עמלק

עמלק הוא עם הנזכר במקרא. הוא נזכר בספר בראשית בהקשר למלחמת ארבעת המלכים את החמישה, כאשר שבו מקדש (בדרום הארץ) :"... וַיַּכּוּ, אֶת-כָּל-שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם, אֶת-הָאֱמֹרִי, הַיֹּשֵׁב, בְּחַצְצֹן תָּמָר" . עם העמלק חי במדבריות בדרום ארץ ישראל ומכאן גם כינוי האזור בתור "שדה העמלקי". העמלק נמנה על צאצאיו של עשו:"וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ, לֶאֱלִיפַז בֶּן-עֵשָׂו, וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז, אֶת עֲמָלֵק; אֵלֶּה, בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו." . הוא נמנה גם על האלופים:"אַלּוּף עֲמָלֵק" . רש"י עומד על הסתירה:"ועדין לא נולד עמלק - ונקרא על שם העתיד"

ראו גם:

• "לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק" - מלחמת שאול בעמלק
• ​מצוות זכירת ומחיית עמלק
• מצוות מחיית זכר עמלק - שיעורו של בנימין קוסובסקי
• ​מצוות זכירת ומחיית עמלק - שיעוריו של הרב מרדכי ברלין

שדה העמלקי

ראו ערך מורחב: שדה העמלקי

המפגש הקריטי

המפגש בין העמלק לבין בני-ישראל, אשר הטביע את חותמו היה במדבר סיני, כאשר זינב את הנחשלים והעייפים שהלכו בסוף המחנה ובלשון הפסוק:"...וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ..." . . למרות שעמלק נוצח, הצליח לפגוע פגיעה קשה בבני ישראל. ואז הקב"ה ציווה למשה רבינו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. טו וַיִּבֶן מֹשֶׁה, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, ה' נִסִּי. טז וַיֹּאמֶר, כִּי-יָד עַל-כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לַה', בַּעֲמָלֵק מִדֹּר, דֹּר .

גם בלעם הרשע הזכיר אותו בנבואת הסיכום שלו, כאשר הוא דן בגורל העמים:"וַיַּרְא, אֶת-עֲמָלֵק, וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד." .. משה רבינו בערבות מואב, לפני הכניסה לארץ ישראל הוא מצווה את עמו : למחות את חת השמים. "תִּמְחֶה אֶת־זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" .. על פי הרמב"ם מלחמה זו בעמלק הנה בגדר של "מלחמת מצווה".

מימוש הלחימה

הוצאתו להורג של אגג בידי שמואל הנביא. תחריט של גוסטב דורה - ויקישיתוף

בילקוט שמעוני נאמר:"תניא ר' יהודה אומר שלש מצות נצטוו ישראל בכניתסן לארץ, להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה " . וכך שמואל הנביא) ציוה על המלך הראשון בישראל שאול המלך, כי יימלא יימחה את זכר העמלק, וכך הוא אומר: "כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, פָּקַדְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל--אֲשֶׁר-שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ, בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם. ג עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק, וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל, עָלָיו; וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד-אִשָּׁה, מֵעֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק, מִשּׁוֹר וְעַד-שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד-חֲמוֹר".(ספר שמואל, א',ט"ו,ב'-ג'). אבל שאול המלך לא מילא את המצווה במלואה והחליט לחמול על אגג מלך העמלקים ועל "מיטב" הבקר והצאן, ועל דך איבד את מלכותו. אגג הוצא להורג על ידי שמואל. על מעשהו הראשון אמרו חז"ל:"ויחמול שאול והעם על אגג. אמר בר קפרא זה דואג שהיה שקול כנגד כל ישראל. א"ר יהושע בן לוי כל שהוא רחמן על אכזרים לסוף נעשה אכזר על רחמנים להלן כתיב ואת נוב עיר הכהנים הכה לפי חרב:" .

על פי האגדה, העמלקים, שהיו ידועים כמכשפים, שינו צורתם לכבשים, ומכיוון ששאול המלך המרה את פי ה' וחס על הצאן, מעטים מהם הצליחו להתחמק מהצבא שבא להרגם ושרדו.

העמלקים נזכרו גם לאחר השמדתם. דוד המלך שב "... מֵהַכּוֹת אֶת-הָעֲמָלֵק". לאחר מכן נודע לו כי מת שאול המלך במערכה בהר הגלבוע והמבשר הציג עצמו :"... עֲמָלֵקִי אָנֹכִי."

המן האגגי

מדרשי מגילת אסתר מפרשים כי המן האגגי היה צאצא לעם עמלק, ובשל כך שנאתו הגדולה גרמה לו לרצות להשמיד את כל היהודים ללא כל הבחנה ביניהם. בשל קשר זה נהוג לקרוא בשבת זכור - היא השבת שלפני פורים - את פרשת זכור , המזכירה לישראל את חובת מחיית זכר עמלק.

