Family Wiki
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
 
[[קובץ:Selet esber.jpg|600px|thumb|ימין|שלט הסבר בתל - צילם:אבישי טייכר]]
 
[[קובץ:Selet esber.jpg|600px|thumb|ימין|שלט הסבר בתל - צילם:אבישי טייכר]]
 
{{אגן נחל הירקון}}
 
{{אגן נחל הירקון}}
  +
  +
----
  +
 
<br />
 
<br />
 
<br />
 
<br />
שורה 31: שורה 34:
 
<br />
 
<br />
 
<br />
 
<br />
 
 
 
 
 
''' עזבת צרטה''' (Izbet Sartah) הוא אתר הממוקם בגבעה צפונית מ[[ראש העין]] ודרומית מכביש "חוצה שומרון". הוא ממוקם על גבעה בקצה שלוחה המשקיפה אל מרחבי מישור החוץ בחפירות שנערכו במקום התגלתה אוסטרכון - כתובת נדירה בכתב פרוטו-כנעני ובו חמש שורות, הכוללות 80 אותיות חרוטות - מזה שורה אחרונה א"ב בכתיב מלא. זו עדות חשובה לידיעת קרוא וכתוב בקרב תושבי המקום ב[[תקופת השופטים]].
 
''' עזבת צרטה''' (Izbet Sartah) הוא אתר הממוקם בגבעה צפונית מ[[ראש העין]] ודרומית מכביש "חוצה שומרון". הוא ממוקם על גבעה בקצה שלוחה המשקיפה אל מרחבי מישור החוץ בחפירות שנערכו במקום התגלתה אוסטרכון - כתובת נדירה בכתב פרוטו-כנעני ובו חמש שורות, הכוללות 80 אותיות חרוטות - מזה שורה אחרונה א"ב בכתיב מלא. זו עדות חשובה לידיעת קרוא וכתוב בקרב תושבי המקום ב[[תקופת השופטים]].
 
[[קובץ:Uzvat_zarta_four_room_house.jpg|200px|thumb|left|בית ארבעת המרחבים בעזבת צרטה בראש העין - צילם:אבישי טייכר]]
 
[[קובץ:Uzvat_zarta_four_room_house.jpg|200px|thumb|left|בית ארבעת המרחבים בעזבת צרטה בראש העין - צילם:אבישי טייכר]]

גרסה מ־16:17, 25 בנובמבר 2009

<googlemap width="350" height="300" lat="32.10497" lon="34.962176" zoom="16">32.10497, 34.962176 width="350" height="300" </googlemap>

<googlemap width="350" height="300" lat="32.10497" lon="34.962176" zoom="14">32.10497, 34.962176 </googlemap>

מבט מקרוב

מבט מעל


Selet esber

שלט הסבר בתל - צילם:אבישי טייכר

ראו פירוט משמאל

המפה נטענת...


אגן נחל הירקון -מבחר אתרים
נחל הירקון
A מגדל צדק
B עזבת צרטה
C תל אפק
D מעיינות הירקון
E טחנת קמח אל-מיר
F חוות אנטואן קיסר
G בית הביטון הראשון בארץ ישראל
H טחנת הקמח אבו-רבח
L תל קנה
J טחנת הקמח פרוחיה
K אוּ‏מְלָבָּס - היום חלק מפתח-תקווה
L תל-זיתון
M עשר טחנות - היום אצטדיון רמת גן
N תל גריסה - היום גבעת נפוליאון רמת גן
O שבע טחנות
P תל קסילה
Q תל כודאדי
R גן מקורות הירקון
רשות נחל הירקון











עזבת צרטה (Izbet Sartah) הוא אתר הממוקם בגבעה צפונית מראש העין ודרומית מכביש "חוצה שומרון". הוא ממוקם על גבעה בקצה שלוחה המשקיפה אל מרחבי מישור החוץ בחפירות שנערכו במקום התגלתה אוסטרכון - כתובת נדירה בכתב פרוטו-כנעני ובו חמש שורות, הכוללות 80 אותיות חרוטות - מזה שורה אחרונה א"ב בכתיב מלא. זו עדות חשובה לידיעת קרוא וכתוב בקרב תושבי המקום בתקופת השופטים.

Uzvat zarta four room house

בית ארבעת המרחבים בעזבת צרטה בראש העין - צילם:אבישי טייכר

מקור השם

מקור השם עזבת צרטה הוא שהמקום היה "עזבה" - יישוב עונתי ששימש את הפלאחים בזמן החריש והקציר‏‏[1], יישוב זמני זה היה שייך לכפר הערבי צרטה] הנמצא ליד ברקן כ-11 קילומטרים מזרחית לראש העין.

החפירות הארכאולוגיות

בחודש אוגוסט 1976 משלחת משותפת של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן בראשות פרופ' ישראל פינקלשטיין חשפה את האתר. נמצא כי האתר היה מיושב בתקופה 1200-1000 לפני הספירה. לא נמצאו שרידים לתקופה קודמת או מאוחרת.

.באתר נמצאו בתי "ארבעה מרחבים" מתקופת הברזל 1, כתובת על חרס המכילה את רוב אותיות האל"ף-בי"ת שכפי הנראה נכתבה בידי ילד(אוסטראקון) וממגורות.

האוסטראקוןנמצאו במהלך החפירה בתחתית בור איחסון, אחד מרבים שהתגלה בעת חשיפת האתר.


על "אוסטראקון"

The Ostracon from ‘Izbet Sartah

האוסטראקון המקור "שימוש הוגן"

האוסראקון נראה תחילה כשבר של חרס, אשר עליו חרט מישהו אותיות. ניתן היה לזהות את האותיות, אך לא נמצא סיפור מאחורי המילים הכתובות. מכאן, ההשערה כי מדובר בתרגיל ההעתקה של תלמיד. רשימת אותיות האלף-בית בסיומה של האוסראקון, תומכת בדעה זאת.


אבן העזר

ראו ערך מורחב :אבן העזר

מיקומה של הגבעה ממזרח לאפק, 2-3 ק"מ, על הדרך העתיקה משפלת החוף לשילה (אתר מקראי), העלתה את האפשרות כי האתר ניתן לזיהוי עם אבן העזר המקראית. המקום בו נערכו בני-ישראל למלחמה עם פלישתים, לאמור:"וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים, חָנוּ בַאֲפֵק (ספר שמואל א', ד'). אם אכן הזיהוי נכון, הרי מדובר במאחז המערבי של ההתיישבות של שבטי ישראל שהרי השפלה נשארה בחזקת הפלישתים.

עם זאת יש הסבורים כי אבן העזר נמצאת ליד שילה.

הערות שוליים

  1. ‏דוד גרוסמן, הכפר הערבי ובנותיו, הוצאת יד יצחק בן־צבי ירושלים, 1994, בפרק:תפקידי העזבה והרכב אוכלוסייתה עמ' 46‏