Family Wiki
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 39: שורה 39:
 
[[משה ריישר]] הוסיף בספרו "שערי ירושלים" כי צבא נפוליאון בונפרטה בשנת 1799 , חיפש אחרי המטמון. וכך הוא כתב:...ומלך צרפת נאפולעאן [=נפוליאון] זה כחמישים שנה, שהיה בארץ-ישראל, וגם אצלו היה ידוע על-ידי ספרי דברי הימים, ששם בהר עין-כחל הכלים גנוזים, וחפר את ההר כמעט עד חציו, אך לריק היה יגיעו ולשוא היה עמלו, כי לא ידע שלא יוכלו להתגלות, אליו ולא לאחר, עד שיבוא משיח בן דוד צדקינו בבי"א"
 
[[משה ריישר]] הוסיף בספרו "שערי ירושלים" כי צבא נפוליאון בונפרטה בשנת 1799 , חיפש אחרי המטמון. וכך הוא כתב:...ומלך צרפת נאפולעאן [=נפוליאון] זה כחמישים שנה, שהיה בארץ-ישראל, וגם אצלו היה ידוע על-ידי ספרי דברי הימים, ששם בהר עין-כחל הכלים גנוזים, וחפר את ההר כמעט עד חציו, אך לריק היה יגיעו ולשוא היה עמלו, כי לא ידע שלא יוכלו להתגלות, אליו ולא לאחר, עד שיבוא משיח בן דוד צדקינו בבי"א"
   
ר' חיים הורביץ מתאר, בספרו "חבת ירושלים" משנת [[תר"ד]] (1844), מאתר את אזור עין-כחל וסביבתו בזו הלשון: "עין-כחל לדרום צפת, סמוך ל[[עכברה|עכברא]], בדרך שהולכים מצפת לטבריא יש בקעה גדולה ועמוקה מאד ולמטה מעין מים טובים זקוף וגבוה מאד ולמעלה בראשו חצוב מעט בעובי ההר, כדמות שער וסתום, ונקרא עין-כחל, ועוברים דרך עליו ויש שם כמה בתים. ושם נגד מזרח יש הר ואומרים שבזה ההר נגנזו כלי בית-המקדש, והלא המה בכתובים ב'מסכת כלים' של בית-המקדש".
+
ר' חיים הורביץ מתאר, בספרו "חבת ירושלים" משנת [[תר"ד]] (1844), מאתר את אזור עין-כחל וסביבתו בזו הלשון: "עין-כחל לדרום צפת, סמוך ל[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9B%D7%91%D7%A8%D7%94 עכברא], בדרך שהולכים מצפת לטבריא יש בקעה גדולה ועמוקה מאד ולמטה מעין מים טובים זקוף וגבוה מאד ולמעלה בראשו חצוב מעט בעובי ההר, כדמות שער וסתום, ונקרא עין-כחל, ועוברים דרך עליו ויש שם כמה בתים. ושם נגד מזרח יש הר ואומרים שבזה ההר נגנזו כלי בית-המקדש, והלא המה בכתובים ב'מסכת כלים' של בית-המקדש".
   
 
בשנת [[תר"ה]] (1845) כותב [[יהוסף שווארץ]] בספרו "תבואות הארץ": "עד היום בדרך מטבריא לצפת, צפונית-מערבית ים כנרת, מעין גדול הנקרא עין-כחל", בלא להזכיר את אגדת מטמון כלי המקדש. <ref>מקור לכל הפרק :
 
בשנת [[תר"ה]] (1845) כותב [[יהוסף שווארץ]] בספרו "תבואות הארץ": "עד היום בדרך מטבריא לצפת, צפונית-מערבית ים כנרת, מעין גדול הנקרא עין-כחל", בלא להזכיר את אגדת מטמון כלי המקדש. <ref>מקור לכל הפרק :

