכו בניצחון במשחקים. הער מוזכר גם בתלמוד הבבלי. בימי הביניים שימשו עלי הדפנה כתרופה נגד דבר. בנוסף האמינו שעלי הדפנה שומרים על האדם מפני כשפים ושריפות.
הרכב כימי[]
הפרי מכיל כ-30 אחוז שומן ואחוז אחד של שמנים אתריים (טרפן, אלכוהול וקטון). שמן העץ מופק על ידי כבישת הפרי ובישול התמצית. התוצאה היא מעין משחה מכילת כלורופיל, בעלת צבע ירוק המכילה 95 אחוזים של שומן ו-5 אחוזים של שמן אתרי. נקודת ההיתוך של השמן היא 36 מעלות צלזיוס.
העלים מכילים 1.3 אחוז שמן אתרי, מתוכו 45 אחוזים הם צינאול, 12 אחוז טרפנים וכן מרכיבים נוספים.
שימושים[]
עלי הער ופירותיו משמשים להפקת שמן אתרי, הידוע כבעל תכונות ממריצות ונרקוטיות, ומקובל בשימוש וטרינרי.
ברפואה העממית, שמן הער האציל משמש גם לריפוי כאבים ראומטיים, כאבי פרקים, ולריפוי מחלות עצבים. ברפואה המשלימה מיוחסות לעלי הדפנה תכונות חיוביות רבות: טיפול בכאבי אזניים, הרחקת טפילי מעיים, ועוד.
בשל הריח העז של השמן, הוא משמש בתעשיית התמרוקים לטיהור אוויר ולבישום סבון.
עלי הדפנה טריים ומיובשים משמשים לתיבול מאכלי בשר, דגים, מרקים, ירקות וחמוצים ולרוב אינם נאכלים בעצמם. העלים משמשים לתיבול חומץ וגם לעטיפת תאנים בתהליך ייבושן. יש המשתמשים בפירות הריחניים לתיבול ירקות כבושים. במטבח הצרפתי משמשים עלי דפנה קצוצים כרכיב בתערובת התבלינים ארב דה פרובאנס.
במטבח המסורתי משמשים עלי הדפנה המיובשים להרחקת חרקים מהקמח.
שימושים סמליים[]
- ענף של עץ הוא מרכיב בסמל יוון ובסמל הרפובליקה הדומיניקנית.
- פירושה המילולי של המילה baccalaureate הוא פרי הדפנה. בצרפת וברומניה נקראת כך תעודת הבגרות הניתנת בסוף הלימודים בבית הספר התיכון. במספר מדינות מציין שם זה את התואר האקדמי הראשון.
- משנת 2000 מחולק פרס בינלאומי לספורטאים מצטיינים - Laureus World Sports Awards.
- באיטליה, קיים מנהג להעניק לכל סטודנט שמסיים תואר באוניברסיטה זר עלי דפנה, שאותו הוא שם ביום סיום התואר.
קישורים חיצוניים[]
תבנית:מידע טקסונומי
- ער אציל, עלי דפנה, באתר FoodisGood