הפרק הראשון של הספר נראה כאילו שאינו שייך לספר שופטים. הוא כעין המשך לספר יהושע.
הוא עוסק בנושאים הבאים:
- הבכורה לשבט יהודה - "וַיֹּאמֶר ה', יְהוּדָה יַעֲלֶה: הִנֵּה נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ, בְּיָדוֹ. וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגֹרָלִי, וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי, וְהָלַכְתִּי גַם-אֲנִי אִתְּךָ, בְּגוֹרָלֶךָ; וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, שִׁמְעוֹן.
הבכורה עוברת משבט אפרים (ממנו בא יהושע בן-נון) לשבט יהודה. שבט אפרים אינו משלים עם זאת, אפילו לא למצב בו השופט בישראל יהיה משבט אחיו, מנשה - הוא גדעון, בוודאי לא כאשר השופט הוא יפתח הגלעדי, במקרה זה ההתנגשות מתפתחת למלחמה של ממש, ואחרון שמשון הגיבור, אשר "זקני יהודה" מסגירים אותו.
תופעה נוספת, שבט יהודה קושר את גורלו עם שבט שמעון . ועל כך נאמר:" עֲלֵה אִתִּי בְגֹרָלִי...וְהָלַכְתִּי גַם-אֲנִי אִתְּךָ, בְּגוֹרָלֶךָ" - נכתב "בְגֹרָלִי" - ללא "ו". השמטת האות בשני מקרים לעומת 77 שהיה קיימת משמעותה "נזיפה וגערה אלוקית כנגד שבט יהודה. "ו" החיבור מאחדת וזה מה שהיה צריך שבט יהודה לעשות.
- המלחמה בבזק - וַיִּתֵּן ה' אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי בְּיָדָם; וַיַּכּוּם בְּבֶזֶק, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ...וַיְבִיאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם, וַיָּמָת שָׁם.
|
|
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
מקום משוער של בזק "חִרבת אִבְּזיק" עש שרידי דרך עתיקה מעקבה לעמק בזק עילי (באתר לא נמצאו שרידי עתיקות - רק השם משמר את המקום) וכן אשתורי הפרחי מציין זאת.
היכן בזק בארץ ישראל : יהודה אליצור קושר את המיקום לקרבת ירושלים ומזהה את העיר ליד אבו-דיס. יחזקאל קויפמן מזהה אותה בעמק איילון. ותבואות הארץ מדרום לבית שאן. המיקום האחרון מתאים לאירוע בימי שאול המלך.
הקטע הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו
על פי המסופר בספר שמואל, בזק שכנה בין יבש גלעד לבין גבעת שאול. בשלהי תקופת השופטים, הגיע מנהיג בני-עמון נחש העמוני עם גייסותיו בסמוך ליבש הגלעד במטרה לכובשם ולשעבדם; ובמשא ומתן עמו נענו יושבי יבש הגלעד בלשון אלימה.
בעקבות זאת, פנו ראשי יבש הגלעד לעזרה דחופה משבטי ישראל. שאול המלך נקרא ממלאכתו כרועה צאן ובקר, תוך שהוא נעזר בגיבויו וברכתו של שמואל הנביא, הצליח לגייס ללכד את לוחמי השבטים השונים, שנקראו "עם", למערכה צבאית שבה נהדפו נחש העמוני וגייסותיו; לקראת המערכה נפקדו הגייסות הישראלים בבזק: (שמואל א',י"א,א'-ח')
" וַיַּעַל נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי וַיִּחַן עַל יָבֵשׁ גִּלְעָד וַיֹּאמְרוּ כָּל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ אֶל נָחָשׁ כְּרָת לָנוּ בְרִית וְנַעַבְדֶךָּ: ... וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל וַיְדַבְּרוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ כָל הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ: ... וַיִּקַּח צֶמֶד בָּקָר וַיְנַתְּחֵהוּ וַיְשַׁלַּח בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַמַּלְאָכִים לֵאמֹר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ ... וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף."
שני אתרים סמוכים בשם בזק, אשר ניצבו בדרך מהעיר שכם אל בית שאן, הוזכרו אצל אוסביוס.
במאה ה-20, על פי אוסביוס, זוהתה בזק בחִרבת אִבְּזיק.
- ההנהגה למשפחת כלב - וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶל-הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶבְרוֹן, וְשֵׁם-חֶבְרוֹן לְפָנִים, קִרְיַת אַרְבַּע...וַיֹּאמֶר כָּלֵב, אֲשֶׁר-יַכֶּה אֶת-קִרְיַת-סֵפֶר וּלְכָדָהּ--וְנָתַתִּי לוֹ אֶת-עַכְסָה בִתִּי, לְאִשָּׁה. יג וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן-קְנַז, אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ; וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-עַכְסָה בִתּוֹ, לְאִשָּׁה.
