עטרת היא ישוב קהילתי בחבל ארץ בנימין. הוא נוסד בשנת תשמ"ב (אוגוסט 1981). הישוב מונה היום כ-100 משפחות. בעטרת ישיבה תיכונית מוזיקלית, ייחודית במינה.
על הישוב[]
קהילת עטרת היא קהילה מגוונת ומגובשת.
צביון הישוב דתי תורני, אולם כל אחד, מכל גווני הקשת הדתית, יכול להרגיש בעטרת בבית. אצלנו ביישוב יש משפחות מכל העדות, ואנשים מזרמים שונים שעוסקים במגוון רחב של תחומים: אנשי חינוך, אקדמאים, עצמאיים, אנשי מחשבים, בעלי מקצועות חופשיים, אברכים ועוד.
בישוב משפחות ותיקות לצד זוגות צעירים, דור שני ושלישי (ואפילו רביעי!) לבני הישוב, כמו גם משפחות שהגיעו לישוב זה מכבר מכל רחבי הארץ. ביישוב כמאה ועשרים ילדים עד כיתה ח', וכחמישים בני נוער.
האכפתיות, העזרה ההדדית, הכבוד לכל אחד, והפתיחות לקבל מגוון דעות ורעיונות, הם מהערכים המאפיינים את תושבי עטרת, והופכים אותה לקהילה שהיא משפחה.
הישוב הציג את עצמו[]
אתם מסתובבים בשבילים, מברכים לשלום את השכנים והחברים, ולפתע מנגינת כינור ברקע. אתם עוצמים את העיניים ונדמה לכם שאתם מאזינים למוזיקה שנולדה לפני שנים רבות... כשתפקחו את העינים, תמצאו את עצמכם כאן, בחבל בנימין, בישוב הקהילתי עטרת.
עטרת הוא לא רק יישוב קהילתי, אלא משפחה גדולה, מגוונת ומקסימה של אנשים שמגשימים את דרך חייהם המלאה בחלוציות ובאמונה: אמונה בבניין ארץ ישראל, אמונה בחינוך תורני-שורשי לילדים, ובעיקר אמונה ובטחון בדרך ההגשמה והמעשה, עליה קם הישוב.
מיום שעלינו על הקרקע ועד היום, הרוח החיה ואוירת השיתוף בישוב לא עזבו אותנו לרגע, הן את התושבים הותיקים והן את המגיעים מקרוב ומרחוק.
היישוב הקהילתי עטרת נוסד בשנת תשמ"ב, לפני 30 שנה, עם גרעין של שלוש משפחות ומספר רווקים.
השבח לאל, כיום הישוב מונה כ100 משפחות – בוגרי ישיבות הסדר, אקדמאים, אנשי מעשה וזוגות צעירים.
ונגינת הכינור? הנגינה בוקעת מהישיבה התיכונית מוזיקלית שבראש ההר, המוסיפה לאווירה המיוחדת והרוחנית בה אנו חיים.
תאור המקום[]
עטרת ממוקמת במרכז מטה בנימין שבשומרון, 42 ק"מ צפונית לירושלים ו-40 ק"מ מזרחית לת"א. שני הישובים הקרובים ביותר אליה הם נווה-צוף ממערב (5 ק"מ) ועפרה מדרום מזרח (10 ק"מ). גיאוגרפית, הישוב ממוקם על הקצה המערבי של רכס הרי השומרון, עובדה המעניקה לישוב נקודת תצפית ייחודית על פני כל חבל מישור החוף והשפלה.
עטרת יושבת על תל צר וארוך המקנה לישוב את צורתו המאורכת. גובה הרום של עטרת, 740 מטר מעל פני הים, מקנה לישוב מזג אויר נעים מאוד בתקופת הקיץ, אך חורפי במיוחד בחורף. בישוב סוגים שונים של מבנים: קרוואנים, בתי אמנה, אשקוביות, ועוד. במרכז הישוב ממוקמים מבנים ציבוריים: בתי כנסת (3), מכולת, גני ילדים, מעון, ק"ח, מועדון, ספרייה, משחקייה, משרדי היישוב, ועוד. קיימת ביישוב ועדת "נוף ונוי" אחראית על טיפוח הישוב.
תושבים[]
הישוב מונה 3 אוכלוסיות עיקריות – ותיקי הישוב (גילאי 45-60), דור הביניים (גילאי 27-35), והצעירים ממש (אחרי חתונה עד 25). שתי הקבוצות הצעירות יותר מורכבות בעיקר (אך לא רק) מבוגרי ישיבות שיצאו לעולם העבודה.