גרסה מ־19:30, 10 באוגוסט 2013

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל



ראו גם: פארק עמק התכלת - מצפון לצפת

כתוב: ‏‏במסכת כלים של בית המקדש - משנה ג' ובשינויים קלים במגילת הנחושת (בין המגילות הגנוזות): ואלו הן משקלי הכסף הגנוזים בעין-כחל על ידי ברוך וצדקיה: ככרי כסף - מאה עשרים רבוא, ושל כסף טוב - מאה שישים רבוא, כלים של נחושת, סירים של נחושת טוב - מאתיים רבוא, ושל ברזל - מאה עשר רבוא. ושפתים שאין להם מצוקים (כנראה שצ"ל: משקל), ומצוקים של נחושת, סביבות שער הנחושת, כרובים שאין להם משקל, כיורים של נחושת שאין להם משקל, מחבת זהב טוב - שלשת אלפים, ושלחנות של זהב טוב מתחת העץ החיים העומד בגן הקודש - שבעים, שהיו עליהם לחם הפנים - אין ערך לדמיהן, שקמים של זהב שכל מיני מעדנים תלויים בהם והן של זהב מזוקק שזקק דוד המלך עליו השלום, כל אלו גנזם צדקיה.

במשך הזמן התפתחה מסורה שזיהתה את המקום באחד המעינות שבסביבת צפת, (יש טוענים שמסורה זו בטעות יסודה כי הנוסח המקורי הוא עין-כתל, אך עיון ב"עמק המלך" מהדפוס הראשון, מכריע כי הנוסח המקורי הוא אכן עין כחל):

עין כחל לדרום צפת, סמוך לעכברא, בדרך שהולכים מצפת לטבריה יש בקעה גדולה ועמוקה מאד, ולמטה מעין מים טובים זקוף וגבוה מאד ולמעלה בראשו חצוב מעט בעובי ההר, כדמות שער וסתום, ונקרא עין-כחל, ועוברים דרך עליו, ויש שם כמה בתים. ושם נגד מזרח יש הר ואומרים שבזה הר נגנזו כלי המקדש, והלא המה בכתובים במסכת כלים של בית המקדש. (ר' חיים הורביץ חבת ירושלים)

משה ריישר הוסיף בספרו "שערי ירושלים" כי צבא נפוליאון בונפרטה בשנת 1799 , חיפש אחרי המטמון. וכך הוא כתב:...ומלך צרפת נאפולעאן [=נפוליאון] זה כחמישים שנה, שהיה בארץ-ישראל, וגם אצלו היה ידוע על-ידי ספרי דברי הימים, ששם בהר עין-כחל הכלים גנוזים, וחפר את ההר כמעט עד חציו, אך לריק היה יגיעו ולשוא היה עמלו, כי לא ידע שלא יוכלו להתגלות, אליו ולא לאחר, עד שיבוא משיח בן דוד צדקינו בבי"א"

ר' חיים הורביץ מתאר, בספרו "חבת ירושלים" משנת תר"ד (1844), מאתר את אזור עין-כחל וסביבתו בזו הלשון: "עין-כחל לדרום צפת, סמוך לעכברא, בדרך שהולכים מצפת לטבריא יש בקעה גדולה ועמוקה מאד ולמטה מעין מים טובים זקוף וגבוה מאד ולמעלה בראשו חצוב מעט בעובי ההר, כדמות שער וסתום, ונקרא עין-כחל, ועוברים דרך עליו ויש שם כמה בתים. ושם נגד מזרח יש הר ואומרים שבזה ההר נגנזו כלי בית-המקדש, והלא המה בכתובים ב'מסכת כלים' של בית-המקדש".

בשנת תר"ה (1845) כותב יהוסף שווארץ בספרו "תבואות הארץ": "עד היום בדרך מטבריא לצפת, צפונית-מערבית ים כנרת, מעין גדול הנקרא עין-כחל", בלא להזכיר את אגדת מטמון כלי המקדש. [1]


לפי כמה מקורות, כאשר ניסה נפוליון לכבוש את הארץ, הורה לחפש את כלי המקדש הגנוזים שם לפי המסורה, אך עמלו היה לריק.

עמנואל דמתי ניסה לסכם את הממצאים במאמרו: נפוליאון בעקבות אוצר המקדש


ראו גם: גורל כלי בית המקדש


הערות שוליים

  1. מקור לכל הפרק : עמנואל דמתי נפוליאון בעקבות אוצר המקדש - אתר סנונית