הסדרה "עמוד האש" היא דרמה של תחייה ושחרור בת 19 פרקים. היא מספרת כיצד חידש העם היהודי שְׂבַע־הימים את נעוריו בארץ האבות: כיצד בד בבד עם שִיבתו לארץ־ישראל התרחשה גם השִיבה המופלאה לשפת־האבות, לחיי עבודה וליצירה תרבותית, נעצר תהליך ההתפוררות הלאומית והובטח המשך קיומם של חיים יהודיים. הסדרה גם מבהירה את משמעותו ההומניטרית של המושג "מדינת היהודים" בבחינת בית ומקלט לכל יהודי באשר הוא.
הסדרה סוקרת את תולדות הציונות משנת 1896, עם ההתעוררות הלאומית של בנימין זאב הרצל, דרך תולדות העם היהודי במאה העשרים: ראשיתה של הציונות, העליות לארץ לפני קום המדינה, תחיית הלשון העברית, השלטון העות'מאני והמנדט הבריטי בארץ ישראל, המאבק היהודי-ערבי על ארץ ישראל, האנטישמיות באירופה, עליית הנאצים, שואת יהודי אירופה, תולדות היישוב העברי, המאבק לעצמאות והקמת מדינת ישראל.
למרות ההסתבכות הטראגית שבמפגש בין התנועה הלאומית היהודית לבין התנועה הלאומית הערבית כאן בארץ חמדת אבות, הסתבכות המעוררת אצל רבים מאִתנו תהיות ונקיפות מצפון, הסדרה ממחישה כי הציונות היא למרות הכול, לפי כל אמת־מידה פוליטית ומוסרית המקובלת בימינו, אחת התנועות המתקדמות ביותר, שכן מטרותיה אינן רק "שחרור לאומי" ומימוש "זכות ההגדרה העצמית", אלא בראש ובראשונה החייאת העם היהודי והצלת נפשות.
"עמוד האש" היא פרי של חמש שנות מחקר ב־34 ארכיונים ברחבי העולם וראיונות עם 250 אנשים ונשים שהיה להם חלק בדרמה הציונית. הסדרה שודרה במשך 19 שבועות, בחורף ובאביב 1981, ולוּותה בוויכוח ציבורי סוער.
המקור: אתר רשות השידור
אתר רשות השידור - הקש לדף ובו קישורים לצפייה בסדרה
מהויקיפדיה העברית[]
עמוד האש היא סדרת טלוויזיה תיעודית של הערוץ הראשון על תולדות הציונות.
היא שודרה במשך כחמישה חודשים בחורף ואביב 1981, זכתה לאחוזי צפייה גבוהים מאוד. שודרה מאז מספר פעמים בשידורים חוזרים בערוץ 1 ובערוץ ההיסטוריה.
על הסדרה[]
הסדרה מתמקדת בתולדות הציונות החל משנת 1896, עם ההתעוררות הלאומית של הרצל, דרך תולדות העם היהודי במאה העשרים, התעוררות הציונות, העליות לארץ לפני קום המדינה, תחיית הלשון העברית, השלטון העות'מאני והמנדט הבריטי בארץ ישראל, האנטישמיות באירופה, עליית הנאצים והשואה, תולדות היישוב העברי והמאבק לעצמאות ומסתיימת בשנת 1948, עם הכרזת העצמאות והקמת מדינת ישראל.
"עמוד האש" נכתבה מנקודת מבט ציונית ולא מתחה כמעט ביקורת על מעשי הציונות ומחולליה (זאת בניגוד לסדרת ההמשך שלה "תקומה" מ-1998, שהתמקדה בתולדות מדינת ישראל והופקה, לטענת רבים, מנקודת מבט פוסט-ציונית).
הסדרה נחשבה להפקת ענק יוקרתית של הטלוויזיה הישראלית. הושקעו בה תקציבים גדולים ואנשי הטלוויזיה עבדו על הפקתה במשך חמש שנים החל מ-1976, בפיקוחם של חמישה היסטוריונים. היוצר, החוקר, התסריטאי והעורך הראשי שלה הוא יגאל לוסין והמפיק הוא יעקב אייזנמן.
הרעיון להפיק סדרה על הציונות הובא בעקבות מלחמת יום כיפור ולאחר החלטת האו"ם 3379 ב-1975, שהשוותה את הציונות לגזענות. לטענת יגאל לוסין (בהקדמה לספר "עמוד האש"), "אז התעורר הצורך להסביר לעולם, ציונות מהי. בעצם, התברר גם הצורך להסבירה לעצמנו". הסדרה התבססה על חומר ארכיוני רב מארכיונים רבים ברחבי העולם ועל 250 מרואיינים מהארץ ומחו"ל, כולל אנואר סאדאת, אבא אבן, גולדה מאיר, מנחם בגין, ניצולי השואה ועוד.
הסדרה יצאה בעברית ובאנגלית. הקריין בגרסה העברית היה יוסי בנאי, ובגרסה האנגלית - איאן מק'קלן. את המוזיקה המקורית שליוותה את הסדרה כתב, עיבד וניצח על ביצועה שם טוב לוי. הפרק הראשון שודר גם בטלוויזיה הרוסית לאחר נפילת הקומוניזם.