התושבים עוסקים בכל המקצועות – עובדי הוראה ועו"סים, עובדי ישוב ומקצועות חופשיים, ובכל הכיוונים ג"ג – גוש דן, ירושלים, אלעד, אריאל וישובי הסביבה.
מהויקיפדיה[]
עֲטֶרֶת היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בדרום השומרון בתחומה המוניציפלי של המועצה האזורית מטה בנימין. היישוב שוכן 1.5 ק"מ דרומית מערבית לרוואבי וכ-5 ק"מ מזרחית להתנחלות נווה צוף.
מקור השם[]
בתחילה נקרא היישוב החדש נווה צוף ב', עקב סמיכותו ליישוב נווה-צוף הקיים. בהמשך התקבל השם "עטרת" המשמר שם של יישוב יהודי קדום - עטרות בהר אפרים. בנוסף בסמוך ליישוב קיים כפר ערבי עטרה, שמקור שמו באותו יישוב קדום.
גאוגרפיה[]
היישוב ממוקם על הר בגובה 762 מטר, כאשר ממערב לו נמצאות רק גבעות נמוכות ממנו. מעטרת ניתן להשקיף על השפלה ועל מישור החוף של ישראל מחדרה בצפון ועד לאשקלון בדרום. עטרת ממוקמת סמוך לכביש 465 - כביש חוצה בנימין.
אקלימה של עטרת הוא אקלים סובטרופי ים תיכוני, Csa לפי שיטת קפן. הקיץ בעטרת חם ויבש, והחורף קר וגשום. פעם בכמה שנים יורד בעטרת שלג.
הקמת היישוב[]
התיישבות ראשונית[]
החלטת ממשלה ראשונה בנושא הרחבת היישוב נווה-צוף התקבלה ב-20 בדצמבר 1978[1]. ההחלטה הספציפית על הקמת היישוב החדש בשם "עטרת" כ- 5 ק"מ דרום-מזרחית לנווה-צוף נרשמה בתאריך 6 בדצמבר 1981[2]. היישוב בפועל הוקם באוגוסט 1981, על ידי שלוש משפחות דתיות אשר אליהן הצטרפו כבר בשנה הראשונה 8 משפחות נוספות [3].
שלבים בהתפתחות היישוב[]
- בשנת 1998 ביוזמת קבוצת תושבי עטרת הוקמה ישיבה תיכונית מוזיקלית: ישיבת כינור דוד.
- היישוב ידע תקופה קשה בשנים 2000–2002, כתוצאה מהדרדרות במצב הביטחוני.
- החל משנת 2002 היישוב נמצא בגדילה מתמדת.
- בשנת 2006 מוקמו ביישוב 7 קרוואנים חדשים, שאוכלסו במהלך 2007.
- בתחילת 2008 החל ביישוב מבצע של מכירות יחידות דיור מסוג 'אשקובית', לתושבי היישוב, שגרו עד כה בשכירות. בנוסף, נבנו בשנה זו 10 יחידות דיור זמניות המיועדות לאיכלוס על ידי קליטת חוץ.
- בשנת 2010 מנה היישוב 100 משפחות.
- בקיץ 2011, אז חגג היישוב 30 שנה להקמתו, התחיל פרויקט בניה חדש ביישוב על ידי "אמנה". הפרויקט תם לקראת סוף 2013.
שכונות[]
- שכונת חרמון
- שכונת מירון
- שכונת תבור
- השכונה החדשה-שכונת התכלת.
אוכלוסייה[]
אוכלוסיית עטרת מורכבת כולה מיהודים השייכים לזרם דתי-לאומי, כשמרבית המשפחות הן משפחות צעירות עם ילדים. רוב תושבי עטרת ילידי הארץ. כמחצית מתושבי היישוב הבוגרים הם בעלי תארים אקדמיים[4]. רוב התושבים עובדים מחוץ ליישוב.
שנה | מספר
התושבים |
---|---|
1993 | 213 |
1994 | 230 |
1995 | 253 |
1996 | 242 |
1997 | 260 |
1998 | 268 |
1999 | 287 |
2000 | 302 |
2001 | 307 |
2002 | 320 |
2003 | 349 |
2004 | 350 |
2005 | 373 |
2006 | 406 |
2007 | 438 |
2008 | 469 |
2009 | 763 |
2010 | 770 |
הנהלת היישוב[]
היישוב מנוהל בידי מזכירות של חמישה חברים (כולל יו"ר מזכירות) הנבחרים על ידי תושבי היישוב, ומזכיר היישוב.
