עין כחל

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.887415,"lon":35.508745,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.887415,"lon":35.508745,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.887415,"lon":35.508745,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":12,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.887415,"lon":35.508745,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

האתר תצפית על "המוביל הארצי" - "הסיפון" המעביר את המים מעל נחל עמוד ונוף הגליל הים כנרת

ראו גם: פארק עמק התכלת - מצפון לצפת

כתוב: ‏‏במסכת כלים של בית המקדש - משנה ג' ובשינויים קלים במגילת הנחושת (בין המגילות הגנוזות): ואלו הן משקלי הכסף הגנוזים בעין-כחל על ידי ברוך וצדקיה: ככרי כסף - מאה עשרים רבוא, ושל כסף טוב - מאה שישים רבוא, כלים של נחושת, סירים של נחושת טוב - מאתיים רבוא, ושל ברזל - מאה עשר רבוא. ושפתים שאין להם מצוקים (כנראה שצ"ל: משקל), ומצוקים של נחושת, סביבות שער הנחושת, כרובים שאין להם משקל, כיורים של נחושת שאין להם משקל, מחבת זהב טוב - שלשת אלפים, ושלחנות של זהב טוב מתחת העץ החיים העומד בגן הקודש - שבעים, שהיו עליהם לחם הפנים - אין ערך לדמיהן, שקמים של זהב שכל מיני מעדנים תלויים בהם והן של זהב מזוקק שזקק דוד המלך עליו השלום, כל אלו גנזם צדקיה.

במשך הזמן התפתחה מסורה שזיהתה את המקום באחד המעינות שבסביבת צפת, (יש טוענים שמסורה זו בטעות יסודה כי הנוסח המקורי הוא עין-כתל, אך עיון ב"עמק המלך" מהדפוס הראשון, מכריע כי הנוסח המקורי הוא אכן עין כחל):

עין כחל לדרום צפת, סמוך לעכברא, בדרך שהולכים מצפת לטבריה יש בקעה גדולה ועמוקה מאד, ולמטה מעין מים טובים זקוף וגבוה מאד ולמעלה בראשו חצוב מעט בעובי ההר, כדמות שער וסתום, ונקרא עין-כחל, ועוברים דרך עליו, ויש שם כמה בתים. ושם נגד מזרח יש הר ואומרים שבזה הר נגנזו כלי המקדש, והלא המה בכתובים במסכת כלים של בית המקדש. (ר' חיים הורביץ חבת ירושלים)

משה ריישר הוסיף בספרו "שערי ירושלים" כי צבא נפוליאון בונפרטה בשנת 1799 , חיפש אחרי המטמון. וכך הוא כתב:...ומלך צרפת נאפולעאן [=נפוליאון] זה כחמישים שנה, שהיה בארץ-ישראל, וגם אצלו היה ידוע על-ידי ספרי דברי הימים, ששם בהר עין-כחל הכלים גנוזים, וחפר את ההר כמעט עד חציו, אך לריק היה יגיעו ולשוא היה עמלו, כי לא ידע שלא יוכלו להתגלות, אליו ולא לאחר, עד שיבוא משיח בן דוד צדקינו בבי"א"

ר' חיים הורביץ מתאר, בספרו "חבת ירושלים" משנת תר"ד (1844), מאתר את אזור עין-כחל וסביבתו בזו הלשון: "עין-כחל לדרום צפת, סמוך לעכברא, בדרך שהולכים מצפת לטבריא יש בקעה גדולה ועמוקה מאד ולמטה מעין מים טובים זקוף וגבוה מאד ולמעלה בראשו חצוב מעט בעובי ההר, כדמות שער וסתום, ונקרא עין-כחל, ועוברים דרך עליו ויש שם כמה בתים. ושם נגד מזרח יש הר ואומרים שבזה ההר נגנזו כלי בית-המקדש, והלא המה בכתובים ב'מסכת כלים' של בית-המקדש".

בשנת תר"ה (1845) כותב יהוסף שווארץ בספרו "תבואות הארץ": "עד היום בדרך מטבריא לצפת, צפונית-מערבית ים כנרת, מעין גדול הנקרא עין-כחל", בלא להזכיר את אגדת מטמון כלי המקדש.

לפי כמה מקורות, כאשר ניסה נפוליון לכבוש את הארץ, הורה לחפש את כלי המקדש הגנוזים שם לפי המסורה, אך עמלו היה לריק.

עמנואל דמתי ניסה לסכם את הממצאים במאמרו: נפוליאון בעקבות אוצר המקדש

ראו גם: גורל כלי בית המקדש

חיים הורביץ הזכיר את המקום בספרו "חבת ירושלים" (1844): "עין-כחל לדרום צפת, סמוך לעכברא, בדרך שהולכים מצפת לטבריא יש בקעה גדולה ועמוקה מאוד ולמטה מעין מים טובים זקוף וגבוה מאוד ולמעלה בראשו חצוב מעט בעובי ההר, כדמות שער וסתום, ונקרא עין-כחל, ועוברים דרך עליו ויש שם כמה בתים. ושם נגד מזרח יש הר ואומרים שבזה ההר נגנזו כלי בית-המקדש, והלא המה בכתובים ב'מסכת כלים' של בית-המקדש."

סיכום המקורות:אוצרות בית המקדש

ישנה מסורת מסוף המאה ה-16 - שמקורה כנראה, בקהל מקובלי צפת - הרואה בנחל עכברה, מצוקיו ועין-כחל שבאפיקו, את המקום שבו נטמנו כלים ואוצרות מבית המקדש. מסורת זו נשענת על שלושה מקורות.

• האחד, ספרו של המקובל רבי נפתלי בן יעקב אלחנן "עמק המלך" (1684) שנכתב באמסטרדם ורומז על המצאות אוצרות גנוזים ליד עין-כחל.
• השני הוא "חיבת ירושלים" (1844) של רבי חיים הורוביץ המציין כי "סמוך לעכברא,

בדרך שהולכים בה מהעיר צפת לטבריה יש בקעה גדולה ועמוקה מאד ובתחתית הבקעה יש מעיין מים צלולים שנקרא 'עין כחל' ועוברים דרכו ובצידו המזרחי יש הר גבוה מאד ובראש ההר חצוב כדמות שער סתום ובהר זה נגנזו הכלים הקדמונים והיקרים של בית המקדש".

• וספר שלישי, "שערי ירושלים", שבו מספר הרב נפתלי ריישר כיצד חיפשו חיילי נפוליאון אוצרות בנחל.

• אתר איילה

הערה חשובה

מגילת הנחושת שונה מאד ממסכת כלים. דווקא על רקע השוני בולטות הנקודות השוות ביניהן שהן הטמנת האוצרות (במגילת הנחושת לא נאמר לאלו אוצרות הכוונה) עין כחלת במקביל לעין כחל וכן הרמזים בכל אחת מהן המובילים כביכול אל השניה. הקשר בין שני המקורות הוא תעלומה בלתי פתורה. להעמקה בנושא עיין בספרו של ב"צ לוריא "מגילת הנחושת"

בברכה
שבתאי שירן
מורה דרך בניחוח יהודי
0523246827

תמונות מעין כחל

1/7