עבדון בן הלל היה השופט האחד עשר בספר שופטים. מוצאו של השופט הוא משבט אפרים. הוא כיהן שמונה שנים, בשנים ב"א תת"ג לבריאת העולם - (957 לפנה"ס) [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/cronolog.htm#3 סדרי זמנים בתולדות ישראל לפי מסורת חז"ל]. אחריו שפט את ישראל שמשון הגיבור.
עבדון נזכר בספר שופטים:"וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי. וַיְהִי לוֹ אַרְבָּעִים בָּנִים וּשְׁלֹשִׁים בְּנֵי בָנִים רֹכְבִים עַל שִׁבְעִים עֲיָרִם וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה שָׁנִים. וַיָּמָת עַבְדּוֹן בֶּן-הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי וַיִּקָּבֵר בְּפִרְעָתוֹן בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם בְּהַר הָעֲמָלֵקִי" (י"ב, י"ג-ט"ו)
על מקום מגוריו[]
זאב ח' ארליך דן במונח "ארץ אפרים" בו הוא גר וכך הוא כתב במאמרו ארץ ימיני. לאחר דיון ב"ארץ ימיני" הוא הציג את "ארץ אפרים".
על עיר אחת - של אפרים - ששכנה בתוך תחום מנשה אנו שומעים עם קבורתו של השופט עבדון בן הלל הפרעתוני -"ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר-העמלקי" (שופטים י"ב, טו). פרעתון זו מזוהה בכפר פרעתה מדרום- מערב לשכם. כפר זה נמצא מצפון לנחל קנה - בתחום נחלת מנשה, כמצויין "וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל... וגבול מנשה מצפון לנחל... נגבה לאפרים וצפונה למנשה..." (יהו' י"ז, ט- י) , אך הוא מגדר "בפרעתון, בארץ אפרים". אף כאן נאמר - כמו "ארץ ימיני" - ארצ ימיני - בני בנימין בתוך "הר אפרים", כך "ארץ אפרים - ארצ אפרים - בני אפרים בתוך "גבול מנשה".
מצאנו, אם כן, שתופעה זו - שיחידות שבטיות אינן גרות בתחום שבטן-הן, אלא כמובלעות בשבט שמצפון להן מצויה אצל בני בנימין בתוך אפרים ("ארץ ימיני") , בני אפרים בתוך מנשה ("מבדלות" ו"ארץ אפרים"), ובני מנשה ביששכר ובאשר ("ויהי למנשה..."). יתכן וגם יחידות שבטיות נכריות התגוררו בין גבולות שבטי- ישראל: "הארכי", "היפלטי" בגבולו הצפון- מערבי של בנימין - אפרים.
האם נלחם במצריים[]
אתר ישיבת הסדר עכו - "רוח צפונית" דן בנושא ונכתב בו :"מסתבר אם כן כי פרעתון, עירו של עבדון בן הלל הפרעתוני, היא העיר גזר. על כן נקרא ההר שעליה היא יושבת "הר העמלקי" - על שם העמלקים, שישבו שם והצרו לשבט אפרים. ראיה לכך ניתן למצוא בספר יהושע ברשימת הערים שנתנו לבני קהת מבני אפרים "ויתנו להם את עיר מקלט הרוצח את שכם ואת מגרשיה בהר אפרים ואת גזר ואת מגרשיה". הסמיכות של גזר לשכם מלמדת שכנראה גם היא נמצאת בהר אפרים. מתאים, אם כן, הזיהוי של גזר, היושבת על ההר ובה עמלקים, עם פרעתון הנמצאת על 'הר העמלקי'.
לשאלה:מדוע נשתנה שמה של גזר ל'פרעתון'? הביא בעל המאמר את הפסוק הבא:"ויאמר ה' אל בני ישראל הלא ממצרים ומן האמורי, מן בני עמון ומן פלישתים, וצידונים ועמלק ועמון לחצו אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם (שופטים י, יא).