אתרים תיירותיים[]
- "קלעת אל-אסד"-"פסל האריה" - פסל השוכן לצד הכביש, למרגלות היישוב. פסל טבעי זה, בו לא נגעה יד אדם, מהווה דוגמה לתצורות הסלעים והאבנים באזור זה.
- מעיין עטרת-המעיין שופץ לאחרונה (2013) ודרך הגישה אליו נסללה מחדש.
- יער נווה-צוף
- אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים
- אתר ארכאולוגי מתקופת המשנה.
כלכלה ושירותים[]
תעשייה ומסחר[]
בעטרת קיים אזור תעשייה קטן, הכולל נגרייה, מפעל מוצרי מתכת ומספר מחסנים.
פועלת ביישוב חנות מכולת. בנוסף פעמיים בשבוע ביישוב פתוחה ירקניה. פעם בשבוע פתוח דוכן פלאפל.
שירותי בריאות[]
ביישוב פועל סניף קופת-חולים "לאומית". 3 פעמים בשבוע ניתן לקבל בסניף שירותי רופא משפחה, רופא ילדים ואחות. שירותי רפואה דחופה ניתן לקבל בסניף טר"ם בעיר מודיעין. בנוסף, ביישוב נמצא בכוננות אמבולנס וצוות חובשי מד"א מחברי היישוב.
תחבורה[]
אוטובוס קו 468 של חברת אגד עובר דרך היישוב מספר פעמים ביום ומחבר אותו לירושלים ולמודיעין. מועצה אזורית מטה בנימין מפעילה מערך הסעות תלמידים לבתי ספר אזוריים. ביישוב 2 תחנות אוטובוס. עקב דלות יחסית של התחבורה הציבורית, ביישוב מקובלת תנועה בטרמפים, כולל פורום יישובי לאיתור יעדים נדרשים.
מוסדות תרבות וחינוך[]
בתי-ספר[]
המוסד החינוכי העיקרי ביישוב הוא ישיבת כינור דוד - הישיבה התיכונית במגמה מוזיקלית היחידה בישראל.
היישוב מספק מסגרות חינוכיות לגילאים 0–6 שנים, באמצעות קבוצות מעון עד גיל 3 וגני ילדים ברמות טרום-טרום-חובה, טרום-חובה וחובה. בית הספר היסודי אליו משתייכים ילדי עטרת ממוקם בנווה צוף. חטיבת ביניים לבנים נמצאת בבית-אל ואולפנת בנות ביישוב עפרה.
פנאי[]
ביישוב מתקיימות פעילויות תרבות וניתנים שירותי תרבות שונים לכל הגילאים. ביניהם:
- ספרייה הפתוחה 2 פעמים בשבוע.
- מועדון רב תכליתי.
- 5 מגרשי משחקים.
- גן-שעשועים.
- 2 מגרשי ספורט.
- משחקייה.
- מועדון נוער.
- סניף תנועת נוער "בני-עקיבא".
- מגוון חוגים לילדים ומבוגרים.
שירותי דת[]
בהיותו יישוב דתי, חברי עטרת משקיעים בשירותי דת שונים. ביישוב פועלים 3 בתי כנסת (בית כנסת מרכזי, בית כנס ספרדי ובית כנסת תימני "עטרת תימן"). ביישוב פועל מקווה, תלמוד-תורה לגילאי גן ובית הספר, מערך שיעורי לכל הגילאים בשבתות ובחגים, קבוצת הדף היומי. רב היישוב הוא הרב עזריאל אריאל (בנו של הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת-גן).
בחודש ספטמבר 2014 הונחה אבן הפינה לבנין בית הכנסת שישלב בתוכו מקום תפילה לכל העדות ביישוב.
