עצים מספרים מאת:אביתר ליכטמן
המפגש עם הקיסר הגרמני[]
בכניסה הראשית לבית הספר, בדרך יפן ירושלים התקיים ביום 28 באוקטובר 1898 [1] המפגש בין בנימין זאב הרצל לבין קיסר גרמניה, וילהלם השני. גולת הכותרת של הביקור הייתה חנוכת "כנסיית הגואל"בירושלים העתיקה. לביקור זה הגיע הרצל במיוחד לארץ ישראל. הוא סבר כי תמיכתו של הקיסר הגרמני תסייע לממש את חזון "מדינת היהודים" .
תמר קופרשטין מתארת את הביקור: "בית הספר (מקוה ישראל) רעש מההכנות, המורים והתלמידים לקטו מהגנים וגם מהחורשות כל פרח וכל צמח שניתן היה לקשט את המקום. הכל היה מלא תנועה וחיים, הכל שמחו ועלזו". [2] היא מוסיפה כי לא את הקיסר הם בקשו לראות, תושבי יפו שהגיעו למקוה ותןשבי המקום בקשו לראות "רק את הרצל". אמנם הפמליה של הקיסר, 200 איש, היו לבושים "בתלבושת היפה של האבירים, נשרי הזהב שעל כובעיהם המתנוצצים מול השמש, סוסיהם האבירים... יפים הם מאד". אבל היא מדגישה :"עיני שׂוּמוֹת באיש העומד אצל השער ומשוחח עם המנהל (בזמן ההמתנה לקיסר) ... ומה נפלאות העינים של האיש הזה ! כל צער האומה הנודדת במשך אלפים שנה נראה מתוכן [3] קרנו פניו וקסם של הכרה עצמית נפלאה שפוך עליהן, קסם מלא אורה, המאציל שמחה ותקוה על כל רואיו. והיא מתבוננת במפגש, רואה את שניהם מושיטים יד אחד לשני, מחליפים מילים בינהם ואז היא כותבת בזכרונות :"חשבתי בלי משים - קיסק אדיר מושיט ידו לחוטר מגזע החוזים - וכי אין זה אות ומופת, כי לא בחרב וחנית תכבש הארץ..
על התמונה - מהויקיפדיה העברית[]
השלמות[]
- על הפיקוס במקווי ישראל, אכן הוא מהימים הראשונים של המקום. והנה ציטוט מהויקיפדיה : במקווה נמצא עץ מרשים של פיקוס בנגלי (השם המדעי:Ficus Benegalensis) שניטע בשנת 1888 ומשתרע על שטח נרחב. שורשי האוויר של העץ השתרשו בקרקע והפכו במשך הזמן לגזעים משניים. עץ זה הוא ה"סמל" של מקווה ישראל ומסמל את תלמידי בית הספר ובוגריו אשר השתרשו בארץ, נקלטו והשתלבו בבנייתה והשפיעו על התפתחותה
- חורשת האקליפטוסים הגדולה יחסית, שנטע קראוזה עם תלמידי מקווה ישראל במלחמת העולם הראשונה נמצאת בקוסיימה - בחצי האי סיני . יש לי צילום ממנה אך איני מוצא אותו. היא מוזכרת בספרו של צבי אילן
- הייתי ברפיח, אחרי מלחמת ששת הימים, לאחר גילוי עץ התמר. היה במקום שלט בולט ועץ נאה (גם צילום זה לצערי אבד לי) - זאת בטרם הועבר ממקומו.
עוד על פיינברג[]
סיפור של עץ בגולן[]
הארז של הרצל במוצא[]
- ארזה - בית הבראה לחלוצים - על הארז שהוא ברוש
הערות שוליים[]
- ↑ לפי אברהם יערי - בתאריך זה שהיה י"ב חשון תרנ"ט
- ↑ מקור: מזכרונות תמר קופרשטין, הרצל במקוה ישראל, בתוך זכרונות ארץ ישראל - חלק שני מאת אברהם יערי , הוצאת המחלקה לעניני הנוער של ההסתדרות הציונית - ירושלים, תש"ז, עמ' 764
- ↑ הדגשה לא במקור