ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית
עמנואל מזור' (Emanuel Mazor) הוא פרופסור גימלאי לגאולוגיה במכון ויצמן למדע במחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה. בין פועליו נמנים : פיתוח וניהול הקורסים לגאולוגיה באוניברסיטה הפתוחה וייזום ההכרזה של מכתש [מון כשמורת רמון, עם דגש להיבטים גאולוגיים.
תחומי פעילות בסימן הגיאולוגיה והסביבה :
- פרוגרמות רעיוניות ותכניות אב
- תכנון ידידותי לסביבה
- פעילויות למען איכות הסביבה
- התכנים הגיאולוגיים היפים של הארץ והעולם
- הוראה וחינוך סביבתי
חייו[]
מזור נולד בשנת 1933 בקוטבוס, גרמניה. ועלה לישראל בשנת 1936.[1]
בשנת 1955 השלים מוסמך אוניברסיטה-תואר שני בגאולוגיה (M.Sc), מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא: "גופים מגמתיים במכתש רמון", וב-1960, את לימודי הדוקטורט בגאולוגיה (Ph.D), גם באוניברסיטה העברית, בנושא: "רדיואקטיביות של סלעים בישראל".[1]
בשנים 1958 עד 1972, היה הגאולוג הראשי של הוועדה לאנרגיה אטומית.[1]
משנת 1973 מכהן כפרופסור במחלקה למדעי כדור הארץ במכון ויצמן למדע (מ-1999 כפרופסור אמריטוס).
ב-2008 היה אחד הזוכים ב"אות מפעל חיים להגנה על הסביבה" מטעם המשרד להגנת הסביבה.[2]
האוניברסיטה הפתוחה[]
עם הקמת האוניברסיטה הפתוחה עמנואל מזור נטל על עצמו את פיתוח הקורסים בנושאי הגאולוגיה. ספרו הפך להיות לספר הלימוד הפופולרי. כבר בפתיחת הסמסטר הראשון של האוניברסיטה הפתוחה באוקטובר 1976 הסתבר עד כמה יש צמאון ללימודי הגאולוגיה. לקורסים הראשונים באוניברסיטה הפתוחה, שהיו תחת פיקוחו האישי, באו מאות חובבי ארץ ישראל. אלה שעד כה לא יכלו לקחת חלק בלימודים אקדמאיים מסודרים בתחום זה.
לכל מחזור הוא ארגן שלושה מחנות לימוד: ברמות שפירא בהרי יהודה, בבית ספר שדה בקצרין בגולן וגולת הכותרת הייתה שבוע ימים במכתש רמון. במכתש הוכנו על יד צוות עוזריו שלטי הסבר למסלולים אחדים ובהן ניתן הסבר לכל תופעה גאולוגית בשטח. הסיורים בוצעו בעזרת החוברת שכתב: מסלול גיאולוגי משולט מכתש רמון. המסלול הוקם במלואו ושימש מטיילים וכתות בית ספר עד אשר רובו פורק בעת הרחבת הכביש.
אז גם נרקמה תוכנית להכריז על מכתש רמון כקריית הפארק הגיאולוגי הלאומי במכתש רמון. תוכנית שבמשך השנים יצאה לפועל.
שמורת רמון[]
בשנת 1979 החליטה רשות שמורות הטבע להכריז על שמורת הרמון. פרופסור עמנואל מזור בישיבה מיוחדת בכנסת מציין כי: " באופן יוצא דופן היה קשר ישיר בין ההנהלה של רשות שמורות הטבע לבין המדע. נכתבה תוכנית-אב שכללה קריית פארק ואכן נבנתה קריית הפארק, שהיא פרוזדור של המטיילים אל תוך השטח. ישר מהתחלה היה מדען של השמורה, גיאולוג של הפארק". כך היה במשך 6 שנים.
בשנת 1985, משרד המדע, החליט להוציא לפועל תוכנית-אב למרכז מדע רמון, אשר חוברה על ידו. המועצה המקומית, רשות שמורות הטבע ומשרד המדע החליטו לקדם את הפרויקט ונפתח "מרכז מדע רמון".
גישתו של עמנואל מזור הייתה שעד היום נהגו באוניברסיטאות שהתלמידים הולכים לחקור את הטבע בדרך כלל בחודשי החופש הגדול, במחנה של שבועים שומעים הרצאות ומבקרים בשטח. חידושו היה כי את השטח צריך ללמוד טוב " 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, כל הזמן". "מרכז מדע רמון", שבו החוקרים גרים במקום ותוך 10 דקות הם בשטח היה החידוש שלו. כלומר, אם יש שיטפון או אם יש שרב או אם מגיע משהו הם מיד בשטח וחוקרים את התופעה.
מרכז מדע רמון היה בהתחלה דגש על גיאולוגיה וזה נמשך כך כמה שנים. אט-לאט בא מפנה והתחיל דגש על אקולוגיה. מזור סבור כי לא מן הנמנע כי בעתיד יהיה יהיה בכלל דגש אחר.
לקריאה נוספת[]
- עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1980
- עמנואל מזור ונחמה שפרן ( עורכים), נדבכים בגיאולוגיה של ישראל, האוניברסיטה הפתוחה, 1987
- עמנואל מזור וג.ה. הרבאו, סולם הזמן הגיאולוגי', האוניברסיטה הפתוחה, 1978
- עמנואל מזור, מי התהום והאדם , האוניברסיטה המשודרת - גלי צה"ל, 1976
- עמנואל מזור, גיאולוגיה - עולם של תצפיות ומסקנות , האוניברסיטה המשודרת - גלי צה"ל, 1980
- עמנואל מזור, טבע ומורשת כבסיס לתכנון הארץ במאה ה-21,האוניברסיטה המשודרת - גלי צה"ל, 2002
קישורים חיצוניים[]
- עמנואל מזור, לבה ותוצריה, מט"ח, מרכז לטכנולוגיה חינוכית
- עמנואל מזור אתר המדען - מכון ויצמן למדע
הערות שוליים[]
- ↑ 1.0 1.1 1.2 פרופ' עמנואל מזור, קורותת חיים, מכון וייצמן למדע,
- ↑ פרס מפעל חיים לאורי דביר ועזריה אלון, באתר ynet, 5 באוגוסט 2008