יישובי מועצה אזורית מטה בנימין[]
- יישובים קהילתיים:גבע בנימין · אלון · בית חורון · גבעון החדשה · דולב · חלמיש · חשמונאים · טלמון · כוכב השחר · כוכב יעקב · כפר אדומים · כפר האורנים · מעלה לבונה · מעלה מכמש · מצפה יריחו · נופי פרת · נחליאל · ניל"י · נעלה · נריה · עטרת · עלי · עלמון · עפרה · פסגות · רימונים · שבות רחל · שילה · תל ציון
- מושבים:מבוא חורון · מתתיהו
- מאחזים : אחיה · אש קודש · גבעת הראל · חרשה · מגרון · מצפה דני · מצפה חגית · מצפה כרמים · נוה ארז · עדי עד · עמונה * קידה
קישורים חיצוניים[]
- ויקישיתוף
- [http://www.ateretnet.net אתר היישוב עטרת
- עטרת באתר המועצה האזורית מטה בנימין
הערות שוליים[]
- ↑ 334 - הת/3 – 20/12/78 – הרחבת היישוב נווה צוף (נבי סלח) על ידי כניסה של גרעין נוסף למקום. "מחליטים : הועדה להתיישבות המשותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית העולמית רושמת לפניה את הודעת היו"ר כי במסגרת תוכנית אב להקים אשכול יישובים או שכונות קהילתיות באזור נווה צוף, יעלה בקרוב על הקרקע גרעין שני לשם מימוש המדיניות בדרך הרחבת המקום והקמתו של יישוב קהילתי."
- ↑ 310 - (הת/12) – 6/12/81 – עטרת (נווה צוף ב'). "מחליטים : בהמשך להחלטה מס. הת/3 של הוועדה להתיישבות המשותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית העולמית, מיום כ' בכסלו תשל"ט (20/12/78) בעניין הרחבת נווה צוף על ידי כניסה של גרעין נוסף למקום – הוועדה להתיישבות רושמת לפניה את ההודעה בעניין הקמתו של היישוב בשם עטרת בנקודת ציון מרכזית 167156, כ – 5 ק"מ מדרום מזרח לחלמיש."
- ↑ עטרת
- ↑ [1] נתוני מפקד אוכלוסין משנת 2008
- ↑ «Peace Now-CBS» [2] שלום עכשיו
ישיבת כינור דוד[]
ראו ערך מורחב:ישיבת כינור דוד
הישוב יזם והקים בעזרתה של החטיבה להתיישבות, ישיבה תיכונית מוסיקלית המיועדת לבוגרי ח' וט' מצטיינים, עם נסיון מוכח במוסיקה.
במערכת החינוך הדתית ישנם תלמידים רבים בעלי נטייה חזקה למוסיקה, ובעלי הישגים משמעותיים בתחום זה, שבהעדר מוסד חינוכי מתאים נאלצים לבחור בין פיתוח כשרונם ונטייתם המוסיקלית, לבין השתלבות במסגרות התורניות המקובלות.
כמענה לשני האתגרים האלו, הלאומי והאישי, הוקמה הישיבה התיכונית - כינור דוד, ושמה לה למטרה להיות חממה להתפתחותם של תלמידי חכמים יוצרים ואמנים, אשר העולם הרוחני שממנו ישאבו את ההשראה ליצירתם הוא עולמה של תורה.
תפיסתה החינוכית של הישיבה היא עבודת ה' מתוך אחריות אישית, הזדהות ופיתוח יכולת הרגש עם החוויה הדתית החזקה כמרכזית בבניין האישיות. כפועל יוצא מכך, תיוחד הישיבה באוירה אשר תדגיש את ההיבטים החווייתיים של החיים הדתיים ברוח משנתו של הרב קוק זצ"ל. הישיבה תפעל באוירה משפחתית שתיתן ביטוי לכל תלמיד וקשר אישי בין הר"מים לתלמידים.
בישיבה יושם דגש על דרכו החינוכית של התלמיד ועל פיתוח אישיותו. יושם דגש על מסגרת חברתית ייחודית אשר תשלים את האוירה המיוחדת הנדרשת לעיצוב אישיותו של התלמיד. במסגרת זו, נקיים פעולות תרבות, מפגש עם יוצרים, סמינריונים, טיולים ואירועים מוסיקליים.
במקצועות התורניים יושם דגש חזק על לימוד אמונה, שיקנה כלים להתמודדות תרבותית מעמיקה עם העולם שסביבנו. במקצועות אלו יוגש התלמיד לבחינות בגרות בהיקף מקסימלי.
במקצועות החול יושם דגש על מצויינות לימודית, והתלמיד יוגש למבחני בגרות במספר יחידות לימוד התואם את כישוריו. במוסיקה, ייבחן התלמיד ברמה של 6 יחידות לימוד. לימודי המוסיקה הם ברמה אקדמאית אוניברסיטאית, וינוהלו על ידי מורים בכירים למוסיקה מהאוניברסיטה. לימודים אלו ייחשבו לשנה אקדמית, שתקנה נקודות זכות להמשך לימודים לתואר ראשו