בשנת 1998 הפיק הערוץ הראשון סדרה תיעודית נוספת בשם "תקומה", אשר למעשה המשיכה מן המקום בו "עמוד האש" עצרה, ומספרת על ההיסטוריה של מדינת ישראל מקום המדינה ועד רצח רבין בשנת 1995.
הסדרה עדיין משודרת בשידורים חוזרים, פעם לתקופה. בשנת 2008 היא שודרה בערוץ ההיסטוריה. באותה שנה החלה רשות השידור להעלות את פרקי הסדרה לאתר האינטרנט שלה, לרגל שנת ה-60 למדינת ישראל. בשנת 2005 יצאו לאור כל פרקי הסדרה ב-DVD בעברית ובאנגלית. נוסף על הקופסה המהודרת של תקליטורים מסופר סיפור תולדות הציונות באלבום מהודר, המשלב טקסט ותמונות מתוך הסדרה המצולמת (הוצאת שקמונה וכתר, 1982).
ביקורת[]
בשנת 1979, טרם הקרנת הסדרה, הקימה ויקי שירן תנועה בשם "ציונות למען שוויון", בה היו חברים גם סמי סמוחה ודניאל בן סימון, שנלחמה נגד היעדר יצוג הולם של המזרחים ב"עמוד האש". התנועה, ש"שמה לה למטרה ללחום בכל דרך חוקית נגד הקרנת תוכנית הטלוויזיה 'עמוד האש'"[1], יוצגה על ידי עורך הדין שמעון שטרית. היא הגישה מספר עתירות נגד הקרנת התוכנית לבג"ץ, אולם אלו נדחו סופית בשנת 1981 על ידי בית המשפט. בין הסעיפים שהועלו כנגד הסדרה בבית המשפט היו הטענות הבאות:
- "חלק גדול מדי באופן יחסי, על פי מבחני הסבירות של המאמצים שהושקעו על ידי מפיקי הסדרה והצוות המועסק על ידם, בחשיבה, בזמן ובממון, באיסוף חומר, ובעריכת מחקרים ותחקירים, התמקדו בגושים של מזרח, מרכז ומערב אירופה, בעוד שהגוש אסיה-אפריקה-בלקן, לא זכה לטפול הולם, לא נערך לגביו מחקר ראוי, ולא הוקצו לו משאבים ראויים, על פי מבחני הסבירות". [1]
- "מפיקי הסדרה ועובדיהם התעלמו מעובדות היסטוריות שאינן שנויות במחלוקת המעידות על תרומת יהודי המזרח למפעל הציוני ותקומת מדינת ישראל. כך, למשל, לא דווחו כלל על עליות יהודים מארצות האסלאם והבלקן במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, עליות שהיוו חלק נכבד מהתשתית היהודית בארץ ישראל המחודשת ולא דיווחו על העלייה הבלתי לגלית רחבת ההיקף מארצות המזרח והתעלמו משעור העלייה הגבוה של היהודים מארצות אלה".[1]
- "בהתמקדותה ביהדות אשכנז ובהתעלמות מהתהליכים שהתרחשו אצל יהודי המזרח חוטאת הסדרה בחוסר איזון משווע ואינה משקפת את כל שבטי ישראל כראוי תוך הצגת הנושא באורח בלתי מאוזן ותוך פגיעה קשה בתדמיתה של יהדות המזרח בעיני עצמה כבעיני אחרים".[1]
פרקי הסדרה[]
- פרק 1: היעד – ירושלים (1896 - 1917)
- פרק 2: הערבים מתעוררים (1918 - 1920)
- פרק 3: עם ישראל אייכה? (שנות ה–20)
- פרק 4: העמק הוא חלום (שנות ה – 20)
- פרק 5: המקום השקט ביותר במזרח התיכון (שנות ה – 20)
- פרק 6: פרשת הדרכים (1929 - 1933)
- פרק 7: חשרת הסופה (1933 - 1935)
- פרק 8: מאורעות ומרד (1936)
- פרק 9: מי מפחד ממדינה יהודית (1937 - 1938)
- פרק 10: מלכודת (1938 - 1939)
- פרק 11: חיילים ללא דגל (1939-1941)
- פרק 12: הפתרון הסופי (1941 - 1942)
- פרק 13: שואה וגבורה (1942 - 1943)
- פרק 14: בעל הברית הנשכח (1943 - 1945)
- פרק 15: המאה אלף (1945 - 1946)
- פרק 16: המאבק (1946 - 1947)
- פרק 17: משפט האומות (1947)
- פרק 18: מגש הכסף (1947 - 1948)
- פרק 19: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת ישראל" (1948)
לקריאה נוספת[]
- יגאל לוסין, עמוד האש, הוצאת שקמונה ורשות השידור, 1982.
קישורים חיצוניים[]
- "עמוד האש" באתר רשות השידור
- "עמוד האש", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מירב קריסטל, סדרת הטלוויזיה "עמוד האש" תשודר בגרמניה, באתר ynet, 17 במרץ 2008
