סוכות שבעתק סוכות - עם ישראל ישבו ב'דיר עלא', כלומר בסוכות - מונח חז"לי שמכוון למיקומו של עמק סוכות המקראי. בין כתובת בלעם בן בעור לקרב יעקב עם המלאך וחנייתו בסוכה, יש מקום אחד שהוא בית לימי תפר
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (ויקרא כ"ג, מ"ב-מ"ג). כיום אנו יושבים בסוכות רק בחג הסוכות, אולם בעת העתיקה, ישיבה בסוכה הייתה צורת חיים נפוצה לנודדים בדרך רחוקה. אופייה של הסוכה היה בין בית הקבע לאוהל הנדודים, והשתמשו בה נוודים שהשתקעו במקום מסוים יותר מן הרגיל. אנו מכירים לפחות ארבעה מקומות במרחב הארצישראלי שמכונים על שם תופעה זו (ממערב למזרח): האחד, 'סוכות' הסמוכה לרעמסס שבמצרים (שמות י"ב, ל"ז). השני, העיירה 'אל עריש' שבצפון סיני, שהרי עריש משמעותו סוכה, וכך גם במקרא "אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה" (שיר השירים א', ט"ז) – הכוונה לסוכת הגפנים הירוקה הסמוכה לבית הקבע. אזור אל עריש נודע במטעי התמרים שלו, ובסוכות הדקל המצויות ביניהם. המקום השלישי הנקרא סוכות הוא המעיין המפורסם והחורבה שלצדו בצפון בקעת הירדן (מזרחית למחולה) והמקום הרביעי הוא עמק סוכות שבעבר הירדן המזרחי. לאחר שנלחם עם המלאך במעבר יבוק הגיע יעקב לסוכות: "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת" (בראשית ל"ג, י"ז). כיצד נזהה את מיקומו של עמק סוכות?
בשפך של נחל יבוק לבקעת הירדן ישנו עמק רחב ופורה המושקה במימיו השופעים של נחל יבוק. עמק זה השוכן בעבר הירדן המזרחי, מתאים בדיוק למיקומו של עמק סוכות המקראי. שמו של הכפר המרכזי בעמק הוא 'דיר עלא', וכך גם שמו של התל המקראי השוכן בטבורו. שם זה קשור לסוכות שכן בחז"ל אנו מוצאים את 'סוכות דרעלה' (ירושלמי שביעית לח ה"ב), כלומר בתקופת חז"ל נקראה סוכות בשם 'דרעלה'. בתל דיר עלא נתגלה ממצא מרתק – כתובת בלעם בן בעור. הכתובת נמצאה על גבי שברי טיח שכיסה את קירות מקדש העיר, והיא מתארת את סיפור בלעם בן בעור מ"הזווית המואבית". הכתובת מתוארכת למאה השמינית לפנה"ס והיא כתובה ארמית ("מִן אֲרָם יַנְחֵנִי...").
על פי ספר הזוהר, יעקב נלחם עם המלאך ביבוק ביום הכיפורים, והגיע לעמק סוכות בחג הסוכות! יעקב ישב בסוכות שמונה עשר חודשים, וחצה את הירדן בחודש ניסן, שהוא חודש הכניסה לארץ גם בתקופת יהושע בן נון. מעניין לראות שבנוסף לאופייה של הסוכה על התפר בין קבע לארעי, גם שני המקומות המקראיים המכונים 'סוכות', מציינים מעבר בין ארעי לקבע בחיי עם ישראל: יעקב אבינו חנה בסוכות בין שנות נדודיו לבין ההשתקעות בארץ כנען, וביציאה ממצרים חנה עם ישראל בסוכות – בין ישיבתו במצרים לבין נדודי המדבר. טיול בעמק סוכות – כיום ניתן לבקר בעמק סוכות ואתריו בסיור בעבר הירדן המזרחי (בשליטת ירדן). על מנת להשקיף על עמק סוכות מומלץ לעלות למרפסת התצפית המרהיבה ביישוב חמדת, שבמזרח השומרון (מעניין לציין שבימיו הראשונים של היישוב, בהיותו היאחזות נח"ל ,נקרא המקום – נח"ל יבוק). מתוך: המדריך למטייל בשומרון – מאת נתנאל אלינסון ודביר רביב. המדריך ייצא לאור לאחר חג סוכות הקרוב.
המקור:מעט מן האור גיליון יום כיפור ץשע"ד