ראו גם:ירושלים בעיני אשתורי הפרחי בכפתור ופרח
המיקום לפי האתר "בית המקדש - איכה"
טוביה שגיב הציג תאוריה לפיה מיקומו של בית המקדש אמור להיות בדרום הר-הבית. להלן עיקרי המימצאים: " באמצעות שיטת מחקר מרחבית ניתן לשער היכן מקום המקדש ומהם מפלסיו. בשיטה זו נבחנו היחסים במרחב בין פונקציות שהיו מחוץ להר הבית ויחסם למקדש. לדוגמא: הספקת המים למקדש. כן נבדקו התיאורים הספרותיים לאור המציאות הטופוגרפית של ירושלים. לדוגמא: איתור שן הסלע עליו עמדה מצודת אנטוניה. לאור בדיקות אלו ניתן לשער כדלקמן:
- שרידי המקדש היהודי טמונים במרחב שבין כיפת הסלע ובין מסגד אל אקצא.
- מפלס הר הבית ההרודיאני נמוך ממפלס הרחבה הנוכחית.
- כיפת הסלע היא מקום מצודת אנטוניה.
על ידי השוואה אדריכלית בין מידות המתחם, סגנונו ושיטת בנייתו ובין מתחמים דומים, שנבנו ברחבי האימפריה הרומית, ניתן לשער כי מתחם המוריה נבנה במאה השניה לספירה. כן ניתן להוכיח כי מסגד אל אקצה וכיפת הסלע נבנו על שרידי מקדש רומאי כדוגמת המקדש ליופיטר שנבנה בבעל בק שבלבנון.
ניתן לשער כי אדריאנוס קיסר רומא הוא בונה מתחם המוריה ולא הורדוס. בעקבות נצחונו של אדריאנוס על בר כוכבא, הוא גרש את היהודים מירושלים כיסה את שרידי המקדש היהודי, הציב את פסלו רכוב על סוס על מקום קודש הקודשים ובנה סביב הר הבית, שהיה קטן במידותיו, חומה ענקית התוחמת את מתחם המוריה (חרם אל שריף), ובו בנה את המקדש ליופיטר. כותל הדמעות, המקום בו יהודים מתפללים זה למעלה מארבע מאות שנה, ממוקם בדיוק מול מקום המקדש וקודש הקודשים, על פי תוצאות מחקר זה. בעת החדשה היו מספר חוקרים שטענו אף הם שהמקדש היה מדרום לכיפת הסלע:
- יוסף רופא במאמרו - "מקום מקדשנו: איתור בית המקדש בדרומה של רחבת הר הבית"
- ג'ו פרגסון במאה ה- 19 בספרו - "The temples of the jews and other buildings in the harem area of Jerusalem"