בקטע הבא (כ"א-כ"ג)וַיִּתְּנוּ לְכָלֵב אֶת-חֶבְרוֹן, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה; וַיּוֹרֶשׁ מִשָּׁם, אֶת-שְׁלֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק. כא וְאֶת-הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִן; וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי בִנְיָמִן, בִּירוּשָׁלִַם, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה.
- כיבוש בית אל - כב וַיַּעֲלוּ בֵית-יוֹסֵף גַּם-הֵם, בֵּית-אֵל; וַה', עִמָּם. וַיָּתִירוּ בֵית-יוֹסֵף, בְּבֵית-אֵל; וְשֵׁם-הָעִיר לְפָנִים, לוּז. כד וַיִּרְאוּ, הַשֹּׁמְרִים, אִישׁ, יוֹצֵא מִן-הָעִיר; וַיֹּאמְרוּ לוֹ, הַרְאֵנוּ נָא אֶת-מְבוֹא הָעִיר, וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ, חָסֶד. כה וַיַּרְאֵם אֶת-מְבוֹא הָעִיר, וַיַּכּוּ אֶת-הָעִיר לְפִי-חָרֶב; וְאֶת-הָאִישׁ וְאֶת-כָּל-מִשְׁפַּחְתּוֹ, שִׁלֵּחוּ. כו וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ, אֶרֶץ הַחִתִּים; וַיִּבֶן עִיר, וַיִּקְרָא שְׁמָהּ לוּז--הוּא שְׁמָהּ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. ראו גם:מנהרת המדרש ב... ביתין
ומפסוק כ"ז, רשימת הערים שלא הורישו בני ישראל, כגון: וְלֹא-הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה, אֶת-בֵּית-שְׁאָן וְאֶת-בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת-תַּעְנַךְ וְאֶת-בְּנֹתֶיהָ.... וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. כח וַיְהִי כִּי-חָזַק יִשְׂרָאֵל, וַיָּשֶׂם אֶת-הַכְּנַעֲנִי לָמַס; וְהוֹרֵישׁ, לֹא הוֹרִישׁוֹ.
וְאֶפְרַיִם לֹא הוֹרִישׁ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר; וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ, בְּגָזֶר. ועדו: זְבוּלֻן, אָשֵׁר, נַפְתָּלִי... וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי-דָן, הָהָרָה: כִּי-לֹא נְתָנוֹ, לָרֶדֶת לָעֵמֶק.
| פירוש רבי יצחק אברבנאל | |
| מדוע הוזכרו שוב מלחמות בני-יהודה בחברון... הרי כבר נזכרו בספר יהושע | "לפי שמלחמה ראשונה היה שורש גדול לשאר המלחמות"..."יהודה יעלה...וזה להפחיד בגבורותיו הגוים כלם" |
| בין שבט יהודה ושבט בנימין | "לפי שהיה בינהם אהבה רבה וגם להיותם שכנים בארצם. |
| למה קיצצו בהונות ידיו ורגחיו של מלך בזק | "לפי שבהיותו מלך לא היה ראוי שינוס מן המלחמה" וכן גמול על מה שעשה לשאר המלכים. |
| ירושלים, חברון ודביר | ירושלים נלכדה אחרי המלחמה בבזק, אליה הובא מלכה, ואוזכר גם מלחמת כלב נשיא יהודה - הכוונה להזכיר מלחמות בני יהודה - החדשות והישנות. |
| ויתן את חברון לכלב - נזכר פעם רביעית והרי ניתן לפני חלוקת הארץ ולא יוחס הדבר לחלוקה לשבט יהודה | כלב לבדו כבש את "את שלשה בני הענק" - שבט יהודה נתן לשבט שמעון את הדרום ואת יריחו לבני קיני. ופירוש יונתן אומר כי לא התמידה ההצלחה את שבט יהודה בשל "פשעי בית יהודה שחטאו אח"כ |
| האם נכבשה ירושלים ? (נזכר 3 פעמים) מדוע יוחסה לנחלת שבט בנימין | ירושלים הייתה מחוז גדול: חלקה ביהודה וחלקה בבנימין. יהודה שרף את חלקו בעיר, בנימין-לא, שם התמקמו היבוסים. ועוד מבצר "ציון" היה חזק ושני השבטים לא כבשו את העיר. |
| למה חזר ומנה את הערים שלא נכבשו | בית אל נכבשה, אבל בשאר הערים "נתרשלו" בית יוסף ועודנתפייס לחמדת מס". התוצאה "בתחילה היה יכול להורישם" ולא עשו כן "ולכן קמו עליהם" |
| רק יהודה ויוסף נלחמו והצליחו | , שאר השבטים "לא עשו כן והניחו את העמים בכרתם להם ברית שהיה ההיפך מה שציוום האל יתברך..."מפני זה בא מלאך האלוקים (בפרק הבא)
שיזכור ונמשכו הרעות כולם |