הרב מנחם בורשטיין : היחידי שנשאר בבית

• המקור: גילוי דעת גיליון 244 לפרשת תצוה

שבת זכור – האם ייתכן הסכם שלום עם עמלק?

מאת: הרב לירן עוקשי
השבת נקרא את פרשת "זכור" שהיא פרשת מלחמת עמלק והמצווה למחותו מן העולם. מהותו של פורים היא המאבק בין ישראל לעמלק. ראשית המאבק היה במלחמה עמו לאחר יציאת מצרים והמשכו היה אצל המן, שהיה מזרעו, והוא רצה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. האם יש אפשרות שעמלק יישאר בעולם? האם אנו מחויבים להורגו בכל מצב? הגמרא ( ירושלמי שביעית ו, א.) מספרת שלפני כניסתו של יהושע לארץ ישראל הוא שלח שלוש איגרות לשבעת העממים שהיו בה. באיגרת אחת כתב שמי שרוצה להשלים עם ישראל – יכול להשלים, בשנייה כתב שמי שרוצה לברוח – יכול לברוח ובשלישית כתב שמי שרוצה להילחם – יילחם.

הרמב"ם( הלכות מלכים ומלחמותיהם ו, א-ד.) לומד ממעשהו של יהושע הלכה לדורות, ופוסק:
"אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו לשלום. אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה… אם השלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן – אין הורגין מהן נשמה והרי הן למס, שנאמר 'יהיו לך למס ועבדוך'… והעבדות שיקבלו היא שיהיו נבזים ושפלים למטה ולא ירימו ראש בישראל אלא יהיו כבושים תחת ידם, ולא יתמנו על ישראל לשום דבר בעולם. והמס שיקבלו הוא שיהיו מוכנים לעבודת המלך בגופם וממונם, כגון: בנין החומות, וחיזוק המצודות, ובנין ארמון המלך וכיוצא בו… ואם לא השלימו או שהשלימו ולא קבלו שבע מצוות, עושין עמהם מלחמה… ואין הורגין אשה ולא קטן… במה דברים אמורים במלחמת הרשות שהיא עם שאר האומות, אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו אין מניחין מהם נשמה… וכן הוא אומר בעמלק 'תמחה את זכר עמלק'". עם ישראל הוא עם שוחר שלום. לפני כל מלחמה אנו מצווים לקרוא לשלום לעם שאנו עומדים להילחם עמו. ואולם מושג השלום אינו דומה במובנו למושג השלום של היום. השלום שעליו הרמב"ם מדבר הוא העלאת מס – בגוף ובממון וגם עבדות, דהיינו שהעם המקבל על עצמו את תנאי השלום הישראליים לא יוכל להתמנות לשום תפקיד של שררה. הרמב"ם, באופן מפתיע, אומר שגם לפני מלחמה עם עמלק אנו מצווים לקרוא לו לשלום. אם הוא מסכים לתנאים שהזכרנו ומקבל עליו שבע מצוות בני נח, שהם הבסיס החברתי לקיום העולם – אין מצווה למחותו. אם עמלק מסרב לקבל על עצמו מס ועבדות אז חוזרת מצות מחיית עמלק במלוא התוקף. אם כן למדנו שישנה אפשרות שישראל ועמלק יחיו זה לצד זה.