הפרשנים התקשו בפירוש בפסוק זה שכן לא מצאנו מלחמה עם מצרים בתקופת השופטים. המצודת דוד מבאר שהכוונה היא ליציאת מצרים, אך הדבר קשה בפשט הפסוק המדבר על עמים שהציקו לישראל בזמן השופטים, ועל כן לא מובאים עוג וסיחון. 'דעת מקרא' ביאר שאכן היתה פלישה מצרית בתקופת השופטים ועליה מדבר הנביא, כפי שמתואר במצבת מרנפתח - מצבת ניצחון מצרית המשויכת לתקופת השופטים, המספרת על פלישת פרעה מרנפתח לארץ ישראל. בין היתר נאמר שם 'לוקחה אשקלון נתפסה גזר'. גזר, אם כן, היתה עיר שנכבשה ע"י המצרים ויתכן כי לכן הוסב שמה לפרעתון - על שם ממלכת הפרעונים. מכאן ולהבא יש שייכות היסטורית לעיר גזר עם מלכות מצרים, כפי שמתואר בספר מלכים[10]: "פרעה מלך מצרים עלה וילכוד את גזר וילכדה וישרפה באש ואת הכנעני היושב בעיר הרג ויתנה שלוחים לבתו אשת שלמה". מסתבר אם כן כי שבט עמלקי ישב בגזר ונהנה מחסות מצרית ועל כן לא יכלו בני יוסף להורישו.
עבדון בן הלל הפרעתוני היה חלק מהמאבק שהיה לבני אפרים בעמלק בניסיון להתנחל בעיר גזר, ונראה שהצליח להשתלט על העיר. אמנם, אף לאחר ההשתלטות נותרו בעיר העמלקים בני החסות המצרית, וממילא עבדון נתמנה לנתין מצרי האחראי על העיר, ומכאן שמו 'עבדון' - על שם השעבוד למצרים. במצבת מרנפתח מופיעה תלונה של סבו -'סתי'- כי באיזור ההר שבישראל אין נשמעים לו ועל כן בא נכדו מרנפתח והכה במורדים. נראה אם כן כי בגזר נעשה נסיון למרוד שדוכא חלקית ע"י מרנפתח, אך סופו של המרד הצליח, דבר שלא מוזכר במצבה, כדברי הנביא "ואושיע אתכם מידם".
לאחר עזיבת המצרים את המקום כדברי הנביא, נשארו בעיר העמלקים, הכנענים, עד תקופת שלמה. אומץ רב היה נצרך למי שיעיז לקחת שוב את השלטון לידו וליצור בו מערכת שלטונית תוך רדיית העמלקים וללא פחד מהמצרים, שאולי עוד יחזרו.
זאת נראה שעשה עבדון, כפי שנרמז בפרשת העיירים.
עבדון מרכיב גם הוא את צאצאיו על עיירים, אך לא נותן להם ערים נוספות, ונראה א"כ שכולם היו בפרעתון - גזר. ביסוס שלטון אפרים בגזר על העמלקי אשר בה ללא חשש מתגובה מצרית היו פועלו של עבדון בן הלל משבט אפרים - חוסר הפחד של מנהיג אפרים מהשלטון המצרי אופייני הוא, שכן בני אפרים מרדו בשעבוד מצרים וברחו משם (ראה דברי הימים א ז, כב, וסנהדרין צב, ב). לאור זאת מובן מה שאמרו המקובלים כי עבדון תיקון הוא לנשמת אחד הבורחים ממצרים בעת השעבוד( "גלגולי נשמות" לרמ"ע מפאנו אות ע' . כל זאת מתוך אחד מייעודיו של שבט יוסף שעליו אמרו חז"ל "ראה יעקב שאין זרעו של עשיו (ולענייננו-עמלק) נמסר אלא ביד זרעו של יוסף" ( מסכת בבא בתרא קכ"ג, ב).
ראו גם[]
ת
תקופת השופטים[]
- מנהיגי ישראל:עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • אבימלך בן גדעון • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא
- דמויות מרכזיות מהתקופה:ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • יותם בן גדעון • חנה
- אירועים:פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות