הגישה לאתר היא דרך רחוב הציונות (המובילה לבית הקברות). בסופה מזרחה לרחוב דרור - ולא כמו ש-Waze מראה
עזבת צרטה (Izbet Sartah) הוא אתר הממוקם בגבעה צפונית מראש העין ודרומית מכביש "חוצה שומרון". הוא ממוקם על גבעה בקצה שלוחה המשקיפה אל מרחבי מישור החוץ בחפירות שנערכו במקום התגלתה אוסטרכון - כתובת נדירה בכתב פרוטו-כנעני ובו חמש שורות, הכוללות 80 אותיות חרוטות - מזה שורה אחרונה א"ב בכתיב מלא. זו עדות חשובה לידיעת קרוא וכתוב בקרב תושבי המקום בתקופת השופטים.
מקור השם עזבת צרטה הוא שהמקום היה "עזבה" - יישוב עונתי ששימש את הפלאחים בזמן החריש והקציר[1], יישוב זמני זה היה שייך לכפר הערבי צרטה] הנמצא ליד ברקן כ-11 קילומטרים מזרחית לראש העין.
החפירות הארכאולוגיות
בחודש אוגוסט 1976 משלחת משותפת של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן בראשות פרופ' ישראל פינקלשטיין חשפה את האתר.
נמצא כי האתר היה מיושב בתקופה 1200-1000 לפני הספירה. לא נמצאו שרידים לתקופה קודמת או מאוחרת.
באתר נתגלו שלוש שכבות ארכיאולוגיות
החל מהמאה ה-13 וה-12 לפני הספירה - תקופת השופטים. בשכבה זו שרידים מועטים. היישוב היה מוקף חגורה של חדרים פשוטים, כאשר במרכזו חצר גדולה, כנראה יועדה להחזקת עד צאן
השכבה השנייה - המחצית השנייה של המאה ה-10, היא העיקרית והחשובה. באתר נמצאו שרידי מבנה מרכזי (כנראה בעל המקום) - וייחודי לבנייה הישראלית בתקופה, מה שקרוי בית ארבעת המרחבים וסביבו בתים קטנים. בהיקף הגבעה, נתגלו עשרות בורות ממגורה, שנועדו ככל הנראה לאיסום גרעיני תבואה: חיטה ושעורה. בתוך אחת הממגורות הללו (ממגורה 605) נתגלה האוסטרקון.
השכבה האחרונה דלה בממצאיה: המבנה המרכזי נבנה מחדש. ממגורות התבואה לא הוכנו לשימוש מחדש, אך נבנו אחרות במקומם.
בשלושת השלבים היישוב ניטש מרצון, לא נמצאו סימנים להיסה אלימה.
בית ארבעת המרחבים בעזבת צרטה בראש העין - צילם:אבישי טייכר
" "ייחודו של המקום היא במספר אסמי התבואה שנמצאו במקום, בערך כ – 60", מבהיר לנו אריה בורנשטיין, כשהוא נעמד ליד ממגורה עגולה ועמוקה ומספר לנו על החפירות במקום. "בעת החפירות נמצאו במקום חרסים רבים בתוך הממגורות, אך איש מהחופרים לא סבר שיכול להיות עניין בחרסים אלה, שנערמו במריצות. אחד הסטודנטים, הבחין בתוך המריצה בחרס עליו היו שריטות והראה אותו לאחראי על החפירות, ישראל פינקלשטיין, אך זה פטר אותו בחוסר עניין בממצא. אותו סטודנט עקשן, לא ויתר ולקח את החרסים הביתה ולאחר שטיפל בהם בדרך אותה למד, ראה עליהם שריטות, שדמו בעיניו לאותיות האלף-בית העברי הקדום.
למחרת, סיפר אותו סטודנט על מה הממצא לפינקלשטיין ומשביררו את העניין באופן יסודי יותר, הסתבר שאכן מדובר בגילוי האותיות עבריות הקדומות ביותר שנמצאו אי-פעם. הגילוי לא עורר הדים, שכן החרס עצמו לא מרשים, אך כמובן שעצם המצאות חרס עם אותיות עבריות, מצביע על קיום תרבות כתב במקום. הממצא החשוב, הוא ששכנע את הרשויות לסלול את הכביש אל ראש העין תוך עקיפת הגבעה. סיפורו של ד"ר אריה בורנשטיין, נשמע לי חסר משהו.