האם ישנה אפשרות שישראל ועמלק אף יתאחדו עד כדי להיות עם אחד? כלומר, האם עם ישראל יכול לקבל לתוכו גרים עמלקים? האם גיור של עמלקי הרוצה לעזוב את עמו ולהצטרף לעם היהודי תופס? חז"ל במכילתא דרבי ישמעאל(בשלח מסכתא דעמלק, פרשה ב) נדרשו לעניין וכך היא דעתו של ר' אליעזר: "ר' אליעזר אומר: נשבע המקום בכסא הכבוד שלו שאם יבא אחד מכל אומות העולם להתגייר שיקבלוהו ולעמלק ולביתו לא יקבלוהו, שנאמר 'ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי'. נזכר דוד באותה שעה מה שנאמר למשה רבינו: אם יבא אחד מכל האומות שבעולם להתגייר שיקבלוהו ומביתו של עמלק שלא יקבלוהו. מיד 'ויאמר אליו דוד דמך על ראשך כי פיך ענה בך'. לכך נאמר 'מדור דור'". דעתו של ר' אליעזר נחרצת – אין אפשרות לקבל גרים מעמלק. מכל האומות יכולים להצטרף לעם ישראל אך מעמלק, כנראה בגלל מידותיו המקולקלות – לא. האיחוד אינו יכול להיות שלם. ואולם ר' יהושע ור' אלעזר המודעי חולקים על ר' אליעזר ודורשים את המילים "מדור דור" באופן אחר. הרמב"ם פוסק בהלכות איסורי ביאה (יב, יז) כדעתם של ר' יהושע ור' אלעזר המודעי: "כל העכו"ם כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהן כל המצות שבתורה… הרי הן כישראל לכל דבר שנאמר 'הקהל חוקה אחת יהיה לכם' ומותרין להכנס בקהל ה' מיד… חוץ מד' עממין בלבד והם עמון ומואב ומצרים ואדום". הרמב"ם אומר במפורש שכל הגויים יכולים להתגייר ולהיות כמו ישראל לכל דבר חוץ מארבעה עמים שדין גירותם שונה. את עמלק הוא אינו מונה עמהם! משמע מדבריו שעמלק יכול להתגייר ולהפוך ליהודי כשר! כפי הנראה הכרעתו של הרמב"ם נובעת מסיפור הקשור לעמלק הכתוב בגמרא במסכת סנהדרין(צו ע"ב). הגמרא מספרת על צאצאיהם של רשעים גדולים כמו סנחריב וסיסרא שהצטרפו לעם ישראל, ומוסיפה: "מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק". יש צאצאי המן העמלקי שהתגיירו ולמדו תורה בבני ברק! (דעת ר' ניסים גאון(ברכות כז ע"ב) שהיה זה ר' עקיבא!). מוכח מדברי הגמרא האלה שיש אפשרות לאנשים מעמלק להתגייר ולהצטרף לעם היהודי, שלא כמו דעת ר' אליעזר במכילתא. יש מקום נוסף שבו רואים שהרמב"ם פסק שלא כמו דעת ר' אליעזר במכילתא. בספר שמואל(ב, א, יג-טז) מתואר שדוד המלך הרג את הנער העמלקי שהרג את שאול המלך. דעת המכילתא היא שדוד הרגו מפני שהנער אמר שהוא בן לגר עמלקי, וכיוון שלא מקבלים גרים מעמלק חלה חובת מחיית עמלק גם כלפי נער זה. הרמב"ם (הלכות סנהדרין יח, ו.) לעומת זאת כתב הסבר שונה להריגת הנער. הרמב"ם כותב שאין ממיתין יהודי על פי הודאת פיו שהרג אדם. ולכן "זה שהרג יהושע עכן, ודוד לגר עמלקי בהודיית פיהם – הוראת שעה היתה או דין מלכות היה". הרמב"ם מתייחס לגר העמלקי כיהודי לכל דבר, שהיה אסור להורגו על פי עדותו. הסיבה להריגתו הייתה הוראת שעה או דין המלכות. סיבה זו אינה קשורה למצות מחיית עמלק. פשט הכתובים גם הוא מורה כדברי הרמב"ם – דוד המלך אומר לנער שמגיע לו עונש מוות מפני שאמר שהרג את שאול משיח ה'. אם כן ראינו ששיטת הרמב"ם היא שיש לעמלק תיקון, והוא עקבי בשיטתו. ראינו שקוראים לעמלק לשלום לפני מלחמה עמו, והוא יכול להמשיך להתקיים אם מקבל על עצמו שבע מצוות בני נח, מס ועבדות. כמו כן, עמלקי יכול להיות חלק מעם ישראל אם הוא מתגייר. מכאן עולה שמצות מחיית עמלק נעשית לא רק בהריגה פיזית אלא גם באופן רוחני. שם עמלק נמחה מן העולם גם אם הוא מקבל על עצמו להיות משועבד לישראל וגם כשגרים נהיים חלק ממנו.

• מרכז הרמב"ם

לעתיד לבוא

ישנה מחלוקת האם מותר לגייר אדם מעמלק, במכילתא (סוף פרשת בשלח) מובאת דעתו של רבי אליעזר שאומר, שנשבע המקום בכיסא הכבוד שלו, שאם יבוא עמלקי להתגייר, שלא יקבלו אותו.
ואילו הרמב"ם כתב בהלכות איסורי ביאה (פרק י"ב הלכה י"ז) שכל הגויים כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהם כל המצוות שבתורה הרי הן כישראל לכל דבר... חוץ מארבעה עממים בלבד, והם עמון ומואב ומצרים ואדום" מכאן שגם עמלק יכול להיתגייר. במסכת גיטין (נז, ב), שם מסופר כי מבני בניו של המן הרשע לימדו תורה בבני ברק. ולכאורה משמע שמבני בניו התגיירו ואף נעשו מרביצי תורה. ואומנם יש כאלה המפרשים שגיורם היה שלא כדין אך אחרי שגיירו אותם כבר אין יכולים להוציאם, וכן יש מפרשים שאנס אחד מצאצאי המן בת ישראל ובכך נולד בן שהוא יהודי וגם צאצא של עמלק.