"מי אותו סטודנט אלמוני", שאלתי אותו, ומשהסס בתשובתו, הבנתי. "זה הייתי אני", השיב במבוכה נוכח השתיקה ומיד הוסיף, "אתם הקבוצה הראשונה שאני מספר לה עובדה זו".
איש מאתנו, לא ידע על חשיבות המקום, ונראה כי רובם המכריע של תושבי ישראל, לרבות תושבי ראש העין הסמוכה, לא מכירים את המקום ואת הממצא החשוב שהתגלה בו. .
האוסראקון נראה תחילה כשבר של חרס, אשר עליו חרט מישהו אותיות. ניתן היה לזהות את האותיות, אך לא נמצא סיפור מאחורי המילים הכתובות. מכאן, ההשערה כי מדובר בתרגיל ההעתקה של תלמיד. רשימת אותיות האלף-בית בסיומה של האוסראקון, תומכת בדעה זאת. הוא רואה בכך עדות שקיים קשר בין "כתבים היסטוריים לממצאים ארכיאולוגיים", שהרי לפיהם שבטי ישראל ידעו את מלאכת הקריאה והכתיבה.
חוקר ארץ ישראל אריה בורנשטיין במאמרו האם נפרדו דרכי הארכיאולוגיה ומקורות התנ"ך ? כי יסוד הכתובת בעזבת צרטה ולוח גזר כי כבר במאה העשירית לפנה"ס ניכרים יסודות של כתיבה באותיות עבריות. במאה התשיעית נמצא שפע של חומר כתוב, ולכן סביר שתופעת הכתיבה החלה קודם לכן.
בהקשר לכך הוא ציין כי:"יש להדגיש שהמאה העשירית היא תחילתו של שלב שבו הכתב מתפשט ליישובים "ישראלים". כך מסתבר מלוח גזר מהכתובת מהיישוב הזעיר בעזבת צרטה ומידיות הכדים מחר' רדנה שבהר בית אל. אמנם הממצאים הם ראשוניים, אך יש בכך דגש למעמדיות. כתב אינו סימן רק לבירוקרטיה, אלא עם התפשטותו למעמדות נמוכים יותר, מורה הדבר על חברה מפותחת יותר. יש לציין שלא מדובר בכתיבה מונומנטאלית, אלא בכתיבה פונקציונאלית - בחיי היום יום, כתיבה המעידה על רמתה של החברה במאה העשירית לפנה"ס. מעמדיות והתפתחות תרבות כתיבה מוכיחים על קיום ממלכה (ולא בתי אב שבטיים)"
גם הכותב עידן התנ"ל סבור כי "הימצאותו של האוסטרקון דווקא בעזבת צרטה אתר התנחלות קטן ושולי (בשיאו היה גודלו של האתר לא יותר מארבעה דונם) מוכיח מעל לכל ספק כי תפוצת הכתב לא הייתה רק נחלתם של מוסדות המלוכה ביהודה וישראל, ואף לא של המרכזים העירונים הגדולים (שיווסדו בשלב מעט מאוחר יותר), שכן הן מקום הימצאו, הן תוכנו, והן סגנונו מצביעים על ממצא כתוב "עממי" לחלוטין"
אבן העזר הוא המקום בו נערכו בני-ישראל למלחמה עם פלישתים, לאמור:"וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים, חָנוּ בַאֲפֵק (ספר שמואל א', ד'). אם אכן הזיהוי נכון, הרי מדובר במאחז המערבי של ההתיישבות של שבטי ישראל שהרי השפלה נשארה בחזקת הפלישתים.
מניחים כי מיקומה הוא בגבעה עליה נמצא האתר עזבת צרטה 2-3 ק"מ ממזרח לאפק. היא נמצאת על הדרך העתיקה משפלת החוף לשילה (אתר מקראי).
עם זאת יש הסבורים כי אבן העזר נמצאת ליד שילה.
הערות שוליים
↑דוד גרוסמן, הכפר הערבי ובנותיו, הוצאת יד יצחק בן־צבי ירושלים, 1994, בפרק:תפקידי העזבה והרכב אוכלוסייתה עמ' 46
